חשש בישראל: הסדר חלקי וגרוע עם איראן

חשש כבד בישראל כי ארה"ב והמערב ינסו להגיע להסדר חלקי עם איראן, שיהיה מוגבל אפילו יותר מהסכם הגרעין המקורי מ-2015.

אחד התרחישים שהוצגו בדיוני הימים האחרונים הוא כי ממשל ביידן יסתפק בעסקה שכוללת שני מרכיבים בלבד: הסרת סנקציות מצד הקהילה הבינלאומית, בתמורה להפסקת העשרת האורניום בלבד.

"הדבר הדחוף ביותר"

מתווה כזה פירושו, בין היתר, שאין פירוק של תשתיות ההעשרה המתקדמות שבנתה איראן, אין הוצאה של 25 הקילוגרמים שכבר הועשרו ואין התמודדות עם תוכנית הגרעין של איראן ועם תוקפנותה האזורית. הסכם נקודתי מסוג זה גם לא עומד בהתחייבות המוקדמת של הממשל להגיע להסכם "חזק יותר וארוך טווח יותר" עם איראן.

ההערכה שלפיה המערב ישאף להסכם מוגבל עם איראן מתבססת על מסרים שהועברו בימים האחרונים לירושלים, שבהם נאמר כי "קודם כל צריך לעצור את מרוץ ההעשרה הבהול של האיראנים. זה הדבר הדחוף ביותר".

ישראל חלוקה קשות עם האמריקנים לגבי התעקשותם להגיע להסכם עם איראן בכל מחיר. כצעד סמלי להתנגדות הישראלית, ראש הממשלה נפתלי בנט יימנע מלפגוש את השליח האמריקני לענייני איראן, רוב מאלי, שיגיע היום לישראל. מאלי מוביל את הקו הפייסני של ממשל ביידן כלפי משטר האייתוללות, ולאחרונה אמר כי "החלון הדיפלומטי בפני איראן לעולם לא ייסגר".

ביקורו בארץ יימשך יומיים, ולאחר מכן ימשיך למדינות נוספות באזור. מאלי ייפגש עם בכירים במל"ל, במשרד החוץ ובקהיליית המודיעין, אך כאמור - לא עם בנט.

גורם רשמי אמר ל"ישראל היום" כי "ישראל לא רוצה בשום דרך להראות או להיראות כמי שנותנת לגיטימציה לשיחות המתחדשות עם איראן בסוף החודש. שלא ישתמע כאילו יש ברכת הדרך ישראלית".

בתוך כך, ראש סוכנות הידיעות הרשמית של איראן, עלי נאדרי, אמר כי נכסים איראניים מוקפאים בשווי 3.5 מיליארד דולר הופשרו בשבועות האחרונים על ידי מדינה שאת שמה לא ציין. חלק מהסכום כבר הוזרם לשוק האיראני.

לא תולים תקוות

כזכור, שר החוץ האיראני הצהיר כי ארצו דורשת הפשרה של 10 מיליארד דולר לפני תחילת שיחות הגרעין. פרשנים במערב מעריכים כי העברת הפשרת הנכסים האיראניים הביאה להסכמתם לחזור לשיחות הגרעין עם המעצמות.

איראן, ארה"ב והמעצמות צפויות לחדש את המשא ומתן על הסכם הגרעין בעוד שבועיים בווינה. כפי שפורסם ב"ישראל היום", ההערכה הרווחת במערכת המדינית והביטחונית בארץ היא שהסכמת איראן לחדש את השיחות נועדה למשוך זמן, וכי למשטר האייתוללות אין כוונה להגיע להסכם גרעין חדש או לחזור להסכם המקורי מ-2015.

בישראל יודעים כי אם הדבר היה תלוי בארה"ב, הסכם היה נחתם מזמן וכמעט בכל תנאי. רק התנאים הנוקשים שמעמידה איראן הם אלה שמסכלים את ההסכם. לכן לא תולים תקוות רבות מדי בשיחות עם מאלי.

בין 2015 ל-2022

עמדת בנט, כפי שגם הובעה בשיחותיו עם מנהיגי העולם בגלזגו, היא שחזרה להסכם היא שגויה מיסודה.

בדרג המקצועי בארץ גם סבורים שלאור ההתקדמות המשמעותית מאוד של איראן בתוכנית הגרעין, ספק גדול אם התנאים של הסכם הגרעין המקורי מ-2015 עדיין רלוונטיים ל-2022.