מישהו מטפל בך

השעה 11 בבוקר, ובלובי של המחלקה הכירורגית בבית החולים בני ציון בחיפה מחזה בלתי שגרתי. מאושפזים, חלקם לפני ניתוח וחלקם אחריו, מתרגלים טאי צ'י. חלק מהם עדיין צמודים לצינורות, האחרים מבצעים את התרגילים בישיבה על כיסא, מול המדריך, לעיתים בליווי קרוב משפחה שמצטרף לשיעור.

בתום השיעור נראה כי משהו שונה באווירה הטעונה, שמאפיינת בדרך כלל מחלקות אשפוז בבתי החולים. יש יותר חיוכים באוויר, האנרגיה קלילה יותר, ודומה שגם החולים שממתינים במזכירות להתקבל לאשפוז במחלקה מבולבלים קצת מהערבוב בין מחלקת אשפוז לשיעור שמזוהה יותר עם פעילות פנאי על חוף הים או באגף הספא במלונות יוקרה. 

באותו זמן מתבצע במחלקה לרדיולוגיה פולשנית צנתור כירורגי. מלבד שלל מכשירים רפואיים שהמטופל מחובר אליהם, נעוצות בגופו שמונה מחטים מסוג אחר: מחטי דיקור סיניות. המטופל נמצא בהרדמה אזורית בלבד, ובזכות המחטים אינו זקוק לתרופות טשטוש. הוא ערני וקשוב להנחיות הרופא המצנתר ושאר הצוות הרפואי. רק בסוף ההליך, לפני שיועבר לאשפוז במחלקה, יוצאו ממנו המחטים.

גם ארקדי נמירובסקי, שעומד לעבור ניתוח בהרדמה מלאה, מקבל טיפול בדיקור, רבע שעה לפני הניתוח. כשאנחנו משוחחים איתו, יום אחרי, הוא מספר כי הרגיש מתוח לקראת הכניסה לניתוח. "היו לי הרבה חרדות, והדיקור גרם לי להירגע". 

דיקור סיני נמצא בשימוש גם במחלקה הפנימית בבית החולים, שם הוא מסייע לטיפול במצב בלבולי אצל קשישים - אובדן אוריינטציה בזמן ובמקום. הדיקור משמש גם להקלת תחושת מחנק וקוצר נשימה של חולים במחלות ריאות חסימתיות, ולהקלה במצבים דלקתיים כגון זיהומי גפיים.

טיפולי דיקור ורפלקסולוגיה ניתנים גם באגף היולדות. במחלקה השיקומית משולב הדיקור עם טיפולי הפיזיותרפיה ומאפשר את הגדלת טווחי התנועה אצל חולים לאחר אירוע מוחי.

י' (64) מחיפה הגיע לבני ציון לפני כמה חודשים עם כאבים עזים בבטן, שנבעו מחסימה של אבן בכיס המרה. "הכרתי את תחום הדיקור הסיני לפני כן, כי סבלתי תקופה ארוכה מכאב בכתף ימין וטופלתי אצל מטפלים פרטיים. להפתעתי, כשהגעתי לבית החולים, בא לבדוק אותי מטפל בדיקור. הוא אמר שפעמים רבות יש קשר בין אבנים בכיס המרה לכאב בכתף ימין, דבר שאיש מהמטפלים הפרטיים לא אמר לי. 

"במשך שלושה חודשים נכנסתי ויצאתי מהמחלקה הכירורגית, כי החסימה הסתבכה לפגיעה בלבלב, מה שגורם לכאבים עזים. טופלתי בדיקור ובלחיצות על נקודות מסוימות בגוף להקלת הכאב. זה נעשה נוסף על קבלת משככי כאבים. למרות שאני ספקן מטבעי, הרגשתי הקלה מיידית בכאב בעקבות הטיפול. לפני הניתוח להוצאת כיס המרה קיבלתי טיפול רפלקסולוגי של רבע שעה, שהוריד לי באופן משמעותי את מפלס החרדה הגבוה".

איריס רשף (62) מחיפה היתה מאושפזת בבית החולים במשך עשרה חודשים בשל פנקראטיטיס - אבנים מכיס המרה שפגעו בלבלב כשבוע לפני מועד הניתוח להסרתן, וגרמו לנמק בבטן. "רוב הזמן הייתי מורדמת, מונשמת ובטיפול נמרץ, ועברתי כמה ניתוחים. כשיצאתי מטיפול נמרץ אושפזתי במשך כמה חודשים במחלקה הכירורגית עם כאבים עזים. האור שהיה לי בתקופה הזאת היה טיפולי הדיקור של דני, שהרגיעו אותי נפשית ופיזית, ושרק בזכותם הצלחתי להירגע ולהירדם. כל הזמן שלחתי את בנותיי לחפש אותו ולבקש שיבוא אלי, אבל היו מטופלים רבים שנזקקו לו, אז זכיתי לקבל טיפולים פעמיים בשבוע בממוצע. זה עזר לי לשמור על שפיות ועל אופטימיות בתקופה הנוראה ההיא". 

√ √ √

דרך ארוכה עשתה הרפואה המשלימה בארץ בשני העשורים האחרונים, שינויים שבאו לידי ביטוי גם בשמה. ממעמד של רפואה "אלטרנטיבית", שעוררה מחלוקות וזכתה לבוז מצד הממסד הרפואי, למעמד של רפואה משלימה, שבמסגרתה מוצעים שירותיה כחלק ממטריית השירותים של קופות החולים, לצד הרפואה הקונבנציונלית, ועד לכניסתה אל בתי החולים כחלק ממרפאות החוץ.

בשנה האחרונה הולכת הרפואה המשלימה וכובשת גם את מחלקות האשפוז בבתי החולים וניתנת כחלק בלתי נפרד מהטיפולים השגרתיים - כמובן, רק אם החולה מעוניין. קוראים לזה "רפואה אינטגרטיבית", גישה המשלבת בין שני סוגי הרפואה, תוך שיתוף פעולה מלא בין רופאים למטפלים מהרפואה המשלימה, ותוך ביצוע מתמיד של מחקרים מדעיים לבדוק עד כמה מצליחה השיטה.

בית החולים בני ציון היה הראשון שהכניס את הטיפולים המשלימים כחלק אינטגרלי ממערך האשפוז, כבר לפני עשר שנים. פרופ' אלעד שיף, היום מנהל מחלקה פנימית ב' ומנהל מערך הרפואה המשלימה, היה אז רופא פנימאי שחזר מהתמחות של שנתיים ברפואה אינטגרטיבית באריזונה.

"השתלבתי כרופא בכיר במחלקה הפנימית והתחלתי לפעול להחדרת הרפואה המשלימה אל מערך האשפוז", הוא מספר. "זה היה אתגר גדול, כי היתה מערכת מובנית של רפואה קונבנציונלית. התחלנו במחלקה הכירורגית, מתוך הבנה שהכנת המטופלים לפני הניתוח וניהול כאב פוסט־ניתוחי הם תחומים שהרפואה פחות מצליחה בהם, ודורשים שיפור.

"היו אז כמה מחקרים על ההשפעה החיובית של הרפואה המשלימה בהקלת סימפטומים כמו כאב, בחילה, שיתוק מעי אחרי ניתוח מעיים וגם חרדה טרום־ניתוחית, והם הוצגו לבכירים בבית החולים ולמנהל המחלקה הכירורגית. תהליך ההחדרה ארך כשנה והתבצע באופן שיטתי ועמוק מול כל הגורמים - רופאים, אחיות ועובדים סוציאליים. הטיפולים מתבצעים ללא עלות וממומנים על ידי המחלקות מתקציב קרן המחקרים שלהן, והמחקרים ממומנים מקרנות ומפילנתרופיה".

הטיפולים ניתנים במחלקות כירורגיה, פנימית, יולדות וצנתורים, וכוללים דיקור, רפלקסולוגיה, היפנוזה ודמיון מודרך. פרופ' שיף: "מחקר שביצענו בקרב 300 מטופלים מצא שממוצע החרדה הטרום־ניתוחית ירד בעקבות טיפולי רפואה משלימה לרמה של 2.5 מתוך 10, לעומת רמה של 5, שהצליחו להגיע אליה בעזרת טיפול הרגעה תרופתי כמו ואליום.

"מחקר שביצענו בקרב 800 מטופלים שעברו ניתוח גילה שהיתה הפחתה של 45 אחוז ברמת הכאב בעקבות טיפולים ברפואה משלימה, לעומת הטיפול הרפואי הסטנדרטי בתרופות נרקוטיות, שהפחית את הכאב ב־20 אחוז בממוצע.

"בדקנו גם את יעילות הדיקור הסיני במצב בלבולי בקשישים. מצאנו שהדיקור הפחית בצורה מובהקת את חומרת המצב הבלבולי ואת משכו, ביחס לטיפול הקונבנציונלי בתופעה, שכולל פיזיותרפיה ושיחות". 

"המקצוע שלנו אינו מושלם, וזו רפואה שכשמה כן היא - משלימה", אומר מנהל המחלקה הכירורגית בבני ציון, פרופ' איברהים מטר. "רפואה משלימה יכולה לסייע לחולים גם בהפחתת רמת החרדה וגם בהפחתת כאב. הדבר מוכח הן מחקרית והן מהעדויות של אלפי חולים".

מנהל היחידה לרדיולוגיה פולשנית בבית החולים, ד"ר רוברט שכנר, העוסק בין השאר בצנתורים של עורקי רגליים, צוואר, כליות וגפיים עליונות, מוסיף כי "הדיקור הסיני בהחלט מועיל לחוויה של החולה בכל המאורע הטראומטי של צנתור כלי דם. צנתורים אלה מתבצעים בהרדמה מקומית בלבד ודורשים שיתוף פעולה של המטופל, כי חשוב מאוד שיהיה רגוע, לא יזוז ולא יתנשף יתר על המידה. כל תזוזה מאריכה את הפעולה ומחייבת שימוש בחומר ניגוד נוסף ובקרינה נוספת.

"הדיקור הסיני מתבצע על ידי המטפל מייד עם הגעתו של המטופל למיטת הצנתור, כך שאני מתחיל לעבוד כשלמטופל כבר נעוצות בין חמש לשמונה מחטים סיניות בגוף, לפעמים גם באזור המצח, והן נשארות בגופו למשך כל הצנתור, בין חצי שעה לשעתיים וחצי".

דני שטיינברגר, מטפל ברפואה סינית במחלקה הכירורגית, פוגש את המטופלים במחלקות כבר במהלך ביקור הרופאים בשעות הבוקר. "בקרב מועמדים לצנתור, דיקור במחטים סיניות הפך להיות חלק אינטגרלי מהטיפול, וזה מקבל לגיטימציה רבה גם מהרופאים. אני מסביר שמטרת הטיפול היא לשמור על מדדים יציבים של לחץ דם ודופק במהלך הצנתור, על ידי הרגעה". 

ואנשים שעומדים לעבור ניתוח?

"רובם פתוחים לנושא. יש כאלה שחוששים ואומרים שכואב להם מספיק, או שיש להם פוביה ממחטים, ואינם מוכנים בשום אופן. אני מסביר להם שלא מדובר במחטים רפואיות ושזה לא כואב, אם כי מרגישים את המחט". 

הרפואה המשלימה בבני ציון פונה לא רק אל החולים אלא גם לצוותים הרפואיים. בית החולים מקיים סדנאות תנועה, דמיון מודרך, יוגה ואקופרסורה עצמית (לחיצה עצמית על נקודות דיקור בגוף), למניעת שחיקה בקרב אחים ואחיות. "החזון שלנו הוא שבית החולים יהיה מרכז אינטגרטיבי מהשומר בכניסה, דרך המזכירות והצוות הרפואי והמנהלי, ועד למטופלים ולמאושפזים", אומר פרופ' שיף, "כל אחד בשרשרת הזאת יקבל כלים שיתרמו לחוסן ולרוגע הנפשי שלו, מה שישליך לטובה גם על היחס שלו כלפי החולים והמטופלים".

√ √ √

גם בבית החולים רמב"ם בחיפה הכניסו את טיפולי הרפואה המשלימה לתוך מחלקות האשפוז. במחלקה הנוירולוגית, במחלקת הראומטולוגיה ובמחלקת היולדות מקבלים החולים טיפולי דיקור סיני, תוך פיקוח רפואי ותיעוד בתיק הרפואי. ארבע מְדקרות, העובדות בבית החולים, עוברות בין המחלקות ומעניקות את הטיפולים בהתאם להמלצות הרופאים.

"ברוב המקרים המטופלים מדווחים על רגיעה, על ירידה במתח ובסטרס ועל תחושות של שיכוך כאבים, בטווח שבין תום הטיפול ועד 48 שעות ממנו", אומרת אושרת אילת, האחראית לתחום הדיקור הסיני בבית החולים. "יש חולים שנרתעים מהמילה מחט, גם כשהיא סינית, אבל אנחנו רואים בהחלט מגמה של פתיחות גבוהה יותר לדיקור. רוב המטופלים שהוצע להם דיקור סיני במסגרת האשפוז שמחים על האפשרות ושמחים שהוא ניתן בחינם. קיבלתי פניות ממחלקות נוספות בבית החולים, שביקשו להכניס טיפולי דיקור, אבל כרגע אנחנו מקבלים את המימון מקרן המחקרים של בית החולים, ואין תקנים להגדלת השירות".

מה היחס לדיקור בקרב הרופאים?

"הרוב הגדול תומכים, ואין להם שום בעיה לרשום לחולה הוראה לדיקור סיני. בדרך כלל הם גם מרוצים מהתוצאות. יש כאלה שלא יודעים מספיק על הדיקור כדי להמליץ עליו, אבל לא פוסלים אותו על הסף. לפעמים רופאים לא מפנים לדיקור, כי הם רוצים לבחון טיפול תרופתי מסוים וחוששים שדיקור ישפיע על התוצאות. בכל מקרה, חשוב לערוך מחקרים, כי בסופו של דבר, זה מה שיכשיר את הדיקור גם בקרב הספקנים".

מחקרים רבים מצאו השפעה חיובית של טיפולי רפואה משלימה בשיפור איכות החיים של חולים אונקולוגיים, וטיפולים כאלה ניתנים בתשלום מסובסד בבית החולים שיבא באמצעות מרכז טל, ובבית החולים בילינסון, ביחידה לרפואה משלימה שבמרכז דוידוף לסרטן. בבית החולים סורוקה בבאר שבע מוענקים טיפולים משלימים לחולים המאושפזים במרכז לאונקולוגיה, על ידי מטפלים מתנדבים מעמותת "רוח דרומית". המתנדבים מגיעים למחלקה שלוש פעמים בשבוע למשך שעתיים, ואחרי תדרוך שמתבצע מול הרופאים, האחיות והעובדות הסוציאליות, עוברים בין החדרים ומציעים לחולים טיפולי רפלקסולוגיה, עיסוי, רייקי, הילינג ודמיון מודרך. 

"היו לא מעט חולים שבתחילה סירבו להצעה ואמרו שהם לא מאמינים בזה, אבל האחיות שכנעו אותם לנסות, והם נפתחו לעולם הרפואה המשלימה וביקשו עוד ועוד", אומרת מייסדת ומנהלת העמותה, קרן טובה גומל. "לאחר הטיפולים החולים מדווחים על הקלה בתופעות הלוואי ועל שיפור במוטיבציה ובמורל. יש חולים שמאושפזים זמן רב, אין להם תיאבון ואין להם חשק לצאת מהמיטה במשך ימים, ואחרי טיפול הם קמים להתקלח ומבקשים אוכל.

"לעמותה שלנו 70 מטפלים מקצועיים בהתנדבות, ויש גם מרכז הוליסטי שלנו בבאר שבע, שמעניק טיפולים ברפואה משלימה תומכת לחולי סרטן שאינם מאושפזים, בעלות סמלית. מתנדבי העמותה אף מגיעים לחולים אונקולוגיים סופניים, הנמצאים בהוספיס בית בבאר שבע ובסביבה, ומעניקים להם טיפולים ללא עלות". 

פרופ' יצחק אביטל, מנהל המרכז לאונקולוגיה ומנהל מחלקה כירורגית א' בסורוקה, מציין כי פעילות המטפלים במחלקה נפלאה. "כרופאים קונבנציונליים אנחנו מתעסקים בהארכת החיים של החולים, ואין לנו ההשכלה המתאימה או הזמן לטפל בדברים היומיומיים הקשורים לאיכות חייהם - כמו מצב רוח ירוד, תופעות לוואי של התרופות ופחד מהבלתי נודע ומהמוות. מתנדבי 'רוח דרומית' מביאים למחלקה רוח חמה מלטפת וטובה, ואני שומע מחולים רבים שהטיפולים עזרו להם להתמודד עם המציאות". 

אביטל מציין כי המתנדבים מטפלים לא רק בחולי המחלקה, אלא גם באנשי צוות, שלעיתים נקלעים למצב נפשי לא פשוט בהיותם חשופים למצב הקשה של החולים ולמוות של חולים סופניים. "זה עוזר מאוד שמישהו מחוץ למערכת בא ומאפשר לצוות לפרוק את העצב והכאב".

לדברי סימונה אפשטיין, רכזת מתנדבי העמותה בסורוקה, "כמעט בכל משמרת אנחנו מטפלים לפחות באיש צוות אחד - רופא, אחות, עובדת סוציאלית, ולפעמים בכל השלושה. לימדנו את הצוותים הרפואיים שגם להם מגיע לקבל טיפול, ומאז הם לא מתביישים לפנות מיוזמתם.

"לפעמים אח או אחות מבקשים הפוגה של חמש דקות כדי לקבל טיפול רייקי, שאנחנו נותנים להם באיזשהו מחסן שירות במחלקה. לפעמים רופא שהגב שלו נתפס מבקש עיסוי לשחרור, ויש כאלה שמעדיפים טיפולי רפלקסולוגיה או טיפולים אנרגטיים דוגמת הילינג.

"יזמנו גם מפגשי טיפול לצוות בלבד, שאליהם הגיעו כ־15 אנשי צוות עם תום המשמרת. במשך שלוש שעות הם טופלו בידי המטפלים שלנו". 

√ √ √

לפני כשנה נפתח גם בבית החולים ברזילי מרכז לטיפול משלים, ביוזמת מנהל בית החולים דאז ומנכ"ל משרד הבריאות כיום, פרופ' חזי לוי. המרכז מציע טיפולי דיקור וטווינה במחלקות ילדים, אורתופדיה ושיקום, ובקרוב יתחיל לפעול גם במחלקת אונקולוגיה.

"זה עניין תפיסתי - האם זה אי קטן בבית חולים גדול, או חלק מהמערך הכללי", אומרת ד"ר גלי שטופמן (52), רופאת ילדים ומומחית לרפואה סינית, המנהלת את המרכז. "לפני כמה שנים אני ועוד רופא הצענו לכלול בסל הבריאות דיקור כאמצעי לטיפול בכאבי גב וצוואר. קיבלנו דחייה, מפני שמקצועות הרפואה המשלימה אינם מוסדרים כמקצועות רפואה. לפני הקורונה היתה ועדה של משרד הבריאות, שדנה בכמה אופציות להסדרה, והובטח שמסקנותיה יפורסמו ברבע השני של 2020. אבל לא קרה עם זה כלום, בגלל הקורונה.

"האתגר שלנו כרגע הוא איך מתמודדים עם הביקוש הגדול לטיפולים ברפואה סינית ממחלקות רבות בבית החולים - אונקולוגיה, המטולוגיה, מערך הלב, גסטרו ילדים, אף־אוזן־גרון, גינקולוגיה. אין לי אפשרות לעמוד בדרישות, כי המימון נופל על כתפי בית החולים, ובית החולים נמצא במשבר כלכלי בגלל משבר הקורונה".

לדברי שטופמן, המטפלים ברפואה המשלימה נכנסים לפעולה כשהטיפול הקונבנציונלי לא מועיל, או כשלא מתגלה ממצא קליני. "הם מדברים עם החולה, משוחחים איתו ועושים לו 'בירור סיני' - שכולל בדיקת דופק, מראה כללי, בדיקה של גוני הפנים וטון הקול.

"היה לנו מקרה של ילדה שהגיעה ממחלקת ילדים עם תגובה אלרגית חריפה בכל הגוף, והיה חשש שזה יתפתח לבצקת בדרכי הנשימה, שעלולה להביא לחנק. לא מצאו שום ממצא אלרגי. בבדיקת דופק זיהינו שעברה עליה חוויה רגשית קשה. התחלתי לשאול שאלות, והתברר סיפור של אירוע טראומטי בבית הספר. עירבנו עובדת סוציאלית, והיא מצאה פתרון בקהילה. הילדה טופלה בסטרואידים, וכשהם לא עזרו, עשינו לה דיקור. הפריחה נעלמה כעבור כמה שעות.

"היה לנו מקרה של ילד בן 4, שהגיע לבית החולים מיובש אחרי שלא אכל ולא שתה כמה ימים. ההורים סיפרו שהוא ראה את אחד המבוגרים בבית נחנק מאוכל. למבוגר לא קרה כלום, אבל הילד חווה חוויה טראומטית והפסיק לאכול ולשתות. בבית החולים הוא קיבל עירוי, אבל המשיך לסרב לאכול ולשתות. אחרי יום עשינו לו טיפול בדיקור, והוא אכל קצת. אחרי היום השני הוא אכל יותר, ואז שוחרר". 

√ √ √

מאיר כהן פנחס (57), תושב אשקלון, התהפך עם אופני תלת־אופן ושבר את הברך ואת היד. הוא נזקק לניתוח בידו, אבל מאחר שהוא סובל מכמה מחלות, ובהן מחלת כליות קשה, ניתוח כזה היה יכול לסכן את חייו. הוא אושפז במחלקה האורתופדית והועבר למחלקת שיקום, שם הציעו לו הרופאים לנסות טיפול בדיקור.

"הייתי סקפטי", הוא מספר, "אבל לא היה לי מה להפסיד, כי לא יכולתי להזיז את היד. לא הכרתי טיפולים כאלה עד אז. קיבלתי חמישה דיקורים - ופלא פלאים, אני משתמש ביד כאילו לא היה כלום, לא היה שבר. בברך המצב מסובך יותר ועדיין לא נפתר".

שטופמן מספרת על ילדה שהיתה מאושפזת בברזילי בעת התקפת טילים על הדרום, ועברה התקף חרדה. "היא סירבה לצאת מהממ"ד. תוך כדי אחת האזעקות הבאתי את קופסת המחטים וטיפלתי בה בתוך הממ"ד. באזעקה הבאה היא כבר היתה רגועה. בעקבות הניסיון הזה בנינו תוכנית של טיפול בנפגעי חרדה מהתקפות טילים. התוכנית הזאת עדיין לא יושמה, כי היתה תקופה של שקט ביטחוני".

הקורונה נחתה על המרכז לטיפול משלים בימיו הראשונים. ד"ר שטופמן פנתה למנהל בית החולים והציעה את עזרת הצוות שלה בטיפול בחולי קורונה. לוי לא רצה לקחת את הסיכון, אך אפשר לה להקים מרפאה, שנתנה טיפול לצוותים הרפואיים והקלה את המתח הרב שבו היו שרויים.

"הקושי הגדול בימי הסגר היה שסגרו את כל שירותי הרפואה המשלימה בקהילה, כרכו את זה יחד עם מספרות וקוסמטיקאיות. הקמתי גוף עם ראשי היחידות לרפואה משלימה בכל בתי החולים ובקופות החולים, והוצאנו נייר עמדה למשרד הבריאות ולוועדת הקורונה בכנסת על הנזק שנגרם למטופלים שהופסק להם השירות הרפואי שלנו. בסופו של דבר, הוחלט לנתק את ההנחיות לגבינו מהמספרות ומהקוסמטיקאיות ולהצמיד אותן לאלו שחלות על שירותי רפואה אמבולטוריים".

√ √ √

החלום של נטלי וילצ'ינסקי רצון (34) היה ללדת את בתה הבכורה בלידה טבעית. "בלי אפידורל, בלי זירוז, בלי מוניטור שמונע ממך לזוז ובלי התערבות רפואית", היא מספרת, תוך שהיא מערסלת את נוגה בת השבוע. "כשההיריון התקדם, עשינו סיורים בחדרי לידה ובחרנו בבית החולים שיבא, בגלל מרכז הלידה הטבעי, שנראה טוב ושהצוות שלו היה מזמין".

אבל חלום לחוד ומציאות לחוד. נטלי חוותה ירידת מים לפני שהתחילו הצירים. "כשהגענו לבית החולים, היה דימום שהרופאים לא הבינו מה מקורו. הם פחדו מהיפרדות שליה ולא רצו להסתכן, לכן נתנו לי פיטוצין להאצת הלידה. זו היתה אכזבה גדולה בשבילי, אחרי תשעה חודשים של ציפייה ללדת טבעית. עדיין בחרתי ללדת בלי אפידורל, כדי להרגיש את הלידה, למרות שידעתי שכאבי צירים עם פיטוצין הם הרבה יותר קשים.

"במהלך הלידה, כשהכאבים היו ממש חזקים, נכנסה לחדר הלידה מטפלת והציעה לי דיקור. מייד אמרתי: 'ברור'. היא עשתה לי דיקור כדי להוריד את עוצמת הכאב, ואחר כך עיסתה לי את הצוואר והגב, לשחרר את הלחץ.

"אני לא יודעת אם זה זירז את הלידה, אבל אני מאמינה שבזכות הדיקור הצלחתי לעבור את הכאבים בלי לבקש אפידורל ברגעים הקשים, ובעיקר חוויתי את הלידה כחוויה מאוד עוטפת, מרגיעה. זה פיצה על האכזבה אחרי שוויתרתי על הלידה הטבעית".

טיפולי הרפואה המשלימה בחדרי הלידה בשיבא ניתנים חינם, וללא צורך בתיאום מראש, בין 7:30 בבוקר ל־21:30, שבעה ימים בשבוע. "כל אישה מקבלת טיפול לפי מצבה וההעדפות שלה", אומר אביב מסינגר (48), ראש תחום הרפואה הסינית באגף הנשים בשיבא. "אם מגיעה אישה עם כאבים מאוד חזקים, אנחנו יכולים לעזור לה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם המיילדת ועם הצוות הרפואי. רפואה אינטגרטיבית היא דוקטרינה, והמטפלים שלנו נעזרים בכל הכלים שיש עליהם עדות מחקרית".

את היסודות לרפואה האינטגרטיבית הניח אביב כשעבד כמטפל ברפואה סינית במחלקת השיקום בבית החולים רעות, ולאחר מכן במחלקת השיקום בשיבא. "כשהתחלתי להתעמק בתחום, ראיתי את הכוח של טיפול משולב. הבנתי שאני רוצה לעבוד גם עם יולדות, ולא רק עם חולים סיעודיים. להתמקד בבריאת החיים ולא בסופם.

"יצרתי קשר עם פרופ' דניאל זיידמן, ראש יחידת המחקר בשיבא ומומחה לפריון. הוא ראה והבין את החזון ואת החשיבות. הרעיון היה שאם כבר יש רפואה משלימה, ונשים צורכות אותה - למה לא לעשות את זה בתוך בית החולים, בצורה מקצועית ומבוקרת?"

בשנת 2008, בעידודם של פרופ' זיידמן ופרופ' אייל שיף, נפתחה בשיבא מרפאת חוץ לטיפולים משלימים, שהציעה טיפולי דיקור ורפואה סינית ללא תשלום למאושפזים. מאחר שמספר התקנים היה מצומצם, התרכזה הפעילות בכל תקופה במחלקה אחרת בבית החולים.

"לפני כמה שנים החליט בית החולים להרחיב, להסדיר ולשלב את הרפואה הסינית כחלק אינטגרלי מהטיפול שניתן ליולדות בחדר הלידה. התהליך ארך כשנתיים, הוקצה לו תקציב, והצוות הורחב ל־15 מטפלות. בנינו פרוטוקול מקצועי, הכשרנו כוח אדם ויצאנו לדרך בשנה שעברה. מרפאת החוץ ממשיכה לפעול, ולאור ההצלחה של השירות בחדרי הלידה, היא נמצאת בתהליך של הרחבת השירות לכלל המחלקות באגף הנשים".

אילו טיפולים אתם מציעים ליולדות?

"דיקור, טכניקות של נשימה ועיסויים בשמנים אתריים. שני שלישים מהנשים מבקשות לקבל את הטיפולים שלנו, והשאלונים שאנחנו מעבירים מראים תוצאות מדהימות. בשנה וחצי האחרונות טיפלנו בכ־2,500 יולדות". 

למה אתם לא נותנים את השירות גם בשעות הלילה?

"התחלנו משבע שעות, והשנה קיבלנו אישור לעלות ל־14. אנחנו מקווים לעלות עוד ולהגיע לכיסוי בכל שעות היממה. זה עניין תקציבי, וצריך לגייס צוות מתאים ומנוסה. בנינו הכשרה למטפלים מוסמכים, שסיימו לפחות ארבע שנות לימוד בתחום וצברו ניסיון טיפולי של שלוש שנים, עדיף בגינקולוגיה, מתוך מטרה להכשיר אותם לטפל ביולדות".

איך הרופאים מתייחסים לטיפולים האלה?

"אנחנו מקבלים שיתוף פעולה מדהים. כל אחד שומר על המקום שלו".

אין חשש שהדיקור יגרום נזק כלשהו?

"זו טכניקה בטוחה. אנחנו לא מטפלים בנשים עם בעיה במערכת החיסונית או עם קרישיות יתר, וגם לא ביולדות שמצבן מורכב. לא נטפל באישה עם צירים מוקדמים לפני שנדע מה הסיבה, או באישה שמגיעה עם חום גבוה לפני שנדע מה מקורו.

"נזק יכול להיגרם אם אומרים למישהו להפסיק לקחת תרופה או להפסיק טיפול רפואי. זה לא בסמכותנו, וזה מסוכן. אם מטפל חושב שתרופה היא מיותרת, או שהמינון שלה צריך להיות שונה, הוא מתייעץ על כך עם רופא".

