לפני עשר שנים, במרץ 2010, הגיע סגן הנשיא בממשלו של ברק אובמה, ג'ו ביידן, לביקור בישראל. הביקור היה רווי מתח ומחלוקת, והתקיים בצל תביעתו של הבית הלבן שישראל תסכים להקפאה נוספת של פעילות הבנייה בשטחים. ביקור זה היווה את אחד מרגעי השפל בעידן נשיאותו של אובמה, שביידן היה נציגו הבכיר והנאמן.
סגן הנשיא לשעבר הוא החוט המקשר והמגשר, שיש בו כדי להבהיר את הגיונו של המהלך המפתיע של טראמפ מאחורי תוכנית המאה. באופן ספציפי, נועדו יסודותיו ועוגניו של המתווה החדש לחדד ולהדגיש עוד יותר את הפער הקוטבי הקיים בין קווי מתאר אלה, לבין רעיונות ותוכניות קודמים להסדר ישראלי־פלשתיני שעוצבו בבית היוצר של אובמה וביידן.
תוכניות אלה שיקפו את המדיניות האמריקנית המסורתית, שהיתה מעוגנת בעקרון הנסיגה הישראלית לקווי 4 ביוני 1967 כבסיס להסכם.
על רקע הזדהותן העמוקה של קבוצות מצביעים עתירות חשיבות בקרב הבסיס הרפובליקני, עם ישראל ועם אתוס "היחסים המיוחדים" עימה, אמורה הצגת המרכיבים המדיניים והטריטוריאליים של תוכנית המאה לשקף באופן צלול את התנאים הללו של חיבה כלפיה ותמיכה בצרכני הביטחון של ישראל, וכן להקים חומת הפרדה גבוהה וברורה בין עידן הנשיא הנוכחי לבין מורשת קודמו.
הבית הלבן // צילום ארכיון: Gettyimages
לפיכך, נועדה המחשה זו של הבידול המובהק בין מדיניות העבר לבין אסטרטגיית ההווה, בזיקה למערכת הערכים והאמונות של קהלי מפתח רפובליקניים, להגביר עוד יותר את רמת המוטיבציה שלהם, ולתרום להתגייסותם הנלהבת לדגל, תשעה חודשים לפני ההכרעה בקלפי בארה"ב.
עוד בנושא:
נתניהו: "אני וטראמפ נעשה היסטוריה"
בנט על תוכנית המאה: "יספחו - נתמוך; לא יספחו - לא נתמוך"
לקראת המפגש הגורלי עם טראמפ, נתניהו נחת בוושינגטון
יתרה מכך, אם המגמה הנוכחית בסקרי דעת הקהל תימשך, ואם ברני סנדרס עתיד גם להבא לצבור תנופה רבתי על חשבונו של ביידן ולנסוק לצמרת הדמוקרטית, אזי מלאכתו של טראמפ במישור זה תהיה קלה עוד יותר.
שכן, גישתו הלעומתית והבוטה של סנדרס כלפי ישראל, תציב מולו חזית רחבה של כל אגפיה של התנועה הרפובליקנית בראשותו של טראמפ. אותה חזית תהיה מאוחדת כמעט לחלוטין בגיבוי שתעניק לבעלת בריתה הישראלית.
סיבה לחצות את הקווים
ואמנם, חשיפתה של תוכנית הרחוקה שנות אור גם מתפיסת עולמו של סנדרס, במיוחד במרחב הפלשתיני, תספק תמריץ מיוחד למחנה תומכיו הפרו־ישראלים של הנשיא האמריקני טראמפ, לשנס מותניים ולפעול במרץ למען בחירתו מחדש בנובמבר.
איתות נשיאותי ברור כל כך של ידידות והזדהות עם ישראל, עשוי להביא גם לעריקת מצביעים יהודים, שאינם נמנים עם האגף הליברלי המובהק של המפלגה הדמוקרטית, ושזיקתם לישראל עמוקה, לחצות את הקווים ולשנות את דפוסי הצבעתם המסורתיים. בה בשעה נועדה, כמובן, הצגתה של תוכנית המאה כעת, להסיט - באבחה אחת - את סדר היום הציבורי מן העיסוק המתמשך במשפט ההדחה, המתנהל בסנאט.
עם זאת, תהא זו טעות להגדיר את האירוע במונחים פנים־אמריקניים בלבד. שכן, גם אם עיתוי הוצאתה אל הפועל של התוכנית נגזר מאילוצים ושיקולים פנימיים, אין להתעלם מן העובדה שמדובר במיצויו של תהליך, שהחל להתגבש עוד בתחילת דרכו הנשיאותית של טראמפ.
זאת, כאשר כינס בריאד, במאי 2017, את הפסגה הבין־ערבית, וכך החל בהקמתה של התשתית האזורית הרחבה, שבמסגרתה הוא מקווה גם לשלב את מתווה ההסדר הישראלי־פלשתיני. גם הצעדים הזירתיים שנקט בהמשך, דוגמת הפסגה הכלכלית בבחריין ביוני 2019, נועדו להוות חלק מחבילת הפיצוי והשיקום שעתידה להיות מוצעת לפלשתינים כחלק בלתי נפרד מחזון כינונו של סדר מזרח־תיכוני חדש ויציב יותר.
ביידן. תבע הקפאה ביו"ש // צילום ארכיון: אי.פי
גם אם חזון זה של זירה מגובשת וליכודית יותר, נראה היום רחוק עדיין ממימוש - יש בו כדי למצב את מעמדו ודימויו של הנשיא האמריקני כמנהיג יוזם, החלטי ונחרץ, ששוב אינו מהסס לפעול מחוץ לקופסה, ושאינו כבול גם בחישוקיה ובמוסרותיה של המדיניות האמריקנית המסורתית.
לא נותר אלא להמתין ולבחון מה יהיו השפעותיה בפועל של תוכנית המאה, וזאת הן בזירה הפנים־אמריקנית והן בגזרת הסכסוך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו