הראיון האחרון של סא"ל גרינברג שנפל בקרב בסג'עייה: "הרצון להילחם גדול מאי פעם, זה בשביל הילדים"

סא"ל תומר גרינברג, מפקד גדוד 13 של חטיבת גולני, נפל אתמול (שלישי) בקרב ברצועת עזה. בחודש אוקטובר הוא קיים לראיון מיוחד ל"ישראל היום", שבמסגרתו דיבר על אותו בוקר שחור בשבעה באוקטובר שבו איבד 41 מחייליו וגילה כי כל המוצבים בגזרתו נפלו ומחבלים חדרו לכל היישובים בה. תומר השאיר מאחוריו אישה וילדה.

בשבת השחורה היה גרינברג בביתו בקיבוץ אלמוג שבים המלח. "ב-6 וחצי בבוקר קיבלתי טלפון שהתחילה מתקפת רקטות ומרגמות. התלבשתי ויצאתי לדרך. התקשרתי לסמג"ד שלי להבין מה קורה, והוא אומר לי שיש מחבלים בכל מקום".

הוא נסע במהירות לגזרה. בדרך התבשר שהסמג"ד שלו נהרג (בדיעבד התברר שהוא נפצע קשה), ושגם אחד ממפקדי הפלוגה נהרג. ב-09:00 הוא הגיע לגזרה, חבר לכוחות נוספים והחל במסע היתקלויות. "בכפר עזה הגענו לבית שאין בו מחבלים. אני שואל מה יש שם, והוא אומר שזה בית שיש בו שני תינוקות שההורים שלהם נהרגו".

"הגענו לשם, פרצנו פנימה, אני רואה את האמא ירויה בסלון, אני מגיע לחדר של הילדים, אני רואה את האבא שוכב עם כדור בראש. אני מזהה את האבא, הוא קצין בגולני לשעבר, יצא לי גם לעבוד איתו, ואני רואה שני תינוקות מתוקים, עיניים כחולות, בני אולי שנתיים, פשוט יושבים בלול בשקט. עטפנו אותם ולקחנו אותם איתנו בנמ"ר. לפני שיצאנו נכנסתי לשטוף ידיים במקלחת של הבית, אבל האמת היא שרציתי לשטוף את הדמעה שירדה לי".

הראיון איתו התקיים לפני התמרון הקרקעי, ובראיון הוא סיפר מה מבחינתו יוגדר ניצחון: "לפגוע בכמה שיותר מחבלים ולדאוג שבעוטף עזה יחיו בשקט. התאומים האלה שהצלנו אותם - אליהם הביתה כבר לא ייכנסו מחבלים. התאומים האלה הם המוטיבציה שלי. זו מערכה שאנחנו מתכוננים אליה 15 שנה. עכשיו בוא נראה מי התכונן יותר טוב. ברור לכולנו על מה אנחנו נלחמים, וגם לא צריך להגיד ללוחמים יותר מדי. בגולני יותר קשה להוציא אנשים למד"ס מאשר למלחמה. הרצון להיכנס ולהילחם גדול מאי פעם. זאת לא נקמה. זה התאומים, הם אפילו לא בכו כשהוצאנו אותם בנמ"ר. חשבתי על הילדה שלי, בת 3 וחצי. זה בשבילם".

"הלוחמים שלי אומרים בימים האחרונים שהם יהיו דור יום כיפור 2", אמר. צריך לזכור שאחרי ההפתעה, דור יום כיפור תקף פנימה והביס. לא בהתקפה הראשונה, אבל במתקפת הנגד השנייה הוא ניצח. גם אנחנו נסיים ככה".

 "אבוש": המסר קורע הלב שקיבל מבתו

התלוויתי לגרינברג בתוך הרצועה. במהלך השיחה בין השניים, כשעלה נושא הגעגוע למשפחה שנשארה מאחור, הפתעתי אותו והראיתי לו סרטון שבו בתו הקטנה צופה בתמונה של אביה על שער "ישראל היום" ואומרת בהתרגשות את המילה "אבוש".

תומר אמר אז שהוא משתדל שלא להתנתק ולא לחשוב על הבית יותר מדי, כדי שלא להסיח את הדעת מהמשימה. לנרתיק המשקפיים שלו הוא הכניס משקפי פלסטיק קטנים של הבת שלו, שליוו אותו בתזכורת קבועה. 

כשצפה בסרטון, הודה כי הוא מתגעגע, אבל אמר: "יש לנו עוד עבודה לעשות. תכף יש לי קפ"ק (קבוצת פקודות – י"ל) לקראת הלילה. בואו נסיים את הראיון כדי שאוכל להמשיך הלאה".