נטע ויערה ששון ממושב ניר ישראל, ליד אשקלון, נראות כמעט אותו הדבר, ולא רק על מדים, ולכן לא פלא שכשהן מתחלפות במחסום, הלוחמים חושבים שאותה אחת באה למשמרת כפולה. כך זה שמדובר בתאומות שמשרתות יחד ביחידת המעברים של המשטרה הצבאית שממוקם כעת בגזרת הר גילה-בית לחם.
גיוס מרץ 2018 בערוץ חיילים:
- המגילה הסודית של סיירת גבעתי
- ד"ש לטירונים: המתכון של סמ"ר איתי
השתיים התגייסו בהפרש של שנה זו מזו. הראשונה, נטע (19), התגייסה לפני שנה והוצבה בגדוד. אחותה התאומה, יערה, עשתה שנת שירות ולאחר מכן החליטה להתגייס לאותו המקום בדיוק. לפני שלושה שבועות הוצבה באותה המחלקה, מה שיוצר מצבים מעניינים למדי.
"מאוד רצינו לשרת כלוחמות, וזה המסר שקיבלנו מהבית", הן מספרות. נטע מציינת כי בהתחלה התגייסותה לתפקיד לחימה התקבלה ברגשות מעורבים במשפחה, אך לאחר מכן בתמיכה חד משמעית. "ההורים בהתחלה לא הכירו את התפקיד ואמא חששה, אבל תמיד עודדו אותנו להתגייס ללוחמה ולכן ההורים קיבלו את זה מאוד יפה ועודדו אותנו, אמרו לא לוותר".
יערה: "הם מאוד גאים בנו. הייתי אמורה להתגייס לגרעין נח"ל ובסוף השתכנעתי לפרוש ולבוא למעברים. ההורים מאוד תמכו בזה. אמא מאוד עודדה שנהיה ביחד, אמרה שזה יאחד ביננו שוב כי בשנת השירות לא ראינו אחת את השניה וזה היה קשה. הם אמרו שלא צריך להיפרד".
יש לא מעט אנשים שאומרים שנשים לא יכולות לשרת כלוחמות. אולי באמת הקשיים גדולים מדי?
נטע: "רציתי להיות לוחמת ונאבקתי כדי לעשות זאת. הייתה לי בעיה רפואית ורצו להעביר אותי, אבל לא הסכמתי. בעיני נשים לא צריכות לוותר, לא משנה מה אומרים. כל אחת יכולה לעשות הכל, כל מטרה או תפקיד".
יערה: "הטירונות הייתה מאתגרת אבל גם מאוד מהנה. אין דבר שעומד בפני הרצון וכל אחת יכולה לעשות מה שהיא רוצה להשיג. קרבי זה מאוד משמעותי, כמו כל תפקיד חשוב, וצריך להשיג את המטרות שאנו רואות בפנינו".
לפני שלושה שבועות הגיעה יערה למחלקה שבה משרתת נטע, וכעת השתיים עושות משמרות באותם המחסומים, מה שיוצר לעיתים מצבים מבלבלים למדי.
יערה: "יש המון קטעים מוזרים. למשל אם נטע עושה משמרת לילה ואז אני בבוקר, אנחנו מחליפות ומפקד המחסום, המגב"ניק, לא מבין למה אני נשארת למשמרת כפולה. זו חוויה מדהימה לשרת עם אחות שלך. אצלנו היו חששות לפני שאישרו לנו את זה. זה מדהים, לדעת שאפשר לשתף את הקשיים, לפרוק. לדעת שהיא באותה סיטואציה ומבינה אותך".
היו חששות לפני עליה לקו כזה? בכל זאת, בית לחם.
נטע: "בהתחלה היו חששות כמובן, אבל מתרגלים לעבודה מול האוכלוסיות השונות, לדעת איך לפנות אליהם ואיך להתייחס בכבוד אליהם".
יערה: "גיליתי את הצד היפה של המחסום. אנחנו מחייכים לאנשים בבוקר, אומרים להם בוקר טוב. זה להיות הפנים של המדינה. תמיד שואלים אותי למה משטרה צבאית – מבחינתי זה חיל שנותן דוגמא. אנחנו מוכיחים שאנחנו גם לוחמים, שאנחנו שם לסכל פיגועים ולהגן על המדינה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו