נוהל חירם: אי אפשר לשפוט החלטות קשות בזמן מלחמה מבלי להתחשב בנסיבות הקיצוניות שבהן התקבלו

המאמץ האזרחי לחקירת החלטותיו של תא"ל ברק חירם ב-7 באוקטובר, ראוי לעיון במה שהוא אומר על החברה הישראלית.

בישראל יש ציפייה מכוחות הביטחון לשלוט בזירת הקרב, גם אם היא כאוטית, ושאיפה לכפות על מצבי חירום את אמות המידה הערכיות והנוהליות של מצבי השגרה. גישה זו מתבססת על כפירה בהבחנה הקטגורית שראויה להתקיים בין היגיון השגרה לבין היגיון החירום. זאת, למרות חוסר התקדימיות של מצב החירום, שחוסם את היכולת לגישור שיפוטי בין היגיון השגרה הכפוף לתקדימים מוכרים, לבין היגיון החירום, שכרוך מיסודו בנסיבות חסרות תקדים בעליל.

תא"ל חירם הגיע לבארי בתנאים קשים וחסרי תקדים. הוא ראוי להוקרה ולהערכה לאומית על כך שהתייצב במהירות ומיוזמתו בזירה, ועל היעילות שהפגין בפיקוד על הכוחות בלחימה כה סבוכה. כל ניסיון לשפוט את החלטותיו בנסיבות הקיצוניות מבלי ללמוד לעומק את תנאי החירום, מתעלם מציווי חז"ל: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו". את "המקום" והנסיבות קשה לתפוס גם בלמידה ובהקשבה מעמיקה.

ללמוד מצ'רנוביל

על טבעו של מצב חירום כחסר תקדים, ניתן ללמוד מהדוגמה של אסון צ'רנוביל, שהתרחש ב-1986. אל"מ (מיל') ד"ר אפרים לאור, שחקר אסון זה בעבודת הדוקטורט שלו, הצביע על האופן שבו מערכות מוסדיות ומדינתיות קורסות דווקא מתוך היצמדות יתר לנהלים המוכרים. במקרים כאלה, הנהלים הקיימים לא זו בלבד שאינם מתאימים למאפייני היסוד חסרי התקדים של האירוע - אלא שהם אף מעצימים את הנזק.

אסון הצונאמי בתאילנד ב-2004 מלמד על מהותו של מצב חירום כבלתי ניתן לשיפוט בהיגיון השגרה. מספרים על אם לילד שבעיצומו של השיטפון אחזה ביד אחת בענף עץ, במאמץ לא להיסחף בזרם, ובידה השנייה היא אחזה בילדה, כדי להציל אותו. אלא שבשלב מסוים נאלצה לאחוז בשתי ידיים בענף העץ כדי לא להיסחף. היא עזבה את בנה, שטבע בצונאמי. אירוע כזה לא ניתן לשיפוט ולהבנה מתוך היגיון השגרה, בטח לא בחדר דיונים ממוזג.

דילמת קובנטרי

וירג'יניה וולף תיארה בכתיבתה החלטות אכזריות של ימאים, כשאונייה טובעת ובסירות ההצלה אין מקום לכולם. על פי המורשת הזו, פעל וינסטון צ'רצ'יל בקרב על בריטניה, כשקיבל החלטה קשה למנוע התרעה מוקדמת לגבי ההפצצה הגרמנית על העיר קובנטרי. יחד עם אנשיו, הבין ראש ממשלת בריטניה שמתן ההתרעה לעיר יחשוף את יכולת הפענוח של מכונת הצופן הגרמנית שהשיג המודיעין הבריטי.

בהחלטתו המייסרת שלא להעביר התרעה לתושבי העיר, הוא היה אחראי לאובדן חיים של אזרחים רבים באותו לילה. מי יכול לשפוט את ההחלטה בדיעבד?

העניין אינו מתמצה בטענה שמלחמה היא דבר קשה ואכזרי, אלא גם בטענה שהחלטות במצב חירום ובהיגיון החירום, אינן יכולות להישפט מנקודת מבט חיצונית של היגיון השגרה וערכי השגרה.

לעם ישראל, שכמעט אלפיים שנים לא חווה ריבונות ולא עסק בסוגיות של החלטות קשות במלחמה, יש בסוגיה זו מה ללמוד ממורשת עמים אחרים.