מגופים ציבוריים אנו תמיד מצפים יותר לעמוד בהנחיות החוק, אבל במקרה של רב־פקד שנחשבה לקצינה מצטיינת ביאח"ה, לא רק שהמשטרה לא עמדה בהנחיות החוק, היא גם חויבה על ידי בית הדין האזורי לעבודה לשלם לה יותר מחצי מיליון שקלים, תוך שבית הדין קובע שהקצינה פוטרה בניגוד לחוק עבודת נשים, הופלתה לרעה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ונגרם לה גם נזק לא ממוני בשל הפגיעה בכבודה כעובדת.
על פי התביעה, הקצינה, שהיא עורכת דין, שירתה במשטרת ישראל בדרגת רפ"ק מ־1999 ועד לפרישתה בשנת 2014, מחמת בריאות לקויה. היא התגייסה למשטרת ישראל לאחר הסמכתה כעורכת דין, ושירתה כקצינה ביחידה הארצית לחקירות הונאה. בשנת 2009 היא התקבלה לתוכנית לימודים יוקרתית לתואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד בארה"ב.
משלא אושר לה לצאת ללימודים תוך קבלת שכר מלא, מסלול המכונה "פטור מתפקיד", ביקשה וקיבלה חופשה ללא תשלום. סמוך לתום לימודיה בארה"ב, ביקשה התובעת וקיבלה רשות להאריך את תקופת החל"ת בשנה נוספת לצורך השלמת התמחות יישומית של לימודיה בארה"ב.
לקצינה, שקיבלה על פי טענתה עוד לפני שיצאה מהארץ הבטחות לקידום עם חזרתה לארץ, לא נמצא שיבוץ בתפקיד כלשהו והיא נדרשה לשהות בחל"ת כפוי, עד אשר בחודש ספטמבר 2012 שובצה לתפקיד מנהלי. בשנתיים הבאות חלה החמרה במצב בריאותה. לאחר כ־15 שנות שירות ולאחר שזומנה לוועדה רפואית משטרתית, היא שוחררה משירות במשטרה. הקצינה פנתה לגורמים האחראים לצורך מימוש זכויותיה, אולם הדבר לא נשא פרי.
כעשרה ימים לפני פרישתה, במהלך ראיון עם ראש אח"מ, נודע לה כי בהתאם לייעוץ משפטי שהמשטרה קיבלה, נמצא כי אין מקום לפנות לממונה על עבודת נשים, וכך, לאחר 15 שנות שירות, פרשה מהמשטרה מחמת בריאות לקויה. נוסף על כך, על מנת לרכוש זכויות לגמלאות בתקופה בת שלוש השנים שבמהלכה שהתה בחל"ת, נאלצה התובעת לרכוש שנים אלה ממענק הפרישה שקיבלה, בסך של 127,195 שקלים.
המשטרה טענה מנגד כי פרישתה של הקצינה נעשתה לאחר שוועדה רפואית מצאה כי היא אינה כשירה לשירות, והיא בחרה שלא לערער על קביעה זו. עוד נטען כי המשטרה באה לקראתה בכך שאישרה את יציאתה לחל"ת על ידי המפכ"ל עצמו, ולאחר מכן האריכה את תקופת החל"ת, לבקשתה, והקצינה היתה מודעת היטב לעובדה שהמשטרה אינה מחויבת לשמור לה תקן ביאח"ה במשך שהותה בחל"ת, והכל בהתאם לפקודת מטא"ר.
"המשטרה אף מצאה לה תפקידים שנתפרו במיוחד עבורה, והיא זו שלא מימשה אותם בשל היעדרותה במשך 300 ימים בשל מחלה במהלך השנתיים האחרונות לעבודתה, והתובעת השלימה עם פרישתה ולא הלינה על כך בזמן אמת", נכתב בכתב ההגנה. "התובעת לא התייצבה לתפקיד שנמצא לה במדור נפגעי עבירה, נעדרה תכופות, לא ביצעה את תפקידה וגישתה למערכת היתה שלילית ולא מקדמת... ההיעדרויות לא פגעו בשכרה".
בפסק הדין ציינו השופט אורן שגב ונציג הציבור אלי כהן כי אין חולק על כך שהקצינה נמנית עם קבוצה מצומצמת מאוד של קציני משטרה שהתקבלו ללמוד בתוכנית היוקרתית באוניברסיטת הרווארד בארה"ב, ומאז נוסדה התוכנית ועד היום, הצליחו רק שבעה קציני משטרה להתקבל אליה, ובהם התובעת. בניגוד לשאר חברי הקבוצה המצומצמת, התובעת לא נכללה בתוכנית המלגות של קרן וקסנר והשיגה מימון מקרן אחרת של אוניברסיטת הרווארד עצמה.
"המשטרה לא נהגה כדין"
בית המשפט דחה את טענות המשטרה שתוכנית הלימודים בהרווארד לא נכללה במסגרת התוכניות המוכרות ללימודים בחו"ל תוך פטור מתפקיד, ושאינה נוהגת לשלוח קצינים בדרגתה של התובעת ללימודים בחו"ל. "לא מצאנו בטיעוני הנתבעת הסבר מניח את הדעת, מדוע, בניגוד לעמיתיה הקצינים הגברים, התובעת לא זכתה לפטור מתפקיד... אנו סבורים אפוא כי מן הראוי היה לנהוג בתובעת באופן שוויוני בדיוק כפי שהמשטרה נהגה עם יתר חברי קבוצת השווים שלה, קרי, הקצינים הגברים שהתקבלו ללימודים באוניברסיטה", נכתב בפסק הדין, ועל כך הוסיפו כי "מן הראוי שבכל גוף ציבורי, לא כל שכן במשטרת ישראל, תהיה הקפדה יתרה על יחס אחיד ושוויוני בין גברים לנשים".
עוד בנושא:
הפליה מגדרית? כך עו”ד אייל אבידן ניצח בתביעה שנדחתה פעמיים
"זמרות בישראל סובלות היום מאפליה"
המשטרה: "מתנהל נגדנו קמפיין שקרי ומכפיש"
באשר לעובדה כי היא הוצאה לחל"ת מנהלי כפוי, נכתב בפסק הדין כי אמנם לא הוכח שמאחורי שיקולי המשטרה עמד רצון להתעמר בקצינה או להתנכל לה, אבל בית הדין סבור כי המשטרה לא נהגה עם הקצינה כדין בכך שכפתה עליה חל"ת במשך כשנה, על כל המשמעויות הכספיות הכרוכות בכך.
"בהנחה שאכן לא נמצא כל תפקיד ראוי ההולם את כישוריה, היה על המשטרה לזמן את התובעת לשימוע לפני שחרורה משירות, ולא להשאירה 'תלויה באוויר' ללא פרנסה ובחוסר ודאות לתקופה כה ארוכה. לחלופין, היה על המשטרה 'לספוג' את תקופת ההמתנה ולשלם לתובעת משכורת מלאה מדי חודש", נכתב בפסק הדין, וכן הוסיפו: "אין לנו אלא לאמץ בהקשר זה את הדברים שנאמרו על ידי מפכ"ל המשטרה לשעבר, מר יוחנן דנינו, ולפיהם אין לאפשר מצב שבו קצין שחוזר מלימודים צריך להימצא בבית ולא לעבוד.
"פגיעה בכבוד הקצינה"
"נזכיר כי עסקינן בקצינה שזכתה לשבחים רבים מהממונים עליה על כישוריה ועל תרומתה לארגון. העובדה שאולצה לשבת בבית בחוסר מעש פגעה בה לא רק מבחינה כלכלית כי אם גם בכבודה כעובדת, ועל כן אנו מוצאים כי היא זכאית לפיצוי מתאים".
בסיכומו של דבר בית הדין קבע כי המשטרה תשלם לקצינה לשעבר סכום של כ־650 אלף שקלים, מתוכם פיצוי בגין אי־קבלת פטור מתפקיד, בשיעור 12 משכורות של כ־206 אלף שקלים, וכן סכום דומה על פיצוי בגין חל"ת מנהלי כפוי, פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים בסך 10,000 שקלים ופיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ועוגמת נפש בסך 50 אלף שקלים כל אחד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו