ארגוני סביבה וחברה אזרחית פנו למנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, בדרישה לשנות את נוסח חוק האקלים.
הארגונים החתומים על המכתב הם מגמה ירוקה, מחאת הנוער למען האקלים, צלול, גרינפיס, איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל ומיזם סעיד אלחרומי. לטענתם, יש לשנות שתי נקודות מרכזיות בנוסח הצעת החוק.
יעד הפחתת הפליטות לא רציני
במכתב הפנייה מציינים הארגונים מספר נקודות שבהם החוק הישראלי שעומד להתקבל אינו טוב. נקודה ראשונה היא יעד הפחתת פליטות גזי החממה, שעומד על 30% עד שנת 2030, אותו הם מגדירים "מביש". לפי המכתב, "בעוד מדינות רבות, בהן ארצות הברית והאיחוד האירופי, מחויבות ליעדים של 45%-55%, ובעוד בסעיף 69 להסכמים הקואליציוניים התחייבו חברי הממשלה לקדם חוק
שבו יעד מחייב של 50% הפחתת פליטות, הרי שקביעת יעד הפחתה של 30% מציב את מדינת ישראל במקום מביש".
הארגונים מזכירים את קביעת הפאנל הבין-ממשלתי של האו"ם לשינויי האקלים (IPCC), שאמר כי היעד צריך להיות 45%. אם לא נצליח לעשות זאת, לפי המדענים, "הסבירות לתחילתם של תהליכים 'טבעיים' המזינים את ההתחממות, ומוציאים אותה משליטתנו - עולה במידה משמעותית".
הארגונים מדגישים כי על אף שישראל מדינה קטנה, היא אחראית על פליטות גזי חממה בסדר גודל של מדינה בינונית, ואף מזכירים כי ברחבי העולם כבר החלו להטיל מיסי פחמן – עובדה שעלולה להשפיע על כלכלת ישראל אם לא תשנה את המדיניות האקלימית שלה בהקדם.
נקודה נוספת היא המנגנון שנועד לאכוף את הצהרות האקלים של הממשלה. "על פי נוסח החוק הנוכחי, מתכונת והיקף התסקיר ייקבעו בהחלטת ממשלה שנה לאחר כניסת החוק לתוקף. נוסח זה מאפשר לממשלה לאשר במועד מאוחר אי שם בעתיד הרחוק, מנגנון חסר שיניים שיאפשר בפועל פגיעה במאבק במשבר האקלים. יש לקבוע את מנגנון התסקיר האקלימי בהקדם, לכל היותר חודש עד חודשיים לאחר אישור החוק, ולקבוע בחוק עצמו הנחיות ברורות בעניין סוג התוכניות הנדרשות בתסקיר", כתבו הארגונים.
"אנו קוראים לכם לפעול באומץ ובהתאם לצו השעה, ולהביא לאישור הוועדה חוק אקלים ראוי", חתמו הארגונים על המכתב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו