הצלחות המאבק בטרור עדיין לא חוללו את המפנה המיוחל

הישגיה הרבים של מערכת הביטחון בהתמודדות עם גל הטרור הממושך שאנו חווים הם מרשימים וראויים לכל שבח, אך נראה כי למרות זאת הם עדיין לא מחוללים את האימפקט האסטרטגי המיוחל: המוטיבציה לפיגועים אינה דועכת, מספר הפיגועים וניסיונות הפיגוע אינו קטֵן, וכך גם עוצמתם.

עוד לפנינו חודש הרמדאן, על הנפיצות הביטחונית שהוא מביא עימו, ושורה של נושאים שהוצבו על סדר יומנו, שבכל אחד מהם פוטנציאל להוסיף ולהגביה את הלהבות. המפגעים הבודדים אמנם מבצעים את זממם ללא שותפים וללא הכוונה ארגונית מסודרת, אך הם שואבים השראה מקודמיהם, שהפכו לגיבורים ברחוב הפלשתיני, ומהתוכן המסית ברשתות החברתיות. האווירה הכללית מעודדת פיגועים מסוג זה. בהתמודדות עם מגמה זו אין אמצעי "שובר שוויון", שיוכל לבדו לבלום את התופעה. נדרש שימוש מושכל בסל רחב של אמצעים, שלכל אחד מהם תרומה מוגבלת, אך משקלם המצטבר יוכל להביא לשינוי המיוחל.

"טיפול שורש"

ראשית, הורדת הרף הנדרש לביצוע מעצרים (מנהליים) של תומכי טרור ומהללי פיגועים, שלגביהם קיים חשש כי לא יסתפקו רק בתמיכה.

שנית, תגובה מהירה ואפקטיבית בשעת מעשה. ככל שניסיונות פיגוע יסתיימו בנטרולם של המחבלים מבלי שגרמו לנפגעים בצידנו, כך יגבר הספק באשר לתוחלתו של הדפוס הזה. ניסיונות פיגוע שיסתיימו בזה אחר זה במותם, בפציעתם או במעצרם של המפגעים מבלי שגרמו לנזק, לכל הפחות לא יעודד חיקוי. כדי לשפר את מהירות התגובה, חיוני להגביר את פריסת כוחות המשטרה, במיוחד באזורי התפר שבין מזרח ירושלים ומערבה, להמשיך בעידוד החזקת כלי נשק על ידי המורשים לכך, ולהקל, ככל שניתן, בהליך החקירתי של אזרחים־נורמטיביים שיפעלו בנסיבות המצדיקות זאת. 

שלישית, מניעת האדרה של מפגעים. ככל שיש בידי גורמי המודיעין מידע היכול לפגוע בדימוי של המחבלים כגיבורים פלשתיניים לאומיים, יש לפרסמו ובהבלטה. זאת, כדי למנוע את הפיכתו למושא לחיקוי בעיני אחרים.

רביעית, הריסת בתי מפגעים. בחברה הפלשתינית המסורתית תופסת המשפחה מקום מרכזי בחייו של המחבל, לגורל הצפוי לה עשויה להיות השפעה משמעותית על מידת נכונותו של המחבל לבצעו. יתרה מזו, ההרתעה נועדה גם כדי להניאו ממעשיו באמצעות התערבות מצד בני משפחתו ככל שיזהו אצלו סימנים מעוררי חשד.

חמישית, שלילת הטבות סוציאליות מהמחבל וממשפחתו. יש לפעול לחילוט כספים ונכסים של המפגע ולהתחקות אחר כספים (או הטבות שוות ערך) המועברים אליו או לבני משפחתו מצד הרשות הפלשתינית או ארגוני טרור למיניהם. כך יהיה אפשר למנוע תמריצים כספיים ממפגעים פוטנציאליים.

שישית, שלילת תושבותם של מסיתים ממזרח ירושלים, וגירושם לרצועת עזה או לשטחי הרשות הפלשתינית. ההתמודדות עם ההסתה מחייבת "טיפול שורש" - החל מתוכניות הלימודים במזרח ירושלים, עבור באמצעי התקשורת והרשתות, וכלה בדרשות המושמעות במסגדים. כדי לטפל בנושאים אלה באופן יסודי, נדרשים תוכנית פעולה ארוכת טווח ומנגנון סדור לביצועה. מבלי להמתין לכך, ראוי בטווח המיידי לשקול את שלילת תושבותם של מסיתים ממזרח ירושלים וגירושם לרצועת עזה או לשטחי "הרשות הפלשתינית".

לא רק בתחום הרפואה, גם בביטחון קשה למצוא תרופה שאינה גוררת תופעות לוואי שליליות. ואולם, במאזן הכולל של התועלת מול ההפסד וכדי לבלום את המומנטום הנוכחי, זהו הכרח בל יגונה. גם אם אין בכל אלה כדי להבטיח עצירה מוחלטת של התופעה, יש בהם בוודאי כדי לתרום לצמצומה או לפחות למנוע את התגברותה. במאבק בטרור המתמשך - אין זה דבר של מה בכך.

מאיר בן שבת כיהן כיועץ לביטחון לאומי של ממשלת ישראל וראש המל"ל בשנים 2021-2017. קודם לכן כיהן בשורה של תפקידים בצמרת השב"כ. משמש כיום חוקר בכיר ב"מכון למחקרי ביטחון לאומי" (INSS) שליד אוניברסיטת ת"א.