בשיתוף מיינד קליניק
בין 15-20% מהנשים מדווחות על שינויים במצב הרוח בשבועות הראשונים אחרי הלידה. תופעה זאת עוברת במהירות ורוב הנשים חוזרות למצב רגיל עם תפקוד מלא. לחלק מסוים מהנשים, כ ,5-10% התחושות הדיכאוניות לא עוברות ומופיעה גם עם סימפטומים נוספים של דיכאון קליני. כדי להבין טוב יותר את המצב, נפגשנו לשיחה עם פרופסור לאון גרינהאוס, מייחס “מיינד קליניק”, פרופסור חבר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת מישיגן שבארה”ב.
מהם התסמינים של דיכאון לידה וכמה זמן הוא עלול להימשך? האם יש רמות
שונות?
“הדיכאון אחרי הלידה מאופיין בסימפטומים דומים לאלו של הדיכאון הקליני אבל עם דגש על נושאים שקשורים להריון, ללידה, ולהורות. לכן מחשבות אשמה על איך האם הטרייה מתפקדת עם התינוק הן שכיחות ורבות. במקרים נדירים הדיכאון הופך לעמוק מאוד ורגשות האשם לגבי האימהות והתינוק, או כעסים שמתעוררים בצורה לא הגיונית, מובילות למצב של דיכאון עם מאפיינים פסיכוטיים. דיכאון פסיכוטי מחייב טיפול בדחיפות, לפעמים במסגרת של אשפוז. נשים שסבלו מדיכאון לפני ההיריון או בזמן ההיריון נמצאות בסיכון גבוה יותר לדיכאון אחרי הלידה”.
האם זה נכון שלפעמים היולדת בעצמה לא מודעת לכך שהיא בדיכאון אחרי לידה? למה בן הזוג צריך לשים לב?
“המודעות לדיכאון לא אחידה בין היולדות. ישנן נשים שיגיבו מיידית לשינויים במצב הרוח ויפנו לגורם מטפל.אחרות סופגות תנודתיות במצב הרוח ולא מדווחות על מצבם. יש גם נשים שלא חשות שהסימפטומים מהם הן סובלות משתייכות לתמונה דיכאונית. ההסתכלות של בין או בת הזוג יכול מאוד לסייע בהכוונה לטיפול במקרים הנדירים של דיכאון פסיכוטי אחרי הלידה, בן או בת הזוג יבחינו בהתנהגות השונה של היולדת. הזנחת התינוק או תגובות אגרסיביות לתינוק, הם סימנים שצריכים להדליק אור אדום”.
כמה זמן דיכאון יכול להימשך ומהן ההשלכות של דיכאון שאינו מטופל?
“הדיכאון הקליני אחרי הלידה משתנה בין אישה לאישה. דיכאונות קלים יותר יכולים להשתפר עם עבודה טיפולית דרך שיחות בזמן שדיכאונות משמעותיים יותר יכולים להימשך גם חודשים ארוכים ולדרוש טיפול תרופתי, כולל טיפולים מורכבים כמו גרייה מגנטית, טיפול בקטמין, או טיפול בחשמל -ECT. ההשלכות של דיכאון אחרי הלידה שאינו מטופל הן רבות וכוללות השפעות על המשפחה. האם שסובלת מדיכאון מתקשה לחזור לתפקוד רגיל. היא מטפלת בתינוק, בעצמה, ובבן זוגה בצורה חלקית או בכלל לא. התינוק סובל מהעדר קשר רגשי מתאים. התפתחות הפסיכומוטורית שלו יכולה להיפגע. המצב יכול להוביל לפרידות וקשיים נוספים כמו מחשבות אובדניות, תוקפנות, ופגיעה בתינוק”.
כיצד אתה מטפל בדיכאון אחרי לידה?
“הערכה של דיכאון אחרי הלידה כוללת בדיקה של הדברים הבאים: האם הדיכאון ממנו סובלת האישה הינו הדיכאון הראשון בחייה? האם הדיכאון אחרי הלידה הוא המשך של דיכאון שהחל במהלך ההריון? האם האישה סבלה מגלים של מאניה או היפו מאניה? האם קיימת היסטוריה משפחתית של מחלה פסיכיאטרית? האם יש סימנים לפסיכוזה בדיכאון אחרי הלידה? האם קיימות מחשבות אובדניות”?
הטיפול בדיכאון מתבסס על תרופות נוגדות דיכאון. אומר פרופסור לאון גרינהאוס. “סוג התרופות הניתנות לא שונה מאלו שניתנות בדיכאון ללא הריון. במידה והאישה מניקה, מומלצות תרופות כמו צ’יפרלקס ולוסטרל, החודרות פחות לתוך חלב האם. עם האישה סבלה מגלים של מאניה או היפו מאניה האבחנה תהיה הפרעה ביפולרית. הפרעה זאת דורשת טיפול עם מייצבי מצב רוח. אם האישה סובלת ממצב פסיכוטי יש צורך להשגחה וגם לתוספת טיפול נוגד פסיכוזה. אם המחשבות האובדניות מטרידות את המטפל, צריך לשקול טיפול במסגרת אשפוז תוך השגחה צמודה”.
“את העקרונות שהזכרתי יישמתי בטיפול של אישה צעירה שאחרי הלידה הראשונה החלה לסבול מדיכאון עמוק. חשה תחושות של דחיית התינוק וחוסר רצון לטפל בו. רגשות אשמה על היותה “אימא לא טובה” הפכו לחזקות ומטרידות. כמו כן היא ישנה מאוד לא טוב והתזונה שלה הייתה מאוד לקויה. היא רצתה להניק אבל הקושי לתפקד לא אפשר לה זאת. הטיפול המשולב של תרופות נוגדות דיכאון עם תרופות החוסמות את קולטני הדופמין, עזרו למצבה. תוך שבועיים היא הצליחה לחזור לתפקד ולהרגיש תחושות אימהיות כלפי התינוק”.
פרופסור לאון גרינהאוס טוען שאין הבדלים קליניים בין דיכאון בזמן הלידה ודיכאון אחרי הלידה. ההבדל המרכזי הוא נוכחות התינוק והצורך לטפל בו. “ידוע שדיכאון יכול להשפיע על מהלך ההריון ואפילו על התפתחות הילד. מחקרים אחרונים מראים שהורמוני סטרס בשלייה של אישה שסבלה מדיכאון בזמן ההיריון עולים בהתאם לעוצמת הסטרס. במקביל הורמוני הסטרס של התינוק עולות באופן יחסי לסטרס של האם. במקרים אלו, התנהגות התינוק גם מראה סימנים התנהגותיים של בכי ואי שקט. זאת סיבה נוספת לטיפול בדיכאון בזמן ההיריון.
איך הדיכאון משפיע על הסביבה?
ללא ספק דיכאון אחרי הלידה משפיע רבות על הסביבה הקרובה של היולדת. המשפחה ובני או בת הזוג של היולדת עם דיכאון, נדרשים לסייע עם הטיפול של התינוק ולפעמים לדאוג לצרכיו לתקופות ארוכות”.
דיכאון אחרי הלידה, הינו לעיתים קרובות אירוע חוזר,”מסביר פרופסור לאון גרינהאוס. “זאת אומרת שאישה שלקתה בדיכאון בהיריון קודם נמצאת בסיכון מוגבר לחלות שוב בהיריון עתידי. לכן מומלץ להיות במעקב מקצועי בהיריון עתידי . למטופלות שלי שכבר הבריאו אני ממליץ לרשום לעצמם מה היו הסימנים הראשוניים לדיכאון. כך הם יכולות להשוות בהיריון הנוכחי את הסימפטומים של שינוי במצב הרוח עם הסימפטומים של הדיכאון הקודם, ולדון עם הפסיכיאטר המטפל לגבי מתי צריך לבוא לפגישת הערכה. דיכאון בהיריון קודם הינו אחד מגורמי הסיכון המובהקים לדיכאון בהיריון נוסף”.
מה דעתך על נטילת תרופות כמו ציפרלקס בזמן הריון?
ציפרלקס נחשבת לאחת התרופות הבטוחות בזמן ההיריון. הסיכון להופעת מומי לידה הינו מאוד נמוך ולא שונה לסיכון שקיים אצל אישה שלא נוטלת תרופות. ציקפרלקס נחשבת לתרופה שאפשר ליטול בזמן הנקה עקב חדירתה המועטה לחלב אם. לאור זאת ציפרלקס הינה תרופה עדיפה בזמן ההיריון”.
כפי שמתרחש עם כל התרופות SSRI ו SNRI כולל ציפרלקס,” אומר פרופסור לאון גרינהאוס, “התינוק שנולד לאם שנטלה תרופות אלו, יכול לסבול מתסמונת גמילה של הצ’יפרלקס אחרי הלידה. תסמונת זאת בדרך כלל קלה יחסית. מעקב עם הפסיכיאטרי המטפל יכול לסייע במניעת תופעה זאת”.
מקורות:
- Pathophysiological mechanisms implicated in postpartum depression. Payne JL and Maguire K.
Front Neuroendocrinology 2019
- Perinatal Major Depression Biomarkers: A systematic review. Serati et al
- Affec Disord 2016
- Perinatal Depression. A review.
Niel MS and Payne JL
Cleve Clin J Med. 2020
- Postpartum depression: current status and future directions.
O’Hara MW, McCabe JE
Annu Rev Clin Psychol 2013
בשיתוף מיינד קליניק
