אלי טביב זוכר את היום ההוא במלחמת יום כיפור כאילו זה עכשיו. באותה שעת צהריים של סתיו הוא שהה לבד בבית המשפחה בשכונת עלייה בכפר סבא, נער בן 17, האח הצעיר מבין חמישה. לא היה לו מושג שבתוך רגע יתהפכו חייו.
יהודה, השני בילדי המשפחה, היה בן 25, ביחידת חילוץ נפגעים בחיל רפואה. ביום החמישי למלחמה, במהלך הקרבות ברמת הגולן, נפל פגז, ויהודה מיהר אל הנפגעים להגיש עזרה. פגז נוסף שנפל הרג אותו.
"אני זוכר שראיתי ארבעה או חמישה חיילים עומדים ליד הדלת. מייד הבנתי שמשהו קרה. שאלתי אותם: 'מה עם יהודה?' והם ענו: 'הוא נהרג'.
"באותו רגע בא לי לברוח מהבית. לא רציתי להיות שם כשההורים שלי יחזרו הביתה וישמעו מה קרה.
לכל הכתבות, הטורים והמדורים של שישבת
"בינתיים הגיע אבא שלי. אנשי קצין העיר סיפרו לו שיהודה נפגע קשה, ואז הזריקו לו תרופת הרגעה. ברגע שראיתי שהוא בהשגחה, יצאתי מהבית ורצתי לכיוון הפרדסים שגובלים במושב גן חיים. לא רציתי להיות שם כשאמא שלי תקבל את הבשורה.
"מהפרדס רצתי לבית של חבר שלי דורון. הודעתי לו שיהודה נהרג וביקשתי שלא יספר לאף אחד שאני אצלו. הסתגרתי בחדר שלו, ושלחתי אותו שירוץ לכיוון הבית שלי ויעדכן מה קורה שם. הוא חזר ואמר שאמא שלי הגיעה, והיא שואלת כל הזמן, 'איפה אלי', ומאוד דואגת. הייתי בן הזקונים. הייתי בשבילה הכל, כל החיים.
"האובדן של יהודה תמיד היה נוכח. זה לא היה פשוט בכלל, ומצד שני, חיזק את הקשר שלנו, הילדים, עם ההורים".
• • •
טביב (63), בנם של יונה ואברהם ז"ל, נשוי זה עשר שנים לאופנאית דנה אשכנזי (42). הם הורים לאמור, בן 6. מנישואיו הקודמים יש לו שני ילדים - אורי (31, עוסק ברפואה אלטרנטיבית) וליהי (30, סטודנטית לכלכלה).
לפני 40 שנה לקח את הרגליים ונסע מעבר לים. הקים עסקים וקיבל אזרחות אמריקנית. שבעה חודשים הוא שם, חמישה פה.
אשכנזי. נשואים כבר עשור // צילום: מאיר פרטוש
ב־1992 נכנס טביב לשוק הכדורגל הישראלי. הוא היה הבעלים של שלוש קבוצות - הפועל כפר סבא, הפועל ת"א ובית"ר ירושלים, תופעה חסרת תקדים בפני עצמה בארץ ובחו"ל. בהפועל ת"א גרף הצלחה מקצועית חסרת תקדים, ובבית"ר קידם את הקבוצה אחרי שנים של שקיעה - ולמרות זאת, הקהלים, השחקנים, הסביבה הניהולית והאווירה הכללית דחפו אותו החוצה. כי טביב הוא אדם לא שגרתי, פרש בודד, שגם אחרי כל השנים עדיין נחשב לאחת האניגמות הגדולות בספורט הישראלי.
ערכם של עסקי הנדל"ן ורשתות הטקסטיל שלו בארה"ב נאמד לפחות במאות מיליוני דולרים. "אני מעסיק קרוב ל־2,000 איש. יש לי עובדים שחורים, לבנים, היספאנים. יש לי גם צוות ניהולי טוב".
צוות ניהולי? בכדורגל מי שעבד איתך לא ליקק דבש. היה שם הרבה אגו.
"בעסקים שלי אני לוקח את האגו וזורק אותו לים. אם החבר'ה סביבי מוכיחים לי שהם צודקים, אין לי שום בעיה לשנות כיוון. למשל, אני לא מבין במחשבים ובדיגיטל. את רוב הזמן אני משקיע בדברים שחשובים מאוד לעסק מבחינה אסטרטגית, כמו בחירת לוקיישנים, איך הביזנס צריך להתנהל ומה הדרישות. אני תמיד אנסה לשכנע אותך כמה אתה לא צודק בחשיבה שלך".
יש לי מערכת יחסים ארוכת שנים ומורכבת עם טביב. לזכותו ייאמר שגם כשחטף אצלי ביקורת קטלנית על ההתנהלות, המשיך להישאר מנומס וקורקטי, ולא טפטף משפטי שטנה ל"מקורבים". טביב לעולם מדבר בשקט, מגייס את החיוך המפורסם, החצי מבויש, ויכול להכניס לך חזק.
אותי הוא האשים פעם שהביקורת שלי כלפיו נגועה בגזענות. "אתה גזען", ירה לעברי בחיוך מריר בכניסה לסטאד דה ז'רלן בליון, בדצמבר 2010, כשהפועל ת"א, בבעלותם המשותפת של טביב ומוני הראל, הגיעה לשיא גדולתה בשלב הבתים של הצ'מפיונס ליג. המועדון הצרפתי המהולל דימם והזיע עד שסחט תיקו 2:2 ביתי מהאלופה הישראלית. ערן זהבי, אז אדום בנשמה, הבקיע שם שער מספרת מטורף.
יש לו בטן מלאה על מה שהוא מגדיר גזענות, שאותה פגש, לדבריו, בלא מעט צמתים במהלך חייו בישראל. הוא גדל בשכונת עלייה ושיחק בקבוצת הכדורגל השכונתית, ואחר כך גם עזר במימון הקבוצה. אבל את העיניים נשא לקבוצת הדגל של העיר, הפועל כפר סבא, שבה כיכבו יצחק שום ושלמה שרף ונח איינשטיין ואלי פוס ורפי אדינגר וישראל פוגל, כשעל כולם מנצחת משפחת לויטה.
והוא, הילד התימני חסר האמצעים, לא תמיד היה יכול להרשות לעצמו לקנות כרטיס למשחקים של הקבוצה. "אני זוכר שהייתי עומד בתור ומגיע ממש עד לכרטיסן בכניסה, והייתי במתח אם הוא יכניס אותי בלי כסף או לא".
והוא הכניס אותך בסוף?
"לפעמים כן, לפעמים לא".
• • •
טביב רכש את הפועל כפר סבא בשתי תקופות. תחילה ב־1992 למשך שנתיים, ובפעם השנייה ב־1996, אז החזיק בה יותר מעשור. ב־2008 מכר אותה, והשאיר אחריו מועדון מריר. אחרי תקופת צינון של שנתיים, שמתחייבת בתקנון, רכש את הפועל ת"א עם מוני הראל.
"לאוהדי הפועל בתקשורת לא הסתדר שמגיע תימני מהשכונה ורוכש את הקבוצה שלהם", הוא אומר. "היו עיתונאים עם השפעה, כמוך למשל, שהיו מגמתיים כלפיי בגלל הצבע שלי. אתה יודע שכל המשא ומתן שעשיתי על הרכישה היה סודי, לגמרי בשושו? כי אם היה יוצא החוצה, אין סיכוי שהיו נותנים לי לקחת את הפועל ת"א.
"ככה היה גם עם ג'קי בן זקן, כשהוא ניהל מו"מ על רכישת הפועל ב־2005. הוא אמר לי שאנשים טרפדו את זה כי הוא מרוקאי מאשדוד.
אוהדי הפועל ת"א ובית"ר ירושלים, בזמן שניהל את המועדונים. הקהלים, השחקנים, הסביבה הניהולית והאווירה הכללית דחפו אותו החוצה // צילומים: אלן שיבר, קובי אליהו
"על מה כעסו עלי? לקחתי קבוצה שכמעט ירדה ליגה והבאתי אותה להצלחות הכי גדולות בהיסטוריה. לא היתה בכדורגל הישראלי קבוצה כמו הפועל ת"א בתקופתי, שהתמודדה שווה בשווה מול כל הגדולות וניצחה אותן, כולל בנפיקה ליסבון, ראפיד וינה, ליון וזלצבורג, שהחזיקו תקציבים של 50 או 70 מיליון יורו. ומה היה התקציב של הפועל אז? 28-27 מיליון שקלים. לקחנו בארץ דאבל, לקחנו שלושה גביעים ושיחקנו כדורגל מדהים. ואני חוטף ביקורת.
"אתה יודע מה זו גזענות? איזי שרצקי (הבעלים של קריית שמונה; א"פ), שאני מאוד מעריך, מתנהל בכדורגל כמוני. מתערב, קובע למאמנים מי יהיו השחקנים ומי יעלה בהרכב, מפטר, נכנס לחדר ההלבשה. אבל אותו התקשורת מהללת, ועליו ממליצים לפרס ישראל. עלי לא".
אולי כי איזי הלך לפריפריה שכוחת־אל והשקיע בה במשך 20 שנה מאות מיליונים. עליך אומרים שאתה עושה ביזנס מהכדורגל.
"אני אוהב את שרצקי. אתה יודע שאמא שלי עבדה במשק בית אצלם במשך 30 שנה? הייתי מדבר כנער עם אשתו, מדי. יום אחד אמא שלי דיברה איתה ואמרה לה שהבן שלה הוא הבעלים של כפר סבא. פתאום ירד לכולנו האסימון שאנחנו מחוברים.
"איזי שם את קריית שמונה על המפה ומגיע לו ים של קרדיט, אבל הייתי מציע לו לפרוש ולשמור על הבריאות שלו. הוא עשה מעל ומעבר. היתה תקופה שהרגשתי שהוא כמו משפחה, עד שיום אחד הוא עשה בלי שידעתי עסקה על מכירת אלרואי כהן מקריית שמונה להפועל ת"א. הוא פנה למוני הראל, למרות שידע שאני נגד העסקה הזאת. שילמו שם סכום מטורף. אמרתי לו שהוא היה צריך לדבר איתי.
"אני אף פעם לא התחנפתי פה לתקשורת. לי אין פה חברים, ואין לי את הקשרים והערבובים שיש לאנשי כדורגל אחרים פה. הפרשנים פה מעבירים ביקורת, למרות שהם בחיים לא שיחקו או ניהלו משהו. אבל ביקורת יש להם על כולם".
ישראל היא מדינה גזענית?
"בוודאי. רואים את זה בהרבה דברים ובהרבה מקומות. גזענית כלפי מזרחים, כלפי אתיופים, כלפי ערבים. אתה יודע איזו מלחמה עשיתי בבית"ר ירושלים נגד הגזענות של לה פמיליה? נתַתי נגדם קרב גדול, ולא פחדתי, למרות שהם ניסו להרוס את המועדון. מיליון שקלים שילמתי על הנזקים והקללות והשירים הגזעניים שלהם".
הוא חוזר לסיפור על הבית בגן חיים, שאותו חשפתי ב־2012. "רציתי לבדוק קנייה של בית במושב, שממש צמוד לשכונה שבה גדלתי. זה מושב ותיק, מבוסס, מושב של אשכנזים מלח הארץ. בגן חיים, כמו בעוד מקומות בארץ, יש ועדת קבלה, שזה בסדר ולגיטימי, כי יישובים קטנים יכולים לבדוק את האנשים שרוצים לגור אצלם.
"בוועדת הקבלה אמרו לי: לך לגרפולוג, תכתוב כמה משפטים, ונקבל ממנו חוות דעת. הלכתי, כתבתי, בסוף הגיעה תשובה שלילית מהוועדה. לא קיבלו אותי. שאלתי אותם למה, לא קיבלתי תשובה. אמרו לי, תנסה שוב. אמרתי לעצמי: הם לא רוצים אותי? אני לא רוצה אותם.
"הגזענות כאן היא עמוקה. תסתכל אצלכם, בתקשורת. אתה כמעט לא רואה אנשי תקשורת מזרחים במקומות החשובים".
איזי שרצקי. "מציע לו לפרוש" // צילום: אורן בן חקון
הגזמת. אני נותן לך עכשיו רשימה מפה ועד הודעה חדשה של מזרחים בצמרת התקשורת.
"ועדיין, אני מרגיש את זה. אתה יודע, אבי רצון כזה, תימני כמוני, היה ראש התוקפים נגדי. כל הזמן כינה אותי 'שכונה', למרות שכל הזמן הצלחתי. לא מצאתי חן בעיניו".
יש עיתונאים שאתה מעריך?
"מודי בר־און ומירי נבו. הם אנשים שמכבדים את המקצוע שלהם, ואני מעריך ומכבד אותם".
אתה גר בכפר שמריהו, לא בדיוק הקהילה שבה נולדת בכפר סבא. והבעלים של הפועל ת"א היום, האחים ניסנוב, גם הם לא ממש פולנים מגליציה.
"הם הגיעו להפועל בגלל אבא שלהם, שהיה מנהל במועדון לפני 30 שנה. היה להם קל יותר".
הם אמרו שאם יהיה רוכש שיסכים להעמיד תקציב של 70 מיליון שקלים, הם ימכרו את המועדון.
"זה חארטה־ברטה, דרישה כזאת. זאת הוכחה שהם לא רוצים למכור".
• • •
לפני כחודש חוסל בהרצליה שירן דהרי (32), שהודה והורשע לפני שנתיים בקשירת קשר לחיסולו של טביב בחודש מארס 2015. לסיפור הזה מצטרף המקרה שבו נמצא רימון בחצר ביתו של טביב.
המשטרה דיברה איתך אחרי החיסול האחרון בהרצליה?
"אף אחד במשטרה לא דיבר איתי, כי אין על מה לדבר איתי. בכלל, אין לי עניין להתעסק בסיפור הזה, מעבר למה שאמרתי בעבר - שכל ההתנכלויות אלי קשורות לכדורגל, ולא לשום דבר אחר שניסו לטפול עלי. אני נקי".
אתה לא פוחד?
"הייתי מפחד אם הייתי יודע שהזקתי למישהו. מאחר שלא הזקתי, אין לי מה לפחד. אני לא מרים ידיים כמו לוזר".
לא חשבתם לקחת הכל ולעזוב את הארץ?
