שופט בית המשפט המחוזי בחיפה רון שפירא קבע לאחרונה כי אסיר שהואשם בהונאת נשים ייחשב כמי שעבר עבירת אלימות במשפחה, מכיוון שמדובר ב"אלימות כלכלית". בכך הוא דחה את עתירתו של האסיר, שההחלטה שבגינה ערער קובעת כי לא חל מנגנון השחרור המנהלי המוגבר על תקופת מאסרו ולכן לא יזכה לשחרור מוקדם.
מדובר באסיר פלילי המרצה שלוש שנות מאסר בגין הרשעתו על פי הודאתו בעובדות כתב האישום במסגרת הסדר טיעון. לחובתו הרשעות קודמות בגין עבירות איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, קבלת דבר בתחבולה, זיוף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, התחזות והונאה, והוא נידון בעבר למאסרים קודמים.
במקרה הנוכחי הודה האסיר בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בשני סעיפי אישום נפרדים כלפי שתי נשים. על פי כתב האישום, הוא הציג עצמו כאלמן שנמצא במצב רפואי מסוכן, במסגרת "קשר רומנטי" שניהל עם הנשים, כדי לקבל דבר במרמה.
בעתירתו טען כי העבירות שבגינן הורשע אינן נכנסות בגדר עבירות אלימות במשפחה. בהתאם, לטענתו, לא ניתן לשלול ממנו את הזכות לשחרור מנהלי מוקדם. עוד נטען כי אין מדובר בעבירות אלימות ואין מדובר בבני משפחה.
לדברי האסיר, מדובר בקשר שנוצר לצורך המרמה, ולכן ההחלטה אינה סבירה ואינה עונה לתנאי החוק וההוראות. עוד הוסיף כי עבירת המרמה אינה עבירת אלימות או פוגעת בחירות או בשלוות החיים, וכי אסירים אחרים שביצעו עבירות דומות לא הוגדרו כאסירי אלימות במשפחה.
בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי התנהגותו של העותר כלפי הנשים שניצל היתה בגדר של "אלימות כלכלית". נפסק שגם אם לצורך הליך פלילי לא ניתן לראות בעבירות הניצול הכלכלי אלימות, במובן של החלת הכללים של אלימות במשפחה או בין בני זוג, הרי אין מניעה לעשות כן לצורך הליך מנהלי.
"לגישתי, בהיבט המנהלי ולצורך ההליך המנהלי, יש לראות בהתנהלות העותר כשימוש באלימות כלכלית תוך כדי התעמרות כלכלית, שליטה כלכלית, טרור כלכלי ודיכוי כלכלי שהעותר הפעיל על בנות זוגו", קבע השופט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו