טנק אחד - מול עשרות מחבלי חמאס: "הבנתי מה הרגישו המפקדים ביום כיפור שנלחמו מול מאות"

כשהתחילה המתקפה הרצחנית בעוטף עזה, צוות הטנק של סרן בר מחטיבה 7 היה לבדו מול חאן יונס ורפיח. ארבעה לוחמים מול מאות מחבלים המנסים לטפס על הכלי הכבד, פוגעים במערכת הקשר ומצליחים לנקב את מכלי השמן עם טילי נ"ט.

ללא היסוס נסעו כך חברי צוות הטנק בין נירים, עין השלושה וכיסופים - וחיסלו לבדם יותר מ-70 מחבלים, במה שמזכיר את סיפורי הגבורה של החטיבה במלחמת יום כיפור. בר היה נחוש לסייע לתושבי היישובים, גם כשלמרגלות הטנק הבחין בגופת חברו הטוב.

"נתקלתי בדרך בחיילים פצועים, אבל המשימה היתה ברורה לנו: אנחנו כאן כדי להגן על אזרחי העוטף, כי זו זכותם הריבונית להתגורר ליד הגבול. עם כל הכאב העצום, אני חייב להציל מאות תושבים, ולא כמה חיילים. זה צובט בלב וקורע אותך לראות לוחמים פצועים והרוגים על הקרקע, אבל אתה חייב לנתק את הרגש, כי להישבר זה לא פתרון. במלחמה אתה פועל בקור רוח", מספר בר.

"מעיל רוח" עצרה 8 פגזי אר.פי.ג'י

בשלושת החודשים האחרונים תפסו בר בן ה-23 וחבריו בחטיבה את הקו לאורך גבול עזה. הוא והצוות שלו סגרו שבת בגזרה הדרומית ביותר, כששלושה טנקים נוספים ממוקמים בגזרות מרוחקות. "ב-5:30 כל בוקר אנחנו עושים כוננות עם שחר", הוא משחזר את השבת שעברה. "בדקנו שהכל בסדר, ופתאום התחיל ירי רקטות. מייד קפצנו לטנק. מפקד החטיבה הודיע בקשר שיש חדירת מחבלים ליד נירים. נסענו לכיוונם, ואחרי פחות מדקה, ליד עין השלושה, נתקלנו בחוליה של ארבעה מחבלים עם רכב ואופנועים. הם ירו עלינו מנשק קל, והרגנו אותם בירי עם המקלע שעל הטנק.

"בתוך שניות הגיחה מולנו עוד חוליה, הפעם עם אר.פי.ג'י ומטעני חבלה. הם הצליחו לפגוע במערכת הקשר לפני שחיסלנו אותם, ומאותו הרגע שמעתי חצאי דיווחים. הצלחתי לקלוט שיש עשרות מחבלים בכיסופים. ליד היישוב נתקלנו במארב של חוליית נ"ט גדולה. הם ירו עלינו שמונה פגזי אר.פי.ג'י, ומערכת 'מעיל רוח' של הטנק הצליחה לפוצץ כמעט את כולם. הרגנו גם אותם. שמעתי בקשר שהרבה מחבלים מקיפים לוחמים ליד נירים. בדרך לשם התקיפו אותנו מאות מחבלים. הם ניסו לעלות לטנק, אז העפנו אותם, ירינו בהם או דרסנו אותם".

סרן בר (מימין) מחטיבה 7 // צילום: דובר צה"ל

איך מרגישים כשנלחמים לבד בשטח?
"בדידות. הבנתי מה הרגישו המפקדים ביום כיפור. טנק לבד מול מאות מחבלים. אבל יש לך מטרה - למנוע חדירת מחבלים לישראל".

כיצד הרגשת עם הביקורת על כך שהצבא נעדר לכאורה מהשטח בשעות הראשונות?
"הכוח היה מצומצם כי חיילים לא יכולים לתפוס קו שלושה חודשים מבלי להתאוורר. אבל גם מעט הטנקים שהיו הורידו מאות מחבלים. בזכותנו אין עכשיו מחבלים בתל אביב".

כמות ההיתקלויות שאיתן התמודד הצוות של בר היא יוצאת דופן. העובדה שנותרו בחיים מעידה על מקצועיותם ועל יכולות הפיקוד של בר. בשלב מסוים הגיחה חוליה מאחוריהם וירתה טילי נ"ט לעבר מכלי השמן של הטנק.

איך הסתדרת אחרי הפגיעה במכלי הטנק?
"המשכתי לנסוע עם מנוע מגמגם, והורדנו חוליה אחר חוליה. המשכנו ככה עד לקיבוץ רעים, שם המנוע דמם. יצאתי תחת אש ומילאתי שמן מהמכלים הרזרביים, אבל זה לא עזר. הטנק שבק חיים. הלכתי עם הצוות ברגל לצומת גמא, והשארתי את הנהג והטען עם כוח חי"ר. התותחן ואני הלכנו חצי ק"מ ברגל למוצב סמוך תחת אש, כי ידעתי שיש טנק שצוותו נפגע. לפני המוצב הקיפו אותנו עשרות מחבלים, ורצנו פנימה. שם גיליתי שקצין מגולני יצא להילחם עם הטנק. ארגנתי את המוצב, ונתנו מכת אש. היינו 25 מול 60 והדפנו אותם. יצאתי לכיסופים עם הטנק שקיבלתי מקצין גולני, עם התותחן שלי ועם שני אנשי צוות אחרים. בדרך חיסלנו מחבלים. בקיבוץ חברתי למג"ד מגולני והרגנו עוד מחבלים".

איך התנהל הצוות שלך בשעות הללו?
"למרות הקושי, המורל של הצוות בשמיים. ההתחלה היתה רעה, אבל זה ייגמר לטובתנו. הלוחמים נחושים, דרוכים ומוכנים, לא מעט בזכות האהבה והתמיכה של תושבי ישראל".