בישראל מצוין היום (רביעי) יום השפה העברית, שהוא יום המודעות לקידום מעמדה של הלשון העברית. יום השפה העברית מצוין בכל שנה בתאריך כ"א בטבת (השנה הוא הוקדם מאחר שהוא חל בשבת), שהוא יום הולדתו של אליעזר בן יהודה, שהפך סמל לתחיית השפה.
העברית שזורה בסיפור חייו של בן יהודה. כך, למשל, כשנולד בנו הבכור (בן-ציון, ששינה לימים את שמו לאיתמר) הוא קבע כי בנו ישמע דיבור עברי בלבד, ואסר על אשתו דבורה לדבר עימו בשפות אחרות. אלא שהיו חברים בוועד הלשון העברית שראו בהצעותיו מרחיקות לכת וביקשו לבלום אותו.
-
-
**
מה שהטריד את בן יהודה היה העובדה שבשפה העברית חסרו מילים ל"ענייני החיים הפשוטים". כלומר, מילים שישמשו לצורכי היום-יום.בסך הכל חידש בן יהודה כ-220 מילים, שמהן נקלטו בעברית כשלושה רבעים: הוא חידש שמות של מאכלים, למשל כרובית, חביתה, נקניק, ריבה וגלידה; שמות במשקל מִפְעָלָה כמו משטרה, מדרכה, מסבאה, מסעדה ומכללה; מילים המציינות כלים ומכשירים, כמו מטרייה, משקפת, רכבת, אווירון, אופניים ושעון, וכן מילים שימושיות רבות אחרות ובהן הגירה, הפתעה, זהות, חיידק, מבוך, תגלית וכפפה.
-
-
-
-
-
-
ומכל הגלויות
ועם כל הבעיות
עם נוצר וארץ קמה
ושפה אשר נרדמה
שוב התחילה מתעוררת
ומדברת ומדברת...
("שיר השיירה", מילים: עלי מוהר)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו