מעבר להיסטוריה שנעשתה אתמול בצ'אד - חתימה על מזכר לחידוש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל למדינה האפריקנית - ההישג הגדול של ביקור ראש הממשלה בצ'אד נעוץ בעובדה שהמקומיים מתגאים בביקור ראש הממשלה ובחידוש הקשר עם ישראל.
בדיוק כמו בביקור של נתניהו בעומאן אשתקד. אמנם שם לא היה כינון יחסים, אבל גם שם מבינים שקשר עם ישראל משתלם ואינו צריך להיות בהכרח פונקציה של התהליך המדיני מול הפלשתינים.
זהו ביקורו הרביעי של נתניהו באפריקה בשנתיים. בעולם המשתנה שלנו שבו קואליציות מתחלפות ואינטרסים גוברים על רגשות, מצליח ראש הממשלה נתניהו לתקוע יתד במקום שבו הכניסה היתה אסורה עד לא כל כך מזמן בגלל ה"צונאמי" שבדרך. אהוד ברק. זוכרים?
כ־50 שנה חלפו מאז הביקור ההיסטורי של ראש ממשלה ישראלי בבירת צ'אד (גולדה מאיר). ישראל תמיד ראתה חשיבות בקשר עם אפריקה כשזה כולל גורל משותף (גם אנחנו כמו האפריקנים חיינו תחת שלטון קולוניאלי).
למרות מכבש הלחצים העצום של הליגה הערבית בשנות ה-70 וה-80, והקשיים שעורמים הפלשתינים והאיראנים היום, המדינות ביבשת הבינו את היתרון בקשר עם ישראל והוא צובר תנופה אדירה בשנים האחרונות.
עם כל הכבוד לאיראן ולפלשתינים, אלה לא באמת העניקו דבר למדינות האזור, חוץ מתרומה לטיפוח הטרור. הג'יהאד הפך להיות אחת הבעיות המרכזיות של מדינות הסאהל בכלל ושל צ'אד בפרט. וכאן בדיוק חשיבות הקשר מבחינת המקומיים. "אנחנו מצפים לסיוע מישראל בתחום החקלאות", אומר לי מאהד, העורך הראשי של הטלוויזיה המקומית, שהגיע לשדה התעופה עם צוות מתוגבר של התחנה שלו.
ביסמוט עם כוחות מקומיים בארמון הנשיאותי
"כבר מהשעה 14:00 אנחנו מתחילים עם משדר מיוחד", הוא אומר. כלל נציגי העיתונות המקומית הגיעו לשדה התעופה. לפני שלושה חודשים הוחלפה הממשלה בצ'אד. השר החדש לביטחון הפנים הוא מחמט אבבא עלי סלאח, גנרל בדימוס שאומר כי "אנחנו מאוד מאושרים מהגעתו של ראש ממשלת ישראל. זהו ביקור רצוי וגלוי, עובדה שכולנו כאן לקדם את פניו".
לצידנו שר ההגנה. גם הוא משתייך לרוב המוסלמי במדינה. גם הוא רואה תועלת רבה בקשר עם ישראל. תועלת וחשיבות. אין להם ספק שעוד מדינות יצטרפו למהלך של צ'אד.
ראש מערך הפקות התקשורת בארמון הנשיאות נאסור נודג'יטי אומר לי מייד אחרי הנחיתה שלנו במדינה האפריקנית, כי ארצו מצפה לחתום על חידוש היחסים (כפי שקרה) ובעיקר על שיתוף פעולה פורה ומוצלח בין המדינות. גם בתחום המים. "זו בעיה מרכזית שלנו", הוא אומר. בזמן שנשיא צ'אד נועד בארמון הנשיאות עם נתניהו יוצא נודג'יטי לבדוק כיצד מתנהל אירוח הצוותים הממתינים בארמון. "בתוכנית חידוש היחסים ומינוי שגרירים הדדי", הוא אומר לי.
הלב השחור של אפריקה
צ'אד מדינה גדולה ורחבה שמחצית משטחה מדבר (סהרה), שכנות רבות לה וכל אחת מייצאת אליה את הבעיות שלה (סודאן, לוב, ניז'ר, ניגריה). מעבר למורדים המקומיים יש לצ'אד גם בעיות עם ארגון הג'יהאד העולמי בוקו חראם. ליותר מדי ארגוני טרור שאיפה להפוך את צ'אד למדינה שתתאים לכינוי שלה "הלב השחור של אפריקה". לא סתם ערכו האמריקנים בסאהל את התרגיל הגדול ביותר של כוחות מיוחדים במערב אפריקה ולא סתם מדינות המערב והאו"ם החליטו להירתם להקמת מערך צבאי מיוחד שנועד לתאם הלחימה בטרור באזור. המערך הזה כולל את בורקינה פאסו, ניז'ר, מאוריטניה, מאלי וצ'אד.
אמריקה תחת טראמפ, המבקשת להיות פחות פעילה מחוץ לגבולות ארצה, לא תתנגד לראות מדינות אחרות תורמות למלחמה בטרור באזור. גם לצרפת ולגרמניה נוכחות בסאהל במאבק בטרור.
כאשר מדברים על זירות טרור חושבים על עיראק ואפגניסטן, אבל המקום שבו נרשם מספר הקורבנות הגדול ביותר של כוח השלום של האו"ם הוא מאלי, שנמצאת כמובן בשכונה של צ'אד.
ישראל יכולה לעזור לאפריקה במגוון תחומים, וכדאי שנעמוד בהבטחה. וזה גם יכול לתת לנו מעמד של משקיף ב"איחוד האפריקני". דרום אפריקה מאוד מתנגדת, אך היו"ר החדש של הארגון הוא מוסא פאקי מחמד, והוא היה בעבר ראש ממשלת צ'אד. זה עשוי לעזור.
להפריח את המדבר
כאשר היוונים בעת העתיקה ראו את מדבר סהרה, הם סברו כי כנראה השמש נחתה על כדור הארץ והפכה את חבל הארץ הזה לחול. ישראל יודעת להפריח את המדבר ולעזור למדינות לפתח זני חקלאות שמתאימים למקומות שבדרך כלל נותרים ריקים מגידולים. היום הצלחה של ישראל ביבשת אפריקה היא אינטרס עולמי: 80 מיליון נפש מונה אוכלוסיית הסאהל, ולפי תחזית האו"ם עד לשנת 2050 עתידה האוכלוסייה למנות 200 מיליון. כישלון בפיתוח הסאהל יוביל לעוד משבר הומניטרי, ולהגירה חדשה באירופה. לכן באופן פרדוקסלי גם אירופה, לשם שינוי, מפרגנת. הצלחה של ביקור נתניהו היא גם הצלחה שלה.
בכלל ביקורו של נתניהו בצ'אד מעורר עניין. העיתון הצרפתי "לה מונד" (תזכורת: צ'אד היתה תחת חסותה של צרפת עד לעצמאותה) מדווח על הביקור ההיסטורי של נתניהו במדינה שבה 55 אחוז מהאוכלוסייה מוסלמית. נשיא צ'אד הגדיר את ביקורו בירושלים כ"היסטורי" בדיוק כמו זה של נתניהו אתמול. "לה מונד" מדווח כי אחרי צ'אד, ישראל שואפת לכונן יחסים דיפלומטיים עם מאלי וניז'ר. קצין מקומי מצוטט כי ישראל וצ'אד קיימו קשר ביטחוני חשאי. "כעת הכל יכול להיות גלוי", הוא אומר.
צירים חדשים
בדיוק על אותם דברים חזר הנשיא דבי כאשר ניצב מול העיתונאים לטקס החתימה עם נתניהו. מ־1972 נותרו קשרים כלשהם, אבל היום הקשר אפשרי ולא במחשכים. "לה מונד" מנתח כי ראש ממשלת ישראל יודע לנצל חיכוכים בין מדינות על מנת לבנות צירים חדשים התואמים את האינטרסים של ישראל. מאחר שאנחנו בקמפיין בחירות, טוען העיתון הצרפתי כי נתניהו ינצל את ההישגים המדיניים כדי לתרגם זאת להצלחה בקלפי. יש להניח שבסוגיה המדינית יש לו יתרון. צ'אד אתמול היא עוד הוכחה.
וזווית אישית. לא יכולתי שלא להיזכר אתמול בארבע השנים שלי בסאהל כשגריר במאוריטניה, תפקיד שבכל יום עבודה תורם ליחסי החוץ של ישראל אבל גם משפר את חייהם של מיליוני אזרחים בזכות הטכנולוגיה הישראלית בחקלאות, במים ובבריאות. לשגריר הבא שלנו בצ'אד לא מצפים חיים קלים, אבל אני יכול להבטיח לו או לה הרבה סיפוק וגאווה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו