ימי הגשמים החזקים שעברו על ישראל בשבוע החולף ושהובילו להצפות, בתל אביב, בחיפה ובנהריה, הגיעו אחרי תקופה יחסית ארוכה של יובש בתחילת החורף הנוכחי. מדובר בתופעה יחסית שהפכה לקבועה בישראל בשנים האחרונות: מצד אחד, תקופות יובש בחורף ושיאי חום בקיץ, ומאידך אירועי גשם חריפים יותר. מומחי מזג אוויר מסבירים האם מדובר בתהליך שינוי האקלים בארץ כחלק מאפקט החממה או שזהו צירוף מקרים בלבד ואין סיבה לדאגה.
כבר התעדכנתם בעמוד מזג האוויר שלנו? לצפייה בטמפרטורות ביישוב מגוריכם לחצו כאן
פרופ' חיים קותיאל, מומחה למזג אוויר ושינויי אקלים מאוניברסיטת חיפה, מסביר כי השיטפונות בחורף האחרון הם שילוב של הקצנת האקלים על כדור הארץ בגלל אפקט החממה ושל בנייה צפופה בערים שלא מאפשרת למי הגשמים להתנקז ולהיקלט בקרקע.
"אכן בישראל רואים בשנים האחרונות מציאות של תקופות יובש וטמפרטורות גבוהות בקיץ ובחורף וגם רואים אירועי גשם חריפים וקשים יותר", אומר פרופ' קותיאל. "זו תופעה נרחבת שמתחוללת בכל העולם, למשל השריפות באוסטרליה, באמזונס וגם במדינות סקנדינביה החלו פתאום שריפות. מנגד, יש הוריקנים יותר חזקים. הכל מתחולל מכיוון שהחום גורם לאנרגיה רבה יותר באטמוספירה שמייצרת אירועים קיצוניים יותר.
שריפות באוסטרליה // צילום: GettyImages
"אבל בישראל הבעיה היא לא רק במזג האוויר עצמו, אלא גם בערים שלנו, בעיקר בערים הישנות. היו שיטפונות בדרום תל אביב, בעיר התחתית בכרמל, בנהריה בשדרות הגעתון ובמקומות מסוג זה שהם ישנים יותר. מה שקורה כאן לא קורה בצפון תל אביב או במודיעין. כשמזג האוויר מקצין יורדים יותר משקעים, ובערים הישנות יש בטון רב בלי אמצעי ניקוז טובים וכל המים פשוט זורמים ומציפים. הבעיה הזו היא יותר במקומות הישנים בארץ, שבהם צריך לשדרג את יכולות קליטת המים. בנו ובנו מקומות ולא לקחו פעם בחשבון אירועים קיצוניים של מזג אוויר - והתוצאה היא הצפות. אבל צריך לשים לב שההצפות מתחוללות באזורים ישנים בארץ. אז יש כאן גם הקצנה של מזג אוויר אבל לא רק, גם התכנון האנושי הלקוי מסייע לכך".
אלעד זוהר, חזאי חדשות 13, מסביר כי בישראל ובעולם יש תופעות של מזג אוויר קיצוני לכל אורך ההיסטוריה. "ראשית, שיטפונות וחורפים קשים היו בארץ גם בשנות ה-30, אז באזור טבריה היו שיטפונות עם הרוגים, והיה חורף קשה גם בשנות ה-50. כולנו זוכרים גם את חורף 92' ואת אירוע השלג הגדול בירושלים ב-2013.
"התופעות האלו לבדן לא בהכרח קשורות לשינויי מזג אוויר. בארץ ובעולם יש מפעם לפעם אירועי קיצון. הרי כעת היו בבת אחת שני גלי גשם חריגים, שהגיעו בסמיכות גדולה והאדמה לא יכולה היתה לקלוט אותם. כמובן שיש לאקלים השפעה על ישראל וההערכה היא שבארץ יהיו לילות וימים יותר חמים בקיץ, את זה אנחנו כבר רואים באופן מוחשי ועובדתי, וכן השירות המטאורולוגי מעריך שכמות הגשם תפחת בשליש בצפון עד סוף המאה ותעצים במישור החוף ובדרום. ביחס לכך, החורף הנוכחי לא מראה את זה אבל צריך לדעת שזו הערכה של השירות המטאורולוגי ולא קביעת עובדה. יהיה שינוי אקלים אבל זה לא קשור בהכרח למה שקורה אצלנו בחורף.
"עם זאת, ברגע שיש לך יותר אוכלוסייה אז סטטיסטית הסיכויים להצפות, לפגעים ולאבדות בנפש הם יותר גבוהים. יש לך יותר אנשים בתא שטח אחד וזה גורם לכך שהסיכון באירוע מעצים. בכל הנוגע לכך, וכן לאור השינויים האקלימיים, צריך כל פעם להפיק לקחים ולשדרג את המערכות. אחרי השלג הכבד בירושלים ב-2013 הופקו לקחים ונעשה שיתוף פעולה בין משרד הפנים, העירייה והצבא כי הבינו ששלג זה לא רק דבר יפה אלא גם מסוכן. במדינות שיש בהן סיכוי להצפות בונים חומות חזקות ואז הבעיה נפתרת. אני בטוח שגם כאן בגלל השיטפונות יופקו לקחים. כבר כעת ראש עיריית נהריה קרא להסיט את נחל הגעתון מאמצע העיר ולשנות את התוואי שלו. כך, בעתיד, אמנם יהיו אותם אירועים חריגים מפעם לפעם אבל הם יורגשו פחות".
ההצפות בפלורנטין בסוף השבוע שעבר // צילום: אינה פרדו
בסוף דבריו ביקש זוהר לפנות גם אל הציבור ולבקש ממנו להקשיב רק לגורמי החיזוי המוסמכים. "לצערי, בעידן הרשתות החברתיות עוברות המון אינפורמציות על מזג האוויר, שכוללות הפחדות והודעות של חובבים שאולי טובות אבל הם לא מבינים בתקשורת וסתם מלחיצים לא פעם את הציבור או גורמים קשיים לגורמים המוסמכים לפעול. חייבים להבין שהנחיות ואזהרות מקבלים רק מגורמים מוסמכים שיודעים מה ואיך לומר ולקחו את כל השיקולים בחשבון. חובה לבדוק מי חתום על ההודעה ועומד מאחוריה. תחזית מקבלים מגוף רשמי כי שם יודעים איך לקחת מבליל המידע את מה שצריך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
