הממשלה קיבלה היום (ראשון) פה אחד את הצעת אי האמון כלפי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. בישיבת הממשלה שהקיימה בנושא, היועמ״שית לא הגיעה לדיון. דקות ספורות לפני תחילת הישיבה, שיגרה בהרב-מיארה מכתב נוקב: ״הממשלה מבקשת להיות מעל החוק, ולפעול ללא בקרה ואיזונים, גם בתקופות הרגישות ביותר״, לשון המכתב.
בריאיון מיוחד ל"ישראל היום" שוחח היועץ המשפטי לשעבר, אביחי מנדלבליט, על המהלך התקדימי והזהיר מפני המשמעויות של הרחבת הצעד. ״אנחנו עדים לסדרת מהליכים שתכליתם לפרק את כל מנגנוני הבקרה בדמוקרטיה הישראלית״, אמר. לדבריו, מדובר במהלך שנעדר תשתית עובדתית אשר מהווה "חלק ממגמה מדאיגה של שינוי שיטת המשטר בישראל".
לפני דקות ספורות הממשלה הביעה א-אמון ביועצת המשפטית לממשלה והחלה למעשה בהליך הדחתה. עמדתך?
"יש בעיה גם בדרך וגם במהות. מדובר בהליך חריג ויוצא דופן, שלדעתי נעדר תשתית עובדתית. חשוב מאוד לברר קודם כל את העובדות. על פי מיטב הבנתי, וזה גם מה שהיא כתבה במכתבה, בכ-99 אחוזים מהמקרים היא עובדת בשיתוף פעולה עם הממשלה, מסייעת ומקדמת את מדיניותה - היא אף לא חולקת על כך".
"היא מעולם לא טענה שהיא מייצרת תפקיד לעומתי", אמר מנדלבליט. "היא בוחנת תחילה את מדיניות הממשלה, מקבלת שעליה לממש מדיניות זו, ובמכתבה הביאה מספר דוגמאות בנושאים מרכזיים בהם סייעה למדיניות, בפרט בנושאי ביטחון וניהול המלחמה שכרוכים בסוגיות משפטיות מורכבות".
בנושא התקציב, הוא טוען: "היא תמכה למעשה בכל מאות ההחלטות שקשורות לתפקיד המדינה - זה תפקידה העיקרי והיא לא חולקת על זה. באותם מקומות נדירים שהיא מזהה שיש דברים שהם לא חוקיים, אין לה ברירה, והיא צריכה להרים את הדגל - הממשלה צריכה לשמוח שאומרים לה מה לא חוקי ומה אי אפשר לעשות. גם כשהיא מזהה, היא מנסה להגיע להבנות והסכמות, אבל בסופו של דבר אם יש דברים שהם בלתי חוקיים לגמרי, היא צריכה להגיד להם. המקרים האלה מתרבים במידה מסוימת, אני לא חושב שבמידה מטורפת או עצומה".
מה לדעתך יקרה בהמשך?
"מי שצריך לברר את העובדות זו ועדת האיתור וכך ייעשה. אני שמח שהם שמו נייר והכינו חוות דעת מסמך שאורכו 80 עמודים, למרות שקראתי אותו ואין בו יותר מדיי - בהליך של פיטורי ראש השב״כ לא עשו את זה וחבל אבל לא נערב שמחה בשמחה. היועמ"שית טוענת דברים אחרים והדברים האלה יתבררו והוועדה תמצא האם זה נכון שהגענו למצב המאוד קיצוני שצריך להיות נדיר שבנדירים, שבו יש מציאות שהיועצת המשפטית לממשלה לא יכולה לעבוד יחד עם הממשלה, ואין שום יחסי אמון".
"חשוב להגיד שהמילה 'יחסי אמון' טעונה", הוא מסביר. "טוב שיהיו יחסי אמון, אבל השאלה אם צריכה להיות נאמנות אישית, וזה בוודאי אסור שיהיה כי הנאמנות שלה לציבור ולעם ישראל. הנאמנות הזו מחויבת בשמירת שלטון החוק".
"אני גם מקווה שהוועדה תוקם במהרה ולא ישנו את ההרכב שלה יותר מדיי כי היא לא צריכה להיות מטעם אלא אובייקטיבית. הטענות יישמעו ויראו את המצב ויגיעו לעניין השיפוטי אני מניח. ככל שהממשלה תעמוד על שלה, יכול להיות שאחרי הוועדה היא תשתכנע ותחליט שלא רוצים לסיים את תפקידה".
"צריך לזכור שבכובעה היא התובעת הכללית והיא מנהלת תיקים מאוד משמעותיים, חלקם נמצאים בחקירות", מסביר מנדלבליט. "הכי משמעותי זה כתב האישום נגד ראש הממשלה שהיא התובעת בתיק. להחליט לפטר אותה עלול להגיע לבעיה של ניגוד עניינים, לא רק של ראש הממשלה אלא של הממשלה כולה. נכון שהוא לא ישב שם פיזית, אבל הממשלה שם וההשלכות ברורות וצריך לקחת את זה בחשבון".
"הדבר השלישי זה שאנחנו באווירה מאוד מתוחה וטעונה בהקשר הזה, וזה לא עומד בפני עצמו. יש סדרת מהלכים שאנחנו מזהים שתכליתם לפרק את כל מנגנוני הריסון והבקרה והשמירה על האופי הדמוקרטי של המדינה".
הוא אומר כי "הרשות המבצעת מנסה להתפרק מכל מה שעשוי להגביל אותה. מנסים לשנות את דרך בחירת השופטים, מנסים למנות מישהו שיטיל את אימתו על השופטים, כל השופטים הולכים להיות מינויים פוליטיים - כל הדברים הללו מציירים תמונה עגומה לשינוי שיטת המשטר בישראל והעברתה מדמוקרטיה ליברלית אל מדינה שאין בה שום רשות זולת הרשות המבצעת, וזה מאפיינים של שלטון טוטליטרי ולא דמוקרטי".
"הייעוץ המשפטי לממשלה זה רק חלק מתמונה רחבה - מדובר למעשה בשינוי השיטה שהאבות המייסדים של המדינה הזאת ראו מול עיניהם - בדגש על מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, היועצת, הפרקליטות, היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ובית המשפט שמהווה מנגנון הגנה שני, מנגנון שיפוטי. זה מאוד מצער ועגום, אבל אנחנו בדרך למעשה לשינוי משטרי, ועל זה הרעש".
כיצד אתה רואה את הטענות המועלות נגדה?
"הכי חשוב בכל סוגיה משפטית קודם כל לברר את העובדות. צריך להבין מהן העובדות והממצאים האמיתיים, וזה בדיוק מה שיצטרכו לברר כעת. אם יתברר שמדובר רק במיעוט של מקרים, ושבפועל יש אלפי מקרים בהם היא תומכת בממשלה... היא ציינה במכתבה 650 החלטות ממשלה שסייעה בהן. כשבוחנים את התמונה המלאה, רואים שברוב המכריע של המקרים היא עבדה בשיתוף פעולה עם הממשלה".
"אני אומר זאת בזהירות, כמובן. כל הטענות צריכות להיבחן ביסודיות, ואני מקווה שהן תיבחנה בעיניים אובייקטיביות ומקצועיות, לא בעיניים מוטות. העובדה שלעתים בית המשפט אינו מקבל את עמדתה היא דבר תקין לגמרי. זה בשום אופן לא מעיד שהיא פועלת נגד הממשלה. למעשה, טוב שבית המשפט העליון אינו מאמץ באופן אוטומטי את עמדת היועצת המשפטית, ואני שמח על כך".
מנדלבליט אומר כי "זה מראה שכולם פועלים בצורה עניינית - גם בית המשפט העליון וגם היועצת המשפטית. אף אחד אינו חותמת גומי של הצד השני - לא של הממשלה ולא של היועצת. אגב, ברוב המקרים בית המשפט כן מקבל את עמדתה".
אתה היית בכיסא הזה של היועץ המשפטי לממשלה, גם לך היו לא מעט מקרים שלא הסכמת עם עמדת הממשלה, מה לדעתך שונה?
"אני אתן לך דוגמה מתחום אחר לגמרי: כשהייתי פרקליט צבאי ראשי, הטיחו בי ביקורת על כך שהיו הרבה חקירות אך מעט מאוד כתבי אישום באירועים מבצעיים אחרי מבצע 'עופרת יצוקה'. הסברתי שאני בוחן כל מקרה לגופו, שאין לי ברירה ואני חייב לחקור חשדות לפשעי מלחמה - אין מנוס מכך. אבל הדגשתי שלא אגיש כתב אישום כשאין ראיות מספיקות".
"אותו עיקרון חל גם כאן. כשמבקרים את היועצת המשפטית, אף אחד לא מביא בחשבון באיזה היקף היא מדברת על מניעה משפטית או קשיים חוקיים. העיקרון המנחה חייב להיות - ואני מדגיש זאת בתוקף - שאסור בשום אופן לספור את המקרים. אסור לבחור את הקרבות או המלחמות. כל החלטה חייבת להתקבל על בסיס מקצועי טהור ולהיבחן לגופה".
"יש שני עקרונות בסיסיים בתפקיד: האחד והעיקרי הוא לתמוך במדיניות הממשלה, והשני - במקום שמזהים בעיה משפטית, בין אם מדובר במקרה אחד או במאה מקרים, חובה להרים דגל אדום ולומר שהדבר אינו חוקי. אני אמנם מסכים שאצלה יש יותר מקרים כאלה מאשר בתקופתי, אך גם בכהונתי חל שינוי. ב-4.5 השנים הראשונות, למעט חוק ההסדרה, איני זוכר מקרה שבו לא הגעתי להסכמה עם הממשלה. לאחר מכן חל שינוי (הוא מתכוון לאחר שהורה להגיש כתבי אישום נגד נתניהו), ופתאום התעוררו יותר טענות של לעומתיות וחילוקי דעות, וזה חבל".
"מה שאני רואה כעת הוא ניסיון מכוון לחפש את המקרים הבעייתיים מבחינה משפטית כדי ליצור עימותים ולבנות תדמית של מערכת יחסים לעומתית. אם היה רצון אמיתי לשיתוף פעולה, ברוב המקרים היה אפשר להגיע להסכמות. אני חש שיש כאן מאמץ מתוכנן ליצור חוסר הסכמות כדי לבסס עילה לפיטורים - זה בדיוק כמו לירות חץ ורק אחר כך לצייר את המטרה סביבו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו