פרימו טיים

משה פרימו רגיל לדבר ללא הפסקה. הוא לא זקוק לגפרורים או לאבני אש שידליקו אותו. הפה שלו מצית דרך קבע שריפות בשדה הכדורגל המקומי, ומעולם הוא לא נתפס בלי מילים. 

עד שהגיעה המשימה הזאת, על מגרש החול, בשמש הקופחת בחצי האי הפיליפיני קרמואן. זה קרה מייד בתחילת הצילומים של "הישרדות VIP", כבר ביום השלישי.

"זחלתי שם עם ידיים ורגליים קשורות, מנסה במאמץ הרואי להזיז את הכדור עם הראש לעבר אלכסה דול. החול כיסה אותי, חדר לי לגרון. אכלתי חול, השמש גמרה אותי. הייתי שנייה לפני התעלפות.

"ושתבין, זה היה אחרי שלושה ימים שלא עצמתי עין. אמיתי. ממש סבלתי. קח את רמבו, תגיד לו 'אתה לא ישן שלושה ימים', ותראה איך הוא יתפקד.

"המשימה הזאת היתה הפוש האחרון להחליט שאני פורש. עשיתי את מאמץ חיי כדי לא להתעלף ולהגיע עם הכדור לאלכסה, כדי לא לדפוק את השבט שלי. אחר כך זכינו במשימה והיו חיבוקים ואורז ועודדו אותי, אבל העניין הזה גמר אותי סופית.

"יום למחרת החלטתי שאני פורש. לא רציתי שיראו אותי נובל. מה, אני מזוכיסט? ואם הייתי שורד עוד שבועיים, זה היה טוב יותר? הרי לא הייתי מגיע להיות השורד האחרון ולזכות במיליון, אז בשביל מה כל הסבל הגדול הזה?

"בערב נערכה מועצת השבט שלנו. היה ברור שליהיא גרינר או מני נפתלי יודחו, ואני הפתעתי את כולם וביקשתי מגיא זו־ארץ לפרוש, רגע לפני הכרזת תוצאות ההצבעה. ראיתי שליהיא ומני בוכים על החיים שלהם, כל כך רוצים להמשיך, והחלטתי, גם בשבילם וגם בגלל הקושי הגדול שלי, להדיח את עצמי". 

איך התגובות שאתה מקבל מאז שידור הפרק הזה?

"וואי, וואי, כל החיים לא קיבלתי כל כך הרבה הודעות. לא כשהייתי שדר ב'שירים ושערים', לא בערוץ הספורט ולא ברדיו ללא הפסקה. מטורף. הפציצו אותי כל הלילה אחרי השידור וכל הימים האחרונים. מאות הודעות תמיכה. ההודעות הכי מפרגנות ומרגשות בעולם.

"אנשים פתחו קבוצת ווטסאפ מיוחדת, 'כולנו עם פרימו', וצירפו אותי. יש בה אינספור הודעות כמה המהלך שלי היה אנושי, אצילי. שחקנים, מאמני כדורגל, אוהדים. גם אנשים שלא מכירים אותי בכלל. הנה, ממש עכשיו, אישה בת 75, אחות במקצועה, כתבה לי כמה המהלך שלי היה נכון, כמה הייתי קשוב לגוף שלי. אני לא מצליח בכלל לעכל את זה. כולם אומרים לי שיצאתי גדול".

ואתה מרגיש שיצאת גדול?

"בהחלט. והכי חשוב לי שאשתי, שלושת ילדיי ושתי האחיות שלי אמרו לי שהם גאים בי, ושיצאתי הכי טוב שאפשר מהתוכנית הזאת. יצאתי בן אדם". 

בספורט אתה מטיף תמיד לווינריות, למלחמה עד הסוף.

"אתה משווה שעה וחצי של משחק כדורגל ל'הישרדות'? אף שחקן כדורגל בן 25, לא 58 כמוני, עם כל הפוזה שלו, לא יכול להיות ב'הישרדות'. אני, בארבעה ימים, הראיתי למיליון איש מי זה פרימו האמיתי. בן אדם עם לב ונשמה, אנושי". 

יהיו שיגידו, מפונק.

"אני לא מפונק, אבל אני גם לא מזוכיסט. הבנתי שזה לא הולך להיות קל יותר בהמשך וידעתי גם שאני עלול להפריע במשימות לשבט החזק שלי". 

•  •  •

הוא נראה קליל, רזה ואנרגטי מתמיד. לא דבר של מה בכך, למי שזוכר אותו לפני שש שנים.

"שקלתי כבר 124 ק"ג. אכלתי כמו משוגע. לא עשיתי ספורט, ועם כל הסיגריות והשומן שלי בדם, זה הפך למשהו מסוכן ביותר. אשתי אמרה לי, 'די, זה כבר ממש לא נראה טוב ולא בריא'. נראיתי רע מאוד על מסך הטלוויזיה, ואנשים אמרו לי, 'בואנה, השמנת'. אפילו לשרוך נעליים כבר לא יכולתי.

"החלטתי שאני חייב לעשות ניתוח לקיצור קיבה. עשיתי אותו ב־2013. היום אני שוקל 74 ק"ג, וכל הזמן מחמיאים לי שאני חתיך. אני רענן, אני בריא ואני מרגיש מצוין. הניתוח הזה הציל את חיי".

אז לא היתה לך בעיה עם מיעוט האוכל באי?

"שום בעיה, שבעתי משתי כפות אורז ליום וקצת קוקוס. לפעמים עוד נתתי את השאריות שלי למתחרים אחרים, שטיפסו על הקירות מרוב רעב. מספיקים לי שני ביסים קטנים ואני שבע לגמרי". 

ההפקה של "הישרדות" ישבה עליו שלוש שנים. "בשנתיים הראשונות אמרתי לא כי חשבתי שזה לא מתאים לי בכלל. הפעם החלטתי ללכת, מתוך סקרנות ואתגר. רציתי שגם האישה מדימונה או מנהריה תכיר אותי, ולא רק אוהדי הספורט. שאנשים יראו את הצד האחר שלי, לא רק את פרימו המצליף מתוכניות הספורט. שיראו שאני אנושי, שיש לי לב גדול, שאני בן אדם שנותן הכל לחברים שלו.

"וראיתי גם את החבר שלי רז זהבי, שהיה מאוד מוצלח ב'הישרדות', אבל הלו, הוא לא היה שם קינג קונג מבחינה פיזית. אז חשבתי שוואלה, אולי גם אני יכול".

ב"הישרדות VIP" (עומד מימין). "בשישי, בזמן של הקידוש בבית, השתגעתי מרוב געגועים" // צילום: אוהד קב

פרימו לוהק לעונת ה־VIP, שמשודרת כעת ברשת 13 (רביעי ושבת, 21:00), עם מיטב הסלבס של הביצה המקומית - ליהיא גרינר, מני נפתלי, עינת ארליך, מלכת היופי לשעבר רתם רבי, דרור רפאל, נעמה קסרי (שזכתה במשחק בעבר), ג'ובאני רוסו, אסף אשתר, הדוגמנית אלכסה דול ואחרים.

"תקשיב, אני בן אדם של ים, בריכה, קיץ, קפה בטונות, סיגריות, פרלמנטים של חברים וחיים הכי תוססים שאפשר. ופתאום אני מוצא את עצמי בסירה ששטה לאי. שעה של שמש מטורפת על הפנים. היה לי כל כך קשה, ואין אחורה פנה. אתה לא בתל אביב. 

"ואז אני מגיע למקום עם 40 מעלות ביום וקור מטורף בלילה. וואלק, אנחנו מישראל, הלו? ופתאום אין לי מיליון כוסות קפה ביום ואת קופסת הסיגריות שלי, שמזה הכי חששתי. אני מטורף בלי זה. ופתאום אין לי את אשתי אושרת (56) ואת שלושת הילדים שלי - אורָן (33), דור (29) ויונתן (22).

"אתה יודע מה זה להיות חודשיים בלי אושרת והילדים? בחיים שלי לא חוויתי געגוע גדול כזה. ביום שישי לקראת ערב, בזמן שאני עושה בדרך כלל קידוש בבית, השתגעתי עם עצמי. הייתי על סף דמעות ממש".

הכרת מישהו מהמתמודדים?

