סופה חורפית משמעותית הכוללת מחזות של פתיתי הקרח הלבנים איננה מחזה נפוץ בישראל.
הסטטיסטיקה מראה שרק אחת לכמה שנים מגיעות אלינו מערכות כאלה משמעויות של שלג, למעט שנים יוצאות דופן. כך למשל בחורף של שנת 1991/2, אז היו מספר אירועי שלג משמעותיים - אפילו בשפלה בגובה של פחות מ-200 מטרים. אגב, השלגים בהרים נערמו לגובה של 50-60 ס"מ.
בדצמבר 2013 נערם השלג בירושלים לגובה של כ-80 ס"מ בשכונות הגבוהות, כמו גם בגוש עציון ובאזור השומרון.
אירוע השלג המשמעותי האחרון היה בפברואר 2015, אז ירדו בחודש פברואר 20-40 ס"מ של שלג כולל בירושלים (שם ירדו 20 ס"מ) בהרי גוש עציון והשומרון ירדו 30-40 ס"מ. בסערה אז ירדו שלגים גם במקומות בגובה של 350 עד 500 מטרים בצפון ובמרכז, והצבע הלבן הגיע עד הר הנגב, מצפה רמון ודימונה.
ממה שידוע לגבי הישנות השלג באזורינו ניתן לומר שישנה מחזוריות באטמוספירה. כדי שירד שלג בישראל, צריך להגיע אלינו גל של אוויר קר מרוסיה דרך צפון אירופה. אבל התנאים לגל הקור הזה אינם מתרחשים מדי שנה, במיוחד כשמדובר בתנאים החורגים מעבר לאוויר הקר משם המוביל למערכת גשומה ולשלג בחרמון.
ליאור סודרי, חזאי מטאו טק, מציין כי אפשר להבחין במגמת קיטון בימי השלג. "אם בעבר הלא רחוק היו ימי השלג במזרח הים התיכון אחת לשנתיים או שלוש, הרי שבשנים האחרונות אנו רואים התמעטות, ולעומת זאת לא ניכרת התמעטות במשקעים. עדיין קשה להצביע על סיבה מובהקת לזה, צריך פרספקטיבה של לפחות 25-50 שנה כדי לקבל תשובה מהימנה לכך". טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו