עמיחי חסון הוא משורר, יוצר קולנוע, יוזם ומנהל פסטיבל "עונת הספרות" בבית אבי חי בירושלים. ביים את הסרט "ישורון: 6 פרקי אבות".
ספר השירים שלו, "בלי מה", ראה אור בהוצאת מוסד ביאליק
בשבוע הקרוב יתקיים פסטיבל "עונת הספרות" שאתה מנהל. מה המחשבה מאחוריו?
"הבמות להצגת ספרות ושירה הולכות ומצטמצמות, על אף שספרים נהדרים ממשיכים להתפרסם. הפסטיבל מבקש לתת במה, פעמיים בשנה, למיטב הספרות העברית שנכתבת ונכתבה, להפגיש את הקהל עם היוצרים, ולשלב אומנויות אחרות כמו מוזיקה, תיאטרון וקולנוע. בפסטיבל הקרב יתארחו, בין היתר, א.ב יהושע, יעל נאמן, שהרה בלאו ודוד (ניאו) בוחבוט, לצד מחוות לרב שלום שבזי, מרים ילן־שטקליס, אברהם סוצקבר ודוד פוגל".
בשירך "צאת הכוכבים" אתה כותב "אל מסתתר בשאריות / סעודה שלישית": אבל האל המסתתר למעשה מאוד נוכח בקובץ הזה.
"'אל מסתתר' הוא פיוט קבלי שנהגנו לשיר בישיבה בזמן הלימינלי של 'סעודה שלישית', במפגש החומר והרוח שמתרחש רגע לפני סיום השבת. זהו רגע שיש בו הוד גדול ועליבות גדולה, והוא יכול להיות משל לחיפוש המתמשך בשירים אחר ממד נוסף של המציאות. אבל נדמה לי שזה רק צד אחד, ושירי הספר עוסקים ברובם דווקא ביומיומי: בהשכבת הילדים לישון, בהליכות בירושלים ובתל אביב, בחלומות, בקולנוע, בליאו מסי, במכונות כביסה שיוצאות משליטה ובמציאות המדממת שאנחנו חיים בה".
האם אתה רואה קשר בין הנוכחות החסרה של האל לבין הפרוזאיות של חלקים גדולים מהטקסט השירי?
"אני לא בטוח בקשר הזה. שירים אני כותב בעיקר כדי לא לשכוח, מין ניסיון ללכוד רגעים ותחושות במילים. האסתטיקה של השיר היא לרוב תוצאה של החוויה שהוא מנסה לתאר, לפעמים היא חוויה פרוזאית, לפעמים השירים נכתבים בפואטיקה מאוד נקיה או מזכירים בצורתם שירי הייקו. הספר הזה מרשה לעצמו להתנסות בצורות שונות של שירה".
משוררים שמשפיעים עליך.
"זה משתנה כל הזמן, אבל אני חוזר אל שירים של דליה רביקוביץ', אלן גינסברג, שמעון אדף, נתן וסרמן, יואל הופמן, נתן זך, צ'סלב מילוש ואבות ישורון - משורר שזכיתי לביים על חייו ושירתו סרט תיעודי שיוקרן במהלך הפסטיבל".
שורות שמדברות לליבך מתוך הספר.
"בַּלַּיְלָה נִשְׁמַעַת יְלָלָה
בְּלִבָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם
וּמִי שֶׁאֵינוֹ נִרְדָּם יוֹצֵא לְחַפֵּשׂ
בִּרְחוֹבוֹת רֵיקִים מֵאָדָם
תַּן סוֹרֵר מְהַלֵּךְ בֵּינֵינוּ"