תיק החקירה 1270 שעסק בהתמודדות השופטת בדימוס הילה גרסטל למשרת היועמ"ש - ייגנז, כך החליט היום (שני) היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. היועץ אימץ את עמדת המשטרה והפרקליטות.
על פי מידע מודיעיני שהתקבל במשטרה, במהלך התמודדותה של גרסטל לתפקיד היועמ"ש לממשלה בשנת 2015, הציע לה כביכול מקורבה, אלי קמיר, בתיאום עם מי שכיהן באותו זמן כדובר ויועץ התקשורת הפרטי של משפחת נתניהו, ניר חפץ, הצעת שוחד. לפי ההצעה, גרסטל תקבל את המינוי לתפקיד בתמורה לכך שתסגור את תיק החקירה נגד רעיית ראש הממשלה, המכונה "תיק המעונות", לאחר שתמונה.
גרסטל העידה בעצמה על הסיפור, שהוביל לפתיחה בחקירה שבמסגרתה נחקרו בחשד להצעת שוחד יועצי התקשורת אלי קמיר וניר חפץ, ונגבו עדויות מכמה עדים שעימם חלקה גרסטל את סיפור המעשה בזמנים שונים. כמו כן, בוצע מחקר של מכשירי טלפון ניידים.
בתום החקירה, הסתמנו פערי גרסאות בין המעורבים העיקריים, וכן התפתחות ושינויים בגרסה המרכזית שנמסרה באשר להצעת השוחד. בעקבות פערים אלה, גורמי האכיפה הסיקו שלא התגבשה תשתית ראייתית לביסוס החשדות נגד מי מהמעורבים בפרשה.
ניר חפץ. גרסתו לא תאמה את עדותה הראשונית של גרסטל // צילום: יהושע יוסף
על פי עדותה הראשונה של כב' השופטת בדימוס גרסטל, בזמן שהייתה מועמדת לתפקיד היועמ"ש לממשלה, חברה הקרוב, אלי קמיר, ביקש לפגוש אותה בפתאומיות ובדחיפות.
כשנפגשה עימו, מסר לה קמיר שהוא נפגש זה עתה עם ניר חפץ, וכי האחרון ביקש ממנו לבדוק את נכונותה של גרסטל לסגור את התיקים של שרה נתניהו, ובכך יגברו סיכוייה להתמנות לתפקיד. השופטת בדימוס גרסטל תיארה בהודעתה זעזוע עמוק מההצעה והגדירה אותה כ"הצעה קרימינלית, חד משמעית".
נוכח הודעתה הראשונה של כב' השופטת בדימוס גרסטל פנו החוקרים, עוד באותו יום, לגביית גרסתם של קמיר ושל חפץ. מפאת חומרת הטענות שעלו בהודעתה של גרסטל, בוצעה חקירתם של השניים בעודם מוחזקים במעצר לצורכי חקירה (חפץ כבר היה עצור במסגרת תיק 4000). באותו זמן, קמיר הכחיש את פרטי גרסתה של כב' השופטת בדימוס גרסטל, ואילו חפץ לא שיתף פעולה עם החקירה.
בהמשך, נגבתה עדות ממקורבים שונים לכב' השופטת בדימוס גרסטל, אשר אישרו באופן כללי כי האחרונה אכן סיפרה להם על הצעה מעין זו. נוכח גרסאות אלה של המעורבים בפרשה, התמקדה חקירת המשטרה בבחינת תימוכין לגרסתה המפלילה של כב' השופטת בדימוס גרסטל. כך, נערכו מספר רב של פעולות חקירה לצורך איתור המועד של הפגישה בה על פי טענת גרסטל הוצעה לה ההצעה האמורה.
בסופו של יום, הנתונים שנאספו לימדו כי בצוהרי ה-8 באוקטובר 2015 נפגשו קמיר וחפץ בבית קפה מסוים בתל אביב, ומיד לאחר מכן נפגשו באותו מקום גם קמיר וגרסטל. לאחר מכן, אלי קמיר נחקר כמה פעמים נוספות. הוא אישר כי הוא זימן את חפץ לפגישה בנושא מועמדותה של כב' השופטת בדימוס גרסטל, על דעתה, לתפקיד היועמ"ש, אך הוא שלל כל אפשרות שנושא סגירת התיק של שרה נתניהו עלה בשיחתו עם כב' השופטת בדימוס גרסטל.
שיחה מעורפלת עם אלי קמיר // צילום: יהושע יוסף
ב-4 במרץ 2018 נחתם עם ניר חפץ הסכם עד מדינה במסגרתו הוענקה לחפץ חסינות מהעמדה לדין הן בתיק המכונה "תיק 4000" והן בפרשה זו.
חפץ מסר את גרסתו המלאה בפרשה זו ב-21 במרס ועיקרה היא שקמיר ביקש ממנו לפעול לטובת מינויה של גרסטל לכהן בתפקיד היועמ"ש לממשלה, ואילו הוא, חפץ, השיב לו שאינו רוצה או יכול לעסוק בנושא המינוי.
לדברי חפץ, השיחה שקיים עם קמיר הייתה שיחת רכילות ותו לא, ולא עלה בה כלל נושא סגירת תיק המעונות. במאי 2018 נגבתה הודעה נוספת מגרסטל. בהודעה זו היא הבהירה שקמיר לא הציג בפניה "הצעה על השולחן", מפי חפץ.
תעתועי זיכרון ושיח ערטילאי
גרסטל ביקשה להבהיר שלא הובאה בפניה הצעה קונקרטית כפי שתוארה בגרסתה הראשונה, שהשיח היה ערטילאי, שאין לה ידיעה על תוכן השיחה האמיתי בין חפץ לקמיר, וכי הזעזוע הכבד שחשה נבע מעצם השיח. כן הבהירה כי אינה יודעת לומר אם מדובר בהצעת שוחד.
השופטת גרסטל הסבירה את השינוי באופן הצגת הדברים על ידה בעדותה השנייה בתעתועי זיכרון ביחס לזמנים, נוסחים והתבטאויות, בחלוף למעלה משנתיים מהפגישה האמורה.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו