"סיפורי הלילה של רמדאן": כך הפך החודש הקדוש באסלאם לאספסוף מתלהם של "תאבי מוות"

כך הפכו "סיפורי הרמדאן" לחוויה "נקרופילית": לאורך שנים היה הרמדאן חודש של דריכות שאליו התייחסה ישראל בכבוד ובחשדנות ביטחונית, ונערכה לאפשר חופש פולחן גם במסגד אלאקצא שבבירת ישראל - בצל טרור שכוון בעיקר לירושלים. עתה, לאחר שצה"ל ריסק את חיזבאללה ואת חמאס - מי בכלל זוכר את רמדאן שעה שהמוג'אהדין "תאבי המוות" עוסקים בסחר בגופות חללים וחטופים יהודים, מספסרים מול עמם בסיוע ההומניטרי, משוועים להפסקת אש ומתחבאים בינות להריסות ותעלות הביוב?

מחד, במקום חלוקת "חלוויאת" (ממתקים) כשנרצחו יהודים, מחלצים החמאסניקים את גופות בני משפחתם הטרוריסטים מההריסות ומשיני כלבי הפרא שברחובות. מאידך, הם סוחרים בגופות ובחטופים יהודים. ייתכן שדווקא הפחתת הסיוע ההומניטרי תחזק את הצום ואולי תרחיק אותם מאש הגיהינום. קאטר - שתמכה, הסיתה ומימנה את הטרור הפלשתיני חייבת להיערך לקליטת פושעי החמאס, הג'יהאד והאספסוף הפלשתיני התומך בהם.

מרבית המחזות וסרטי הקולנוע ברמדאן עוסקים בנבואות האסלאם ובשלטונו העולמי העתידי במסגרת הבטחות ה"אחרית", בגדולת האסלאם וכיבושיו - בעיקר מימי מחמד ותומכיו וכמובן, צלאח א- דין וניצחונותיו כנגד הצלבנים - בקיצור: חלומות סינוואר.

מקור השם "רמדאן" מצוי כנראה בשורש הערבי "ר.מ.צ'" (בעברית "רמץ" – "חום לוהט") כיוון שנחוג על ידי שבטי ערב הנודדים בתקופת הג'אהליה (הבערות שלפני האסלאם)- תמיד בשיא הקיץ. מאז שהאסלאם ביטל את עיבור השנה, משתנים מועדי האסלאם והם חלים פעם בקיץ ופעם בחורף.

בהיפוך גמור לפולשי האסלאם, שכנו היהודים בארץ ישראל כחברת קבע חקלאית-  לא נוודית. היהודים חוגגים בה מזה אלפי שנים את חגיהם הסבים סביב עונות השנה החקלאית בדיוק לפי לוח השנה המעוברת העברית. כתושבי הקבע ובעלי הארץ קשרו היהודים את חייהם, חגיהם ופולחנם עם אדמת ארץ ישראל, העלייה לרגל והקרבת הקורבנות בבית המקדש בירושלים כמצוות מהתורה.

האידיאליזציה של כיבושי האסלאם ב"סיפורי הרמדאן" הינה מוטיב חשוב בעיקר אצל הפלשתינים העוסקים באובססיביות באופן בו הגיחו הנוודים והפולשים מחצי האי ערב בפשיטותיהם ("ע'זוואת") בשליחות "אללה" לארצנו בדרכם למימוש שלטון האסלאם על העולם "באחרית הימים", כשהם נעים בעקבות עשב המרעה, שלל הביזה, הדם, השוד, האונס והרצח. זהו הדלק המניע את התנועות האסלאמיות מבית הגידול של ה"אחים המוסלמים" גם כיום.

לכאורה, מייחסים המוסלמים לתקופת הצום בחודש זה התקרבות לאל ושיפור המידות במטרה לזכות בסליחת האל וגאולה מאש הגיהינום. בפועל, מחוללים סיפורי הרמדאן באספסוף האסלאמיסטי (צום, שיעורי דת, הסתה, דרשות ו"סיפורי לילה") התלהמות והקצנה רצחנית בכיכובם של השיח'ים מזוקני ארגוני הטרור ההופכים כל מטורף, לבוש דשדשה וכפכף, החמוש בסכין - לצלאח א-דין.

כאמור, בתקופת הג'אהיליה נחשב הרמדאן לחודש בו הוכרזה הפסקת לחימה. היה זה הסכם בין השבטים בחצי האי ערב. מסורת מייחסת לשליח מחמד אמרה (חדית') בעניין הרמדאן ולפיה: ר' עבור רחמים ("רחמה"), מ' עבור סליחה ("מע'פרה") נ' עבור [המלטות] מאש הגיהינום ("נאר").

מרמדאן למלחמה, טרור, רצח ושפיכות דמים

אלא שאפילו מדינות אסלאמיות (מצרים שתקפה אותנו ברמדאן 1973 שחל ביום כיפור) ובעיקר ארגוני טרור אסלאמיסטיים הפכו במתכוון את ה"רמץ" של רמדאן לאש תופת של מלחמה, טרור, רצח ושפיכות דמים. ארגוני הטרור הפלשתינים הגדילו לעשות: לא זו בלבד שהם בוחרים לבצע מלחמות ופיגועי טרור דווקא בחודש רמדאן הקדוש להם, אלא שתמיד יבכרו לבצע את מעשי הרצח והפיגועים דווקא בחגי היהודים. גם הטבח האחרון ביישובי ה"עוטף" בוצע בשמחת תורה ובשבת.

התכונות הרצחניות הטבועות ב"מאמינים" הפלשתינים גרועות בהרבה מאלה של אבותיהם שמתקופת הג'אהיליה. חלומותיו הרצחניים של סינוואר שכללו חטיפת אזרחים חיילים וילדים, אינוס נשים (כמסורת האסלאם) וסחר בגופות (נקרופיליה) הפכו מחלום לסיוט פלשתיני-חמאסי מתמשך. במקום "המהדי" של ה"אחרית" הופיע בפניהם טראמפ הג'ינגי הדורש מהם להגר מעזה (כתובת מומלצת היא קטאר - בנק הטרור וההסתה האסלאמית, ארץ ללא עם - שתאולץ לקלוט "עם" בלי ארץ).

לכבוד הרמדאן תבע טראמפ את שחרור החטופים (מתים וחיים) והודיע כי הוא מצייד את ישראל בפצצות עומק עתירות עוצמה. משמעותן של פצצות אלה שהן יכולות לחדור למנהרות עמוקות, לבונקרים האיראניים ואפילו למוטט את סכר אסוואן ואת סכר "הנהדה" גם יחד (אם נצטרך). יש בתסריטי "אחרית" אלה כדי לאחד את חג פורים (השמדת המן/חומנאי) עם חג הפסח (הטבעת צבא פרעה וחילו).

לא "רחמים" ולא "סליחה" ימצא בן אנוש כלשהוא בברברים של החמאס, הגיהאד האסלאמי, ותומכיהם- אלא רק אש ותימרות עשן. כל אותם האנסים, רוצחי הילדים ועורפי הראשים "בשם אללה הרחום והחנון" שפלשו ל"עוטף" בשבת- שמחת תורה באוקטובר 2023- יבלו השנה את הרמדאן- כחודש של רצחנות- בחממות פלסטיק מטות ליפול.