המבצע שהחל הלילה בג'נין הוא כורח המציאות. הוא תוכנן להתבצע כבר לפני שבועות אחדים, אבל נדחה בכל פעם מסיבות מבצעיות ומודיעיניות - על-מנת שניתן יהיה לבצעו כך שישיג אפקט מכסימלי עם נזק מינימלי.
ההחלטה לצאת למבצע התקבלה לאור העובדה שבמרחב ג'נין בכלל, ובמחנה הפליטים בעיר בפרט, הצטברה מסה מסוכנת של מחבלים ואמל"ח. זה בא לידי ביטוי בנתונים היבשים: ממחנה הפליטים יצאו בשנתיים האחרונות יותר מ-50 פיגועי ירי, בהם נרצחו 3 ישראלים ו-14 נפצעו.
עשרות מחבלים נמלטו למחנה הפליטים משום שסברו שהוא מעניק להם חסינות, למרות מבצעים רבים שבוצעו שם במטרה לפגוע בתשתיות הטרור. ההבדל בין המבצעים הקודמים למבצע הנוכחי הוא בהיקף ובמשך. המבצעים הקודמים היו קצרי-מועד ומבוססי מודיעין מדויק. הכוחות נכנסו לעיר כדי ללכוד או להרוג מבוקש ספציפי, וברגע שהשלימו את משימתם יצאו מהמקום.
גם המבצע הנוכחי מתבסס על מודיעין מדויק של השב"כ; הוא התחיל בפגיעה מהאוויר במפקדה משותפת של ארגוני הטרור במחנה הפליטים ובהשתלטות ופגיעה במבנים ששימשו כמחסה למחבלים ולייצור אמצעי לחימה, אולם מסת הכוחות שמשתתפת בו נועדה גם לתכליות נוספות - לאיסוף מודיעין תוך כדי תנועה ובהישען על חקירות שטח של עצורים, כך שיתאפשר לסכל מחבלים ותשתיות נוספים שלגביהם אין מודיעין מוקדם או קיים מודיעין חסר.
בצה"ל שואפים שהמבצע יהיה קצר ככל האפשר. לא מדובר במהדורה עדכנית של "חומת מגן", אלא במבצע חטיבתי מוגבל שהימשכותו תגביר את הסכנה לפגיעה בכוחות, ולפגיעה בפלשתינים חפים מפשע. מבצע ארוך גם יגביר ביקורת בינלאומית על ישראל, בתקופה בה האשראי המדיני של הממשלה קצר במיוחד.
לכן, חובה עליה להציג כבר היום בבירות העולם את הסיבות למבצע - היקף הטרור שמבוצע מג'נין וסכנותיו, לרבות הסלמה אזורית - ואת התכליות של המבצע - פגיעה ממוקדת בתשתיות טרור אך לא באזרחים, והימנעות מפגיעה בבלתי מעורבים.
התסריט האופטימי ביותר של המבצע הוא שתשתיות הטרור במחנה הפליטים בג'נין ייפגעו באופן כזה שיאפשר למנגנוני הביטחון של רשות הפלשתינית לקחת לידיהם מחדש את השליטה במקום. הסבירות של התסריט הזה היא נמוכה עד קלושה, וסביר שגם לאחר שהמבצע יושלם יידרש צה''ל לתחזק את ההרתעה והלחימה בטרור במחנה הפליטים - כפי שעשה בעבר.
התסריט הריאלי הוא שהמבצע יפגע באופן משמעותי בתשתיות הטרור במחנה הפליטים, ויידרש זמן לשקם אותן. במהלך המבצע (ואולי גם לאחריו) יהיו ניסיונות לפגוע בכוחות וגם באזרחים ביו"ש ובתחומי הקו הירוק, מה שמחייב עירנות ביטחונית ואזרחית מוגברת.
התסריט הפסימי הוא שהמבצע יסתבך, שיהיו חלילה נפגעים, שארגוני הטרור מעזה (שאחראים להפעלת חלק ניכר מחוליות הטרור בג'נין) יגיבו ויפתחו חזית נוספת בדרום, ושאולי גם נציגות חמאס בלבנון תנסה לאחד חזיתות מול ישראל. זה מחייב את ישראל להפגין תקיפות ונחרצות בכל החזיתות, ולהעביר מסרים פיזיים ודיפלומטים בכולן שישראל פועלת רק נגד הטרור בג'נין, אך לא תהסס להרחיב את פעולתה גם לגזרות אחרות אם תידרש לכך.