"היחיד שממש הכרתי היה ג'ובאני רוסו. אבל הלו, יש לי קליטה לאנשים. אני יודע להתחבר, כולם תמיד אוהבים אותי. אבל גם גיליתי על עצמי שאני לא מספיק עוזר. אתה רואה איך אחרים מייד מסתערים על כל מה שצריך לבצע, ואני פחות טוב בקטע הזה. בגילי, כבר אין לי כוחות". 

עסקת בתככים ובבריתות?

"מה פתאום, הייתי חבר של כולם. הילדים שלי אמרו לי לפני שיצאתי, 'אבא, אל תפגע שם באף אחד, כל המדינה תראה אותך'. והפנמתי את זה. אין שם אחד שיכול להגיד שפגעתי בו.

"אתה שואל אם יצאתי טוב בתוכנית? בוודאי. כל 17 המתמודדים שהיו איתי לא יגידו לך מילה רעה אחת עלי. בכל מקום שאני מגיע אליו, אני אהוב ומנהיג".

רגע, נראה לי שהגעתי לפרימו הלא נכון. זה אתה מהרדיו ומהטלוויזיה?

"אל תסתכל על פרימו שתוקף ברדיו או בטלוויזיה. תסתכל על פרימו האדם. אני כולי לב אחד גדול ונשמה. אתה יודע מה אני מוכן לעשות בשביל חברים שלי? תשאל אותם. אני מייעץ להם, צוחק איתם, מקשיב להם. הכל. שותף קבוע באיזה 200 פרלמנטים.

"וביום שישי, באופן קבוע, בדרך לפרלמנטים שלי בתל אביב, אני עוצר בכל צומת ונותן כסף לקבצנים. בכל צומת.

"לא באתי לתוכנית הזאת במטרה לנצח. באתי בגלל האתגר".

או הכסף.

"נו באמת. איזה כסף בראש שלך? אני הלכתי ל'הישרדות' בגלל כסף? אז למה לא עשיתי את זה כבר לפני שנתיים? ורגע, חודשיים לא קיבלתי משכורות מערוץ הספורט ומהרדיו, שזה כמעט מה ששילמו לי ב'הישרדות'. אז על איזה כסף אתה מדבר? 

"אני לא מתחרט שהלכתי לתוכנית, זאת חוויה של פעם בחיים. ואני גאה על הצעד שלי לפרוש אחרי ארבעה ימים בלבד. אני איש של שחור או לבן, אף פעם לא אפור, וברגע שקיבלתי החלטה, הייתי הכי שלם איתה".

אז לא תעשה את זה שוב?

"אתה צוחק עלי? היום, גם אם תציע לי פי 5 כסף, אני לא הולך. הספיקה לי פעם אחת. הגעתי שם לקצה גבול היכולת שלי".

דיברת עם האנשים שם על הקשיים?

"דיברתי איתם על הכל. בלילה הראשון ישבתי ממש על הים, לאור ירח נדיר, עם נעמה קסרי, ונפתחנו מאוד. אמרתי לה שקשה לי, אבל עיקר השיחה היה על נושאים אישיים שלנו. רציתי להכיר אותה, והרגשתי מאוד אמיתי בשיחה איתה. חשבתי שהיא באה בתור זוכה ותהיה עם האף למעלה, ונחשפתי לאישה אמיתית ומקסימה".

פתאום היית מוקף בהמון סלבס. 

"לא עושה לי את זה, VIP. אין בארץ שלנו VIP. בחיים לא תראה אותי בפתיחה של חנות נוצצת. כל זמר, דוגמן או דוגמנית מעלים כל הזמן תמונות שלהם מכל מקום. סליחה, מי אתם בכלל? סלבס זה ג'ורג' קלוני, אל פאצ'ינו, מדונה, ג'וליה רוברטס. אותם הייתי רוצה לפגוש. וכשהייתי פוגש אותם, הייתי מייד מתיישב ואומר להם: לידכם לא עומדים מרוב כבוד". 

אתה שומר על קשר עם האנשים מ"הישרדות"?

"כן. יש לנו קבוצת ווטסאפ, ואנחנו מדברים לא מעט. רתם (רבי) נשארה החברה הכי טובה שלי משם. בשבת ג'ובאני מארגן לכולם מסיבה".

•  •  •

פרימו אנרגטי וקופצני כמו ילד צעיר ורעב להישגים. כל גול שהוא משדר בערוץ הספורט ממשחקי הליגה הלאומית בעפולה, בלוד או בנצרת מרגש אותו כמו ימיו הראשונים בתוכנית הרדיו המיתולוגית "שירים ושערים". תמיד יורה מה שהוא חושב, תמיד מושך אש. לא פעם זה הביא לו סקופים, לא פעם זה הפיל אותו וגרם לאנשים להיפגע ממנו או לשמוח לאידו.

"אני הבן אדם שהכי מושך אש בכדורגל הישראלי. אין אחד שגורם לשריפות כמוני. ואני לא דופק חשבון לאף אחד, אומר תמיד מה שאני חושב. בוא תסתובב איתי 48 שעות בכל מקום שתבחר, תראה איך אנשים קופצים עלי. יש לי פרלמנטים בכל מקום בארץ. אף אחד לא ייקח ממני את מה שאני". 

יש אנשים שנפגעו ממך.

"ברור. לפני שנתיים־שלוש יוסי בניון ניגש אלי באירוע משפחתי של אבי נמני ואמר לי שנפגע מזה שאמרתי שהוא צריך לפרוש, המשפחה שלו ראתה את זה וכו'. התנצלתי על זה שפגעתי בו, אבל הסברתי לו שאמרתי מה שאני חושב.

"אחרי שגיא לוזון פוטר מבית"ר ירושלים, כתבתי עליו. דוד שלו, אבי לוזון, התקשר אלי וצעק עלי. פגעתי בציפור נפשו, והוא כעס מאוד. אנחנו מכירים וחברים, אבל גם אותו ביקרתי כשהיה צריך. 

"אחרי שביקרתי בהתחלה את החלוץ של מכבי נתניה פאטוס בצ'יראי, סלובודאן דראפיץ' ושי ברדה, המאמנים, צלצלו אלי כדי להגן עליו ואמרו לי שאני טועה. הם לא אהבו את הביקורת שלי, והם צדקו. הודיתי שטעיתי לגביו, כי הוא חלוץ מצוין". 

נפלת חזק בסיפור של קרלוס גרסיה, הבלם לשעבר של מכבי ת"א, שדיווחת בשידור שהוא עומד להתאזרח. 

"אתה מאלה, אה? ככה זה עיתונאים. לא תשאל על הסקופים שלי. אז הנה: אני 31 שנה במקצוע, ופעם אחת טעיתי ונפלתי. הידיעה הזאת הגיעה מאוהד מכבי ומאבא שלו, ולא רק שהוא הפיל אותי, הוא רץ אחר כך לפרסם את זה בפייסבוק ועשה עלי דאחקה. אז אני מקיא עליו עכשיו.

"אני טעיתי כעיתונאי בזה שלא בדקתי, זאת היתה טעות פטאלית שלי. שבוע אחר כך לא רציתי לצאת מהבית. הייתי בדאון של החיים. המזל שלי הוא שיש לי את אושרת, אישה מדהימה, מפעל הפיס ממש, שתמכה בי ועודדה אותי ולא זזה ממני. 

"תראה, אני באמת לא רואה ממטר, אבל זה פגע בי. כשלנאוה בוקר זה קרה בשידור אצל אורלי וגיא בתוכנית שלהם, כשמישהו שתל לה פייק ניוז, אף אחד לא זוכר. אבל פרימו - הו, בטח. כולם על זה. פעם ראשונה בחיי יצאתי מטומטם. אסור היה לי לעשות את זה, ועוד ב'יציע העיתונות' עם רסקין וקופמן. זו לא תוכנית מצ'וקמקת". 

הרגשת ששמחים לאידך?

"לא הרגשתי, ידעתי ששמחים לאידי. 90 אחוזים מעיתונאי הספורט שמחו לאידי. בכלל, אין לי הרבה חברים בתקשורת. אלה חברים לעבודה. אני יכול להגיד לך שרז זהבי, שהוא חבר אמיתי שלי, לא שמח. אני חושב שקופמן ועמיחי שפיגלר ויונתן כהן מערוץ הספורט לא שמחו. אחרים? מה קרה לך, יש מאות אנשים ששמחו.

"זה קן צרעות, המקצוע הזה. מי שמצליח - רוצים שייכשל. אין אחד שגורם לשריפות כמוני, וברור שכאשר באה נפילה כזאת, אנשים יחגגו".

