המשך המלחמה בעזה - בעיתוי הנכון

בכל שבת עם תוספת משמחת של עוד פעימת שחרור חטופים, רובצת על עם ישראל תחושת תסכול שמסרבת לקבל שככה הולכת להסתיים המלחמה הקשה בעזה, ללא השגת המטרה של מיטוט שלטון חמאס והכוח הצבאי שלו.

מתוך התסכול הזה - הכרוך בימים אלה בנסיגת כוחות צה"ל מציר נצרים - עולה התביעה שמייצג בממשלה השר סמוטריץ', להמשך המלחמה בסיום השלב הראשון של עסקת שחרור החטופים. אולם במבט אסטרטגי, מוטב לתוכניות מלחמה שלא להיות מונעות מתוך רגשות תסכול.

מבחינת דעת הקהל במדינת ישראל, וככל הידוע גם מבחינת ציפיות הבית הלבן, יש חשיבות עליונה להמשך מהלך שחרור החטופים עד להשלמתו. אם התהליך ייתקע במבוי סתום - מוטב שזה יהיה ביוזמת חמאס. לרוב משמעותי בעם ישראל חשוב לדעת כי ממשלת ישראל אכן מחויבת להמשך המאמץ להשלמת העסקה לשחרור החטופים גם בשלב השני.

אין ספק כי לאחר 16 חודשי מלחמה, התוצאה של הישרדות שלטון חמאס אינה רצויה. עם זאת, אין להרחיק לכת ולהסיק מכך כאילו חמאס ניצח. מלחמה אינה משחק כדורגל, והתוצאה בסיום לא תמיד קובעת כי גם נקודת הסיום אינה קבועה בזמן קצוב מראש.

כדאי ללמוד לדוגמה את המלחמה שניהלה אזרבייג'אן נגד ארמניה בנגורנו קרבאך. זו הייתה מלחמה מתמשכת שהתנהלה בסבבים. הסבב המשמעותי התנהל בסתיו 2020, צבא ארמניה הוכה קשות אבל בהפסקת האש, בחבל הארץ נגורנו קרבאך נותרו רוב התושבים הארמנים. המערכה הנוספת נפתחה בסתיו 2023, היא הייתה קצרה ומכריעה והסתיימה בדחיקת ארמניה מכל החבל, ובהגליית רוב התושבים הארמנים. מתוך המבט הזה, ניתן לשאול מהיכן מגיעה הדחיפות להמשך המלחמה בעזה מייד בסיום שלב א' של העסקה.

אסטרטגיה הייתה תלויה תמיד בחוכמת העורמה ובבחירת העיתוי, ולשם כך נדרשת מידה הכרחית של גמישות. ההיצמדות העיקשת לתביעה לשיבה מיידית להמשך המלחמה מייצגת מידה מובהקת של חוסר גמישות.

לנוכח התסכול הישראלי מהמצב בעזה, ראוי לבחון את המציאות מנקודת מבט אחרת: הישארות שלטון חמאס יכולה להיראות כחלופה שיש בה יתרונות. לחלופות האחרות כמו לדוגמה הרשות הפלסטינית מלכתחילה לא היה כל סיכוי. במקרה הטוב הייתה מתגבשת בין מנגנוני הרש"פ להנהגת חמאס, הבנה הדדית להעתקת מודל הקיום של חיזבאללה. נציגי הרשות הפלסטינית כשלטון לגיטימי, היו פועלים בחלון הראווה - ובמקביל, כוחות חמאס שלא היו מתפרקים מנשקם היו ממשיכים לבנות איום חדש נגד מדינת ישראל. במצב הקיים ישנה לפחות הסכמה שמה שרואים זה מה שישנו. המצב בהיבט הזה פשוט לאבחון ויש בכך יתרונות.

המלחמה עם חמאס ועם גורמי טבעת האש האיראנית לא הסתיימה. בינתיים הסתיימה מערכה אחת ומבשילה מערכה חדשה. בסיכום פגישת הנהגת החוץ של חמאס עם ההנהגה האיראנית שנערכה אתמול, סיכם המנהיג חמינאי: "בחסדי אללה, יבוא היום שבו כולכם תפתרו בגאווה את סוגיית ירושלים, עבור העולם האסלאמי, והיום הזה בהחלט יקרה".

כך צריכה מדינת ישראל לתפוס את המלחמה במרחבי רצועת עזה, כמלחמה אזורית, שהייתה ממוקדת מראשיתה בירושלים, כמטרה שמאחדת את כלל העולם האסלאמי. בהבנה זו, את הדרישה להמשך המלחמה בעזה יש לבחון בהקשר הרחב, להתמקד בעיתוי נכון ובהתייחסות להתפתחויות בכל יתר הזירות. גם לצה"ל כדאי להפתיע ולא להיצמד בנוקשות לתאריך יעד שאין בו הכרח.