דו"ח קובע: מינים פולשים מאיימים על בריאות האדם וגורמים להפסדים מצטברים של מיליארדי דולרים מדי שנה

דאגה עולמית: נזקים של לפחות 423 מיליארד דולר נגרמו בשנת 2019 בעקבות פלישת מינים לא מקומיים אל מערכות אקולוגיות בעולם. העלות הזו היא חישוב זהיר ושמרני של הנזקים כאשר מאז 1970, בכל עשור שעבר, הנזקים השנתיים לכלכלה גדלו פי ארבעה. את הנתון הזה מפרסם כעת הארגון הבינלאומי לשמירת המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות IPBES.

הארגון הבינלאומי הגדול שבו חברות 143 מדינות התבקש על ידי הממשלות החברות בו לבחון את מצב הפלישה של מינים שונים בעולם וכן את הדרכים להתמודד עם הפלישה הזו. זאת אחרי שבשנת 2019 מצא הארגון כי פלישה של מינים זרים היא גורם ההשפעה החמישי בטיבו על הטבע ועל האנושות בשלל צורות ודרכים שמובילות לנזקי ענק.

אחרי הדו"ח הזה כינס הארגון 86 חוקרים מ-49 מדינות, כאשר הוא מקבל נתונים מכל רחבי העולם. מדובר בדו"ח הבינלאומי המקיף ביותר בתחום והוא יהווה את בסיס הפעילות של האו"ם ושל הממשלים השונים בעולם ביחס לפלישה של מינים זרים.

מה רמת הפלישה?

המעקב מצא כי יותר מ-37 אלף מינים זרים הוכנסו במשך השנים למקומות בהם הם לא היו וזאת בעיקר עקב פעילות אנושית. מתוך המינים האלו יותר מ-3,500 הוגדרו כמזיקים מסוכנים שמאיימים על הטבע המקומי וגם על האנשים שחיים באותו אזור. 

"מינים זרים פולשים מאיימים על המגוון הביולוגי, יכולים לגרום לנזק בלתי הפיך לטבע ולאיים על רווחת האדם", מסבירה פרופסור הלן רוי (בריטניה), יו"ר משותף של המסמך יחד עם פרופ' אניבל פאוצ'רד (צ'ילה) ופרופ' פיטר סטוט (קנדה).

מחברי הדו"ח מציינים כי לא כל המינים הזרים הופכים לפולשים מסוכנים. זוהי תת קבוצה מתוך כלל הפולשים. פולשים אלו מסוכנים באופן החמור ביותר לקהילות מקומיות שיש להן תלות גדולה בטבע.

כדוגמה לסכנה לאנושות של פלישות אלו מביאים החוקרים את ההפצה של מחלות המלריה, הזיקה וקדחת הנילוס המערבית המופצת על ידי יתושים פולשים.

מינים פולשים גורמים גם לפגיעה קשה בפרנסת האדם. למשל באגם ויקטוריה באפריקה נפגע קשות ענף הדיג המקומי של דגי האמנון עקב התפשטות יקינתון המים (Pontederia crassipes), שהוא המין הזר הפולש היבשתי הנרחב ביותר בעולם. במקום השני אחרי היקינטון מצוי צמח הלנטנה ובמקום השלישי נמצאת החולדה המצויה.

הפלישה לפי אזורים בעולם

מהדוח עולה כי 34% מהפלישות הביולוגיות דווחו מאמריקה, 31% מאירופה ומרכז אסיה, 25% מאסיה והאוקיינוס השקט וכ-7% מאפריקה. רוב ההשפעות השליליות מדווחות על היבשה (כ-75%) - במיוחד ביערות, ובאזורים מעובדים, עם הרבה פחות דיווחים על פלישה ונזקים בבתי גידול של מים מתוקים (14%) וימיים (10%).

כמו כן, מינים זרים שפולשים לאיים קטנים מזיקים בצורה משמעותית לסביבה כאשר ב25% מאיי העולם כמות הצמחים שפלשה כבר גדולה יותר מכמות הצמחים המקומית.

כמה משקיע העולם בבלימת התופעה

תמונה קשה עולה מהדו"ח בכל הקשור להתמודדות העולמית עם הבעיה. אמנם ל-80% ממדינות העולם יש מודעות ורצון לפעול כנגד מינים פולשים אולם רק ל-17% מהמדינות יש חוקים בנושא. כמו כן 45% מהמדינות כלל לא משקיעות משאבים בפועל לניהול פלישות כאלו.

עם זאת, מחברי הדו"ח מותירים בו נימה אופטימית כשהם מציינים שמספר התמודדויות עם מינים פולשים שונים ברחבי העולם הצליחו היטב. 

ומה עם ישראל?

אחת המחברות המרכזיות של הדו"ח היא, פרופ' בלה גליל, ביולוגית ימית בכירה ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. היא מזכירה ביחס לישראל את דו"ח מבקר המדינה מ-2022 שבו כותב המבקר כי "נכון לאוגוסט 2021 יש בישראל בין עשרות למאות מינים פולשים, ובהם נמלת האש הקטנה וטרמיט העל הפורמוסי; על פי הערכות של משרדי הממשלה עלות הנזק שגורמים המינים הפולשים נעה בין 473 מיליון שקלים לשנה לכ-1.5 מיליארד שקלים לשנה".

עוד קבע המבקר כי "לישראל אין תוכנית פעולה אסטרטגית לשמירה על המגוון הביולוגי".

בדו"ח תוקף המבקר את אומדן הנזקים של משרדי הממשלה ומציין כי לפי בדיקת משרדו עלות הנזקים גבוהה במאות אחוזים לעומת ההערכות הקודמות".