"לא. זה הבית שלנו, זה הבית של דנה. פה אנחנו גרים. למה שהיא תלך למקום אחר? כל חייה פה. היו לי הרבה שיחות איתה. אמרתי לה שנתמודד עם הכל ונצליח, כמו בתקופה שהאוהדים עמדו מול הבית שלנו".
ב־2014 הורשע טביב בהכאת אוהד הפועל ת"א שהפגין ליד ביתו, והוטלו עליו עבודות שירות. "הגיע בחור להציק ולזרוק אבנים ב־12 בלילה על בית שיש בו ילדים קטנים", הוא מתאר את הדברים מנקודת מבטו. "אין שום מקום בעולם שיכול לקבל דבר כזה. באמריקה בן אדם שעומד ומקלל באמצע הלילה מול בית פרטי נעצר מייד, בלי שמדברים בכלל עם בעל הבית".
אז אתה מבין את הדימוי שלך?
"אני מבין שעשיתי טעויות בהתנהלות. שלא הסברתי את עצמי בתקשורת בזמן אמת, העדפתי להסתגר.
"יום אחד רון קופמן אמר ב'יציע העיתונות' שאני צריך להביא תעודת יושר מאמריקה, לא רק מהארץ, כדי להוכיח שאני יכול לקחת קבוצה. בא אלי משה אביבי, היועץ המשפטי של ההתאחדות לכדורגל, ואמר: 'אלי, תביא תעודת יושר'. זה העליב אותי, כי הגיליון שלי נקי.
"הבאתי תעודת יושר ממיאמי, ואז אמרו: מיאמי לא מספיק, תביא גם מה־FBI. הבאתי גם משם, והכל נקי. אלי אוחנה ישב אז כפרשן בפאנל, והבאתי לו את האישורים, שיראה לקופמן".
• • •
בוא נדבר על כדורגל ורגש. אומרים שאמא וקבוצת כדורגל לא מחליפים. יענקל'ה שחר כבר כמעט 30 שנה בעלים של מכבי חיפה. אין עוררין על הנאמנות שלו למועדון הזה. מה עם החיבור הרגשי שלך?
"שחר ואני, אנחנו הבעלים הכי ותיקים בכדורגל הישראלי. במעבר שלי מכפר סבא להפועל ת"א, הפכתי ל־100 אחוז אוהד הפועל ת"א. זו היתה הקבוצה שלי, והיו רגשות. בכל קבוצה שאני מגיע אליה, אני מחובר אליה לגמרי. ועדיין אני לא אוהב את האמירה הזאת, שקבוצת כדורגל לא מחליפים".
אני לא מכיר תקדימים כאלה, פה או בחו"ל.
"באתי מהעולם העסקי, ואני לא אוהב להיות פראייר. חלק מההצלחה בניהול שלי היא פיננסית. אני לא קונה את זה שבכדורגל הישראלי חייבים להפסיד.
"בארה"ב, מי ששולט בקבוצות ה־NBA אלה מיליארדרים, שיכולים להרוויח גם 150 מיליון דולר בעונה בקבוצות שלהם. בישראל להרוויח פירושו להיות מאוזן.
"כשבאתי להפועל ת"א, הם היו במצב כלכלי קטסטרופלי. אמרתי למוני, איך הגעת למצב הזה? הוא ענה לי שעבד מהלב, כאוהד, ולא מהראש. התחלתי לעשות ניקוי, הגענו להסכמים על דחיית חובות, סגרנו גירעונות בלי להשתולל בתקציב".
מבקריך אומרים שהרסת פה את שוק המאמנים הבכירים, שהבאת יסמנים שקיבלו ממך הוראות.
"אלי גוטמן עבד אצלי. הוא מאמן זוטר? הוא החליף את גיא לוזון בהפועל ת"א, והציל את הקבוצה מירידה בעונה הראשונה, והגיע לגמר גביע. בעונה השנייה סיימנו במקום השני ובעונה השלישית דאבל.
"כשגוטמן הגיע, הסברתי לו את הדרך שלי. אמרתי לו, 'גוטמן, תקשיב, הכל עובר דרכי. בלי אישור שלי, שום שחקן לא עובר'. הוא רק חזר מהקבוצה שלו בקפריסין. אמרתי לו שאני מנקה את השטח. הסכים איתי.
"למחרת גוטמן מתקשר ואומר לי: 'אלי, צדקת'. זאת גדולה של מאמן" // צילום: כפיר זיו
"עוד כשהייתי בכפר סבא, עקבתי אחרי ערן זהבי. יגאל הלל, שהוא גם מאמן וגם מגלה כישרונות ומנטור ושחקן עבר מעולה בעצמו, ראה אותו משחק ברמת השרון. החזרנו אותו להפועל ת"א.
"ישבתי עם גוטמן ואמרתי לו, 'יש לך סטיגמה של מאמן הגנתי. חשוב לי שהקבוצה תשחק יפה והתקפי, גם אם תפסיד 3:2. אני מביא לך כלים לשחק כדורגל התקפי'. לזכותו של גוטמן ייאמר שהוא הקשיב לי.
"למשל, במשחק נגד נתניה הוא ניסה את זהבי כמגן. אמרתי לו, 'הוא לא יכול להיות מגן'. משחק שני - הוא שוב שם אותו מגן, ואני זורם איתו. ניצחנו 0:3, אבל ערן היה גרוע. אני לא אוהב לדבר עם המאמן מייד אחרי משחק. אני מחכה קצת.
"אחרי יומיים גוטמן היה בדרך לחיפה, והוא מתקשר אלי ואומר, 'זהבי היה מצוין'. אמרתי לו, 'תראה שוב את ההקלטה של המשחק, ודבר איתי'. למחרת גוטמן מתקשר ואומר לי: 'אלי, צדקת'. זאת גדולה של מאמן.
"אביחי ידין היה חבר של זהבי. גידלתי אותו בכפר סבא, עד שהבאתי אותו להפועל. הוא אמר לי, 'תעזור לערן, הוא שחקן, וגוטמן שם אותו על הקו ולא במקום שמתאים לו.
"אמרתי לגוטמן, 'אלי, זהבי מבוזבז שם בעמדה. תן לו לשחק 50-50, קרוב יותר לשער של היריב, כי יש לו בעיטות חזקות'. גוטמן אמר, 'הוא לא יודע לעשות הגנה כשהוא למעלה'. עניתי לו, 'הגנה קל ללמד, תראה איך ערן בנוי'.
"הוא היסס על זהבי שבוע־שבועיים. אמרתי לו, 'תן לו לשחק נגד רעננה', אבל הוא השאיר אותו בחוץ. אני מה זה הייתי עצבני.
"משחק אחר כך הוא כבר הציב אותו למעלה, וזהבי היה טוב מאוד. במשחק הבא הוא הבקיע שני שערים. כשנגמר המשחק, ירדתי לחדר הקטן בבלומפילד והתיישבתי. גוטמן הלך לעמדת הראיונות, ואז הוא חזר, נעמד ליד הדלת ועשה תנועת הצדעה".
• • •
אנחנו יושבים ב"אחלה", מסעדת הבית שלו בכפר סבא. ככה הוא אוהב, רחוק מהעין, וגם קצת רחוק מהלב. אלה ימים שבהם מכבי ת"א הודחה ממוקדמות הליגה האירופית על ידי קלוז' הרומנית, ואחר כך גם התפרקה מול אלופת ליטא.
טביב מחייך חיוך של יודע דבר. הוא לא מתרגש משמות וממאמנים שעברו בעונה האחרונה מסע הערצה, כמו שקיבל איביץ' במכבי.
"לקחת אליפות זה יפה, בטח אם אתה עושה את זה ב־30 הפרש מהמקום השני. אבל אנחנו בהפועל ת"א הגענו לצ'מפיונס ליג ושברנו שם תקרת זכוכית. אם לא מנצחים את קלוז', מה הכל שווה?
"איביץ' זה כישלון גדול בעיניי, בגלל ההתרסקות באירופה. כבר בעונה שעברה, כשהם עפו מול הנורבגים (סרפסבורג; א"פ), היתה צריכה להידלק שם נורה אדומה. הוא נכשל".
אצלך הוא היה ממשיך?
"נראה לך?"
איביץ'. "ניהול משחק - ציון 3" // צילום: אלן שיבר
אז מי צריך לאמן במכבי ת"א?
"אני לא יכול לשלוף לך מהמותן, אבל גם אם הוא נשאר, איביץ' צריך איש מקצוע מעליו. מפתיע אותי שמועדון כזה לא ממנה מנהל מקצועי. הבעיה שכולם מפחדים מאיביץ', אף אחד לא יכול לדבר איתו, וזו טעות.
"במשחק האחרון בקלוז' הוא שיחק בלי עטר. הוציא מגן והכניס מגן. ניהול משחק - ציון 3. בדקתי לגבי עטר. הוא חיובי בחדר ההלבשה, ואני לא מבין למה הוא משחק. יש כנראה בעיה בינו לבין איביץ'.
"המטרה של המנהל המקצועי היא לנטרל את העניין האישי הזה, את האגו שאולי התפתח. לייצר פתרון ענייני, שהמועדון ירוויח ממנו. ברגע שזה רק בין השחקן למאמן ואין עין נוספת, לא יהיה פתרון.
"הדיבור הזה, בין איש מקצוע למאמן, זה משהו שמקובל באירופה. רוטנשטיינר יושב ביציע ועושה את זה בנבחרת ישראל. אבל כשאני עושה את זה מול המאמן שלי, זה ביג דיל".
• • •
טביב נותן את הדוגמה של סיפור קלאודמיר פריירה, הזר הברזילאי ששיחק בבית"ר, כדי להסביר את חשיבותה של עין מקצועית נוספת במועדון. בחורף 2015 נתפס השחקן על ידי המשטרה כשהוא נוהג בהשפעת אלכוהול. זו היתה הפעם השנייה שבה נתפס שיכור ונוהג במהירות מופרזת. הוא נעצר, הושם במעצר בית ונקנס ב־50 אלף שקלים.
"הוא לא השתתף בכמה אימונים לפני משחק חשוב שלנו נגד מכבי חיפה. דראפיץ' קבע שהוא לא יכול לשחק בגלל מצבו, ואחרי מה שעבר. אמרתי לו, 'דראפיץ', תשאיר את זה לי'. ידעתי כמה השחקן הזה חשוב לנו. ידעתי שאם נטפל בו כמו שצריך, הוא ייתן את החיים שלו על המגרש.
"אמרתי לדראפיץ' שלא יגיד לו כלום, אבל שיזמן אותו למשחק. הוא בא למשחק מלוּוה בעורך דין, כי זו היתה ההוראה של בית המשפט. שקשק מפחד ממני, כי היה בטוח שאני הולך להעיף אותו, או לפחות להעניש אותו בצורה חמורה. באתי אליו, חיבקתי אותו ואמרתי לו שאני אוהב אותו, ושהוא הולך לשחק היום. הוא היה המום.
"אתה יודע מה קרה? ניצחנו 0:2, והוא היה מספר אחת במגרש. לזכותו של דראפיץ' ייאמר שהוא בא בראש פתוח, בלי אגו. הוא ידע שיש לידו בעל בית. כשמאמן מרגיש שהמושכות בידיים שלו, ואף אחד מעליו לא אומר לו מה לעשות, הוא קצת מתבלבל. הוא בודד. העוצמות מבלבלות אותו. גם לגוטמן היה אותו סימפטום כשחזר מהנבחרת להפועל ב־2016. הוא חזר מנופח".
אבל אתה לא היית מנהל מקצועי, אתה היית בעלים. אם היית מחליט שאתה מנהל מקצועי, היו מדברים עליך אחרת.
"אתה יודע איזה הבדל גדול יש בין לאמן לבין ראיית משחק? יש מאמנים טובים שלא יודעים לבחור שחקנים ולא יודעים להציב הרכב, אבל הם מאמנים מעולים במגרש. יש הרבה מאמנים שבזמן משחק מאבדים את הפוקוס, נכנסים ללחץ".
מצד אחד די הרסת את שדרת האימון הוותיקה, ומצד אחר נתת צ'אנס למאמנים שבאים מלמטה. בני בן זקן, סלובודן דראפיץ'.
"הבאתי גם את רן בן שמעון לבית"ר, סמכותי ועם ניסיון, והוא לא הצליח. ואז הבאתי את שרון מימר, שבא מכפר סבא, כמעט בלי ניסיון אימון - והיתה הצלחה. תראה, לאמן אני לא יודע, אבל אני יכול להשלים את הפאזל. בשאר הדברים אני יכול לעזור למאמן אם הוא קשוב".
פיטרת את דרור קשטן.
"בשנה הרביעית שלי בהפועל ת"א גוטמן עזב. יוסי אבוקסיס הלך למוני הראל. הוא היה אמור להיות המאמן, אבל הוא יצא נגדי. הבאתי את קשטן.
"בוקר אחד היה כתוב בעיתון שהולך להגיע לקבוצה שחקן מקולומביה. קשטן מתקשר אלי ואומר שהוא קרא בעיתון, ואיך זה שהוא לא יודע מזה. אמרתי לו, 'אני לא אחראי למה שכותבים בעיתון'.
"היו לי שיחות מקצועיות איתו. הוא הקשיב, אבל לא התייחס למה שאמרתי לו. לא היו הצלחות. הרמתי לו טלפון מאמריקה ואמרתי לו, 'אנחנו לא מסתדרים, בוא ניפרד'.
"הבאתי את ניצן שירזי. סיימנו עם גביע ומקום שני בליגה, אחרי קריית שמונה".
איך הסתדרת עם מאמן מהסוג של רוני לוי, שלא אוהב שמתערבים לו?
"תלוי איך מדברים עם המאמן. עם רוני דיברתי גם מקצועית. הוא ידע להקשיב.
"היו לי מקרים מול מאמנים שבהם רציתי להביא שחקן, והמאמן לא רצה. גוטמן לא רצה את טוטו תמוז בבית"ר, ואני חשבתי שהוא מתאים. הבאתי לבית"ר את וראן, את קונטה. אף אחד לא ידע שאני מביא את קונטה חוץ מהסוכן שלו, אבי נמני. פשוט הודעתי לרן בן שמעון.
"דראפיץ', אחרי השיחות בינינו, היה מנשק אותי על המצח ואומר, 'כל מה שאמרת עבד'".
היום יש בבית"ר את יוסי בניון, שהוא מנהל מקצועי, מעל רוני לוי.
"יוסי חסר ניסיון בתפקיד הזה, אבל יש לו המון ניסיון בכדורגל בארץ, ובעיקר במועדונים הגדולים שבהם הוא שיחק באירופה. אני אוהב את זה, אבל ימים יגידו. אני חושב ששיתוף הפעולה בין רוני ליוסי יעבוד בסדר.
"משה חוגג דיבר איתי כשהוא פיטר את לוזון. המלצתי לו להביא את רוני לוי, והוא סגר עם ניר קלינגר. לרוני לוי יש ניסיון. הוא איש עבודה, ואני יודע שהוא גם ירסן את האגו שלו, כי הוא מבין שזאת מערכת גדולה".
• • •
מה העצה הכי טובה שאתה יכול לתת לחוגג?
"למגר את הנגע הזה של לה פמיליה, שמזיקה לבית"ר בקריאות גזעניות ובאלימות. אני שילמתי מחיר כבד על הבלאגן שהם עשו בקבוצה, ולמדתי שאי אפשר ללכת איתם באמצע.
"אספר לך סיפור קטן. כשהתמודדתי נגד האלימות בבית"ר, מירי רגב עשתה פוזות והצטלמה עם לה פמיליה. פניתי לאיילת שקד, שאני מעריך, וביקשתי שתטפל בעונשים, שמקלים עם כל המתפרעים והמסיתים.
"היה לנו משחק נגד מכבי חיפה בחוץ, ואני הודעתי שאם לא ייכנסו שוטרים ליציע וישמרו על הסדר ויעצרו מתפרעים, לא יהיה משחק. באתי למנכ"ל שלי, משה דמאיו, ואמרתי לו שיפעיל את הקשרים שלו בהתאחדות. הוא אמר שיש בעיה.
"אני נכנס לרכב ומקבל טלפון מהשר לביטחון הפנים גלעד ארדן, שאומר לי, 'תשמע, אני לא יכול לתת הוראה למפקד הכוח להכניס שוטרים ליציע'. אמרתי לו, 'ארדן, אתה אחראי למשטרה ולא יכול להוריד הוראה? אם ככה, לא יהיה משחק'.
"הגעתי לסמי עופר והודעתי לדמאיו שאין משחק. אחרי 20 דקות מגיע אלי מפקד הכוח, אוהד בית"ר שגר בבית שאן, ואומר לי, 'אני מעריך את מה שאתה עושה. קיבלתי הוראה להכניס 70 שוטרים ליציע'".
גם חוגג עושה מלחמה מולם.
"אבל הוא לא עושה אותה עד הסוף. אני עשיתי בשבילו 90 אחוז מהעבודה, והוא צריך לסיים אותה. הרי אם הוא ילך משם, אף אחד לא יבוא יותר והקבוצה תיעלם. לה פמיליה הורסת לבית"ר את השם ומרחיקה ממנה כסף וספונסרים. אף אחד לא רוצה לגעת בקבוצה של גזענים".
אתה לא הבאת לשם שחקן ערבי, אבל אתה אומר עכשיו שהם חייבים שחקן ערבי בכל מחיר.
"נכון. הייתי שם הרבה כסף כדי לפתות שחקן ערבי שיבוא. היום רוב הלגיונרים הישראלים בחו"ל הם ערבים, שחקנים טובים. אז אולי אי אפשר להביא עכשיו את דאבור מסביליה, אבל אפשר את האחרים. אסור לתת לגזענות לנצח בבית"ר".
• • •
איך היחסים שלך עם אלי אוחנה? הייתם פעם חברים קרובים. הוא עבד איתך בכפר סבא, בבית"ר, היה הנציג שלך בעונה שבה היה אסור לך להיות בפרונט מסיבות משפטיות.
"היינו חברים טובים, היום אנחנו בשלום־שלום, לא יותר. אני חושב שגם אם חברות היא לא מה שהיתה, צריך לסיים אותה בכבוד, ולא להתעסק ברכילות והשמצות. אי אפשר לקחת תקופה ארוכה של קשר ולזרוק אותה לים".
אוחנה. כבר לא חברים // צילום: אורן בן חקון
מה הרקע לנתק ביניכם?
"אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל בשלב מסוים נשארתי לבד בהתמודדות שלי מול לה פמיליה והקריאות הגזעניות".
עזוב את לה פמיליה לרגע. הקהל בבית"ר רצה אותך בחוץ.
"זה לא נכון. הקהל ביציע המערבי היה שורק בוז למתפרעים. בכל מקום שאני הולך בארץ, אני מרגיש שמפרגנים לי. חוסר פרגון אני מרגיש בעיקר מהתקשורת.
"אתה זוכר את המקרה ההוא בטדי, שישבתי אחרי המשחק בפאנל של ערוץ הספורט, וטוטו תמוז, שחקן שלי, התקרב אלי בצורה מאיימת? ישב לידו עיתונאי, שממש היה כמו מעודד שלו".
איך נראית לך הפועל ת"א? עד עכשיו היו להם חמישה הפסדים רצופים.
"לא התרשמתי שבונים קבוצה טובה במיוחד. בחירת השחקנים נראית לי לא מספיק טובה. להביא שחקנים מתאימים זו עבודה, וצריך ראייה נכונה".
ניסו אביטן מתאים לסחוב את המעמסה הגדולה הזאת?
"עם כל הכבוד להצלחה שלו בהפועל חדרה, עונה אחת טובה היא לא חותמת לכל החיים. יש מאמנים שהצליחו בהתחלה, ואחר כך נכשלו. ניסו צריך להימדד לאורך זמן".
אתה יכול להסביר את הכישלון המתמשך של מכבי חיפה? על פניו, מועדון שנותן לצוות המקצועי ולשחקנים שלו את כל התנאים להצליח.
"אין שם איש מקצוע שהוא משכמו ומעלה. ליענקל'ה שחר יש הרבה יועצים שלא מבינים כדורגל, ולדעתי הם מטעים אותו. גם אם הכוונות שלהם טובות. אין שם איש מקצוע שדואג לבחירה נכונה של שחקנים, לכוון ולייעץ. וזה באמת מועדון עם התנאים הכי טובים.
"יש הרבה שחקנים בחיפה שמקבלים הרבה יותר ממה שמגיע להם. אם הייתי מנהל מקצועי, לא הייתי נותן לזה לקרות, ולא משנה מה יגיד המאמן. הרי יש הוכחה שגם בתקציב שפוי אפשר להגיע להישגים. שים לב שאין הבדל בין קבוצה עם תקציב של 80 מיליון שקלים לבין קבוצה של 40 מיליון.
"כשהייתי בהפועל ת"א, מכבי ת"א היתה אחרינו במשך ארבע שנים, עם תקציב גדול פי שלושה. הם שילמו לשחקנים פי שלושה ממה שאנחנו שילמנו על שחקנים לא פחות טובים. זו אחת הטענות כלפיי - שאני משקיע בקבוצה פחות כסף מאשר בעלים אחרים. אומרים שאני קמצן.
"לבית"ר היה בעונה שעברה תקציב של 65 מיליון שקלים. הם בקושי נשארו ליגה. אני, בפחות מחצי מזה, הבאתי אותם למקום שני ולגמר גביע".
מה אתה חושב על הכדורגלן הישראלי?
"לא מספיק מקצועני. מרגיש שעשה כמה משחקים טובים או עונה טובה, ומייד מוריד מתח. לא עושה קפיצת מדרגה כדי להיות טוב יותר. לא מציב לעצמו רף גבוה יותר".
הצוות האוסטרי בנבחרת, רוטנשטיינר והרצוג, עושים עבודה טובה?
"לא מכיר בדיוק את העבודה שלהם. יש שם דברים טובים, אבל בחירת השחקנים שלהם לא תמיד קשורה למציאות".
היית חוזר לכדורגל?
"כרגע אני לא במוּד לחזור".
אשתך לא רוצה שתחזור.
"זה לא תלוי בה. זה תלוי בי".
יש לך עוד חלומות שלא הגשמת בכדורגל?
"לא. את כל החלומות הגשמתי. אליפות, גביע, עלייה לצ'מפיונס, ניצחונות בשלב הבתים, שלב בתים בליגה האירופית, הגמוניה בתל אביב. הפועל זאת ההצלחה הכי גדולה שלי בכדורגל. מאוד גאה על זה".
יחד עם בנו הצעיר, אמור. "כרגע אני לא במוּד לחזור לכדורגל"
על מה אתה מתחרט?
"אני לא מתחרט על דברים שעשיתי, גם אם לא יצאו טוב. זה לימד אותי עוד פרק בחיים. חישל אותי".
איך תיזכר פה בכדורגל?
"לא מעניין אותי".
אז מה מעניין אותך לעשות בישראל בכל זאת, אם לא להיות בעלים של קבוצת כדורגל?
טביב צוחק. "אולי להיות מנהל מקצועי בקבוצה גדולה. גם לחסוך למועדון הרבה כסף, וגם לשדרג אותו מקצועית.
"והייתי רוצה להיות פרשן. קיבלתי הצעות, ואני שוקל. לדבר על כדורגל בצורה הכי מקצועית, ולא כמו הפרשנים שמדברים הכי לא מקצועי, ובעיקר מסלפים דברים בגלל אינטרסים אישיים. אני מקבל לפעמים צמרמורת כשאני שומע פרשנות. אין מספיק אנשים שמדברים אמיתי ומבינים כדורגל, בלי אינטרס".
לך אין אינטרס?
"לי אין אינטרסים פה. אני לא צריך למצוא חן בעיני אף אחד".
aviadp65@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו