חזית בצפון, מתיחות מול מצרים ולחץ אמריקני: המלחמה נגד חמאס היא אחת מהמסובכות ביותר שהנהגה ישראלית נאלצה לנהל אי־פעם. היא פרצה אחרי שנה קשה מאוד שעבר העם בישראל, ונפתחה בטבח המוני שעדיין קשה להכיל.
לכך נוספו אתגרים רבים. החזית בצפון, כלכלת החימושים העדינה ומורכבות מדינית. בראשה ממשל אמריקני, שאומר דבר אחד אך עושה ההפך, ומתיחות קשה מול מצרים, עד כדי חשש לפגיעה בהסכם השלום.
התפוררות האחדות
בתנאים הקשים האלה, דווקא לאור ההצלחות המבצעיות של צה"ל, לא מפתיע שמחלוקות ישנות צצות מחדש.
לאחרונה חלה התפוררות באחדות קבינט המלחמה. נתניהו חושד שגנץ, איזנקוט, גלנט וצה"ל מנסים יחד עם ארה"ב לדחוק אותו לפינה. הם, מצידם, מרגישים שנתניהו משקיע יותר מדי אנרגיה בתחזוקה פוליטית, וזאת על חשבון שיתוף פעולה, כפי שהיה בתחילת המלחמה. מה שבטוח - ישראל משלמת מחיר.
על רקע שאלת רפיח, ישראל העבירה למצרים הבהרות בנוגע לפעולה העתידית של צה"ל בצד העזתי של רפיח, ולטענת גורם מדיני ישראלי הסברים אלו הרגיעו את קהיר.
שיחות ההרגעה בין ישראל למצרים התנהלו בימים האחרונים במישורים רבים, ובכללם של ראש המל"ל צחי הנגבי וראש השב"כ רונן בר, מול ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל. בשיחות אלה ישראל התחייבה כי הפעולה הצבאית לחיסול גדודי חמאס ברפיח תצא לפועל רק לאחר שמאות אלפי העזתים שנמצאים בעיר יועברו צפונה. לצד זאת, הבכירים הדגישו כי ישראל לא תוותר על טיהור העיר.
"זה דרש זמן, אך עכשיו הם רגועים יותר והבינו שלא נפעל בטרם האוכלוסייה תעזוב את העיר. החשש שלהם היה מבריחה המונית לצד שלהם", אמר הגורם המדיני על התגובה המצרית להסברים של ישראל.
הגורם טען כי אין סכנה ליציבות הסכם השלום בין ישראל למצרים שכן האינטרס המצרי בהמשכו חיוני, ובכלל זה בשל הסיוע הכלכלי המשמעותי שמצרים מקבלת מארה"ב כחלק מההסכם.
הרמז של הרמטכ"ל
בצה"ל מגבשים כמה הצעות להעברת העזתים צפונה, ונראה כי יועברו לאזור המוואסי בחוף שבו פועל "אזור בטוח". עם זאת, הגורם המדיני הדגיש כי בכל מקרה הם לא יורשו לחזור מעבר לתוואי של נחל עזה. משמעותה של החלטה ישראלית זו היא שהעיר עזה, וכל המחנות שמצפון לה, יישארו בעתיד הנראה לעין נטושים.
למרות זאת, אתמול משרד החוץ המצרי הזהיר מההשלכות של פעולה צבאית ברפיח ודחה את ההצהרות של בכירים ישראלים לגביה.
בינתיים, ישראל הגיעה למצב שבו כל הכוחות של צה"ל שנותרו עדיין נדרשים לפעולה בחאן יונס, והרמטכ"ל, ברמז עבה, אמר אתמול כי הם רחוקים מסיום המשימה.
כלומר, נראה שצה"ל עדיין לא פנוי לטפל ברפיח. זו היתה תשובת הרמטכ"ל לנתניהו, שהודיע כי הנחה את צה"ל להביא לקבינט תוכנית לפינוי האוכלוסייה מהעיר ולמיטוט גדודי חמאס באותו מרחב.
בלי אצבעות מאשימות
ראש הממשלה הפנה למעשה אצבע מאשימה כלפי צה"ל וניסה לטעון כי בגלל הצבא, ולא בגללו, עדיין לא החל הטיהור ברפיח. ובכן, אפילו אם הוא צודק, הדרך לנהל את הוויכוח אינה בניגוח תקשורתי.
אנחנו עדיין במלחמה, והמקום לדפוק בו על השולחן הוא חדר הקבינט שמנהל אותה, ולא הפושים באתרי החדשות. ממש באותה מידה, לא מתקבל על הדעת שהצבא מתווכח פומבית עם ראש הממשלה. ישראל היא מדינה דמוקרטית שבה הצבא כפוף לדרג המדיני, או לפחות אמור להיות כזה.
במקום חילופי ההאשמות, כל הצדדים חייבים לזכור מה מצפה מהם: לנצח ולשמור על האחדות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו