התייחסות לתעשיית הרכב היפנית ברורה לחלוטין במוסף כמו זה. בתחילה היפנים פשוט העתיקו את מה שהאירופאים והאמריקנים ייצרו - תהליך שהפך לאמנות ונמשך כמה עשרות שנים. לאחר מכן היפנים כבר לא העתיקו מאף אחד. הם ידעו טוב מאוד מה צריך כל שוק וסיפקו זאת. עם מוניטין האמינות יוצא הדופן, תעשיית הרכב היפנית עלתה על דרך המלך.
כרגיל, בכל סיפור כזה יש עוד אלפי סיפורים קטנים. בחברות ענק שההיסטוריה שלהן נפרסת על פני עשרות שנים יש אינספור עליות, מורדות ונקודות פיקנטיות יותר ופחות. עם השנים שחלפו גם טעמם של הצרכנים התפתח והשתנה. ואם מחפשים את המגמה הבולטת ביותר בעשור האחרון בתחום הרכב, חייבים לסמן את רכבי הפנאי כלהיט התורן. אלה כבשו בעשור האחרון כל סגמנט אפשרי, מקטן עד גדול. הקהל מצביע ברגליים ובוחר בארץ ובעולם באופציה המוגבהת, המסוקסת, זו שנראית כאילו היא עומדת לכבוש את השטח, גם אם אין לה שום כוונות כאלו.
ויש יצרנית יפנית אחת שהמגמה הזו מאפיינת אותה במיוחד, כשרוב ההיצע שלה מתבסס על רכבי פנאי כאלו ואחרים. אם מיצובישי הגיעה לישראל בסוף שנות ה־80 וכבשה את השוק עם הבטחה לאבזור יוצא דופן ותמורה אדירה למחיר, היום היא מכוונת לעשות את זה עם רכבי הפנאי. וכאלה היא מציעה בשפע, בטווח מחירים אטרקטיבי ועממי יחסית. ומה שמעניין הוא שדרך סיפור חייה נראה שהיא כיוונה לשם מאז ומתמיד.
שורשים
מיצובישי נוסדה ב־1870 כחברת ספנות. עסקי הספנות היו מוצלחים למדי, ובתחילת המאה הבאה הקבוצה ניכסה לעצמה עיסוקים נוספים כמו נדל"ן, כרייה, ביטוח, מסחר, תעופה, רכב - הרעיון ברור. התאגיד הענק הציג את המכונית הראשונה שלו ב־1917 עם מודל A, המכונית היפנית הראשונה בייצור סדרתי. היא היתה יקרה למדי, וייצורה הופסק ב־1921. ב־1934 בנו במיצובישי אב־טיפוס שנקרא PX33 - רכב משפחתי, אם תרצו, המצויד בהנעה כפולה קבועה. זה יכול היה להיות רכב הפנאי הראשון בעולם, פחות או יותר, אבל גם הפרויקט הזה נגנז. ב־1953 מיצובישי החלה להרכיב קיטים של ג'יפ וויליס, שנמכר בשוק היפני בשם מיצובישי J3.
כמעט 50 שנים אחרי שהתנסתה לראשונה בהנעה כפולה הציגה מיצובישי את הפאג'רו הראשון, רכב שטח אמיתי מתוצרתה שיהפוך לאחד המובילים המשמעותיים של המותג היפני. הפאג'רו לא רק הציב את מיצובישי מול רכבי השטח המבוקשים בעולם, הוא גם פתח עידן חדש במיצובישי. יחד עם הפאג'רו יצאה מיצובישי למתקפה על מרוץ השטח המפרך מכולם. על הקטעים הארוכים והמפרכים של הפריז־דקאר צברה החברה ניסיון אדיר בכל מה שקשור ליכולת ולעמידות בתנאי שטח קשים. היא רשמה לזכותה לא פחות מ־12 ניצחונות במרוץ המפרך, שבעה מהם ברציפות. הפאג'רו נהנה מתדמית המנצח הזו עם כ־4 מיליון יחידות שנמכרו ברחבי העולם.
לצד הפאג'רו עברו גם מכוניות הנוסעים של מיצובישי טבילות אש דומות על מסלולי הראלי הקשוחים. אפשר לציין כאן את הגלנט VR שקיבלה הנעה כפולה והיגוי לכל ארבעת הגלגלים, אבל המפורסמת מכולן היא גרסת האבולושן של הלנסר. עם ארבע אליפויות עולם רצופות, המכונית החזקה והקלה הזו הפכה למכונית פולחן גם על הכביש. גם בישראל. עושה רושם שלאורך כל חייה עסקה מיצובישי ביכולת המכוניות שלה, גם מעבר לאספלט הסלול, מה שהציב אותה בנקודת זינוק נוחה מאוד לקראת העידן הנוכחי.
צריכים לזכור גם כמובן, שמיצובישי, כמו רכבים יפנים נוספים, זוכה למוניטין אמינות יוצא דופן. זה דעה רווחת בכל העולם ולעיתים נדמה שעל אחת כמה וכמה בישראל. ואם מדברים על ישראל, צריך לזכור שכאן התמורה למחיר תמיד מדברים. ואם מסתכלים על ההיסטוריה הקרובה של מיצובישי בישראל נזכרים שהיא כבשה את השוק המקומי בדיוק באופן הזה.
עם תדמית יפנית הגונה ותחת הססמה "יש בה הכול" הפכה מיצובישי עם הגעתה לארץ למובילת השוק המקומי. בעשותה כאן היא מרגילה את הקהל הישראלי באבזור שנחשב כמעט מותרות אז. אביזור נוחות חשמלי שהיה מנת חלקן של מכוניות יקרות יותר, הגיעו במיצובישי בלי מאמץ וקנה את לב הקהל המקומי. באמת היה בה הכול.
התמחות
בעידן הנוכחי מוצאת עצמה מיצובישי עם שלושה רכבי פנאי, שמרכיבים את עיקר ההיצע שלה, לפחות בישראל ובאירופה - מענה חופף לסגמנטים העיקריים שצמחו בצורה לא הגיונית לאורך השנים האחרונות.
מיצובישי ASX הוא רכב פנאי קומפקטי בעל מידות ידידותיות הנמכר כאן במחירים שנעים בין 140,000 ל־153,000 שקלים. מעבר למראה המסוקס הנדרש הוא מציע את מנוע ה־2.0 ליטרים המוכר של מיצובישי בשילוב תיבה רציפה, לטובת צריכת דלק נמוכה יותר. תא הנוסעים שלו מעוצב בצורה פונקציונלית, כשהאבזור ומערכת המולטימדיה נותנים את התחושה העדכנית יותר. הוא מרווח למדי ומציע מערכות בטיחות מתקדמות רבות ומהווה למעשה את מדרגת הכניסה לעולם ה־SUV של מיצובישי.
מעליו אפשר למצוא מכונית עם שם אייקוני.
במיצובישי לקחו את שמה של מכונית הספורט הישנה שלהם והעניקו אותו לרכב הפנאי המעוצב. מיצובישי אקליפס־קרוס מציג עיצוב מושך בסגנון דמוי קופה ונמכר כאן במחירים שנעים בין 155,000 ל־181,000 שקלים. הממדים גדולים מאלו של ה־ASX והוא מצויד במנוע טורבו בנפח 1.5 ליטר המשודך לתיבה רציפה ומציג ביצועים טובים. תא הנוסעים מודרני ומוקפד, כשאחרי מתיחות הפנים האחרונות הוא מבצע זינוק נוסף לפנים. בקרוב תגיע לכאן גם גרסת ה־PHEV שלו ותהווה גרסת הנעה נוספת ומעניינת.
בראש רשימת הדגמים נמצא המיצובישי אאוטלנדר, אחד מרבי המכר של השוק הישראלי בשנים האחרונות. האאוטלנדר הוא דור חדש למעשה שמציג לא רק עילית טכנולוגית אלא גם עיצוב יוצא דופן. המראה המרשים מבחוץ מכסה על תא נוסעים מרווח ואפשרות הסעה של שבעה נוסעים. האבזור כאן עשיר מאוד, כולל מערכות הבטיחות המתקדמות, והמחירים נעים בין 197,000 ל־236,000 שקלים. יחידת ההנעה כוללת מנוע בנפח 2.5 ל' המפיק 181 כ"ס ומעניק לאאוטלנדר ביצועים זריזים למדי.
העתיד לבוא
מגמת רכבי הפנאי כאן, ולא עושה רושם שהיא עומדת להיעלם. לצידה תהליך המעבר לחשמל עובר על התעשייה כולה. אם מסתכלים על מיצובישי ועל עולמות החשמל, אפשר לראות שהחברה החלה להציג אבות־טיפוס לרכבים חשמליים כבר בתחילת שנות ה־70. ב־2009 היא כבר שיווקה את ה־iMiEV החשמלית הקטנה בשווקים שונים בעולם.
במיצובישי מצהירים שהם מוכנים ל־100 השנים הבאות עם שלל רכבים חשמליים ומקושרים,
כשהם חושפים לא מעט קונספטים כאלו בשנים האחרונות. כן, גם הקונספטים הללו כוללים בעיקר רכבי פנאי עם עיצוב מסעיר כשהם מונעים באמצעים מתקדמים. ממשיכים באופן טבעי את הדרך שבה החברה הזו החלה לצעוד לפני יותר ממאה שנה.