מפלגות האופוזיציה עתרו לבג"ץ נגד פיטורי ראש השב״כ: "החלטה על בסיס שיקולים זרים"

יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והדמוקרטים הגישו לפני זמן קצר (שישי) עתירה לבג״ץ בבקשה לצו נגד פיטורי ראש השב״כ רונן בר.

"מדובר בהחלטה שהתקבלה בניגוד עניינים חריף של ראש הממשלה, על בסיס שיקולים זרים, הקשורים בחקירות שב"כ בלשכת ראש הממשלה, ובעמדת שב"כ שפורסמה לאחרונה לפיה לדרג המדיני ישנה אחריות לאסון השבעה באוקטובר" - כך כותבים ראשי האופוזיציה בפנייתם לבג"ץ.

עוד נכתב בעתירה: "הייזום הבהול של פיטורי ראש השב"כ, בעת הזו, בימי לחימה, נעשה כאשר שירות הבטחון הכללי חוקר בימים אלה את אנשי אמונו של ראש הממשלה, המלווים אותו שנים, והבקיאים בכל תג ותו בחייו, בחשד שקיבלו כסף מגורמים הקשורים במישרין ופועלים עבור מדינת קטאר - אותה מדינה שמימנה את ארגון הטרור חמאס שהשית על מדינת ישראל והעם היהודי את האסון הגדול ביותר מאז השואה".

עוד הוסיפו: "ייזום הפיטורים נעשה רק לאחר שתחקיר שב"כ על הרקע לאסון השבעה באוקטובר הצביע במובהק על אחריות הדרג המדיני לאסון. הדברים מקבלים משנה תוקף בזמן שראש הממשלה - מונע הקמת ועדת חקירה ממלכתית, וממשלת ישראל כולה מעכבת בגלוי וביודעין מהלך שיכול לבדוק את אחריותה לאסון".

ראש השב"כ לא הגיע לישיבה - ושיגר מכתב חריף לשרים

כאמור, אמש בישיבת הממשלה שבה השתתפו גם היועמ"שית גלי בהרב-מיארה והמשנה שלה, ד"ר גיל לימון, השרים אישרו את הדחתו של ראש השב"כ.במקביל לישיבה, אלפי מפגינים הגיעו למשרדי הממשלה כדי למחות נגד ההדחה.  ולבסוף הכריעו השרים: ראש השב"כ יסיים את תפקידו ב-10 לאפריל, או לאחר שיהיה מינוי קבוע לראש השב"כ - המוקדם מביניהם.

במקביל לישיבת הממשלה, ראש השב"כ רונן בר שיגר מכתב לשרי הממשלה, שבו התייחס לטענות שהופנו אליו בהחלטת הפיטורים.

"ניכר כי הן באו לעולם לשם הליך זה, ושלרובן ככולן לא היה זכר בשיחותיי עם ראש הממשלה, ואין זה מקרה כי אין לצידן ולו דוגמא אחת. התייחסות מהותית לטענות כאלה מחייבת הליך סדור, לרבות הצגת מסמכים רלוונטיים, ולא הליך למראית עין שתוצאתו נקבעה מראש. מכל מקום מדובר בטענות מופרכות שאינן אלא מסווה למניעים אחרים לגמרי, זרים ופסולים מיסודם, שנועדו לשבש את יכולתו של השב"כ למלא את תפקידו בממלכתיות".

בר הוסיף ותקף במכתבו בחריפות את ראש הממשלה: "מהצעת ההחלטה משתמעת לכאורה טענה כאילו קיים חוסר אמון בין ראש הממשלה לביני על רקע הטיפול בסוגיית שחרור החטופים. מבלי להיכנס לעובי הקורה, אציין כי עסקת שחרור החטופים, אשר מומשה לאחרונה, באה אל העולם כפרי פעולות ייחודיות שהובלה באופן אישי על ידי, בידיעת ראש הממשלה. העסקה הושגה על פי היעדים שהוצבו על ידי ראש הממשלה, הובאה על ידו לאישור הממשלה, ואושרה בתמיכתו. על רקע זה אין בסיס לטענה בדבר חוסר האמון לכאורה, וזאת למען אם הכוונה האמיתית, שכלל הנראה כשלתי בהבנתה, הייתה לקיים משא ומתן מבלי להגיע לעסקה".

"רגע שחור בתולדות הדמוקרטיה הישראלית"

בנוסף לעתירת מפלגות האופוזיציה, הוגשו בעקבות ההחלטה שתי עתירות נוספות לבג"ץ בדרישה לבטלה, בטענה כי ההדחה נעשתה ממניעים פוליטיים ותוך ניגוד עניינים חמור. בעתירות מבוקש צו ביניים דחוף שיקפיא את ההחלטה עד להכרעה בעתירה, וכן צו על תנאי שיורה לממשלה ולראש הממשלה לנמק מדוע לא תבוטל הדחת ראש השב"כ. בנוסף, העותרים מבקשים קיום דיון דחוף בעתירה בשל ההשלכות הביטחוניות המיידיות.

התנועה לאיכות השלטון כינתה את ההחלטה "רגע שחור בתולדות הדמוקרטיה הישראלית" וטענה כי מדובר בניסיון שקוף לטרפד את חקירת "קטאר-גייט" ולמנוע את חשיפת האמת על קשרים מסוכנים בין אנשי לשכת ראש הממשלה לקטאר, המממנת הראשית של חמאס. "זהו מהלך שנועד להבטיח את הישרדותו הפוליטית של נתניהו על חשבון ביטחון המדינה", נמסר מהתנועה. בעתירה לבג"ץ נטען כי ההחלטה התקבלה מתוך שיקולים זרים שאינם עולים בקנה אחד עם טובת המדינה וביטחונה, ובניגוד עניינים מובהק. התנועה דרשה מבית המשפט העליון להורות על ביטול ההחלטה, לקיים דיון דחוף ולהוציא צו ביניים שימנע את כניסתה לתוקף עד להכרעה.

במקביל, גם חברי הפאנל של תוכנית האקטואליה "מכונת האמת" עתרו לבג"ץ נגד ההחלטה, באמצעות עורכי הדין חגי קלעי ויעל ויזל. בין החותמים על העתירה: חבר הכנסת לשעבר רם שפע, גייל שורש – בכירה לשעבר במוסד, ואורי זכי מהחזית להגנת הדמוקרטיה.