לוחמי צה"ל חותרים לניצחון? תלוי את מי שואלים. ימים ספורים לאחר חטיפת הנשק באלימות מידיו של לוחם יחידת אגוז, והרוחות עדיין סוערות.
רבים סוברים שהבעיה היא לא התנהלותו של החייל הספציפי - אלא של רוח המפקד והנחיות או פקודות לא ברורות, שמובילות לתקלות בזמן אמת.
מדי יום מתפרסמים סרטונים מכפרים פלשתיניים, שבהם נראים מחבלים זורקים בקבוקי תבערה ללא כל תגובה, ולצידם המקרים האחרונים של חיילים שקופאים מול אירוע טרור או גניבה.
מי שלא מופתע מהמצב הוא אריק גרינשטיין, לוחם מילואים בשריון שמוביל בשנים האחרונות את מחאת "די להפקרות בצאלים". הוא סבור שיש קו ישיר בין הגניבות בבסיס האימונים הענק בנגב לבין חטיפת הנשק בגליל בשבוע שעבר. "ההנחיות לא ברורות, ואני מוכן להתערב שמילואימניק לא יהיה מוכן לירות כי לא יגבו אותו במאה אחוז. כמה הזויה המציאות הזו - החייל הזה לא יורה באנשים שבאו לגנוב לו את הנשק כי מטפטפים לו באוזן שלא יורים, אלא במקרי קיצון. כשחייל סדיר לא יורה מתוך אינסטינקט, אתה מבין עד כמה המצב דפוק. התופעה של צאלים, שכל כך זלזלו בה, שהתחילה בגניבות ונמשכה בהטרדות של חיילים על ידי בדואים, גרמה למצב הזה. זלזלו בלוחמי המילואים והרגילו אותם שאסור לירות וזה יסבך אותם, וזה טפטף לתוך הסדיר. למה שמישהו יירה? למי יש כוח להסתבך עם עורך דין אחר כך. זו מציאות הזויה, אבל זה המצב".
בצבא הסדיר הדעות חלוקות. "אני לוחם בחי"ר וחינכו אותי לפעול, לחתור לניצחון", מעיד לוחם באחד מגדודי החי"ר. "המפקדים מגבים אותך ונוהלי הפתיחה באש ברורים מאוד. הם לא מסובכים. אני יודע מה אני הייתי עושה לו זה היה פוגש אותי".
מנגד, אומרים לוחמים אחרים, שהמציאות ביו"ש שלפיה חל איסור לירות במיידי אבנים וגם ירי לעבר מיידי בקבוקי תבערה הוא רק בעת הזריקה - מוביל להיסוס מתמשך מצידם לירות בעת חירום. "אומרים לנו לא לירות אלא אם כן יש מצב חירום, אבל לך תדע אם יגבו אותך אחר כך והאם תדע שפעלת נכון. זה אינדיבידואלי, כל אדם יפעל בדרך אחרת בזמן אמת".
אביחי שורשן, מנכ"ל ארגון חיילי המילואים "האמת שלי": "צריך שחייל יידע שני דברים: שהצבא מגבה אותו ושהוא בא להרוג אויב".