קיצוצים ואיומים: חשש מעוד שנת לימודים אבודה

עם איומי שביתה בפתח, פערים לימודיים וקיצוצים תקציביים - ובלי מורים: האם במערכת החינוך יצליחו להציל את שנת הלימודים תשפ"ד הממשמשת ובאה?

המצב הביטחוני והפוליטי הסיט את העיסוק של הפוליטיקאים ואת הקשב הציבורי מאחד הנושאים הכי חשובים ובוערים - החינוך. שנת הלימודים הנוכחית מתקרבת לסיומה, וזו הבאה אולי נראית רחוקה כרגע, אך יכולתה של המערכת העצומה לאסוף נתונים על 2.4 מיליון תלמידים ולהוריד תוכניות לימוד שונות ותקציבים לבתי הספר בשטח, היא אתגר לא פשוט בזמן שהמערכת נמצאת ברובה בחופשה.

הבעיה הגדולה ביותר של מערכת החינוך היא המחסור במורים. שכר המורים אמנם עלה ומורה מתחיל יקבל כ־9,000 שקלים, לא כולל גמולים כמו חינוך כיתה (לפחות 1,000 שקלים בחודש), אך זה עדיין לא מושך מורים למערכת. גם אם הדבר ישפיע על צעירים להיכנס לתחום ההוראה, הפירות יגיעו רק בעוד שלוש שנים.

רוב המחסור במערכת הוא איכותי. כלומר, מורה שמלמדת את תחום הדעת שבו התמחתה - ולא תחום דעת אחר רק מפני שחסרים בו מורים. בסיום שנת הלימודים הקודמת טענו במשרד החינוך, בעת שעמדה בראשו יפעת שאשא ביטון, כי במערכת חסרים 5,671 עובדי הוראה, ובהם 2,351 מורים בבתי הספר היסודיים, 855 מורים בחטיבות הביניים, ו־1,245 מורים בתיכונים.

בחינוך המיוחד, אולי הסקטור הרגיש והחשוב ביותר במערכת, חסרים 1,103 מורים וגננות. אלא שכעת המשרד, בראשות השר יואב קיש, מתנער מנתונים אלה ומסרב לספק נתונים חלופיים בסיסיים. הוא גם לא מוכן למסור את מספר המורים שנכנסו מדי שנה למערכת וכמה חסרים כיום. יתרה מכך, עם כניסתו לתפקיד הבטיח השר קיש כניסה של חיילים מלמדים ומורות חיילות למערכת כבר השנה. אלא שהשנה הסתיימה ודבר לא קרה, וספק אם יקרה גם בשנה הבאה כל עוד אין סיכום בנושא עם צה"ל.

ממשרד החינוך נמסר: "המשרד מקיים הערכה סטטיסטית לצורכי תכנון, ובימים אלו בונה תוכנית סדורה לטיפול בחוסרי מורים".

לצמצם פערים

נושא נוסף קריטי למערכת הוא צמצום פערים, לימודיים ורגשיים. באשר לפערים הלימודיים, מבקר המדינה פרסם לאחרונה דו"ח מדאיג, ולפיו אף שמשרד החינוך משקיע מיליארדים - גדלים הפערים בין תלמידים בעלי הישגים גבוהים לבין תלמידים עם הישגים נמוכים, שלרוב מגיעים ממדרג חברתי־כלכלי נמוך.

לפי דו"ח מבקר המדינה, הסיבה לכך היא המחסור בשעות טיפוח – שנוספות לשעות הרגילות ותפקידן לצמצם פערים – בשל תקצוב נמוך ממשרד החינוך. זאת, בשעה שהרשויות המקומיות האמידות מוציאות כסף רב על תלמידיהן, בהשוואה לרשויות עניות שבהן גם מרבית התלמידים החלשים.

המשמעות: התקצוב הדיפרנציאלי של משרד החינוך אמנם נותן יתרון לתלמידים מהאשכולות הנמוכים, אך התקציב של הרשות המקומית מוחק אותו ופוגע ביכולתה לצמצם את הפערים. סיבה נוספת לפערים הלימודיים קשורה להתנהלות משרד החינוך וראשיו. עם כניסתו לתפקיד, הבטיח קיש להציג תוכנית לצמצום פערים, אך עד כה לא הוגדרו יעדים ברורים ומדידים בתוכנית שכזו, וכן לא הציגו תוכנית פדגוגית.

"שנה זו תירשם כאחת הגרועות ביותר בעשור האחרון", אומרת אודליה כהן־שינדורף, סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית. "שנה ללא תוחלת, ללא תוכנית אמיתית. שנה שבה הובהר לכלל הציבור כי החינוך הכללי לא על סדר היום. למערכת החינוך אין לובי, היא הפכה סקטוריאלית וכל מה שנעשה הוא בגדר פלסטר. "שנת הלימודים הבאה חייבת להיפתח בלי עיצומים ושביתות. שנה שתהיה מוקדשת כולה לצמצום פערים, מלווה בתוכנית ייעודית מדידה ובעיקר יציבה. חייבים להוסיף שעות הוראה לפיצולי כיתות ביסודי במקצועות הליבה.

אי אפשר להקנות ידע ויחס בכמות כזו של ילדים בכיתה. חייבת לקום כאן מועצת חינוך לאומית, שתכין תוכנית אסטרטגית לעשור קדימה". מלשכת שר החינוך נמסר: "התוכנית לצמצום פערים היא תוכנית דגל של שר החינוך, היא תושלם ותוצג בשבועות הקרובים ותוטמע בשנת הלימודים הקרובה".

להגדיל שכר

כאב ראש נוסף למערכת הוא מאבקו של רן ארז על שכר המורים בתיכונים, שעלול להיגרר לשנת הלימודים הבאה אם הוא יסרב לפתוח אותה. השנה מאבקו בא לביטוי בשיבושים כמו האיסור על המורים לבצע פעילויות מעבר ללימוד בכיתות, ולכן תלמידי י'-י"ב לא יוצאים לטיולים שנתיים כבר זמן רב. בשבוע שעבר תקף ארז את הממשלה ואמר כי "הכספים הקואליציוניים מוכיחים שהממשלה מפקירה את המורים והתלמידים. הממשלה מצאה 12 מיליארד שקלים לבזבוזים על אינטרסים פוליטיים, בעודה נלחמת לחסוך כספים בשיעור של רבע מהסכום הזה למען איכות המורים ועתיד ילדי ישראל. האשמה היא על שר החינוך. מדובר בלא פחות משערורייה וסדר עדיפויות מעוות של הממשלה"

ההיבט התקציבי שעליו מדבר ארז עלול להטריד שחקנים נוספים במערכת. לדעת רבים, יש בתקציב המדינה הבטחות שהממשלה לא תוכל לעמוד בהן, מה שיגרור קיצוץ תקציבי במשרדי הממשלה ובהם גם משרד החינוך. כך, למשל, כשדובר על הקמת המשמר הלאומי, פורסם כי זה יבוא על חשבון קיצוץ בתקציב החינוך. אם קופת המדינה תהיה דלילה יותר, זו בהחלט תהיה מעמסה על שר החינוך ומנכ"ל משרדו.