תמכתי בעיסקת הטיעון עם אהוד אולמרט - שישה חודשי מאסר חופפים כנגד הודאה בשני ניסיונות לשבש הליכי משפט. גם התובע אורי קורב שניהל את המערכה בירושלים והוכפש על ידי שכירי הלשון של אולמרט תמך בה. הוא הסביר כי היתה מאוזנת. כנראה מאוזנת מדי.
התמיכה בעיסקת הטיעון היתה קול של לאות. ה"נמאס" של בני החושך חפר, כנראה, גומה בשריון החוקי של בני האור. רבים מהלוחמים הגיעו חבולים, גם חשו כי העיקר הושג. הצדק ניצח. אולמרט הורשע בקבלת שוחד ובקבלת דבר במירמה ובפרשת מרכז ההשקעות, מה עוד נחוץ? ולא נתנו דעתם לכך שאילו ניצבו עתה מחדש באריח הראשון של מלחמת בני האור בבני החושך, כי אז אשמת השיבוש היתה מתגלה כחמורה יותר מכמה סעיפים אחרים שבהם הורשע.
ההבדל בין המצדדים בעיסקת הטיעון לבין שופט השלום הראשי אביטל חן הוא כמו השוני שמצאו חכמים בין תלמיד חדש ורענן לבין מי שהלימוד היה לו לשיגרה. הרעננים הם כדף חלק, קבעו חכמים, ואילו הוותיקים הם כמו דף ישן שנמחק ממנו מה שנכתב עליו בעבר. העוקבים אחרי פשיעת הצווארון הלבן הגדול שידעה ישראל מעודה הגיעו לתיק השיבוש עמוסים בפרשיות הולילנד ומעטפות הכסף ועוד רעות חולות, אבל השופט חן יכול היה להתמקד בעניין האחד שאליו נקלע לראשונה בפרשה זו, ורק אליו.
העיניים הטרוטות היו עם העיסקה. הלב ההולם בתדירות סדירה היה נגדה. צריך לפקוח את העיניים ולשמוע מחדש את צלילי השיחה הנוראה ההיא בין אהוד אולמרט לבין שולה זקן, שהתנהלה בלי ניסיון להעמיד פנים כי אינם מודעים לעבריינות שלהם ואין בה צל של חרטה (לבד ממשפט מרומז אחד של זקן) כדי להבין כמה המעשה שלהם (בלשון רבים) נגוע במורסת פשיעה מהותית.
בהגינותו הציע חן לצדדים לתקן את עיסקת הטיעון ולכלול בה חודש מאסר בפועל. אולמרט סירב כדי לשמור לעצמו את זכות הערעור. זו זכותו. פרקליטיו אמרו כי ישקלו זאת. הם לא יערערו. בעיקר מפני שאם בית המשפט הבא יפתח מחדש את הדיון בעיסקה שכבר אושרה, אולמרט עלול לשמוע בסיומו את קולו של השופט אומר "שנה וחודש" במקום רק "חודש".
אולמרט וזקן בימים טובים יותר // צילום ארכיון: אי.פי
• • •
השיבוש ועונשו // עדנה אדטו
אהוד אולמרט לא ציפה לזה • גם לא הפרקליטות • בצעד נדיר במיוחד דחה ביהמ"ש את עיסקת הטיעון - וקבע כי רה"מ לשעבר ירצה חודש נוסף בכלא • השופט: "מתקשה לקבל שמי שחטא בעבירות שיבוש חמורות לא ייאסר" • התוצאה: אולמרט ילבש מדי אסיר מיום שני - ל־27 חודשים
אהוד אולמרט חשב שהצליח להגיע לעיסקה טובה. כך חשבו גם בפרקליטות. אבל לנשיא בימ"ש השלום בירושלים השופט אביטל חן לא היתה כל כוונה לאפשר לרה"מ לשעבר לחמוק מעבירות שיבוש הליכים בלי מאסר בפועל.
בצעד נדיר במיוחד דחה אתמול השופט את עיסקת הטיעון שנחתמה בין אהוד אולמרט לבין המדינה, וקבע כי רה"מ לשעבר ירצה מאסר בפועל של חודש במצטבר ולא בחופף, בגין פרשת השיבוש.
המשמעות: אולמרט צפוי, אם בית המשפט העליון לא יתערב בעונשו בערעורו בפרשת טלנסקי, לרצות עונש מאסר בפועל של 27 חודשים. רה"מ לשעבר ילבש מדי אסיר ויחל לרצות את עונשו כבר ביום שני הבא.
חצי שעה של דרמה
הדרמה המשפטית החלה כבר בשעות הבוקר, כאשר הקראת גזר הדין התעכבה במשך יותר מחצי שעה מהמועד שנקבע. הסיבה לכך התבררה מאוחר יותר: נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט אביטל חן, זימן את הצדדים ללשכתו והציע להם להגיע להסכמות ברגע האחרון ולסטות מהסדר הטיעון, כך שחודש מאסר בפועל ירוצה במצטבר. אך משלא הושגה הסכמה של הצדדים, כל צד מטעמו הוא, הוקרא באולם גזר הדין המקורי שנכתב עוד קודם לכן.
השופט גזר במפתיע על אולמרט בתיק השיבוש שישה חודשי מאסר בפועל, כאשר 30 ימי מאסר בפועל מהם ירוצו במצטבר והשאר בחופף. עם זאת, השופט הותיר על כנם את שאר רכיבי העונש שהוסכם עליו בהסדר הטיעון - ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים וקנס של 50 אלף שקלים.
כזכור, מדובר בהסדר הטיעון שבמסגרתו הודה והורשע ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בשתי עבירות של שיבוש הליכי משפט, שנעשו במשפטיו בפרשות הולילנד וראשונטורס, טלנסקי ומרכז ההשקעות, שהתנהלו בבתי המשפט המחוזי בתל אביב ובירושלים.
בתיק השיבוש הודה אולמרט לראשונה והורשע בשתי עבירות של שיבוש מהלכי משפט, בכך שהפציר במי שהיתה מנהלת לשכתו ואשת אמונו, שולה זקן, שלא להעיד במשפטם המשותף בפרשות ראשונטורס וטלנסקי ושלא לחתום על הסדר טיעון במשפטם בפרשת הולילנד.
השופט אביטל חן קבע בגזר הדין כי הסדר הטיעון, שבו הסכימו הצדדים כי ששת חודשי המאסר בפועל ירוצו בחופף ולא במצטבר, לוקה בחוסר סבירות קיצוני, ולכן קבע כי אחד מששת חודשי המאסר שנגזרו על אולמרט ירוצה במצטבר וחמשת החודשים האחרים ירוצו בחופף.
בגזר הדין הדגיש השופט כי לא הוצגה בפניו הנמקה משכנעת לכך שהעונש כולו בפרשת השיבוש ירוצה בחופף ולא במצטבר. "מוכן אני לקבל את טיעוני הצדדים שלפיהם, ראוי משלל סיבות להקל הקלת מה בעונשו של הנאשם, ואף האינטרס הציבורי מאפשר זאת בשלב הנוכחי", כתב השופט, "עדיין מתקשה אני לקבל את ההסדר לפיו מי שחטא בשתי עבירות שיבוש חמורות מאוד לא ירצה ולו תקופת מאסר קצרה, במצטבר, בגין עבירותיו אלו, שעה שהצדדים עצמם מסכימים כי העונש הראוי בעניינו הינו שישה חודשי מאסר בפועל. משמעותו האמיתית של ההסדר היא שהנאשם לא ירצה עונש מאסר כלל בגין עבירות השיבוש, ולזאת אין בידי להסכים".
נשיא בימ"ש השלום בירושלים השופט אביטל חן // צילום: אוליבייה פיטוסי
עוד קבע השופט כי "הואיל והתיקים שאת עונשיהם מבקשים לחפוף הינם תיקים נפרדים אך קשורים, אין מניעה לחפוף חלק מעונש המאסר. לטעמי, היה ראוי לגזור כי מחצית מהעונש בן ששת חודשי המאסר תרוצה בחופף והיתרה במצטבר, אך עם זאת חזקה עלי הוראת הפסיקה שלא להתרחק מן המוסכם בהסדר הטיעון יתר על המידה".
השופט הסביר כי "מספר אינטרסים מתנגשים בגזר הדין שבפניי. מחד, הצורך לכבד הסדרי טיעון מן הנימוקים אשר פורטו לעיל. מנגד, הוראת הפסיקה ולפיה אין לחפוף עונשים אלא במקרים מיוחדים, ולאלו נוסף אינטרס שלישי והוא האינטרס של אמון הציבור ולפיו אדם שחטא חטא כבד, ראוי כי ירצה עונש הולם".
לדבריו, "האיזון בין האינטרסים המנוגדים מוליכני לקבוע כי הסדר הטיעון כפי שהוצג סביר בקביעת אורך תקופת המאסר, המאסר המותנה והקנס, אך אינו סביר באופן קיצוני בבקשו לחפוף את מלוא תקופת המאסר עם עונש מאסר מתיק אחר. לא התעלמתי גם מן הפגיעה האנושה אותה ספג הנאשם לאורך שבע השנים האחרונות במעמדו, בכבודו, בממונו, ובימים הקרובים אף בחירותו. נתתי משקל גם לקנס הגבוה עליו סיכמו הצדדים".
"אולמרט התאכזב"
הנשיא חן הדגיש כי "עבירת שיבוש הליכי המשפט נחזית להיות לכאורה כעבירה הנלווית לעבירה אחרת, החמורה ממנה, ובדרך כלל כך הם פני הדברים. במקרה שבפניי סבור אני כי מדובר בפגיעה קשה ומשמעותית בערך המוגן נוכח הסיכון שעמד על הפרק בהרשעה בשני תיקים חמורים ביותר, מעמדו הרם של הנאשם כנבחר ציבור, בשל אופי הדברים שנאמרו בניסיונות למנוע מהגב' זקן למסור עדות, תוך ניצול כוחו והשפעתו של הנאשם על הגב' זקן, שהיתה תלויה בו מבחינה כלכלית, לרבות בזמן ביצוע המעשים, כמתואר בכתב האישום, ובשל השגת התוצאה המיוחלת - הטיית ההליך המשפטי ומניעת גילוי האמת".
ראש צוות ההגנה של אולמרט, עו"ד אלי זהר, לא הסתיר את אכזבתו מהחלטת השופט ואמר כי "נבדוק את הקביעה של השופט לגופה ונראה מה האינטרס של אולמרט. הלכנו לעיסקה הזאת, שקיבלה את אישורו של פרקליט המדינה, וצר לנו שבית המשפט סבר שתוספת מאסר בפועל של 30 יום מצדיקה את קעקוע העיסקה. התגובה של אולמרט היתה אכזבה. צריך לכבד הסדרי טיעון".
באופן יוצא דופן גם התובעת, עו"ד קרן בר מנחם מפרקליטות מחוז מרכז, הסכימה עם פרקליטי הנאשם. לדבריה, "הפרקליטות ראתה בענישה שהצענו בהסדר ענישה ראויה והולמת בנסיבות ביצוע העבירה שבה הורשע. ראינו חשיבות רבה בעובדה שהנאשם הודה בעבירות שיוחסו לו, ולראשונה לקח אחריות משפטית וציבורית על מעשיו".
עוד הוסיפה בר מנחם כי "בית המשפט סבר גם הוא שהענישה שהצענו היא ראויה והולמת ובחר לסטות סטייה קלה מהעונש באופן שהוסיף 30 ימי מאסר. בעוד מספר ימים יחל אולמרט לרצות עונש מאסר ממושך. הפרקליטות ראתה בהסדר דרך ראויה לסיום הפרשות העגומות שבהן הוא הורשע".
התובע: "הסדר ראוי"
התובע אורי קורב, שייצג את התביעה במשפטו של אולמרט בבית המשפט המחוזי בירושלים, ציין בתגובה כי "הגענו להסדר טיעון שחשבנו שהוא ראוי ומאוזן, ובית המשפט סבר אחרת". קורב המשיך להגן על עיסקת הטיעון והסביר כי "לעניין הזה שהנאשם מודה יש חשיבות. כל נאשם שמודה, וגם בתיק מהסוג הזה, בעצם מפסיד זכות קנויה לו לנהל משפט. לקחנו בחשבון שהוא הולך לכלא".
לדבריו, "אם תיק השיבוש היה מתנהל, ככל הנראה הוא היה מסתיים הרבה אחרי מעבר למועד שבו אולמרט יסיים לרצות את עונשו. אני לא חושב שהוגן שנסכים לשנות את הסדר הטיעון כשאנחנו סבורים שההסכם ראוי. הציבור יצא נשכר מההסדר הזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו