התלבטתי מאוד אם לכתוב את הדברים, כי בכל זאת מדובר בקולגות למקצוע. הגעתי למסקנה שהדברים חייבים להיאמר, כי הקולגות חצו את הקווים והלכו למקום מאוד מסוכן.
רוב כתבי המשפט כבר מזמן לא מסקרים את משפט ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, אלא מנסים ליצור תודעה, לדאוג שהוא יורשע. ניקח למשל את עדות עד המדינה ניר חפץ. גם אם חפץ יעמוד על דוכן העדים ויאמר, שהוא שיקר בעדותו והמציא דברים נגד נתניהו רק כי הפרקליטות והמשטרה סחטו אותו, הם ידווחו שזה זניח ושזה אפילו מחזק את התיק נגד ראש הממשלה לשעבר.
איך אני יודע? קחו למשל את המסמך שהגישה הפרקליטות עם תחילת עדותו של חפץ. הפרקליטות הגישה לבית המשפט מסמך, בו חזרה בה מהטענה שנתניהו שלח את חפץ לדבר עם מנכ"ל משרד התקשורת דאז, שלמה פילבר, על נושאי רגולציה הקשורים לשאול אלוביץ'.
הפרקליטות הסבירה, כי בשיחת הרענון שנערכה לחפץ לפני עדותו הוא הבהיר שהדבר לא קרה. מדובר בדבר דרמטי מאוד, שכן נטען שבתמורה לסיקור אוהד באתר וואלה שלח נתניהו את חפץ לפילבר לדאוג להטבות רגולטוריות לאלוביץ' הבעלים של וואלה. אבל רוב כתבי המשפט דיווחו, כי מדובר בעניין שולי, שאין לו השפעה על המשפט.
ומה לגבי התרגיל הבזוי שעשו לחפץ כדי להפוך אותו לעד מדינה? לצערי, ובצורה תמוהה ביותר, לא ניתן לפרט מהו אותו תרגיל מכוער, שכן קיים איסור פרסום. במדינה מתוקנת אסור שיהיה איסור פרסום על דבר שכזה. רק ניתן לומר, שבאמצעות אותו תרגיל איימו החוקרים להרוס לחפץ את משפחתו. ומה מפמפמים אותם כתבי משפט על התרגיל הנורא? שחפץ הסכים להפוך לעד מדינה מרצונו החופשי ללא קשר לתרגיל.
אבל עוד הרבה לפני זה הם סיפרו לנו, שהעובדה שהיועץ המשפטי לממשלה לא אישר למשטרה לפתוח בחקירה נגד נתניהו כפי שמחייב החוק במקרה של ראש ממשלה מכהן, זה זניח וכי ניתנו אישורים בעל פה. גם על עדותו של מנכ"ל וואלה אילן ישועה, שהתרסק על דוכן העדים ואפילו השופטים אמרו שלא ניתן לדעת מתי הוא דובר אמת ומתי הוא משקר, הם דיווחו שמדובר בעדות מצוינת עבור הפרקליטות. לא פחות.
ויש עוד דוגמאות. למשל עבירות הבניה לכאורה של התובעת בתיק, עורכת הדין ליאת בן ארי. מדובר בבכירה בפרקליטות, שאמורה להיות צחה כשלג. בחקירתה בחשד לביצוע העבירות השיבה בן ארי: "לא יודעת, אין לי מושג" - כמו אחרון העבריינים. הסיפור המקומם הזה פורסם בעיקר בכלי תקשורת המזוהים עם הימין, בשאר כלי התקשורת כמעט ולא דווח עליו. לא רק שלא דווח, כתבי המשפט אפילו לעגו לפרסום ואמרו שבסך הכל מדובר בעבירות בניה.
את כתבי המשפט במרבית כלי התקשורת לא מעניין לדווח, הם רוצים ליצור תודעה. מבחינתם אין הבדל בין דיווח לדעה, הם עובדים יום ולילה כדי לדאוג שנתניהו יורשע. הם לא רוצים רק להשפיע על התודעה של הציבור, אלא גם, ובמיוחד, על התודעה של רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם – השופטים בתיק. וכאן טמונה הסכנה הגדולה.
תהא ההחלטה של השופטים אשר תהא בתיקי נתניהו, אסור שהיא תתקבל בגלל הלחץ התקשורתי הכבד המופעל עליהם. ההחלטה צריכה להיות בהתאם לראיות ומתוך האמת הפנימית שלהם.