לפני שנתיים נתת הרצאות בתשלום לקבוצות בליגת העל. לא הבנת שזה לא מעשה אתי, בזמן שאתה מסקר אותן בתקשורת?

"אז בוא, אני אספר פעם אחת ולתמיד את הסיפור האמיתי סביב זה. אני מקבל שזה לא אתי, אבל רוצה להסביר מה הנחה אותי.

"עשיתי הרצאות לכל הקבוצות, חוץ מלמכבי ת"א. מי שמכיר את פרימו יודע שאחר כך אין לי שום בעיה לשחוט בתקשורת את אותן קבוצות שעשיתי להן הרצאה. אבל אחרי שמנכ"ל ערוץ הספורט, תומר תורג'מן, עצר את זה, הבנתי שיש כאן טעם לפגם".

איזו דוגמה אישית אתה נותן לכל האנשים ששומעים אותך בתוכניות הספורט הצעקניות ברדיו ובטלוויזיה?

"זאת התרבות של הכדורגל. בלי צעקות אין כדורגל. תעשה תוכנית 'תרבותית', יהיו לך ארבעה מאזינים. בתוכניות האלה הכל הצגה. לאיזו עוד תוכנית מאזינים 100 אלף איש בשעה?" 

אז לא להאמין לכל ההתנפלויות של קופמן? גם עליך הוא יורד בלי הפסקה.

"תקשיב, אני חבר של קופמן 40 שנה, יושב איתו קבוע בפרלמנטים, ומי שלא מבין שהכל זה משחק, הצגה, שיחשוב שהוא יורד עלי. אני חושב שקופמן הוא היום העיתונאי הכי מעניין שיש, תאהב את מה שהוא אומר או לא. זה הקסם שלו. מה אתה רוצה, שהוא ידבר כמו מורה ללשון? אף אחד לא ישמע אותו". 

אבל כשאחרים בתקשורת מבקרים נגד כל דבר שזז, זה מפריע לך.

"אני לא חושב שצריך להגיד או לכתוב רק רע, רע, רע. יש בעל טור בעיתון גדול, שקם בבוקר ומסתכל למראה ויורק ושונא את עצמו. אין לי בעיה עם הביקורות שלו, חלק מהן מאוד נכונות, אבל רבאק, על כל עשר רע, תן אחד טוב. אחד. 

"הוא כל הזמן מחפש את ערוץ הספורט, ואם למישהו מאיתנו נפלט משהו בטעות, אם היה לנו בלקאאוט לרגע, הוא נתפס על זה ומצטט בטור שלו. אנחנו לא במקום של רק רע. אנחנו גם מחייכים, פוגשים אנשים, מדברים. באמת, לא הכל רע כאן".

 

בימיו כשדר ספורט (משמאל). "היום אני שוקל 74 ק"ג, וכל הזמן מחמיאים לי שאני חתיך. אני רענן, אני בריא ואני מרגיש מצוין"

 

מי השחקן הישראלי הכי טוב כיום?

"בירם כיאל". 

לא ערן זהבי?

"לא. בירם משחק באנגליה בפרמייר ליג. זה לא כמו לשחק בסין".

ובליגת העל?

"עומר אצילי ודור מיכה".

ברק בכר נכשל העונה?

"כישלון חרוץ. קיבל 100 מיליון שקלים, ומה עשה בהם? הוא היה המאמן הכי טוב בשלוש השנים שעברו, ובשנה האחרונה הוא הכי חלש מכל מאמני הצמרת. איבד את זה. הוא צריך לעזוב את באר שבע, זה יהיה הכי טוב בשבילו. אני לא רואה אותו מצליח איתם בעונה הבאה".

מי צריך להחליף אותו?

"ניסו אביטן תפור עליהם, אלא אם אלונה יכולה להביא את אבוקסיס או את דראפיץ' וברדה ממכבי נתניה. השלושה האלה הם היום המאמנים הכי טובים בישראל. תראה מה הם עושים בתקציב נמוך ועם שחקנים שחלקם מתאימים בכלל לליגה לאומית".

היית אומר את זה גם אלמלא היית כועס עליו?

"בטח. מה הקשר? הכל מקצועי. הרי אם בכר היה נותן עונה רביעית מוצלחת והייתי אומר שהוא נכשל, כולם היו צוחקים עלי. להיות במרחק של כמעט 30 נקודות ממכבי ת"א זה לא כישלון?"

לכעס שלו על בכר יש שורשים היסטוריים. "ברק היה חבר שלי. היינו מדברים, מסתמסים, פרגנתי לו. הייתי מאחל לו בהצלחה לפני משחקים, כתבתי לו שהוא מספר אחת. אני חושב שהוא סיפר לי דברים שהוא לא אומר לכל עיתונאי.

"בשנה שעברה, אחרי שבאר שבע זכו באליפות השלישית, הצעתי לו להתראיין אצלי ברדיו. הוא אמר לי, 'אני מצטער, יש דובר'. באותו רגע הוא סגר את הסיפור שלי איתו. ניתקתי איתו קשר, והוא לא זכה יותר לשום טלפון ממני.

"אחרי כל היחסים שלנו הוא שולח אותי לדובר? אין דבר כזה. למאמן אין דובר. אם ברק בכר הגדול שולח אותי לדובר, אז תמשיך עם הדובר. הוא היה צריך ללכת לדובר ולהגיד לו: אני הולך להתראיין אצל פרימו. 

"זה אכזב אותי מאוד. כעסתי. תהיה פייר, כל השנה אנחנו ביחסים קרובים וזה מה שאתה מחזיר לי? אז נגמר".

אפילו לא שלום־שלום?

"לא".

גם במכבי יש דובר. 

"נכון, באר שבע ומכבי ת"א הפכו לכור אטומי. הכל שם סגור ונעול כאילו עוד רגע יוצאים עם פצצה אטומית, בושה וחרפה. סוגרים לתקשורת קבוצות כדורגל, לא להאמין. הרי כשצה"ל נכנס לעזה קיבלנו הכל - מי נהרג, מי נפצע. שם סוגרים את מגרשי האימונים בבד יוטה, אתה מבין?" 

•  •  •

משה פרימו הוא הבן האמצעי של ראובן ז"ל, שעלה מבולגריה והיה חבר ב"דן", ושל יעל (89), ילידת ישראל, שהיתה שנים ארוכות מזכירה בבית המשפט בתל אביב ובמשרד עורכי דין. יש לו שתי אחיות, עליזה (62) ואילנית (48, עורכת מדור התרבות של "ישראל היום").

הוא גדל ברמת גן ובגבעתיים. אביו היה חבר בהנהלת מכבי יפו, אבל פרימו, הילד השובב והאנרגטי שלא ידע לשבת על התחת בכיתה ורק רצה לשחק כדורגל כל היום ("תמיד אמרו להוריי, 'יש לו ראש, אין לו תחת'"), התאהב דווקא במכבי נתניה. 

"ב־1970, כשהייתי בן 10, הלכנו להיפרד מנבחרת ישראל במלון רמת אביב, לפני שהם נסעו למונדיאל במקסיקו. אני הייתי הילד היחיד עם כדור, אז מוטל'ה שפיגלר, הכוכב הגדול של הנבחרת ומכבי נתניה, ניגש אלי ושיחק איתי.

"מאז התחלתי להיות אוהד שרוף של נתניה. כל שבת, לבד, הייתי יוצא למסע מגבעתיים למגרש הקופסה בנתניה. לוקח מוניות שירות, מיניבוסים, הולך ברגל. לא הפסדתי אף משחק בית, ואת רוב משחקי החוץ.

"בשנה הראשונה שהתחלתי לאהוד אותם, הם זכו באליפות. בגמר הגביע הם הפסידו 1:2 למכבי ת"א, הייתי שם עם אבא שלי, ואני לא זוכר את עצמי אי פעם ממרר בבכי כמו אז".

הוא שיחק בקבוצת הילדים ואחר כך בנוער של הפועל ר"ג, בתפקיד קשר. "זכינו באליפות הנוער, הייתי שחקן טוב. אבל אז התגייסתי להנדסה קרבית, ובמסע אלונקות בטירונות קרעתי את גיד אכילס. אחרי ניתוח ושיקום שובצתי בצריפין, בהתחלה כשקמיסט ואחר כך כעובד מינהלה".

אחרי הצבא התקבל לעבודה בחברת דן. "כל הלימודים החזקתי את עצמי, העיקר לסיים 12 שנות לימוד ולהתקבל לדן. הייתי נהג בקו 4 ובקו 5". 

אחת הנוסעות הקבועות שלו בקו 4 היתה אושרת, אז חיילת בת 20, ששירתה בתחנה המרכזית הישנה. הוא היה בן 22.

"היא גרה ברחוב טשרניחובסקי, ושם היתה עולה כל בוקר לאוטובוס שלי", מתמוגג פרימו. "אני קלטתי אותה מייד ונדלקתי עליה, היא היתה יפהפייה. ניסיתי להתחיל איתה. כמה פעמים אמרתי לה 'בוקר טוב', והיא לא שמה עלי. היתה הולכת ומתיישבת מאחור.

"אבל אני עקשן, לא ויתרתי. החלטתי לבקש מחברה שלה, רחל, שהיתה איתה באוטובוס, את מספר הטלפון שלה. אחרי שכנועים ארוכים היא נתנה לי. התקשרתי אליה ביום שישי, בתקופה ההיא היו רק טלפונים בבית. היא ידעה היטב מי אני, אבל אמרה לי שהיא עסוקה ויוצאת עם חברים. 

"לא לחצתי. למחרת בערב היא התקשרה אלי, ומאוד שמחתי. במחשבה שנייה, אני חושב שהיא גם נדלקה עלי. יצאנו לסרט בדיזנגוף, ואחרי שנה וחצי התחתנו.

"מאז אנחנו יחד באושר גדול. החברים הכי טובים שיש. אנחנו גרים בגני תקווה, היא חברת מועצה ביישוב. הבן הגדול שלי, אורָן, משווק סיגריות. דור, האמצעי, מנהל פנימייה באזור באר שבע ולומד לתואר שני במינהל חינוך באוניברסיטת בן־גוריון. והבן הצעיר, יונתן, עוסק בפרסום ובשיווק באינטרנט. כולם תותחי על. בארוחות שישי הם עושים חיקויים שלי, סטנד־אפ ממש, ואנחנו נקרעים מצחוק". 

בשנת 1988, שש שנים אחרי שהתחיל להיות נהג אוטובוס בדן, הרגיש פרימו שמשהו חסר לו בחיים. "הלכתי לאושרת ואמרתי לה, 'אני נוהג מהבוקר עד הערב, אלה חיים?' והיא אמרה, 'לך תעשה משהו שאתה אוהב - כדורגל'.

"נרשמתי לקורס שדרים שהעבירו דני דבורין ועמי פזטל. היינו שם בערך 40 איש, ובסיום הקורס דני דבורין קרא לי ואמר, 'היית בולט מאוד, תגיע ביום שישי לרדיו'.

"הייתי באטרף. חזרתי הביתה ואמרתי לאושרת, 'קיבלו אותי לרדיו!'

"ביום שישי התייצבתי בקול ישראל, היתה לדני תוכנית ספורט לפני שבת, ואני הייתי המפיק שלו. בסוף התוכנית דני נתן לי קרדיט, 'תודה רבה למשה פרימו'. בשבילי זה היה אושר שקשה להסביר".

הוא הלך והתקדם, והפך לשדר בכיר ב"שירים ושערים" ברשת ב'. בד בבד המשיך בעבודה כנהג אוטובוס בתל אביב.

"תמיד הצחיקו אותי הטוקבקים שירדו עלי שאני נהג אוטובוס. אתה יודע מה זה היה בתקופה ההיא להיכנס לדן? להיות נהג אוטובוס? הרווחנו משכורת ששווה היום ל־40 אלף שקלים. כמו רופאים. אימהות רצו לבנות שלהן חתן מדן או מאגד.

"וכל אחד שעלה לאוטובוס שלי השתגע. אתה יודע איזה כיף היה להם? פתאום אתה פוגש על ההגה אדם מפורסם, כולם היו מתיישבים לדבר איתי על כדורגל. מה קרה לך, זה היה הטופ של הטופ להיות נהג אוטובוס".

"נופש בתאילנד? תן לי לנסוע לראות משחק בליגת האלופות, ואני מסודר". פרימו // צילום: אפרת אשל, חולצה: Flashback ת"א

לפני עשר שנים יצא לפנסיה מוקדמת מחברת דן ועזב את רשות השידור לטובת משרה מלאה בערוץ הספורט.

"היו לי מיליון סקופים. הכי גדול בשנים האחרונות היה הפרסום שערן זהבי מגיע למכבי ת"א מפאלרמו, שם שיחק. זה עשה רעש ענק. הטלפון שלי קרס מאוהדי מכבי ומאוהדי הפועל, שהשתגעו, כי לפני איטליה הוא היה בהפועל. בכלי התקשורת האחרים ניסו לגמד את הידיעה שלי ואמרו שהיא לא נכונה. עד שיצאה ההודעה הרשמית ממכבי.

פרימו זכה גם לחיקוי בתוכנית "בובה של לילה". "אלי יצפאן אמר לי פעם שהוא חיקה ראשי ממשלה, נשיאים, אבל כולם ברחוב משגעים אותו ואומרים לו 'תעשה לנו פרימו'. אם עד אז הייתי ציון 8, עכשיו אני ציון 9".

•  •  •

הוא "חולה אנוש" על מוזיקה עברית ומעריץ את דקלון, אריק איינשטיין ויהורם גאון. "הטלפון שלי מפוצץ בשירים שלהם. כל היום אני שומע רק אותם". 

סדר היום שלו תוסס מאוד. "אני לא הולך לישון לפני 4-3 בבוקר. אני חולה על סרטי מאפיה ורואה המון נטפליקס. אני קורא הרבה, עכשיו סיימתי את 'הפרדס של עקיבא' של יוכי ברנדס. חולה על סיפורי תנ"ך.

"אני קם ב־11-10 בבוקר. שלוש פעמים בשבוע אני שוחה קילומטר וחצי בבריכת דן אכדיה. פעמיים בשבוע אני משדר בערוץ הספורט מהצהריים, ושלוש פעמים בשבוע אני ברדיו. ואני מת כבר להיות סבא!"

מה אתה מתכנן לעשות עם הנכדים?

"אני אטייל איתם ואפנק אותם ברמות על".

יש לו גם כמה כללים ברורים מאוד ביחסים עם אשתו. אחד מהם הוא שהם לא נוסעים יחד לחו"ל. "אושרת יכולה לנסוע לחו"ל גם לחודש. אני, לא עושה לי את זה חודש בתאילנד, ולא בא לי ללכת אחריה לקניות. תן לי לנסוע לכמה ימים, לראות משחק בליגת האלופות, ואני מסודר.

"תדע לך שאני גם הכי לארג' בעולם. גם כשהרווחתי 40 נטו, הוצאתי 50. ישראלי, לא? יש לי כרטיס אשראי, מחלק הכל לעשרה תשלומים וקונה הכל. יום אחד קנינו את כל מוצרי החשמל בחנות. מקרר, תנורים, מזגנים, מה לא. 20 אלף שקלים לפחות. יש לי כסף בבנק, ואני לא שולט בעצמי".

היו גם תקופות כלכליות לא טובות?

"ברור. היו מינוסים, ולקחתי הלוואות לכסות אותם". 

בימי שישי הוא הולך לפרלמנט אחד או שניים. "יש את הפרלמנט בצפון תל אביב, שבו יושבים צביקה רוזן, רון קופמן, חיים רביבו, דרור קשטן, רוני מאנה, איצ'ה דרוקר ואחרים, ויש פרלמנט ליד התחנה המרכזית החדשה, שבו נפגשים שייע פייגנבוים, גילי לנדאו, גבי לסרי, זאביק זלצר, מוטי חביב ואחרים. אני עושה סיבוב ומשתדל להגיע לאחד מהם או לשניהם. בצהריים כבר יש לי שידור מהליגה הלאומית. יש לי גם פרלמנט קבוע בימי רביעי במסעדה בכרם התימנים. קופמן, אבי נמני, יובל נעים ועוד". 

בבית אתה מבשל?

"מה פתאום. אושרת היא הבשלנית הכי טובה בישראל. תבוא אלינו ביום שישי בערב, קבוע 20 אנשים. משפחה, חברים. אני לוקח כמה ביסים מחזה העוף שהיא מכינה ואני שבע. אבל כולם בבית מתים על הטחינה שאני מכין".

erann@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו