פחות משבועיים לאחר שהרב יונתן מרקוביץ' חולץ בידי השירות החשאי האוקראיני מהמדינה, הוא חזר לקייב, שם חגג את פורים על רקע קולות ההפגזות. "זה מפחיד, אבל אנשים צריכים אותי. נכנסתי עם אוכל, תרופות ומוצרי היגיינה. היינו בבית חב"ד, ראינו את הפיצוצים. אני מתכוון לחזור לשם, אנשים זקוקים לעזרה".
בראיון שיתפרסם ביום שישי במוסף "שישבת" מספרים לראשונה באופן נרחב הרב יונתן ואינה מרקוביץ' את מה שהתרחש בחודש וחצי האחרונים. השניים גדלו יחד בקריית גת, וחזרו בתחילת שנות האלפיים לקייב, שם הקימו מרכז יהודי גדול. עם פרוץ המלחמה הם מצאו את עצמם בעיר המופגזת, תחת אש, כשהם דואגים למאות יהודים, רבים מהם ניצולי שואה ונכים.
יומיים לאחר פרוץ המלחמה הם נדרשו לצאת מהמדינה על ידי שירותי הביטחון. בראיון הם מספרים מה עבר עליהם בשעות הדרמטיות, כולל המעבר במקום שבו פחות מ־24 שעות מאוחר יותר נורה הישראלי רומן ברודצקי למוות. "בכל מחסום ראינו חיילים אוקראינים עם נשק והמון מתנדבים - אנשים מהכפר עם קלשונים, סכינים ומקלות. זה היה פחד מוות", משחזרת אינה. "נסענו במהירות של 160 קמ"ש בדרכים שהאחרונים שנסעו בהן היו הפרטיזנים. ידענו שאם תהיה תקלה ברכב, אנחנו נמות. אין מי שיחלץ אותנו".
לאחר שהגיעו ארצה, החלו לפעול למען התושבים שנותרו מאחור. "אנחנו סוג של משרד קליטה", מספרת אינה. "אנשים בוכים לנו בטלפון, מספרים על הפחד האיום, ואנחנו עוזרים כמה שאפשר. אין לנו זמן להיות פליטים, אין לנו זמן להישבר. חברים מאוד טובים שלנו נתקעו באזורי הקרבות. אנשים שזקוקים לסיוע שלנו נמצאים שם עדיין, ואנחנו לא נעזוב אותם למרות האתגר והסכנה הכרוכים בכך".
באמצע השבוע חזרו בני הזוג לארץ מנסיעה לוושינגטון, שבה נפגשו עם בכירי הממשל האמריקני בניסיון לסייע לאוקראינה. הרב מרקוביץ' לא שולל אפשרות לחזור שוב לקייב, על אף הסכנה. "התחנכנו על ידי הרבי מליובאוויטש שאנחנו צריכים לעשות הכל לטובת עם ישראל. עוד לא התחלנו לחשוב בכלל על מה שעשינו. הותקלת מלפנים - קדימה, תסתער! כרגע אנחנו עושים בשביל עם ישראל כל מה שצריך, בלי לחשוב אם ניפגע או לא. צריך להציל יהודים מתוך התופת".
הראיון המלא - ביום שישי ב"שישבת"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו