"השאלה הראשונה שהיא שאלה זה אם אמא שלה בחיים": הלוחמים שחילצו את נועה ארגמני פותחים הכל

פקד ע', מפקד צוות בימ"מ, לא ישכח את הרגע שבו עמד מול דלת דירת המסתור שבה הוחזקה נועה ארגמני. "פרצנו אותה ובתוכה היו שלושה מחבלים חמושים", הוא מתאר את השתלשלות מבצע החילוץ.

"נטרלנו אותם מייד וחיפשנו את נועה בחדרים, כי לא ידענו בדיוק באיזה חדר היא מוחזקת. שני הלוחמים שהיו לפניי ראו אותה ראשונים. היא היתה מאוד מבוהלת וישבה מכווצת על מיטה. הלוחם הראשון אמר לה בעברית 'נועה, הכל בסדר. באנו להציל אותך. באנו לקחת אותך הביתה'. אמרנו לה שאנחנו מצה"ל והרגענו אותה שהכל בסדר. אחד הלוחמים לקח אותה על הגב 'שק קמח', ושני לוחמים אחרים עמדו מלפניו ומאחוריו, ושימשו שכפ"צ אנושי לנועה".

"השאלה הראשונה שהיא שאלה זה אם אמא שלה בחיים, אמרתי לה שכן היא הסתכלה על כולם ואז ככה שאלה 'אתם בטוחים?', אמרנו לה, נועה - באנו להחזיר אותך לאמא. היא הייתה מאד מבוהלת ומפוחדת, היא הייתה יחפה".

לראשונה מגוללים פקד ע', רב־פקד א' מפקד פלגה בימ"מ והלוחם רס"ב י' את שלבי החילוץ המורכב שביצעו יחד עם השב"כ. במבצע המשולב חולצו החטופים, נועה, שלומי זיו, אלמוג מאיר ג'אן ואנדריי קוזלוב. בכאב הם מספרים גם על נפילת חברם, מפקד צוות לוחמים, רב־פקד ארנון זמורה.

בכתבה המלאה שתתפרסם במוסף "ישראל השבוע" הם חושפים רגעי דרמה תחת אש תופת, את תגובתם של החטופים למראה הלוחמים ואת יחס משפחותיהם למבצעים המסוכנים.

"זו היתה משימת חיינו, ואין שום דבר יותר חשוב מזה", אומר א', מפקדו של ארנון. "עדיין לא התעסקתי במה שעברנו ועוד לא עיכלתי את האירוע, כי נחתנו ישר להלוויה שלו, של ארנון שנהרג לנו בקרב".

עכשיו אתם חולמים לתפוס את יחיא סינואר? 

א': "יותר מעניין אותנו להחזיר חטופים הביתה".

ע': "אני מסכים איתו. יש בעזה עוד 120 חטופים והלוואי ותהיה לנו הזכות להיות שותפים לעוד משימות כאלו". 

עד כמה אתם חושבים על האפשרות להיפגע?

ע': "אין מישהו מהלוחמים כאן, שיוצא למבצעים ולפעולות, ולא חושב שיש סיכוי שהוא לא יחזור בחיים".

גם ארנון, נשוי ואב לשני בנים צעירים, הביא בחשבון שהוא עלול להיפגע, ואפשרות זו לא ריפתה את ידיו. י', חברו זה שנים רבות, מספר כי דיברו ביניהם על הנושא. "אם עכשיו הוא היה איתנו כאן, והיית שואלת אותו אם היה יוצא שוב למבצע בידיעה שהוא עומד להיהרג, התשובה שלו היתה חיובית.

"כולם היום מכירים את ארנון כגיבור ישראל, אבל חשוב שיידעו שהוא קודם כל היה אבא אוהב לנועם ואיתי ובעל מסור למיכל. הוא יחסר לי ברמה היומיומית, בדברים הקטנים, בשיחות לפני ואחרי הפעילות, בהתייעצויות. במותו הוא הצליח לאחד את העם".

הכתבה המלאה מחר במוסף "ישראל השבוע"