קו פרשת המים

תיקון המדינה, זו המשימה הלאומית היחידה שיש עכשיו. היא תבוצע כי אין לנו שום אפשרות אחרת. זה קו פרשת המים, וכך צריך לבחון כל תהליך פה - גם את התפטרותו גלנט השבוע וגם את העברת התקציב.

שנה ושלושה חודשים אחרי תחילת המלחמה, היחידים שמובילים תיקון אלה אנשי צו 8, אלה מימי המלחמה הראשונים - המילואימניקים ואנשי החברה האזרחית. יוזמות פרטיות ומאורגנות, מתנדבים במדים ועל אזרחי. הם מתקנים בתים בצפון ובדרום, מתקנים את החברה ומתקנים את הביטחון.

ממשלת ישראל לא שולחת אותם, הם שולחים את עצמם. המערכת הפוליטית, לעומת זאת, עושה רק דבר אחד - מנסה לשמר את הקיים בכל כוחה. זו לא שמרנות מדינית אלא שמרנות אישית. בדומה למפא"י של אחרי מלחמת יום הכיפורים. הממשלה היא המטרה ולא הכלי.

ומכיוון שהיעד הוא הקפאת מצב (הישרדות) ולא תיקון של התקלות האדירות שהובילו ל־7 באוקטובר, אין להם אפשרות לגעת בכלום. אי אפשר "להחליף את כולם" כלשון הסיסמה - כי הם לא מוכנים להתחלף. אי אפשר לבחון את הצבא, כי אז בוחנים אותם.

כך, ורק דרך התובנה הזאת, צריך להקשיב לרעשי הרקע שעולים משם, לצחנה. להצבעות תקציביות כדי להעביר כסף למוסדות חינוך שמעודדים השתמטות מהצבא ועוד בזמן מלחמה, או להחלטה של גלנט להתפטר אחרי שהחליטו לפטר אותו. הפרישה שלו מהכנסת ושל האצבע שלו מהמאבק נגד חוק ההשתמטות מפריעה, אבל לא משנה את התמונה הכוללת.

התנגדות לתיקון המדינה, בריחה מלקיחת אחריות, היעדר דוגמה אישית - כל הרפש הזה הוא תוצר של הדחקה והכחשה. ניסיון לשמור עוד קצת על הכוח והשררה. לא על המדינה.

איך נראים הקיפאון וההתנגדות לתיקון? כך שנה ושלושה חודשים אחרי האסון, הצבא חוקר את עצמו במקום שוועדת חקירה עצמאית תחקור אותו ואת הדרג המדיני. זה בהוראת שר הביטחון עניין בלתי מתקבל על הדעת.

קונספציית הצבא הקטן והחכם נשארה על כנה בדיוק כפי שהיה לפני המלחמה. המון הצהרות נגד התפיסה הזאת (שרווחה אצל שרי הממשלה), אבל בפועל מסכלים כל מאמץ של גיוס חרדים והרחבת השורות. אין להם שום פתרון לעומס שמוטל על המילואימניקים, להיעדר הגדודים, לירידה בסד"כ של 13,500 פצועים, אלפי חיילים שנשרו מתפקידי לחימה ועוד מספר כואב להחריד של הרוגים. שוב אומר: זו זכות גדולה לשרת את המדינה. תמיד. זו בושה גדולה שהממשלה מעודדת השתמטות. השירות שלנו הוא למען המדינה ולא בגלל הממשלה.

כך, שנה ושלושה חודשים אחרי תחילת המלחמה, משאיות סיוע עמוסות עוברות לעזה בלי שהתקיים דיון על הפעלת לחץ. קו הפרימטר בעזה, שהיתה עליו הסכמה רחבה בצד הימני של המפה, נותר כשהיה. לא הפכו אותו לשטח חקלאי ישראלי (ניתן היה לעשות זאת כמסר משמעותי לחמאס ולעזתים, וכצדק לקיבוצים), לא בנו בו יישובים (לא באמת היתה אפשרות, מלבד דיבורי סרק). למעשה, אפילו לא התקיים דיון בנושא.

ההסכם עם לבנון משמר את הקונספציה שיש על הגבול שלנו "אזרחים" לבנונים. לא משנה איך שופרות הממשלה יציגו את זה, כך נראה ההסכם. קונספציית "חמאס מורתע" ו"חיזבאללה מורתע" חזרה בכל כוחה.

והכי חמור, חזרה הקונספציה שמדינה כמו שלנו יכולה להתנהל ולהיות בטוחה כשהחברה שלה נקרעת לגזרים, כאילו לא ראינו מה קרה ב־7 באוקטובר בעקבות ניצול האויב את השבר בחברה הישראלית.

לצערי, שיח האחדות נהיה אצל רבים מדי מאוס, לא רלוונטי. להפך - כולם שונאים את כולם. בכנסת, בתקשורת, ואין כמובן שום נגיעה או אחריות לממשלת ישראל ולמי שעומד בראשה. למעשה, המקום היחיד שבו נוהגים אחרת הוא במילואים ואצל אזרחים שהחליטו לעשות מעשה.

הם מובילים את התיקון. פרקטית, בשטח, לא בתיאוריה. אם מצאתם את עצמכם יושבים בבית, כועסים, רוטנים, מיואשים - אתם בצד הלא נכון של קו פרשת המים. ככה שומרים על המחדל האדיר שהיה.

הבחירות יגיעו, המערכת הפוליטית תתיישר לרצון העם. עד שזה יקרה יש לנו מדינה מופלאה שצריך לשמור עליה. יש עם מדהים עם סיפורי גבורה, נחישות ומסירות. מגיע לו שיובילו אותו קדימה, במקום אלה שבכנסת ישראל אשר בורחים מהמציאות ומתבזים.

ברקת - לאן אתה צועד?

ניר ברקת. מפקד פלוגה בצנחנים לשעבר. איש מצליח, ראש עיר ומכר אישי. זו פנייה פומבית כדי להזכיר לך: לאן אתה צועד? אתה תומך במוסדות שמעודדים השתמטות? בחוק שינציח את הקונספציה?

אתה מתנגד לוועדת חקירה על האסון הכי גדול שקרה לעם היהודי מאז השואה? ולא, המילה ממלכתית היא לא תירוץ. רק בשנה שעברה דרשת ועדות כאלה. שנה ושלושה חודשים - ואתה עדיין לא מסוגל לדרוש חקירה? אתה חי בנוח עם הבריחה מהאחריות?

אני מניח שאיזה יועץ עם נתונים משכנע אותך ונתן לך את התחושה שכך תהפוך לראש ממשלה. הוא משקר. כך תהפוך מאיש שידע ימים גדולים למי שבחר לא להשפיע על כלום. יש מעט אירועים היסטוריים שבהם יש הזדמנות להוביל.

פינה טובה: את המתנדבים של ארגון "לב אחד" ומכינת "עין פרת" פגשתי לפני כחצי שנה באחת היציאות מציר נצרים בעזה. כמה צעירים עובדים בנוי ובגד"ש. נוהגים בטרקטור קטן ונושאים מזמרות בתוך קיבוץ שעדיין לא שוקם. זה היה הפוך מהמקום שממנו יצאתי באותו זמן, מהנפגעים מכוחותינו שהיו שם: פריחה וצמיחה מול רצועת עזה.

שאלתי אותם מאיפה הם ולמה הם שם, ואז גיליתי שרגע לפני המכינה הם באו להתנדב בקביעות, כמה שבועות של עבודה.

בעיניי היה בכך סמל לתקווה בימים שבהם השיח הציבורי היה הפוך. בני מכינת עין פרת נרתמו לשיקום קהילות עוטף עזה - בחינוך, בחקלאות, במעברי דירה ובשיפוץ וניקוי בתים.

כעת הארגון שמרכז את העבודות האלה, "לב אחד", על שלל מתנדביו, יחד עם "עין פרת", מרחיבים את הפעילות לשיקום הצפון לקראת חזרת התושבים. קבוצת המתנדבים הראשונה כבר עובדת יותר משבועיים במטולה. המתנדבים מנקים, מסדרים, עושים כל מה שצריך כדי לתקן את החורבן ולהביא אור למקומות שעמדו שוממים 14 חודשים. חלוצי שיקום הצפון. דור הניצחון.

הם מקימים רשת בתי מתנדבים ומחנכים, מסדרים משימות להמשך ומעודדים עשרות עובדי חינוך ומתנדבים לגור זמנית, עד שאולי יעתיקו את מקום מגוריהם אל יישובי הצפון. בכל מרחב ימונה מנהל שאחראי על הקשר עם הקהילה ויתכלל את משימות המתנדבים לפי צורכי הקהילה ורצונותיה.

המתנדבים עוסקים בשיקום פיזי ובשיפוץ מבני חינוך ובתים שנהרסו בתקופת המלחמה, סיוע במעברי דירה ובאכלוס התושבים בחזרה, תגבור אבטחת היישובים ושיקום מערכת החינוך תוך התמקדות בתחום החוסן לבני הנוער.

יש המון עבודה בצפון, ועכשיו צריך עוד ידיים. זה הזמן להתארגן על קבוצות מתנדבים ולעלות צפונה. תתקשרו, והחמ"ל שלהם יעשה לכם את התיאומים. מי שמעוניין לסייע לצפון מוזמן להתקשר לישראל - 058-4154151.