לא קלה דרכו - הקשיים שעומדים בפני מינוי אלי שרביט לראש השב"כ

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע היום (שני) על "מינוי" מועמדו לתפקיד ראש השב״כ הבא, מפקד חיל הים לשעבר, האלוף במיל׳ אלי שרביט.
אבל האם הוא יכול למנות מועמד חדש? לא כעת. לפני המינוי, בג״ץ צריך להכריע בחמש העתירות שתלויות ועומדות נגד פיטוריו של ראש השב״כ הנוכחי רונן בר.

כזכור, קיים צו של בג״ץ שמקפיא את ההחלטה על פיטוריו עד להחלטה אחרת - כך שבר בשלב זה נותר בכיסאו. בנוסף, על פי חוק, מינוי ראש שב״כ חדש לא ייעשה מבלי שיתקיים הליך בחינה של המועמד בפני הוועדה המייעצת למינויים בכירים.

אז איך בכל זאת נתניהו הציג מועמד חדש לתפקיד כאשר עננה בדמות צו בג״ץ מרחפת מעליו? בשבוע שעבר בג״ץ נתן החלטה שמאפשרת את הפרצה.

השופטת כנפי-שטייניץ דחתה את עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה לאסור על נתניהו לראיין מועמדים חדשים לתפקיד ראש השב״כ, ובמקביל קבעה כי הצו הארעי להקפאת הליך פיטוריו של בר ״יוותר על כנו עד למתן החלטה אחרת״.

ההחלטה ניתנה לאחר שראש הממשלה הגיש את עמדתו המקדמית לעתירות וכתב שחור על גבי לבן את כוונותיו: ״אין בהחלטה זו דבר עם טענתה של היועצת המשפטית לממשלה ולפיה מנועה הממשלה מלהתחיל תהליך של בחינה וראיונות של ראש שירות חדש, לרבות בחינת מועמד בוועדה המייעצת למינויים בכירים״.
כלומר, הצעד של נתניהו בבחירת מועמד לתפקיד לא מפתיע, ובג״ץ היה זה שאפשר את הצעד הזה שרק הפך את ההכרעה בסוגייה למורכבת יותר.

בג״ץ ניצב כעת בפני הכרעה קשה יותר

בהצגת מועמדו לתפקיד ראש השב"כ הבא, מציב ראש הממשלה נתניהו את בג"ץ בפני הכרעה קשה יותר ודוחק אותו לפינה: העתירות הוגשו נגד פיטוריו של בר, וכעת כשנתניהו הצהיר על מחליף - בית המשפט יעמוד בפני הכרעה יותר קשה במובן המעשי, שכן כל החלטה שלו תעכב גם את מינוי המחליף.

בתמצית, העתירות מעלות מספר כשלים מרכזיים בהדחתו של בר:
הכשל הראשון נוגע לפגם בהליך הפיטורים עצמו - כך למשל, בחלק מהעתירות עלתה טענה לפיה היה על הממשלה לכנס את הוועדה המייעצת למינויים בכירים בטרם ההחלטה על פיטוריו של בר. בנוסף, במסגרת העתירות עלו טענות על כך שההחלטה הייתה לא מנומקת, נעדרת תשתית עובדתית, וכן שלא ניתנה לבר האפשרות להשמיע את עמדותיו בטרם פוטר, וכמובן שלל טענות נוספות הנוגעות לפגמים בהליך. אם בג״ץ יקבל את הטענות הללו, הוא עשוי לפסול את אופן קבלת ההחלטה, אך זה לא ימנע מהממשלה לקבל את ההחלטה שוב, הפעם בהליך תקין.
הכשל השני, המהותי יותר, נוגע לניגוד העניינים - ככל שבית המשפט יקבל את הטענה כי לממשלה קיים ניגוד עניינים בהחלטה לפטר את בר, זו עשויה להיות עילה לקביעה שלא ניתן לפטרו בשלב זה כלל. במסגרת העתירות נטען שנתניהו מנוע מלפטר את בר בשל העובדה שבתקופה זו השב״כ מנהל חקירה הנוגעת למעגל הקרוב ביותר של ראש הממשלה. בחלק מהעתירות אף נטען שהממשלה כולה נגועה בניגוד עניינים, שכן מינוי ראש שב״כ אחר עלול להשפיע על חקירות אלה, ולממשלה יש אינטרס אישי בהדחתו.

עצם העובדה שהתאפשר לנתניהו להמשיך לראיין מועמדים אחרים לתפקיד ולהציב מחליף פוטנציאלי לבר בזמן שבג״ץ דן בעתירה, מפחיתה את הסיכוי שבג״ץ יקבע שבשלב זה לא ניתן לפטר את בר. זאת משום שההשלכה המיידית של החלטה כזו תהיה שלא ניתן למנות את המחליף שכבר החל הליך לבחינת מינויו - הליך שבג״ץ לא עצר מלכתחילה. ככל שההליך ימשיך להתקדם, יהיה קשה יותר להשיב את המצב לקדמותו

שלב הוועדה למינויים בכירים

כאמור, גם אם נניח בצד את העתירות התלויות ועומדות ואת הצו של בג״ץ שמקפיא את החלטת הפיטורים, עדיין נתניהו אינו יכול למנות מועמד ללא קיום התהליך המלא מול הוועדה המייעצת למינויים בכירים.
הוועדה זו אחראית לבחינת מינויים לשבעה מהתפקידים הבכירים ביותר במדינה: המפכ״ל, ראש השב״כ, ראש המוסד, נציב שירות בתי הסוהר, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד.

על פי הנהלים, על ראש הממשלה או השר הממנה להודיע ליושב ראש הוועדה על כוונתו למנות אדם לתפקיד לפחות 30 יום לפני תום כהונת בעל התפקיד הנוכחי, ולבקש את חוות דעת הוועדה על המינוי המוצע.
תפקידה המרכזי של הוועדה הוא לבחון את "טוהר המידות במינוי על מנת להבטיח כי לא ייעשו מינויים לא ראויים, בין היתר מסיבות כגון זיקה אישית, זיקה עסקית, או זיקה פוליטית לשר משרי הממשלה", כלשון החלטת הממשלה.

חשוב להדגיש כי הוועדה אינה בוחנת את יכולותיו המקצועיות של המועמד לתפקיד, אלא מתמקדת בהיבטים של טוהר מידות וניגודי עניינים.
הרכב הוועדה כולל את נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס (יו״ר), נציב שירות המדינה, ושני נציגי ציבור - פרופ׳ טליה איינהורן ומשה טרי. אולם בשבוע שעבר הודיעה פרופ׳ איינהורן כי לא תשתתף בדיונים על מינוי מחליפו של בר בשל קרבתה המשפחתית לשרוליק איינהורן, יועצו של נתניהו העומד במרכז חקירת פרשת "קטאר-גייט" הנחקרת על ידי השב״כ.
בנוסף, ממלא מקום נציב שירות המדינה, רואי כחלון, צפוי לסיים את כהונתו בסוף השבוע. מאחר שהקוורום הנדרש לקיום ישיבות הוועדה הוא שלושה חברים לפחות, נראה כי בעת הזו הוועדה לא תוכל להתכנס באופן תקין.
לצורך גיבוש עמדתה, הוועדה מזמנת את ראש הממשלה, את המועמד המוצע ואת בעל התפקיד היוצא. הוועדה רשאית גם לזמן לדיוניה כל אדם שלדעתה יוכל לסייע בגיבוש חוות הדעת או לבקש התייחסות בכתב. במסגרת זו, גם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, יכולה להגיש את עמדתה לוועדה.
לאחר שהוועדה מגבשת את חוות דעתה, העניין מובא לפני הממשלה להצבעה על המינוי הסופי. אף שוועדת המינויים היא גוף ממליץ בלבד ולא ממנה, בג״ץ קבע בעבר כי נדרשות נסיבות חריגות כדי לסטות מהמלצותיה.