טיפולי דיקור סיני ועיסויים ללא תשלום מוצעים גם ליולדות בבתי החולים ליס בתל אביב ושערי צדק בירושלים. בהלל יפה מוצעים לנשים בחדר לידה, במחלקת היולדות ובאגף אימהות טיפולי רפלקסולוגיה, נטורופתיה, דיקור ושיאצו, גם הם ללא תשלום.

√ √ √

שירותי רפואה משלימה באשפוז מוצעים גם במחלקות הילדים בבתי החולים. בבית החולים שניידר בפתח תקווה, למשל, מקבלים הילדים המאושפזים במחלקה האונקולוגית טיפולי שיאצו כחלק אינטגרלי מהטיפול הרפואי, וללא עלות. "זה חלק מסל הטיפולים שמקבלים הילדים כדי להקל את ההתמודדות שלהם עם הטיפולים הכימותרפיים והתרופתיים ולשפר את איכות חייהם", אומר רביב פלג, מטפל בשיאצו, העובד במחלקה לצד שני מטפלים נוספים ועוזרת מחקר.

"שיאצו הוא שיטה העוסקת בגוף־נפש, והיא מסייעת מאוד בהפחתת כאב ותופעות לוואי של טיפולים תרופתיים. אפשר לגוון בה מאוד במטרות - מטיפול פסיבי, שמתמקד בהפחתת מתח וחרדה, ועד לטיפול אקטיבי, שעובד על חיזוק הגוף. את ההפניות לטיפול אנחנו מקבלים מרופאים, מאחיות ומפסיכולוגיות, שמטפלים בילדים, ויש גם בקשות שמגיעות מהילדים עצמם ומהוריהם.

"אנחנו מנסים לטפל בכולם. החל מתינוקות בני חודש, שבהם נטפל במגע רך ועדין שיכול להקל עליהם לנשום ולישון טוב יותר, ועד למתבגרים בני 18. הטיפולים מסייעים בהפחתת המתח לפני ירידה לפעולה ניתוחית, לפני בדיקות דם, ואפילו לפני נטילת תרופות. המינון של הטיפולים נקבע בהתאם לרמות הסבל, תופעות הלוואי והחרדות".

המשרות של המטפלים ממומנות על ידי קרן המחקרים של המחלקה. "כרגע מתקיימים שלושה מחקרים, הבודקים את השפעת הטיפול על הילדים - בהיבט הפיזי, בהיבט הנפשי, בהפחתת תופעות לוואי של התרופות ובהתמודדות הכוללת עם המחלה. אין ספק שהשפה המדעית תאפשר להחדיר את הרפואה המשלימה אל הרפואה הציבורית ביתר שאת". 

גם ילדים המאושפזים במחלקה הכירורגית לילדים בבית החולים שיבא מקבלים החל מהשנה טיפולי שיאצו, רפלקסולוגיה וטווינה ללא עלות. "אני מחבב מאוד את הרפואה המשלימה לסוגיה וסבור שרפואה אינטגרטיבית היא חשובה מאוד", אומר ד"ר דניאל שינהר, מנהל המחלקה. "מדי יום בא למחלקה מטפל מהיחידה לרפואה משלימה בבית החולים ומטפל בילדים לפני ואחרי ניתוחים. הוא עוזר להם מאוד להפיג מתחים ולחץ, וגם להפחית כאבים אחרי הניתוח.

"גם ההורים יכולים לקבל טיפול להפחתת המתח והחרדה, ללא עלות, כי אנחנו יודעים שהסטרס של ההורים משפיע על הילד. המטפל בוחר, על פי ניסיונו, איזה טיפול מתאים לכל ילד, בהתאם לרמת הכאב והחרדה שלו. טיפול נמשך 20-15 דקות, והילדים מספרים שהם חווים הפחתה בכאב, מרמה 9 לרמה 4, כך שזה חוסך שימוש בתרופות לשיכוך כאבים. ברוב המקרים ההיענות גבוהה, נדיר מאוד שמסרבים. להפך, רבים מבקשים למחרת טיפול נוסף.

"כרופאים אנחנו רואים שהילדים מגיעים לניתוח הרבה יותר רגועים, וזקוקים למינון נמוך יותר של תרופות הרגעה והרדמה. רבים מהרופאים במחלקה לא הכירו את האפשרות של מתן טיפול משלים לילדים לפני הניתוח, אבל כולם קיבלו את זה בשמחה אחרי שראו את ההשפעה החיובית".

גם בבית החולים הלל יפה בחדרה ניתנים שירותי רפואה משלימה במחלקת הילדים, בדגש על רפלקסולוגיה. במחלקה פועלת מטפלת במשרה חלקית, שמגיעה מהמרכז לרפואה משלימה בבית החולים.

"היא מצטרפת אלינו לישיבות הבוקר ומקשיבה לרקע הקליני של הילדים החולים", מסבירה ד"ר עדי קליין, מנהלת מחלקת הילדים. "ביחד אנחנו מתעדפים מבחינה קלינית את מתן הטיפולים לחולים, בדגש על ילדים שסובלים ממחלות כרוניות, מכאב משמעותי וכדומה.

"המטפלת מסבירה להורים ולילדים על הטיפול כדי שייתנו את הסכמתם, ועד היום לא נתקלנו בסירוב. להפך, הביקוש גובר על ההיצע, ואנחנו מקבלים הדים חיוביים מאוד מהמטופלים. רוב הפרוצדורות הרפואיות, כמו בדיקות דם, צילומים ועירויים, לא נעימות לילדים, ופתאום הם זוכים לרגעים של רוגע ושלווה, ואפילו פינוק.

"מובן שהטיפול לא מחליף טיפול תרופתי ולא בא במקום הרפואה הקונבנציונלית, אבל ההשלמה יוצרת סינרגיה מאוד משמעותית ומוצלחת". 

√ √ √

פרופ' יונתן הלוי, היום נשיא בית החולים שערי צדק, אישר את הקמת המרכז לרפואה משלימה בבית החולים עוד בסוף שנות ה־90. בזמנו גם פרסם את הספר "רפואה משלימה ואלטרנטיבית". לדבריו, "לרפואה המשלימה יש תפקיד של 'פלצבו' (תרופה מדומה; ה"ש), ואני אומר את זה לחיוב. אני מאמין בפלצבו, הוא עוזר לאנשים באמת. יש לי הרבה רספקט לרפואה המשלימה, חקרתי אותה לאורך שנים. השתתפתי במאמצים להסדיר את מעמד המטפלים במועצה להשכלה גבוהה ובמשרד הבריאות, כך שמי שיעסוק בתחום יהיה בעל הכשרה נאותה. שילמדו משנה סדורה, פיזיולוגיה ואנטומיה. לצערי, לא הצלחתי בכך".

בראש המחלקה לרפואה משלימה בשערי צדק עומד ד"ר מנחם אוברבאום (74), רופא פנימי והומאופת. "כשיצאנו לדרך עם המחלקה, הגישה היתה עוינת מאוד. הסתכלו עלי כעל עוף מוזר. יום־יום הייתי צריך להוכיח את עצמי, וגם את הדבר שאני עוסק בו. פרופ' הלוי ראוי להערכה, כי הוא שם את כל כובד משקלו כדי לפתוח את המחלקה, למרות שהיה חשדן כלפי ההומאופתיה".

בשערי צדק אפשר כיום לקבל טיפולי הומאופתיה ודיקור - בחדרי הלידה, במחלקה הגסטרו־אנטרולוגית ובמחלקות נוספות לבקשת המאושפז, וללא תשלום. "יש לנו צוות של 12 מטפלים, ואני, כרופא, מצטרף לפעמים לביקורי רופאים. לפני 12 שנים לא היו מקבלים אותי בביקור רופאים. זה היה תהליך די איטי ודי קשה לנסות לשנות פרדיגמות".

אוברבאום טיפל בבית החולים בשבעה חולי קורונה קשים, מהם שניים שהיו מורדמים ומונשמים. "המשפחות שלהם ביקשו את עזרתי. אבחנתי אותם דרך הזום ועשיתי דיון עם שני השותפים שלי, ד"ר קובי פריד, וג'רמי שר, שהוא הומאופת ישראלי. ג'רמי זיקק 16 תרופות לטיפול בקורונה, לרוב אלו כדוריות קטנות שמוצצים.

"אנחנו נותנים לחולה או לבן משפחתו קופסה עם 16 התרופות ובונים לו טיפול תרופתי ייחודי, שמשלב ארבע־חמש מהן. אחר כך עוקבים אחרי ההחלמה, ובהתאם לכך מנחים אותו איך להמשיך את הטיפול. לחולים מונשמים ומורדמים מוהלים את התרופות במים, והצוות הרפואי בטיפול נמרץ נותן אותן".

והחולים החלימו?

"כן, האפקט היה מהיר מאוד. בתוך שעות ראינו שיפור וניתוק ממכונות הנשמה. ראיתי כבר לא מעט דברים בחיי, ואין משהו שמשמח אותי יותר מאשר לראות מי שהיה מורדם ומונשם חוזר לחיים. זה השפיע גם על הגוף וגם על הנפש של החולים".

אוברבאום יודע שעד שלא יצליח להוכיח מבחינה מחקרית את יעילות התרופות ההומאופתיות בטיפול במחלה, הטיפול לא יוכל להינתן בצורה מסודרת ורחבה. לכן הוא עובד היום על פרוטוקול של מחקר מדעי בנושא, שיוגש בהקדם לאישור ועדת הלסינקי של משרד הבריאות (לניסויים רפואיים בבני אדם). המחקר צפוי להיות קונבנציונלי, על פי כל הכללים המדעיים.

"מה שראינו מצדיק ניסוי מדעי מסודר. הקושי העיקרי הוא בגיוס מימון למחקר, כי הייצור של תרופות הומאופתיות מאוד פשוט וזול, ולשום חברת תרופות אין עניין להשקיע בזה. גם אי אפשר לרשום על זה פטנט, כמו בתרופות קונבנציונליות. אני יודע שהמכשולים יהיו עצומים, אבל אני חושב שהקורונה היא הזדמנות חד־פעמית להראות שלהומאופתיה יש מה להציע למען הציבור".

shishabat@israelhayom.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו