על רקע אישור תקציב המדינה בוועדת הכספים, ולקראת ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת בשבוע הבא, מסתמן כי תקציב משרד החינוך לשנת 2023-2024 צפוי לכלול קיצוצים מהותיים בתוכניות דגל ממשלתיות, חלקן אמורות לדאוג לשכבות החלשות בחברה. מנתוני התקציב הדו-שנתי עולה כי תתכן פגיעה בכמה סעיפים משמעותיים בהם משרד החינוך יקצץ מתקציבו ביחס לשנת 2022 (וכן לעומת מה שהוקצה בפועל).
בין הקיצוצים הבולטים עולה כי המשרד יפחית מתקציבו בסעיף "פעילויות משלימות לקידום". המשמעות – פגיעה בבית הספר של החופש הגדול ובמימון יום לימודים ארוך לערים חלשות. בשנת 2022 הוקצו לסעיף כ-6 מיליארד שקלים, ובפועל הוציאה המדינה לטובתו 6.7 מיליארד שקלים. בתקציב 2023 הסעיף יתוקצב בסכום של 5.3 מיליארד שקלים בלבד, לפיכך מדובר בתקציב חסר, וכך גם בשנת 2024, אז יעמוד על 5.7 מיליארד.
החינוך המיוחד ממשיך להישחק
תחת סעיף זה נמצא תת-סעיף "פעילויות ופרויקטים", וזה כולל בתוכו תוכניות חשובות כגון שעות תגבור לבגרות, פעילות האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון, תכנית קרב, הדרכות לזהירות בדרכים ועוד. אם בשנת 2022 העלות של הפרויקטים עמדה על 4 מיליארד שקלים, בתקציב 2023 תקוצץ ל-2.8 מיליארד שקלים, ובתקציב 2024 ל-3.2 מיליארד שקלים. פגיעה נוספת תחת סעיף "פעילויות משלימות" תהיה בחסר תקציב ליום לימודים ארוך שמונהג בבתי ספר בפריפריה החברתית והגאוגרפית. בשנת 2022 הוציאה המערכת על הארכת יום לימודים 2.527 מיליארד ובשנת 2023 יתוקצב ב-2.357 בלבד.
לדברי ד"ר מיכל טביביאן-מזרחי, ראש מרכז מנור מבית יוזמת המאה, שכיהנה בעבר כסמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון במשרד החינוך: "כסף לא צומח על העצים. ממשלת ישראל מגדילה את תקציבי החינוך של האוטונומיות החרדית והדתית על חשבון תוכניות וכספים ממלכתיים. ואכן, כמו נדנדה – אם צד אחד עולה, צד אחר חייב לרדת, ובתקציב החינוך העלייה בתקציבי החינוך הפרטי באים על חשבון תכוניות ופרוייקטים חשובים כמו צמצום פערים, תמיכה בחלשים וחינוך בלתי פורמלי המיועדים לכלל התלמידים בחינוך הממלכתי. המצב הקיים בו ישראל מסבסדת ביתר זהויות שבטיות בדלניות על חשבון צמצום פערים ולכידות חברתית חייב להשתנות".
במערכת החינוך המיוחד לומדים יותר מ-300 אלף תלמידים. מנתוני התקציב עולה כי תקציב החינוך המיוחד יגדל – אך רק בגידול הטבעי של מיליארד שקלים בשנה ולא מעבר לכך – מה שיקשה לתקן את העיוותים הקיימים במערכת, שנחשבת לאחת הסבוכות והמורכבות ביותר בישראל.
התוספת – לגרעינים התורניים ולריקוד הדגלים
תקציב הקדם-יסודי (מעונות וגני ילדים עירוניים) נמצא בסימן שאלה: הביצוע בשנת 2022 עמד על 9.8 מיליארד, והוא גבוה מאשר התקציב המיועד ל- 2023 – 9.7 מיליארד. ככל שאלו פני הדברים, במצב הנוכחי קשה לראות כיצד ימומשו שלל ההבטחות של שר החינוך יואב קיש וראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע למעונות לגיל הרך, ביניהן בניית עוד מעונות, פיקוח והעלאת שכר המטפלות. במשרד החינוך טוענים כי התקציב של התכנית לגיל הרך יוקצה על ידי האוצר לאחר אישור תקציב המדינה – אך כשהכלכלנית הראשית באוצר חותכת את ההכנסות של המדינה לא בררו מאיפה יגיע הכסף.
בלילה נחשפו גם ההסכמים הקואליציוניים: למשרד החינוך יועברו 30 מיליון שקלים לפרויקטים שונים, בין היתר לריקוד הדגלים, פעילות זיכרון לרבני הציונות הדתית, אירועים להרמת קרנה של תורה, תרבות יהודית מותאמת לאורח החיים הדתי, תאטרון יהודי, חג הסיגד ועוד. בשנת 2024 יועברו כ- 40 מיליון שקלים לגרעינים תורניים. עוד 120 מיליון שקלים לתגבור החינוך החרדי ומוסדות הפטור ו-170 מיליון שקלים לקולות קוראים בחברה החרדית. כ-63 מיליון שקלים יועברו לתמיכה בארגוני נוער.
במשרד החינוך דחו את הטענות אך לא סיפקו הסברים לפערים בתקציב: "התקציב שאושר כולל מענה מלא לצורכי מערכת החינוך במכלול הנושאים, לרבות שכר בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד. כל התקציב של התכנית לגיל הרך יוקצה למשרד החינוך על ידי משרד האוצר לאחר אישור התקציב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו