קצת ריכוז - ושהעולם ימתין

הבטן מתהפכת והלב נקרע כששומעים על עוד טרגדיה כזו. יום אחרי יום, מי היה מאמין?

צילום: רועי קסטרו, בני פלבן עריכה: רן מידן

המחשבה הראשונה שרצה בראש כששומעים על מקרה כזה היא אם הילדים שלי בסדר. איפה הם עכשיו ומי משגיח עליהם? ושוב לחשוב, האם זה יכול לקרות גם לי? אולי. אני מקווה שאני טועה. 

הבית מאובזר בשלל עזרי בטיחות כדי למנוע אסונות: שקעי החשמל סגורים, פינות השולחנות והשידות מכוסות בפלסטיק מגן, בכניסה לבית יש שער אקורדיון, וארונות המטבח והאמבטיה נעולים הרמטית. אבל מה עושים ברכב? איך בכל זאת אפשר למנוע את האסונות האלה? 

הבעיה היא בריכוז שלנו, או יותר נכון בחוסר הריכוז שלנו. כשהטלפון הסלולרי הפך לכלי המרכזי בחיים שלנו, אפשר לכאורה להבין שהראש שלנו כבר לא כאן. אנחנו מקבלים שיחות בכל רגע, הודעות טקסט, מיילים. לוקחים איתנו את העבודה הביתה. אף פעם לא מרוכזים במאה אחוז בדברים שקורים כאן ועכשיו. באופן אישי, כבר פיתחתי מומחיות להאכיל את התינוק ביד אחת, וביד השנייה לשלוח סמסים ולענות למיילים, ואשתי רוצה (ובצדק) להרוג אותי. "אתה רוצה שאני אאכיל אותו?" היא שואלת אבל אני תמיד עונה: "לא, זה בסדר", וממשיך לשלב בין הבקבוק לבין המיילים. 

האם בעידן המודרני היום נדע להגיד "סטופ, קודם כל הילדים", או שהחיים השתנו לנו ואנחנו צריכים לדעת לתמרן בין כל העולמות? קל לענות, קשה לבצע. אני לא מקנא בהורים ששכחו את ילדיהם ברכב. זה אסון שרק הורים יבינו. הסבל הרב שנגרם לבשר מבשרך, הגיהינום שהוא עבר שם ברכב, במי יודע כמה מעלות. זה קורע את הנשמה. המשפחה מתפרקת ואי אפשר להמשיך הלאה. שום אמא לא תסלח לבעלה ששכח את התינוקת במכונית, גם האבא לעולם לא יסלח לעצמו. זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו ואנחנו צריכים להתחיל לשנות את אורח החיים שלנו. לשים לרגע את הטלפון בצד. קצת ריכוז, העולם ימתין.

*   *   *

באין נחמה

יום אחרי יום: אב שכח את בתו הפעוטה ברכב, הפעם ביישוב דולב • כשהאם הגיעה לגן היא התקשרה לאב, שהבין את גודל הטרגדיה • הלם ביישוב: "האב הוא מנהל מוערך של מוסד חינוכי ומשמש מודל לחיקוי" 

הראש מסרב להבין, הלב ממאן להאמין. יממה אחרי מותה של פעוטה בשילה, שנשכחה על ידי אביה ברכב המשפחתי, זה קורה שוב. בפעם השלישית בתוך שבועיים נשכחה אתמול פעוטה בת כשנתיים ברכב למשך כמה שעות. הפעם זה קרה ביישוב דולב שבבנימין. כשהתגלתה התינוקת זה כבר היה מאוחר מדי. 

זה כבר הופך הקיץ למכת מדינה. בצירוף מקרים מצמרר יום אחרי יום נשכחו תינוקות ברכבים בחום הלוהט ביישובים המרוחקים רק כמה קילומטרים זה מזה. אתמול זה קרה בדולב. 

זה התחיל כמו כל יום רגיל. בבוקר יצא אב המשפחה מביתו אל מקום עבודתו באולפנה של היישוב. הוא היה אמור להגיע לפגישה שנקבעה לו בשעה תשע וחצי ולקח עימו את נ' בתו הפעוטה, שבעוד שבוע וחצי היתה אמורה לחגוג שנתיים. אבל במקום לשים אותה במעון, שנמצא במרחק הליכה מהאולפנה, הוא המשיך בנסיעה עד למתחם האולפנה, החנה את רכבו - רכב מסחרי, ממוגן ירי, בצבע שחור ונכנס פנימה. ברכב הסגור נשארה נ'. 

בשל החלונות הכהים אף אחד לא ראה אותה ולא שם לב שבתוך הרכב נאבקת הפעוטה על חייה. רק לאחר שלוש שעות, בסביבות השעה 12:30 בצהריים, הבחינה עוברת אורח בפעוטה בתוך הרכב. היא קראה לאדם נוסף ויחד הם ניסו לשבור את שמשת החלון של הרכב הממוגן ירי - ללא הצלחה. "הם ניפצו אבנים וסלעים על החלון, אך שום דבר לא עזר", סיפר עד ראייה. בד בבד, באותה שעה, הגיעה אם המשפחה לגן הילדים כדי לקחת את בתה הגדולה יותר ואת בתה הקטנה. אז נאמר לה שהפעוטה לא הגיעה כלל. היא מיהרה להתקשר לבעלה ונחרדה לשמוע כשהוא נזכר כי שכח את הפעוטה ברכב. האב יצא בריצה לרכב רק כדי להבין את גודל הטרגדיה.

האם מיררה בבכי

למקום הגיעו חובשים וכונני מד"א שהחלו לבצע בפעוטה פעולות החייאה. נ' בערה מחום וסבלה מכוויות בכל חלקי גופה. למקום הגיעה גם האם שצעקה ומיררה בבכי. 

יהל רון, חובשת במד"א, סיפרה: "כשהגענו למקום ראינו את אב המשפחה וסמוך אליו פעוטה מחוסרת הכרה, ללא נשימה וללא דופק עם סימני מכת חום. הכנסנו אותה לאמבולנס והתחלנו בפעולות החייאה". אפי בר הפרמדיק סיפר: "חום גופה היה גבוה מאוד ובמקביל להחייאה הענקנו לה טיפול למכת חום שכלל את קירור הגוף ומתן נוזלים. לאחר מכן התחלנו בפינוי לבית החולים אסף הרופא, תוך כדי שאנו ממשיכים לבצע בה פעולות החייאה. לצערנו, בהגיענו לביה"ח נקבע מותה".  

לזירה הגיעו גם שוטרי תחנת בנימין, שגבו עדות מהאב ומהאם ושמעו ממנו כי שכח אותה ברכב. פקד אבי חזן, ראש משרד סיור בנקודת המשטרה במודיעין עילית, אמר אתמול: "שימו עשר עיניים אם צריך והתקשרו להורה השני לוודא שהילד הגיע לגן. זה יכול להציל חיים".

בהתנחלות דולב סיפרו אתמול על משפחה ותיקה, נורמטיבית, אחראית, אהודה ואהובה מאוד. תושבת היישוב עידית גוטליב אמרה: "אב המשפחה הוא דמות חינוכית ביישוב, איש מוערך מאוד. מדובר במשפחה למופת, באנשים טובים". תושבים נוספים סיפרו על אדם אחראי שדאג תמיד לבטיחות של ילדיו ותלמידותיו. 

אב המשפחה, א', משמש זה 15 שנה מנהל האולפנה בדולב. תחת ניהולו זכתה האולפנה בפרסים של משרד החינוך. א', בן 41, סמג"ד חי"ר במילואים, בוגר תוכנית המנהלים של משרד החינוך ובעל תואר ראשון ושני בחינוך. על פי אנשים שמכירים אותו, הוא נחשב למחנך מעולה, שמהווה מודל לחיקוי עבור אחרים. אשתו, מורה בהכשרתה, אינה עובדת כעת. לבני הזוג עוד חמישה ילדים. נ' היתה ילדתם הקטנה. אמש היא נקברה בבית העלמין הסמוך לדולב. 

"להתקשר להורים"

בעקבות האירועים הטרגיים הוציא יו"ר המועצה האזורית מטה בנימין, אבי רואה, הנחיה למטפלות במעונות ובקייטנות להתקשר להורים שילדיהם לא הגיעו. גם במועצה האזורית שומרון ניתנה הנחיה שכזו על ידי ראש המועצה, גרשון מסיקה, שהורה למטפלות להתקשר להורים שילדיהם לא הגיעו.

בתוך כך בהתנחלות שילה שבבנימין התקיימה ביום ראשון בלילה הלווייתה של התינוקת א' שנשכחה ברכב שלשום. האב ייחקר בחשד לרשלנות, אולם מניסיון העבר, הוא לא צפוי לעמוד בפני כתב אישום.

אפרת פורשר ושלומי דיאזטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו