כולם צריכים לנשום עמוק - הרמטכ"ל הנכנס הוכיח שהוא נאמן רק לצה"ל ולמדינה

אם למישהו עוד היה ספק, ולמרבה הצער היה ספק, הרמטכ"ל הנכנס, רא"ל אייל זמיר, הוכיח אתמול שהוא נאמן רק לצה"ל ולמדינת ישראל, ולא חושש לעמוד מול הדרג המדיני שמעליו, כאשר זה מחליט להתנגח בו באופן אישי באמצעות הודעות לעיתונות, במקום לנהל שיח פנימי ואינטימי, כמקובל וכראוי בין שר ביטחון לרמטכ"ל.

את השיח התקשורתי עם הרמטכ"ל החל שר הביטחון, כנראה ממניעים פוליטיים של הבייס. בעקבות פרסום בערוץ 14, לפיו הקצין שחקר את כשלי אוגדת עזה ב-7 באוקטובר, תא"ל (במיל') אורן סלומון, נחקר במצ"ח בחשד לעבירות ביטחון מידע חמורות, פרסם השר כ"ץ הודעה לתקשורת, שבה הודיע כי הורה לזמן אליו את תא"ל (במיל') סלומון על מנת שיציג בפניו את התחקיר, וכי בכוונתו "לדרוש מהרמטכ"ל לבחון את התנהלות הפרקליטות הצבאית בנושא".

רא"ל זמיר לא נשאר חייב, ובאופן חריג פרסם הודעה בשמו, כציטוט ישיר שלו, לא כהודעה גנרית מטעם דובר צה"ל, שבה הודיע לשר כי "הרמטכ"ל לא מקבל הנחיות דרך הודעות בתקשורת". רא"ל זמיר יצא להגנת פקודיו, ואמר עוד: "הטענה לפיה הקצין נחקר בגין חלקו בתחקירי השבעה באוקטובר שקרית ומשוללת כל יסוד. החקירה תוסיף להתנהל במקצועיות. אני מגבה את גופי אכיפת החוק בצה"ל, אשר פועלים על פי הדין לבירור חשדות כנדרש".

הרמטכ"ל מן הסתם לקח בחשבון כי השר כ"ץ לא יישאר חייב, ואכן, תגובתו לא אחרה לבוא. "שר הביטחון נותן הנחיות לרמטכ"ל הכפוף לדרג המדיני בכל דרך שימצא לנכון, ותגובת הרמטכ"ל בנושא הייתה מיותרת ולא במקומה", נמסר הבוקר מלשכת השר. השר כ"ץ טען עוד בהודעתו כי ההוראה ניתנה באופן ישיר בטרם הוצאת ההודעה לתקשורת, ולמרבה האירוניה, לאחר שהוא בעצמו זה שיזם את השיח התקשורתי בסוגייה, קבע בהודעתו: "יש להפסיק כעת את השיח התקשורתי סביב הנושא".

אין זו הפעם הראשונה שבה השר כ"ץ מתנגח ברמטכ"ל דרך התקשורת. בחודשים האחרונים עשה זאת שוב ושוב לרמטכ"ל הקודם, הרצי הלוי. אז כתבנו פה כי גם אם השר כ"ץ צדק עניינית בביקורת שהייתה לו על רא"ל הלוי, ראוי היה שיעשה זאת בארבע עיניים, ולא באופן פומבי. העובדה שהפעם רא"ל זמיר לא נשאר חייב, ובחר לפרסם את ההודעה בשמו, היא מסר חשוב לשר כ"ץ, כמו גם לציבור כולו, ולתוך הצבא פנימה, למפקדים ולחיילים, שזוכים ממנו לגיבוי.

למרות שהיה מי שניסה, שלא בצדק, להדביק לרא"ל זמיר כתם של רמטכ"ל פוליטי ב-48 השעות הראשונות לכניסתו לתפקיד, רא"ל זמיר הוכיח שהוא אינו כזה, ושהאינטרס שלו הוא אחד: טובת צה"ל והמדינה. גם החלטתו שלא לקדם את תא"ל הגרי באופן מיידי לדרגת אלוף הייתה לגיטימית, במסגרת סמכותו, למרות הסערה שפרצה אז באולפנים.

כבר אז כתבנו כאן כי החלטתו של רא"ל זמיר שלא לקדם את הגרי באופן מיידי, אלא לקדם קצינים אחרים, כמו מפקד אוגדה מצטיין שחרף נפשו במשך חודשים ארוכים בלחימה, היא בסמכותו המלאה. אין ספק שתא"ל הגרי עשה עבודה נהדרת במלחמה, וזכה לאהדה ציבורית עצומה, אך דווקא החלטתו להודיע באופן מיידי על פרישה, תוך הבנה שהדבר עשוי להכתים את הרמטכ"ל הנכנס, וכתוצאה מכך לפגוע באמון הציבור בצה"ל (עליו הוא אמון), היא הבעייתית.

בשורה התחתונה, כולם צריכים לנשום עמוק, ולא למהר לשייך את רא"ל זמיר לצד פוליטי כזה או אחר. פה המקום להזכיר לכולם כי רא"ל זמיר כבר פרש מצה"ל, וקיבל על עצמו את התפקיד המורכב של החייל מספר 1 לאחר התלבטויות לא פשוטות, מתוך הבנה שאתגרי הרמטכ"ל בעת הזו, בזמן מלחמה חיצונית וקרע פנימי עמוק, הם עצומים. הוא ניאות לכך מתוך תחושת אחריות גדולה לגורל המדינה, ומתוך הבנה שהוא כנראה היחיד שיכול לשקם את צה"ל בעת הזו.

רא"ל זמיר הוא לא איש פוליטי, אלא אדם של מדינת ישראל ועם ישראל, וקצין בעל ראייה ביטחונית מפוכחת. לפניו משימה כבדה ומורכבת מאוד בשדה הביטחוני, ולמרבה הצער, כבר עם כניסתו לתפקיד, הוא נדרש לתמרן באחריות גם מול הדרג המדיני ולאור השיח הרעיל והקרע ההולך ומתרחב בעם. זה המקום להזכיר לכולנו – יש לנו מדינה אחת, צבא אחד ורמטכ"ל אחד, והצלחתו, היא בעצם הצלחתנו, או יותר נכון – ביטחוננו.