על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, המשבר בתחום מדעי הרוח נמשך ומעמיק: רק 7.4% מכלל הסטודנטים למדו בפקולטות למדעי הרוח בתואר ראשון השנה, לעומת 18.5% ב־1997. בשנת הלימודים תשע"ד נרשמו רק 86 סטודנטים ללימודי תואר רב־תחומי במדעי הרוח, לעומת 429 בתש"ע, לימודי מזרח אסיה - 924 לעומת 1,088, פילוסופיה - 937 לעומת 1,024, ספרות עברית - 405 לעומת 605.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
מדובר במגמה עולמית שלא פסחה גם על ישראל. אבל אם בעולם הבינו זאת כבר לפני כמה שנים ויצרו תוכניות מיוחדות לשיפור המצב, בישראל התחילו להבין זאת רק לאחרונה. במל"ג הוקמה בקיץ ועדה קבועה, בראשותה של פרופ' מלכה רפפורט־חובב, שאמורה להציע פתרונות ותוכניות מיוחדות לשיפור המצב. על הכוונת: שינוי תוכניות לימוד, איחוד תוכניות בפקולטות שונות ובאוניברסיטאות שונות והתאמה של התוכניות והפיכתן פרקטיות יותר ו"אקדמיות" פחות. ההמלצות הראשוניות יוגשו בתוך כמה חודשים.
"מדעי הרוח דווקא משגשגים ברמה של חוקרים, אבל האתגר הגדול באמת הוא הירידה המתמדת של הסטודנטים הנרשמים", מסבירה פרופ' רפפורט־חובב, "יש הרבה תקנים של מרצים, לעומת סטודנטים מעטים שנרשמים. אנחנו נקדם שיתופי פעולה בין־מוסדיים. יש, למשל, תחומי דעת צרים כגון לימודי מזרח קדום ואין צורך במסה גדולה של סטודנטים, לכן אם יש תוכנית זהה בכמה אוניברסיטאות, עדיף לעשות תוכנית משותפת. יהיה שיתוף פעולה גם בין פקולטות בתחומי נישה, ייעשה מיפוי בין דיסציפלינות הנלמדות בין כל הפקולטות ונראה מה הם הדברים שחוזרים על עצמם".
מאחר שמדובר בוועדה משותפת של המל"ג וות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב), יוחלט גם על תקצוב נוסף לאוניברסיטאות, אשר אמור לעודד שיתוף פעולה עם התוכניות. "יש הרבה כפילויות בין החוגים, אז יהיה אפשר לעשות שיתופי פעולה בין החוגים. זה דבר טוב ומוצדק מבחינה אקדמית. נרצה גם לרענן את תוכניות הלימודים וגם ניצור תוכניות למצטיינים, שמשלבות בין תוכניות של מדעי הרוח למשהו שנתפס בעיני הסטודנטים כמשהו פרקטי".
"יש התעוררות בתחום"
ד"ר סיגל נאור פרלמן מאונ' חיפה הקימה לפני כמה שנים את עמותת "דרך הרוח", שמקדמת את לימודי מדעי הרוח ומתחילה ללמד ספרות לסטודנטים הלומדים סיעוד באוניברסיטת חיפה. לדבריה, במוסדות אקדמיים מנסים לקדם את לימודי הרוח. כך, למשל, בכל תואר באוניברסיטה הסטודנטים מחויבים ל־8 נקודות זכות בקורסים ממדעי הרוח, ובטכניון משקללים גם ציון גבוה ברמה של 5 יח"ל מדיסציפלינות של מדעי הרוח.
"לבית חינוך באוניברסיטת חיפה מגיעים בכל שבוע תלמידים מכל האזור, שלומדים פילוסופיה וספרות ברמה של 5 יח"ל וקוראים מאמרים, שומעים הרצאות של המרצים המובילים מהאוניברסיטה, כותבים ודנים בנושאים שונים. יזמנו גם פרס לעבודות חקר לתלמידים, והמגמה של משרד החינוך לעודד את עבודות החקר רק מסייעת, וכך גם החלק של החיבור בבחינה הפסיכומטרית. אני יכולה לומר שלאחרונה יש ממש התעוררות בתחום והבנה שהוא נחוץ".
במשרד החינוך התחילה השנה תוכנית "למידה משמעותית", ו־30% מהציון הסופי לבגרות של התלמיד ייקבעו באמצעות הערכה חלופית (עבודות חקר, מטלות ביצוע וכו') כדי להקנות לתלמידים כישורים ומיומנויות המותאמים למאה ה־21 ולהפוך את הלמידה למשמעותית, מאתגרת ויצירתית יותר. "בעקבות ביטול בחינות הבגרות בכיתה י' יוכלו בתי הספר לפנות זמן לביצוע עבודות חקר בתחומי הדעת השונים וליותר פעילות ערכית ותרומה לקהילה", מסבירים במשרד החינוך.
• • •
לא רק בגלל הרוח
תיכוניסטים שהצטיינו בעבודות גמר יזכו בפרס של 4,000 שקלים
אחת התוצאות המצערות של תהליך השחיקה במעמדם של תחומי מדעי הרוח באוניברסיטאות היא מיעוט הסטודנטים המבקשים ללמוד בפקולטות למדעי הרוח, אבל לא רק: קיים גם מיעוט בתלמידי התיכון שבוחרים ללמוד במגמות לימוד מתחומי מדעי הרוח.
מעטים מאוד התלמידים שכותבים כיום עבודות גמר בתחומים אלו - עבודות הדורשות העמקה, קריאת ספרות תיאורטית, פיתוח רעיון והתקדמות מדודה ומובנית לאורך ציר טיעון והבעתו בכתיבה אקדמית.
"העובדה שתלמידי התיכונים בישראל ממעטים לעסוק בכתיבה משמעותית באופן כללי, ובכתיבה רחבת היקף של עבודות גמר בפרט, מתבטאת גם באיכות כתיבתם כסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות", אמרו ל"ישראל היום" במכון ון ליר, "בעידן של תמורות נרחבות בחברה, בתרבות ואף בעולם המחקר ובסביבת העבודה, יש חשיבות רבה במיוחד ליישום תהליכי למידה במחקר עצמאי ולפיתוח יכולות הקריאה והכתיבה".
"יכולות אלו יש בהן כדי לאפשר למידה משמעותית ומאתגרת, שתסייע לסטודנטים לפרוץ אל מעבר למוכר ולידוע אל עולמות ותכנים חדשים, לחפש מענה לסקרנותם ולקבל על עצמם משימות למידה מגוונות, מאתגרות, מעשירות ומרחיבות אופקים", הוסיפו במכון.
כדי לעודד כתיבת עבודות גמר בתחומי מדעי הרוח ערך מכון ון ליר בירושלים, בשיתוף משרד החינוך ועמותת "דרך הרוח", תחרות לעבודות גמר מצטיינות במדעי הרוח לתלמידי תיכון.
במסגרת התחרות הוגשו לוועדת השיפוט, שכללה חוקרים ואנשי אקדמיה בכירים, 65 עבודות בספרות, בהיסטוריה, בתנ"ך, במחשבת ישראל, בפילוסופיה ובאמנויות.
משלל העבודות שהוגשו לוועדה נבחרו ארבע עבודות מצטיינות, ומכון ון ליר בירושלים יעניק לכותביהן פרס כספי בסך 4,000 שקלים לכל אחד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו