ישראל קטורזה מגיע לפגישה שלנו באיחור של 20 דקות. ארז טל, אבי נוסבאום, אורי חזקיה ולאה לב כבר יושבים בחדר העבודה של ארז בבניין "קשת" ברמת החייל ואוכלים בשקט יחסי את ארוחת הצהריים שהזמינו מהקפטריה, סלמון, אורז, סלט ירקות וצ'יפס. קטורזה פותח את דלת החדר בתנופה, היא פוגעת בכיסא שטל יושב עליו וכמעט מעיפה אותו.
"דקה אחת אתה לא יכול לחכות לי?" הוא צועק על נוסבאום. "כזה חבר אתה? כזה שכן אתה? אפילו לא דקה?"
נוסבאום: "חיכיתי לך למטה הרבה יותר מדקה. ייבשת אותי".
קטורזה (פונה אלינו): "תגידו, למה הקדמתם את הפגישה בשעה שלמה? זה המון זמן ומבלבל אותי נורא".
עצם הגעתו היא כבר הישג, וזה קורה רק מפני שהעונה השישית של "מועדון לילה" עומדת לעלות ביום ראשון הקרוב (9 בערב, ערוץ 2). זאת תהיה העונה השלישית של קטורזה (49) בפאנל התוכנית, העונה השנייה של חזקיה (37), העונה הרביעית של נוסבאום (36) והעונה הראשונה של לב (22).
טל (56) הוא היוצר והעורך הראשי של התוכנית. עכשיו, כש"קשת" נפרדה מ"האח הגדול" אחרי עשר עונות, הוא יכול להתפנות למה שהוא אוהב באמת.
שמחת להשאיר את "האח" מאחור?
"כן, מאוד. אם זה לא היה נגמר ככה, הייתי גומר עם זה בכל מקרה. מספיק. עשינו כל מה שיכולנו, מכל זווית אפשרית. אני ממש שמח שזה נגמר. נקסט".
בדיעבד היית מוותר על העונה האחרונה?
"כן. לא נורא שהיא היתה, אבל מבחינתי בהחלט היה אפשר בלעדיה".
* * *
"מועדון לילה", שנהגתה בהתחלה כתוכנית לייט נייט, התמקמה זה מכבר בפריים טיים, המחייב אותה להתנהג בהתאם. "בתשע בערב התוכנית צריכה להתאים לכל המשפחה", אומר טל. "פריים טיים של ערוץ 2, על כל קלישאותיו".
דווקא "האח הגדול" הביא לפריים טיים של ערוץ 2 הרבה תכנים שלא היו מתאימים לכל המשפחה.
קטורזה: "נכון. היו שם הרבה דברים שלא צריכים להיות בפריים טיים".
נוסבאום: "ישראל, קח את הדברים שלך ולך מפה".
קטורזה: "למה? היא צודקת. היו שם תכנים והתנהגויות שלא מתאימים לפריים טיים ולא מתאימים לצפייה של ילדים".
טל: "אמרת שלא צפית בעונה האחרונה".
קטורזה: "נכון, אבל סורלה אשתי אוהבת את התוכנית, חבל על הזמן. כל הזמן סימסתי לארז כדי לקבל מידע".
טל: "'מה מצב ההצבעות?', 'מי הולך?'. מרוב שהוא לא צפה בתוכנית, הוא כל הזמן התעניין מה קורה בה".
קטורזה: "כי אשתי מפעילה אותי. אמרתי לה, 'תעזבי, הבנאדם עסוק. הוא באמצע שידור'. אבל לא אכפת לה. גם עכשיו, אני באמצע ראיון איתכם והיא שולחת לי הודעה שהאוכל באירוע שהיא נמצאת בו לא טעים. מה אני אמור לעשות עם המידע הזה?"
ארז, הבנות שלך צפו ב"אח הגדול"?
"הקטנה, שהיא בכיתה א', בוודאי שלא. הגדולה, שהיא בכיתה ו', ראתה רק את העונה הזאת. את הקודמות לא נתתי לה לראות. הפעם היא אמרה לי, 'אבא, כל הילדים בכיתה רואים'. אמרתי לה שטוב, אני מרשה לה, אבל נצטרך לדבר על הכל. זאת אחריות שלי כהורה. בעונות הקודמות היא ידעה שאם היא עומדת לצפות במשהו מהתוכנית, אני צריך לשבת לידה ולראות יחד איתה".
לב: "זה ענק שכל הילדים בכיתה ראו את 'האח הגדול' ודווקא הבת של המנחה לא רואה את התוכנית".
טל: "זו לא תוכנית לילדים".
קטורזה: "תשע בערב זאת שעה שילדים ערים. בדיוק אמרתי אתמול לסורלה שהילדים שלנו הולכים לישון ממש מאוחר. זה מטורף.
"אני זוכר את עצמי בתור ילד. תשע בערב הייתי במיטה, נקודה. מהחדר שלי הייתי שומע את הפתיחה של מבט. שנים לא ידעתי איך חיים יבין נראה. רק איך הוא נשמע. כשגדלתי קצת הייתי עושה כאילו אני הולך לשתות מים במטבח, כדי להציץ בדרך במסך, לנסות להבין איך הוא נראה".
נוסבאום: "אני הייתי רואה את 'בשידור חוקר'. בתשע בערב רפי גינת היה מציג את כל מקרי הפשע המזעזעים שהמשטרה חוקרת, וב־11 בלילה היה את החלק השני של התוכנית, שבו מספרים איך הפושעים והעבריינים נתפסו. אבל אני ראיתי תמיד רק את החלק הראשון. לא היה לי מושג שכולם נתפסים בסוף".
חזקיה: "גם אני כילד הייתי במיטה בתשע בערב. כמו קטורזה. ההורים שלי לא הרשו לי לראות את 'בשידור חוקר', כי זה היה סופר־מלחיץ. היו שם סיפורים קשים. אז הייתי מחביא טייפ ליד הטלוויזיה, מקליט את התוכנית ומקשיב לקלטת למחרת".
קטורזה: "הבת שלי בכיתה ז' הולכת לישון ב־11. היה עכשיו משחק של ברצלונה בעשר בלילה, כל החברים שלי באו לראות אותו אצלי, ואז הבן שלי, בן 12, רצה להצטרף. מה אני עושה במצב כזה? אני לא מסוגל להגיד לילדים שלי לא".
נוסבאום: "אולי תתחיל לראות משחקים אצל אחרים, לשם שינוי".
קטורזה: "לא. אני לא אוהב. באים רק אלי הביתה, כל הזמן".
נוסבאום: "כל כך הרבה פעמים קבעתי איתו שרואים אצלי משחק, וחצי שעה לפני תחילת המשחק הוא מתקשר ואומר לי, 'נו, בוא אלי. כבר אירגנתי הכל'".
ארז טל. "לעשות כיף" // צילומים: רונן אקרמן
טל: "לי אין שום עניין במשחקים האלה. אני יודע שיש משחק כדורגל לפי הרעש מהבית של השכן שלי".
קטורזה: "אני מת על כדורגל. לפני כמה שנים נסעתי עם הבנים הגדולים שלי, דור ועידן, למשחק של ברצלונה. קנינו מצלמה דיגיטלית במיוחד, ושילמנו כדי לעשות סיור במגרש של הקבוצה. אפילו הוספנו כסף כדי לרדת עד הדשא. צילמנו מלא תמונות. בלי סוף.
"בערב אכלנו במסעדת דגים, ובאמצע הארוחה המצלמה הפנתה אלי איזו שאלה והיה רשום לי 'יס' ו'נואו'. השאלה היתה קשה להבנה, אני הייתי עסוק באוכל, אז לחצתי על 'יס' והכל נמחק. הכל. מאות תמונות".
נוסבאום: "מה קורה איתך? בחיים לא לוחצים על יס. תמיד תלחץ על נואו".
קטורזה: "תקשיב טוב. למחרת חזרתי לאיצטדיון עם הילדים ושיחזרנו את כל הסיור, אחד לאחד, בשביל שיהיו לנו תמונות. עשינו שוב בדיוק את אותם דברים. זה היה הדבר הכי מטורף שקרה לי. אמיתי. עברנו דבר דבר והצטלמנו בדיוק באותן פוזות כמו יום קודם".
נוסבאום: "ישראל ואני היינו יחד בברצלונה ב־2011, בפיינל פור של מכבי תל אביב. כל אחד מאיתנו ישן במלון אחר, והוא כל הזמן ירד עלי, שהמלון שלו יותר שווה, יותר מפנק, במיקום יותר טוב. אחרי יומיים נשרף לו המלון. הוא מתקשר אלי בלילה ואומר לי, 'אני בא לישון איתך. המלון שלי נשרף'".
קטורזה: "אני יוצא מהחדר שלי ורואה נורה במסדרון שמעלה עשן. ירדתי לקבלה ואמרתי בנימוס, 'סליחה, אני רוצה לדווח שיש עשן במסדרון ליד החדר'. אמרו לי שיטפלו בזה, ואני הלכתי עם הילדים לאכול באחת המסעדות במלון. אנחנו מתיישבים לאכול, ופתאום שומעים רעש וצעקות. מייד אני נעמד על הרגליים ואומר להם, 'שריפה. ילדים. שריפה'. אנחנו יוצאים ורואים שכל הכניסה של המלון עולה בלהבות. הילדים שלי אומרים לי, 'אבא, אי אפשר לצאת מפה. לא נותנים לצאת מהמלון'. אמרתי להם, 'מה זה אי אפשר? אנחנו יוצאים מפה עכשיו'. תפסתי אותם וקדימה, עברנו וווואאאאששש, בתוך הלהבות".
* * *
העונה החדשה אמורה לכלול משתתפים נוספים. "יש משתתפים שעשו פיילוט וטסטים ואנחנו עדיין בדיונים מהו ההרכב הנכון", אומר ארז. טל פרידמן, למשל, יקבל פינה בתוכנית.
מה יש ב"מועדון לילה" שאין בתוכניות אחרות, כמו "גב האומה", למשל?
טל: "אנחנו קודם כל מנסים ליהנות, ושהצופים ייהנו יחד איתנו. אנחנו לא רוצים לעשות סאטירה מרירה ופוצעת, אלא לעשות כיף. זאת תוכנית שמחה. בידור רלוונטי ואקטואלי, אבל נטול אמירות נוקבות וצודקות על המצב - תראו כמה אנחנו צודקים וכמה כולם טועים. אקטואליה היא לאו דווקא פוליטיקה, אלא גם ספורט, בידור, אייל גולן ורוסלנה נפרדו. הנושאים שאנשים באמת מדברים עליהם. לא מה קורה בבית היהודי בין נפתלי בנט לאיילת שקד. אנחנו תוכנית שונה לגמרי מ'גב האומה'".
נוסבאום: "בעיקר מבחינת היומרות. 'גב האומה' היא תוכנית סאטירה. 'מועדון לילה' היא תוכנית בידור. כל מה שנכנס לתוכנית צריך לעבוד כבדיחה. לכל דבר חייב להיות פאנץ'. אם משהו הוא מאוד חכם, נכון וביקורתי אבל לא מצחיק, הוא לא שייך לתוכנית".
לאה לב, למרות גילה הצעיר, מחזיקה בוותק של יותר מארבע שנות סטנדאפ, מלוכלך ובוטה למדי, במועדונים, ברשת ובתוכנית בוקר ברדיו. כרגע היא האישה היחידה בפאנל, אבל לדברי טל, "יש עוד שתי נשים, מאוד מוכשרות, שיעברו פיילוט בקרוב.
"הנה אבהיר. אני לא חושב שיש פחות נשים מצחיקות בארץ. בכלל לא, יש לנו קומיקאיות מצוינות. אנחנו מחפשים אנשים ונשים שמתאימים לתוכנית המסוימת הזאת. לקראת העונה החדשה עשינו טסטים ל־30 איש. חלקם שחקנים מוכרים שרוצים לנסות להצחיק. יש לנו ניסיון לא טוב עם מי שלא בא מסטנדאפ. כי אז הם מגיעים ל'מועדון לילה', מוקפים בקהל של 200 איש, האורות נדלקים, מתחיל הפינג פונג הזריז בפאנל, והם משתתקים. לא יודעים מה לעשות. למי שבא מסטנדאפ יש יתרון. הוא בא משדה הקרב האמיתי".
קטורזה: "בדרך כלל סטנדאפ לא עובר בטלוויזיה. בפורמט הזה הוא כן עובר".
נוסבאום: "כי זה הפורמט שמפענח הכי נכון את הסטנדאפ לטלוויזיה. הדרך הכי נכונה לעשות סטנדאפ בטלוויזיה היא לא לשדר את מופע הסטנדאפ על הבמה, אלא לשדר את השיחות של הסטנדאפיסטים לפני שהם עולים. מישהו זורק רעיון, מספר סיפור, אחרים מגיבים לו, זורקים אותו למקום אחר. זה 'מועדון לילה'".
לאה, את נלחצת בפיילוט?
"לא, לא ממש. התרגשתי, אבל לא התכווצתי".
נוסבאום: "נלחצה? אחרי הפיילוט היא העירה לי על האלתורים שלי. רק להבהיר לך עד כמה היא היתה בטוחה בעצמה".
קטורזה: "אני הייתי בטסט שלה והיה לה אלתור טוב על אורן חזן. היא אמרה שהוא לא יתגרש לעולם..."
לב: "כי על מה הוא ואשתו יתגרשו? מה כבר יכול להתגלות, שיהיה יותר מהמם מכל מה שהיה עד עכשיו ויגרום להם להתגרש?"
לאה לב. "ראיתי אתכם ורציתי גם"
מה קורה בטסט לתוכנית?
טל: "אנחנו יושבים פה ומדברים על עשרה נושאים שאנחנו נותנים להם להכין מראש. כמו בתוכנית. מצלמים את הדיון במצלמה ביתית, ואם זה עובר טוב, ממשיכים לפיילוט של תוכנית, באולפן".
קטורזה: "אני חייב להגיד לך שכשפנו אלי לבוא למועדון, חששתי. בעיקר בגלל שלא הייתי בטוח שהתכנים של הלייט נייט מתאימים לי. באתי לטסט פה, בחדר של ארז, כמו כולם, ואז נרגעתי. לא מעט בגלל איך שארז עובד. הוא לא מתפשר, לא בהכנת התוכנית, לא במהלך הצילומים ולא בעריכה. הוא עורך בעצמו את התוכנית. אין הרבה מקומות בטלוויזיה שעובדים ככה. וכולם פה שותפים לתחושות שלי. ארז יודע שאני אלך איתו לאן שיקרא לי".
טל: "זאת תוכנית שדורשת ממני המון. הם לא עושים כלום. באים, מצחיקים, מאלתרים. אני צריך לחשוב עם כל המערכת מה עושים, מי יבוא להתארח. לפחות קטורזה הבטיח שאשתו תביא אוכל לצילומים".
קטורזה: "כן היא אוהבת להביא אוכל. מציידת אותי בקופסאות".
טל: "איך זה מסתדר עם הבדיחות שלך על זה שהיא לא יודעת לבשל?"
קטורזה: "היא יודעת לבשל. אבל מבשלת כל הזמן בדיוק אותו דבר".
טל: "העבודה על 'מועדון לילה' משביתה אותי מהכל. לא מדובר בלבוא, להנחות וללכת הביתה. לפחות חודשיים לקראת עליית התוכנית אני עובד בלי הפסקה. ב'אח הגדול' לא עבדתי קשה. הנחיתי את התוכנית, השתתפתי בישיבת מערכת כללית, וזהו. 'האח הגדול' זה יורם זק. הוא הקפטן. ב'מועדון לילה' אני שותף לכל דבר, עד לרמת בחירת המוסיקה".
נוסבאום: "אנחנו מצלמים בימי שישי ויש לנו את שבת וראשון כדי לנוח, לפני שמתחילים לעבוד על התוכנית הבאה. לארז אין אפילו את ההפסקה הזאת. הוא עורך את התוכנית כל השבת".
טל: "אני לא יודע לכתוב בדיחות. אני יודע להרים, אבל לא להנחית. להנחית זה התפקיד של כל מי שיושב פה. אני כן יודע לזהות נושאים שיהיו טובים להנחתה.
"העריכה היא השלב הכי חשוב. בכל העונות אני יושב המון שעות עם שלומי שלום, עורך הווידאו, ובונה 50 דקות תוכנית מתוך ארבע שעות צילום. אחרי שאנחנו מסיימים לערוך, שלומי הולך הביתה ואני נשאר לצפות בכל התוכנית, מההתחלה עד הסוף. כשהוא מגיע למחרת ב־6 בבוקר מחכים לו שלושה דפים בכתב יד צפוף, עם שינויים ותיקונים".
נוסבאום: "אנחנו רואים את התוצאה רק על המסך, אבל אנחנו שקטים לגמרי".
טל: "בבית שלי יודעים שאין עם מי לדבר עד אוגוסט, כשהעונה השישית תסתיים. הכנתי את הסביבה הקרובה שלי לזה, והבטחתי לבת הגדולה שלי שבאוגוסט אני לוקח אותה לטיול בת מצווה. בהתחלה נטייל רק היא ואני, ובהמשך אמא שלה ואחותה הקטנה יצטרפו. זאת התוכנית הכי קשה שעשיתי אי פעם בטלוויזיה, מבחינת העומס שיש עלי".
קטורזה: "אז איך נסעת לחופשה במדריד בשבוע שעבר? אני רק שואל, כן?"
טל: "אפילו במדריד צפיתי בפיילוט הערוך ושלחתי הערות. תירגע".
* * *
קטורזה, נוסבאום וחזקיה הם שועלי קרבות הומור ותיקים. קטורזה בעסק קרוב ל־30 שנה, בעיקר על בימת הסטנדאפ, אך גם בקולנוע ("סוף העולם שמאלה", "העולם מצחיק", "הלהקה האחרונה בלבנון"), בטלוויזיה ("ישראל" בערוץ 10, "הפיג'מות" בערוץ הילדים, "סופשבוע" עם דודו טופז בערוץ 1), ברדיו (כצוגה הגרוזיני בתוכנית "דידי לוקאלי") ובתיאטרון ("מסביב לעולם בשמונים יום", המחזמר "שיקגו" ואפילו האופרטה "העטלף" של שטראוס).
חזקיה החל את דרכו לפני קרוב ל־20 שנה על בימת הקאמל קומדי קלאב, וגם הוא הופיע בקולנוע ("פלאות") ובטלוויזיה ("פספוסים", "צחוק מעבודה"). גם נוסבאום החל את דרכו בקאמל קומדי קלאב והתגלה בתוכנית הריאליטי "האקדמיה לצחוק" בשנת 2004. הוא הגיש את תוכניות הטלוויזיה "שבת צחוק", "נראה אותך" ו"פרצופה של המדינה" (השתיים האחרונות עם שי גולדשטיין), וגם כותב את הטור האישי "לוקח ללב" במוסף הזה.
אורי חזקיה
"כולם פה עומדים על הבמה ועושים סטנדאפ, חוץ ממני", אומר טל. "באופן טבעי, סטנדאפ מושך לכיוונים יותר קיצוניים, והאתגר שלנו הוא להתאים את זה לערוץ 2 של תשע בערב. לתת להם את המרחב, וגם להשתלט עליהם. שזה לא תמיד פשוט. בפיילוט האחרון לא הצלחתי להשתלט על כולם, והם השתתקו רק אחרי שדפקתי על השולחן".
על מה לא צוחקים?
טל: "יש דברים שמתאימים לסטנדאפ של אמצע הלילה ולא לתשע בערב בטלוויזיה. קרה לי בעונות הקודמות שבזמן העריכה ישבתי ונקרעתי מצחוק מקטעים שהיה ברור לי שאני לא יכול להכניס אותם. דברים מאוד מצחיקים ומאוד גסים, למשל".
אתה לא מכיר מראש את החומרים שכל אחד מביא?
"אני משתדל לא לדעת מה כל אחד מביא. לפעמים בודקים מראש אם הכיוון נכון, אם אין כפילות. אבל בסך הכל אני משתדל לשמוע את הדברים בתוכנית עצמה, בזמן הצילום. גם כדי לצחוק צחוק אמיתי, ואני מאוד צוחק, וגם כדי שאם משהו לא מובן, אוכל לשאול, לבקש הבהרות. לנהל דיאלוג, לייצג את הצופים בבית".
להצחיק כל כך הרבה שנים זו לא משימה פשוטה.
נוסבאום: "מי שקשה לו להצחיק לא חייב, זה בסדר. הוא יכול לעשות דברים אחרים בחיים".
חזקיה: "היתה לי שיחה עם שני חברים שלי לאחרונה. אחד טייס ואחד מנתח. כל אחד מאיתנו אמר שהוא לא מצליח להבין איך שני האחרים עושים את העבודה שלהם. בכל זאת הגענו למסקנה שסטנדאפ יותר קל, כי אין סיכון לחיי אדם, וטייס זה הכי קשה, כי מדובר במאות חיי אדם שתלויים בך כשאתה מטיס מטוס".
נוסבאום: "ובנוגע למנתח אני מבקש להזכיר שהוא אחראי רק על חיי אדם אחד, בכל ניתוח, ושזה אדם שמראש הגיע חולה, והציפיות שלו בהתאם".
קטורזה: "אורי, אני מאוד מתרשם מאיכות החברים שלך. גם טייס וגם מנתח. בדיוק חשבתי באיזה חברים שלי אני יכול להשוויץ".
* * *
טל: "אני ראיתי את לאה בסטנדאפ פקטורי לפני שנה והיו איתה חבר'ה שלא נמצאים הרבה שנים בעסק, ולגבי חלקם אתה מבין שאין סיכוי שמשהו יקרה שם. ובכל זאת הם מנסים, מתעקשים. צריך הרבה אומץ בשביל זה. הלב שלך יוצא אליהם. זאת הפרעה נפשית לרצות להצחיק".
נוסבאום: "המקצוע הזה הוא ריסקי. בהתחלה יש לך ערבים גרועים, שבגללם אנשים מוותרים עליך, בלי לדעת שעמוק בפנים מסתתר סטנדאפיסט מעולה, שרק צריך את הזמן והניסיון ולהתגבר על משוכה".
קטורזה: "ויכול להיות מישהו נורא מצחיק שירוץ עם אותו חומר 20 שנה, עד שכבר מזמן יפסיק להצחיק".
טל: "אתה כן יכול לקלוט את הנוכחות. ראיתי את לאה לפני שנה, היא עלתה לבמה בביטחון, והנוכחות שלה היתה בעיניי הבטחה לנקודת התחלה טובה".
לאה, באיזה גיל התחלת לעשות סטנדאפ?
"17 בערך. בחופש הגדול בין י"א לי"ב הלכתי לקאמל ועליתי לבמה".
קטורזה: "למה?"
לב: "כי ראיתי אתכם, את כל הליצנים פה בחדר, ורציתי גם. זה קצת מוזר לומר את זה, אבל גדלתי עליכם. כולל עליך אורי, בתוכנית שלך בערוץ הילדים".
קטורזה. "אם הייתי יכול להתפרנס מאבהות, הייתי עובד רק בזה"
נוסבאום: "כשהוא היה בערוץ הילדים ישבנו יום אחד לכתוב משהו ביחד, ואז נורא התחשק לנו לשתות בירה. אבל בגלל שאורי היה כוכב ילדים, הוא לא רצה שיראו אותו קונה אלכוהול. ירדנו לפיצוצייה לקנות בירה כשאורי עם כובע קפוצ'ון על הראש, מתחתיו פאה, והוא מרכיב משקפי שמש. המוכר הסתכל עלי, הסתכל עליו ואמר, 'חזקיה, מה יש לך?'"
חזקיה: "סיפור ממש לא קשור, נוסבאום. אבל אתה, ארז, איזה מקצוען אתה. אתה אשכרה הלכת לסטנדאפ פקטורי בערב כדי לראות ולהרגיש מה קורה בשטח?"
נוסבאום: "אחי, אתה התחתנת עכשיו. תכף תראה שגם אתה יוצא בערב מהבית כדי לראות דברים, להיות מחובר, להתעדכן. 'מותק, אני חייב לצאת'".
חזקיה: "ארז, תגיד את האמת, ככה גילית את השד הקווקזי?
מי זה השד הקווקזי?
טל: "תהיה לנו בתוכנית פינה של כישרונות מוזרים. השד הקווקזי הוא אחד מהם. עושה להטוטים של זריקת סכינים, אבל בצורה מאובטחת במאה אחוז".
אין הרבה הזדמנויות להתפוצץ מצחוק מול הטלוויזיה.
נוסבאום: "אני דווקא חושב שיש פריחה בז'אנר הקומדיה. יש לייט־נייטים כמו של גורי אלפי. יש את 'ארץ נהדרת', כמובן. סטנדאפיסטים שעלו עם תוכניות כמו אדיר מילר, עדי אשכנזי, ליטל שוורץ וצביקה הדר. תחושה שאחרי הרבה שנים שבהן הריאליטי היה כמעט חזות הכל, חוזרים לסטנדאפ, לקומדיה, לכתיבה".
* * *
חזקיה אכן התחתן לאחרונה, עם חברתו בשנתיים האחרונות, אריאל. לפגישה שלנו הוא מגיע יומיים לאחר ששב מירח דבש בתאילנד. רוב השיחה הוא שקט, לוגם תה חם שנוסבאום הכין לו לפני הראיון. "לא יודע מה יש לי, קמתי עם חולשה", הוא אומר.
טל: "מה יש לך? אתה נשוי טרי. בגלל זה אתה לא מרגיש טוב. כמה זמן אתה נשוי, שלושה שבועות?"
חזקיה: "כן. ובינתיים הכל אותו דבר".
טל: "אני אמרתי לאורי שני דברים: תסתפר - ואל תתחתן. הוא לא הקשיב לי".
חזקיה: "אני דווקא שוקל עכשיו לגזור קצת קצוות מפוצלים ושרופים".
נוסבאום: "אתה מצליח למצוא את הקצוות במה שיש לך על הראש?"
לאן אתם נסעתם בירח הדבש?
טל: "אנחנו היינו בירח הדבש באמסטרדם, לפני 12 שנה. אבל גילי היתה בהריון ועצבנית נורא, ולכן זה היה קצר מאוד, ורוב הזמן היא צעקה עלי".
נוסבאום: "גם אני הייתי בתאילנד בירח הדבש".
קטורזה: "לי לא היה ירח דבש. דודו טופז התקשר אלי ואמר שהוא רוצה אותי בתוכנית שלו בערוץ 1. לא ראיתי בעיניים. ביטלתי את הירח דבש. אני לא זוכר אפילו לאן תיכננו לטוס. הוא אמר לי, 'מזל טוב, שמעתי שהתחתנת. אני רוצה שתגיע לאולפן'. וזהו, לא היה בכלל על מה לדבר. באתי לאשתי ובישרתי לה".
טל: "יכולת לטוס לירח דבש בהמשך".
קטורזה: "זה כבר לא אותו דבר. זה לא נחשב ירח דבש. זאת עוד נסיעה".
נוסבאום: "אתה לא היחיד בבניין הזה ששינה תוכניות בגלל דודו טופז".
מה יקרה להומור של אורי עכשיו, אחרי שהוא התחתן?
קטורזה: "הוא יעבור שינוי. בוודאות. עוד לפני שייוולדו הילדים. זו לא האישה שהכרת קודם. אתה מבין את זה? לא תרגיש נוח להיות בחומרים שהיית בהם בתור רווק. אני זוכר דברים שאמרתי על הבמה לפני החתונה, ואחרי החתונה זה לא תופס. לא נוח. אתה תעמוד על הבמה ותספר שהתחתנת".
חזקיה: "מסכים איתך. יש בדיחות שאני מרגיש פתאום שהן לא אני".
אבי נוסבאום
נוסבאום: "ברור. דייטים, רווקות. כל העולמות האלה. אתה מרגיש שאתה מספר על עולם של מישהו אחר. בן זיידל, המנהל של הקאמל קומדי קלאב, אמר לי, 'תזכור, רק אמת על הבמה'. זה לא שאתה חייב לדייק אחד לאחד, אבל אתה צריך להיות נאמן לעולם שלך. לעמוד על הבמה, נשוי ואבא, ולספר בדיחות על חיי הרווקות, זה לא אתה. הקהל מריח את זה".
אז כל עולם הרווקוּת והדייטים בידיים שלך, לאה.
לב: "כן, אני עדיין בדייטים. לא צפויה להתחתן בקרוב, ומתחייבת לא להיכנס להריון בשלושת החודשים הקרובים לפחות".
נוסבאום: "הסיבה ששאלת אותנו על מקום לשחק באולינג ברמת גן היא בשביל דייט?"
לב: "רציתי באולינג בקטע היפסטרי כזה, ובסוף זה הפך לדייט שאשכרה לא קרה בו כלום. זה היה מטורף. בזריקה הראשונה דפקתי סטרייק, ונראה לי שהרגתי לו את הגבריות".
בת כמה היית כשהעונה הראשונה של "מועדון לילה" עלתה?
"11. פרצה אז מלחמת לבנון השנייה, וזאת היתה המלחמה הראשונה שהייתי באמת מודעת למה שקורה. מה שהכי זכור לי הוא שלא הייתי מפספסת 'מועדון לילה'. היו שם שירים על נסראללה, והתוכנית באמת העלתה לי את המורל. פוגגה לי את החרדה".
נוסבאום: "כמו ש'העולם הערב' היתה במלחמת המפרץ ב־1991".
טל: "גם במלחמת השחרור היתה לי תוכנית קומית. אתם צעירים מכדי לזכור".
קטורזה: "במלחמת המפרץ הייתי חייל. טכנאי אלקטרוניקה ביחידת בקרה אווירית של חיל האוויר. לא הכינו אותי לזה שאי אפשר להיות עם מסיכת אב"כ ומשקפיים. הייתי מוריד את המשקפיים, שם את המסיכה, ואז היו צריכים להוביל אותי ממקום למקום, כי לא ראיתי כלום. אני זוכר שהכניסו אותי לאיזו משאית צבאית, הושיבו אותי, ולא היה לי מושג מי נמצא סביבי.
"היתה במשאית בחורה שחבשה את המסיכה, וכדי לבדוק שהיא מורכבת טוב, היא שברה בננית. אתם זוכרים את הבננית? מין קפסולה כזאת שעושה ריח מטורף של בננה כששוברים אותה. אם המסיכה יושבת עליך טוב, אתה לא אמור להריח את הבננות. אני רק זוכר אותה צורחת, 'אני מריחה את הבננה', ובוכה, בוכה...
"ואני לא רואה כלום, לא יודע מי זאת בכלל ולא יכול לעזור לה, כי צריך שיובילו אותי.
"במלחמה הזאת נשארתי חודש בבסיס, עבדתי כמו מטורף. הייתי חלק מדברים לא נורמליים. באמת. אחרי חודש יצאתי הביתה, ובדרך הביתה, באשדוד, היתה אזעקה. מייד שמתי את המסיכה ורצתי בלחץ לבית של ההורים, לעזור להם. לראות שהם בסדר. אני פותח את הדלת ורואה את אבא שלי יושב בסבבה ורואה טלוויזיה, ואת אמא שלי לידו, מכסה את האף עם שמיכה".
לאה, שמעת על "העולם הערב", על "רק בישראל", "גלגל המזל", "הכספת"?
"שמעתי, כמיתוסים. את 'רק בישראל' הייתי יושבת לראות עם ההורים שלי".
ארז, עדיין יש מקום לשעשועונים בפריים טיים?
"אני לא בטוח. בכל מקום בעולם שעשועונים משודרים בשבע או בשמונה בערב. אלה השעות הנכונות לפורמט הזה, ובישראל הן תפוסות על ידי החדשות. להכניס אותו לפריים טיים זה לא מאוד נכון".
נוסבאום: "ארז שולט במה שקורה בטלוויזיה בעולם ברמות מוזרות. הוא מסוגל לומר לי, 'ראיתי אתמול פינה בתוכנית בטלוויזיה הצרפתית ב־11 וחצי בלילה, שלא היתה רשומה בלוח השידורים והיא קורעת'. ההוא שהגיש את הפינה לא זוכר שהיא שודרה, בצרפת אף אחד לא ראה את התוכנית, אבל ארז ראה וגם חשב שהיא מעולה ותתפוס בכל העולם. פעם היתה לו אפליקציה שדרכה הוא היה יכול להתחבר לממיר בבית ולראות בטלפון את כל הערוצים. באמצע יום צילום הוא היה מסתכל על הטלפון ומתחיל לצחוק, מבסוט. אני מסתכל על המסך ורואה פאנל בטלוויזיה הצרפתית, עם כלב וחתול".
* * *
נוסבאום הוא זה שהחברויות שלו עם חלק מחברי הפאנל גולשות אל תוך החיים הפרטיים. לא רק שהוא מתגורר בשכנות לקטורזה בשכונת אזורי חן בתל אביב, אלא שבתו הגדולה לומדת בגן טרום חובה עם אחת מבנותיו של קטורזה. קטורזה: "תקשיבי, אשתו של נוסבאום היא הוועד של הגן, והיא בטופ. היא הפכה את הגן למשהו מדהים. גידלתי המון ילדים בגנים, ולא היה לי דבר כזה. היא מסוג האנשים עם האנרגיות החיוביות כל הזמן. מכירה? כזאת שרואים אותה ומייד מחייכים. אכפת לה מכל דבר בגן. היא מארגנת את המשפחות לטיולים בשבת. יש לנו סיור בתחנת מכבי אש".
טל: "זה נחשב טוב, שיש טיולים בשבת?"
קטורזה: "זה מאוד טוב. אני אגיד לכם, כשיש ילדים, שבת היא דבר קשה. כל השבוע אתה צריך לשבור את הראש מה יהיה בשבת, איך נעביר את השבת. זה סוגר לי את הפינה. אני שקט, יש פעילות בשבת".
חזקיה: "לא חשבתי על זה ששבת הופכת לאישיו כשיש ילדים".
נוסבאום: "לגמרי. ותחשוב על זה שקטורזה, בניגוד אלינו, לא מופיע בימי שישי בערב. אתה חוזר מהופעה בשתיים בלילה ביום שישי, ותוך חמש שעות אתה צריך להיות אבא שמח בסחנה. לא משנה שאתה מת מעייפות ולא שמח. כלפי חוץ אתה צריך להיות שמח בסחנה. לא סתם אריק איינשטיין שר 'שבת בבוקר, יום יפה, אמא שותה המון קפה'. היא פשוט מותשת. גמורה מעייפות. לאה, את נבהלת?"
לב: "נראה לי שבעקבות השיחות האלה אני אמשוך את עניין הילדים לעוד 20 שנה".
קטורזה: "נו, מה אנחנו בכלל מדברים איתה על ילדים. היא בת 22".
טל: "ראש הממשלה היחיד שהיא מכירה זה ביבי. החבר החדש של קטורזה, לא? הוא פשוט שלח לנו תמונה לפני כמה ימים עם ביבי ושרה".
קטורזה: "פגשתי אותו במימונה. האמת היא שאם הייתי יודע שנדבר, לא הייתי הולך בג'ינס עם קרעים. אני מגיע לשם, ואומרים לי, ראש הממשלה רוצה לדבר איתך. פתאום מצאתי את עצמי יושב צמוד אליו. ואין לי באמת מה להגיד לו. באיזה רגע מת, שהרגשתי שאני צריך למלא, הסתכלתי לו בעיניים, מקרוב, ומה שיצא לי מהפה היה, 'אז מה ככה?'. זה מה שהיה לי להגיד לראש הממשלה. 'אז מה ככה?'"
ומה הוא ענה?
"הוא אמר לי, אני הרבה זמן מנסה לעשות כאלה קרעים במכנסיים ולא מצליח. ופתאום הוא התחיל לדבר איתי בצרפתית. שאלתי אותו, איך אתה יודע שאני דובר צרפתית? והוא אומר לי, אני יודע שנולדת בצרפת ואתה דובר צרפתית".
לב: "בואנ'ה, ביבי מת עליך".
נוסבאום: "אני מכיר אותך 12 שנים, ורק לפני שש שנים גיליתי שאתה דובר צרפתית. איך ביבי יודע את זה?"
טל: "אולי כי הם במימונה?"
קטורזה, למה אתה לא מופיע בימי שישי?
"אני מזמן לא מופיע בערבי שישי. אני עושה קידוש, אבל לא בגלל שאני שומר שבת, בשביל המשפחה. ובחצי השנה האחרונה הפסקתי להופיע גם במוצאי שבת".
למה?
נוסבאום: "כי הוא גם התנצר".
קטורזה: "אם הייתי מופיע בשבת, לא בטוח שהייתי מגיע לטיול שאשתך יזמה בגן. כשיש הופעה בשבת בערב, היא יושבת לך בבוקר בראש, אתה לא שקט. אני רוצה לקום בשבת בבוקר ולא לדאוג מכלום. אני קם בשש וחצי בבוקר ונותן לאשתי להמשיך לישון עד מתי שהיא רוצה. לוקח את הקטנים איתי ועושים כיף. אני יכול ללכת איתם לאן שהם רוצים, בלי לחשבן. במוצאי שבת תמיד יש כדורגל. לפעמים הולכים למשחק (קטורזה, שגדל באשדוד, אוהד מושבע של מ.ס. אשדוד; נ"ל) ולפעמים צופים בטלוויזיה. כיף.
"זה ככה גם כי אני יכול להרשות לעצמי כלכלית. לפני כמה שנים לא יכולתי להרשות לעצמי".
נוסבאום: "את יודעת איזו שמחה היתה בעולם הסטנדאפ כשקטורזה הפסיק להופיע בימי שישי? זה פינה אולמות, פינה קהל. לפחות 20 סטנדאפיסטים חדשים נכנסו לתחום רק כי הוא החליט לנוח ביום שישי בערב".
קטורזה, כיכבת השנה בפסטיגל. עולם הילדים מעניין אותך?
"מאוד נהניתי בפסטיגל, והייתי עושה את זה שוב, כל שנה מחדש, אם רק היו נותנים לי בבית. אני אוהב את זה שיש הופעות מהבוקר עד הלילה. 24 אלף איש רואים אותך ושמחים איתך כל יום. והפסטיגל לא היה סתם, היו בו מסרים יפים. שיחקתי בהצגות ילדים, ב'קוסם מארץ עוץ', ב'פיטר־פן'. באוגוסט עולה סידרה בערוץ הילדים שאני משחק בה, 'המלון של פיני'. סידרה מגניבה. אני פיני, אב חד־הורי, שמגדל לבד ילדה במלון הקטן שלו בנתניה, שמנסה לשרוד מול המלונות הגדולים. אני אוהב ילדים, גם כקהל".
חזקיה: "יש גיל מסוים שמבינים שילדים שווים את המאמץ, את הדאגות ואת החרדה?"
נוסבאום: "כל יום הוא קשה מחדש, אבל שווה מחדש את הקושי".
טל: "זה טריקי. לא ניתן לענות על השאלה הזו כשכבר יש לך ילדים. אני אוהב את הילדות שלי הכי הרבה בעולם. הקונספט של אבהות, זה עניין אחר. יותר מורכב, לא כזה ברור מאליו".
קטורזה: "לא אצלי. כשהילדים שלי מסיימים את החופש וחוזרים לגן ולבית הספר, אני מתבאס. נשמע מטורף, אבל אני אוהב אותם איתי, קרוב אלי, כל הזמן. ואז, כשהם גדלים ומגיעים לגיל 16 או 17, הם הופכים לחברים החדשים שלך. חיים איתך פתאום חברים בבית. דמויות. אישיות. אני יוצא איתם לסרטים, רואים כדורגל. משחקים בסוני פלייסטיישן. אני לא יודע להסביר את האושר שהאבהות גורמת לי. רציני. אם הייתי יכול להתפרנס מאבהות, הייתי עובד רק בזה. רק בלהיות אבא. לא הייתי עובד דקה אחת בסטנדאפ".
naamal@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו