דיונים רבים התקיימו בפורום ביטחוני מצומצם בראשות נתניהו בשבועות שקדמו למתקפת הביפרים בלבנון, שיצאה לפועל ב־17-18 בספטמבר 2024, אך ההכרעה נפלה בדיון דחוף שהתכנס שלושה ימים לפני כן, ביום שבת. באותו דיון השתתפו רה"מ בנימין נתניהו, שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי וראש המוסד דדי ברנע. הרוחות בחדר סערו.
תיעוד של פיצוץ מכשיר קשר אצל פעיל חיזבאללה (ארכיון)
כפי שכבר פורסם בעבר, בעוד ברנע האמין במבצע שעתיד לשנות את פני המערכה מול חיזבאללה, הלשעברים הרמטכ"ל הלוי והשר גלנט התנגדו נחרצות. לראשונה אנחנו מפרסמים כאן ציטוט מתוך הדיון שבו התקבלה ההחלטה - ציטוט שמבהיר לא רק את הפער בין העמדות, אלא גם את ההתנגדות שלוותה בציניות מצד הרמטכ"ל דאז אל מול ההצעה שהציג ראש המוסד. הרמטכ"ל הלוי אמר לנוכחים: "בצעצועים אי אפשר לנצח במלחמות".
במצב של שניים נגד אחד, נתניהו בחר בהמלצת ברנע להפעיל את מבצע הביפרים, והשאר - היסטוריה. ב־17-18 בספטמבר 2024 ניתן האישור, והמבצע יצא לפועל בסדרת פיצוצים של אלפי זימוניות ומאות מכשירי קשר. בישראל העריכו אז שיצאו לדרך כ־4,000 חיסולים ממוקדים. אירועי הימים ההם הובילו לפגיעה תודעתית ומורלית קשה בארגון, שכוח האש שלו הוערך כגדול פי כמה וכמה מזה של חמאס. בעוד מבצע הביפרים הביא להרגעת השטח בצפון לאחר חיסול נסראללה - בעזה, ללא תפנית דרמטית וללא אמצעים דרמטיים, טרם הגיעה ישראל לניצחון המיוחל ולשחרור החטופים כולם.
המאבק על העיתוי
בנאום שנשא ראש המוסד לראשונה מאז תחילת המלחמה ב־25 בפברואר השנה, הוא הבהיר את גודל ההישג גם בהתייחס לטענה המאוחרת של גלנט, שלפיה ניתן היה להפעיל את המבצע מוקדם יותר במערכה. "הפעלת שני המבצעים בתחילת המלחמה לא היתה מביאה להישג העוצמתי בשדה הקרב שאליו הגענו במועד הפעלתו", הסביר. "במועד שבו הופעל המבצע פוצצו יותר ביפרים ופי שניים יותר מכשירי קשר". מתברר כי הפערים בין הצבא למוסד נשמרו גם אחרי אותו דיון גורלי ביחס למבצע הביפרים.
בניגוד גמור לדברי ברנע, גלנט טען לפני חודשים ברשת X (טוויטר לשעבר) כי תמך בהפעלת המבצע באוקטובר, שנה קודם לכן - כי אז, לדבריו, האפקט היה משמעותי יותר. "כבר ביום שבו הצעתי לתקוף את חיזבאללה היו אלפי ביפרים בידי המחבלים. אם היינו מפעילים את המבצע ב־11 באוקטובר, פיצוץ הביפרים היה משני לפיצוץ מכשירי הקשר, שהיה מחסל אלפי מחבלי חיזבאללה. לצערי, כשנאלצנו להפעיל את המבצע, הרוב המוחלט של מכשירי הקשר היו במחסנים, ופיצוצם לא גרם נזק".
כאמור, ברנע חשף טפח מאותם לבטים שאפפו את ההחלטה להוציא לפועל את המבצע במועדו. גם הוא הודה באותו נאום כי נתניהו תמך באותה דעת מיעוט שהציג בשם המוסד, בעד הוצאת המבצע לפועל. "הדילמה בהפעלת המבצע היתה גדולה. לא אכנס לפרטים, אך רק אומר שבדיון שבו אושר המבצע הוצגו שתי אסכולות שהיו נכונות לשעת הצגתן. ראש הממשלה קיבל את ההחלטה בניגוד מוחלט לעמדה הרווחת לדיון - והנה אנחנו כאן, מקבלים את הפרס".
ברנע הדגיש את האפקטיביות של המבצע למרות כמות חומר הנפץ הקטנה: "כמות חומר הנפץ שהיתה בכל מכשירי הקשר והביפרים גם יחד לא עלתה על כמות חומר הנפץ הנמצאת במוקש סטנדרטי אחד".
גם נתניהו אמר מאז בשתי הזדמנויות כי המבצע הזה שינה את פני המערכה, ואף ציין את קבלת ההחלטות בדרך אליו. בראיון לפודקאסט של גדי טאוב "שומר סף", נתניהו סיפר כיצד ברנע הציג לו את המבצע ואת אותו ביפר ממולכד. הוא השליך את המכשיר על הקיר כדי להבין את סדר הגודל של פיצוץ מכשיר כה קטן, ולדבריו הפיצוץ סדק את הקיר.
למעשה, המבצע הזה, שעמד בלב שינוי המערכה מול חיזבאללה, קיבל מברנע את אותם שבחים: "המבצע מסמל את נקודת המפנה במלחמה בצפון, ואת נקודת הפתיחה לעשרת הימים שבמהלכם התהפכו היוצרות מול אויבינו. אפשר למתוח קו ברור בין הביפרים לבין חיסול נסראללה ולבין ההסכם. היום שבו אלפי ביפרים התפוצצו בידיהם של מחבלי חיזבאללה ייזכר כיום המפנה במלחמה. זהו היום שבו עוצמתה של התחבולה עלתה על עוצמתה של הקינטיקה".
גורמים המקורבים לרמטכ"ל לשעבר רא"ל הרצי הלוי מסרו: "הרמטכ"ל תמך במבצע הביפרים בתזמון המתאים להתפתחות המלחמה, ובתיאום עם שאר המהלכים הצבאיים. הודות לכך, מבצע הביפרים הביא להישגים חשובים, שלולא התזמון המתאים - השפעתו היתה פחותה משמעותית ולא היינו מגיעים להישג האסטרטגי שאליו הגענו.
"הרמטכ"ל גאה בביצוע המבצע ובתוצאות שלו, ובשיתוף הפעולה עם המוסד. תוצאות המערכה, שנוהלה באסטרטגיה מתפתחת ומדויקת, מדברות בעד עצמן. מי שמוציא חצאי אמיתות מדיונים מסווגים כנראה לא חושב על ביטחון המדינה, אלא בעיקר על עצמו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו