תעתוע של עסקה: זו הדרך היחידה להוריד את חמאס על ברכיו

למגינת הלב, הסיכוי כרגע לעסקת חטופים, גדולה או קטנה, עדיין קטן מאוד. האופטימיות שהאמריקנים והתקשורת נטעו (שוב) בלב משפחות החטופים והציבור, בעניין "עסקת בודדים" קרובה - הפסקת אש שתימשך שבוע עד שבועיים, בתמורה לשחרור של שלושה עד שישה חטופים - היא יותר אשליה מאשר מציאות.

מדובר בדפוס קבוע ומקומם: תחילה האמריקנים, לרוב באמצעות התקשורת, מעלים אצלנו את רף הציפיות, ואחרי 48-24 שעות חמאס שופך עליהן קיתונות של שופכין, והעסקה שוב נראית רחוקה. זה קרה לנו עשרות פעמים בשנה האחרונה, ואנו מסרבים ללמוד את הלקח. עדיף להיות פסימיים, סקפטיים וזהירים, ולהימנע מלענות שוב את משפחות החטופים ואת עצמנו, ובסוף להיות מופתעים לטובה - מאשר לנחול מפח נפש בכל פעם מחדש.

נכון לעכשיו, גם אחרי חיסול סינוואר, חמאס לא זז מעמדתו. הוא מוכן רק ל"עסקה בכל מחיר": הפסקה מוחלטת של הלחימה, נסיגה מכל רצועת עזה - הכל כולל הכל, פילדלפי, ציר נצרים והרצועה שסמוכה לגבול - וגם חזרת המפונים לצפון הרצועה, שמשמעותה איום מחודש על העוטף. וזה עוד לפני שהגענו לדיבור על שחרור מהכלא של רבי־מרצחים מהליגה של סינוואר וחבריו, ששוחררו בעסקת שליט והביאו עלינו את 7 באוקטובר.

הדרך להוריד את חמאס על ברכיו עוברת דרך הרעבת אנשיו ותומכיו והתקוממות האוכלוסייה העזתית נגדו, אבל האפשרות הזאת מטורפדת על ידי ארה"ב פעם אחר פעם.

מזכיר המדינה בלינקן, הנשיא ביידן וסגניתו האריס טוענים שוב ושוב שהמלחמה הזאת חייבת להסתיים - אבל ממש במו ידיהם הם מאריכים אותה ואת ייסורי החטופים, כשהם כופים על ישראל להאכיל ולתדלק את האויב, וכשהם מעניקים לחמאס שליטה על האוכלוסייה האזרחית, באמצעות שליטה באספקה שזורמת אליה. ארה"ב גם מעדיפה להיעזר בקטאר, גורם תומך טרור וחמאס, במגעים לשחרור החטופים. בכך היא מקטינה עוד את הסיכוי לעסקה.

הלחץ הכבד על ישראל להמשיך להאכיל ולתדלק את האויב גם מאריך את ייסורי האוכלוסייה העזתית, שלכאורה נמצאת בראש מעייניה של ארה"ב. גם היא סובלת מהתארכות המלחמה. האמריקנים, ובפרט המועמדת לנשיאות האריס, גם מתכחשים לחלק המשמעותי שהיה לאוכלוסייה העזתית בשלטונו ארוך השנים של חמאס, ואף בטבח ובטרור נגד ישראל. הם מעדיפים לא פעם את שלומה של האוכלוסייה הזאת על פני שלומם של החטופים וחירותם. אך כאמור - בסופו של דבר הם פוגעים גם בחטופים וגם באוכלוסייה העזתית.

כל עוד חמאס מחלק את האוכל ואת הדלק לאוכלוסייה בעזה, וכל עוד הוא זה ששולט אזרחית - הסיכוי לעסקת חטופים קלוש. הצוררים מחמאס ילכו לעסקה במחיר שפוי יותר רק אם תמיכת האוכלוסייה העזתית בהם תיחלש. עד אז, הדיבורים על עסקה שבה חמאס מתפשר איתנו על משהו הם דיבורי סרק. אין סיבה להמשיך לשתף פעולה עם מחזה התעתועים הזה, ולאמלל את משפחות החטופים שוב ושוב.