בחודש שעבר כבש ערן זהבי את שערו ה־25 בנבחרת ישראל, מה שהביא אותו למקום השני בטבלת המבקיעים הישראלים של כל הזמנים, מרחק שמונה כיבושים מהשיא ההיסטורי של מוטל'ה שפיגלר. זה קרה בניצחון 1:4 על מולדובה במוקדמות מונדיאל 2022. אבל השער ההוא לא השכיח את הביקורות הקשות שהוטחו בזהבי בימים שקדמו לו, על רקע שני המשחקים הראשונים בקמפיין. קראו לו "השחקן והשחצן מספר 1", וקבעו כי "שבר את שיאי האגואיסטיות".
"כותבים עלי, כי לשים את השם ערן זהבי בכותרת מושך כניסות", הוא אומר כשאנחנו נפגשים במלון בתל אביב, "לאורך השנים למדתי להתייחס לביקורת באופן ענייני ולסנן את היתר. אני יודע מה נגוע באינטרס ומה לא. כשאני כובש שערים, רוב הקרדיט מגיע אלי, וכשלא טוב - רוב החרא מגיע אלי.
"עכשיו, בואו נשאל שאלה. ראיתם במשחק שחקן עומד לבד מול השוער ולא מקבל ממני כדור, כי העדפתי לבעוט בעצמי מ־40 מטר? יכול להיות שלקחתי בעיטה או שתיים יותר מדי, אבל כמה גולים יש לי בשנתיים האחרונות בנבחרת מחוץ לרחבה? יש קצת. אז מותר לי לבעוט יותר מאחרים, כולל בעיטות שמישהו אחר לא היה לוקח.
"כשהכדור נכנס בין החיבורים, אף אחד לא מדבר מילה. כשהכדור נעצר בבלם, כי רצו אליך שני שחקני הגנה לחסום, אז אומרים 'הוא בעט ובעט ובלה בלה בלה'. בסדר. מוריניו הגדיר את זה הכי טוב: לא תראו הרבה אנשים מתווכחים על טילים עם מדעני נאס"א, אבל כל אחד מרשה לעצמו לפרשן כדורגל ולהתווכח על כדורגל כאילו הוא שיחק מאה פעם בליגת האלופות".
הביקורות הגיעו בגלל התיקו עם סקוטלנד, במיוחד אחרי המחצית הראשונה המצוינת.
"זאת הרמה שלנו. תיקו שיקף את המשחק, אפילו שיכולנו לגמור אותו קודם. אבל להגיד 'אכזבה גדולה' שלא ניצחנו? בארבעת המפגשים האחרונים שלנו עם סקוטלנד הם לא הצליחו לנצח. הם אמנם ניצחו בפנדלים בפלייאוף, אבל לא מעבר לזה, ואנחנו כן ניצחנו אותם. לכן אני חושב שכן עשינו איזשהו צעד קדימה, בסופו של דבר.
"אבל בארץ לא מסתכלים על זה. פה רואים רק תוצאות, ושמים לך כמטרה להעפיל למונדיאל, למרות שבקמפיין הזה רק נבחרת אחת תעלה, ויש איתנו בבית שלוש נבחרות שמדורגות לפנינו. לא סתם אנחנו דרג 4, אז תוציאו את זה מהראש. אנחנו לא צריכים לעלות ממקום ראשון. ואם נעלה, זו תהיה סנסציה. בואו נהיה אמיתיים".
המאמן וילי רוטנשטיינר ספג טונות של ביקורת.
"אנחנו אלופי העולם בלהביא זרים לכדורגל שלנו, ואז להגיד להם מה לעשות. אם מביאים אותו לאמן כדי להגיד לו מה לעשות ולשפוט אותו - אל תביאו אותו. אם החליטו שווילי איש המקצוע הנכון, תנו לו להתוות את דרכו. אי אפשר להביא מישהו מבחוץ ורק לבקר אותו ולא לראות את הדברים הטובים שהוא עושה.
"וילי עשה דברים מדהימים לכדורגל הישראלי, הוא שינה את הגישה בנבחרת, עשה שינוי במקצוענות ובכל דבר. בשביל זה הבאתם אותו, לא?"
היו דיווחים על מאבקי כוחות וביקורות עליך מחדר ההלבשה.
"קראתי ששחקנים בנבחרת אמרו ככה וככה. אם אתה עיתונאי גבר, תרשום מי אמר. אל תנסה לעשות לנו סלט בחדר ההלבשה".
"אלה אנשים שמנסים אך ורק לפגוע בנבחרת, אנשים רעים", הוא צועק, ובאופן נדיר מאבד לכמה רגעים את קור הרוח ודופק על השולחן, "אלה אנשים שאסור להם להיות כתבים, כי הם מונעים מאינטרסים אישיים.
"הבן אדם שכתב את זה שלח לי 300 הודעות בשלוש השנים האחרונות ולא עניתי לו. אז כשרע - זה מה שקורה. זה עובר לידי, זה לא מעניין אותי בכלל. אבל הציבור לא יודע את זה. הציבור לא יודע שהרבה בענף מוּנע מאינטרסים, שהרבה מהדברים לא נכונים".
* * *
הפרשנים מאוחדים בדעה שאחרי שהוצאנו רק נקודה ממשחקי בית מול דנמרק וסקוטלנד, הקמפיין הזה אבוד.
"זה נורמלי במדינה שלנו. או שמרימים אותך לגבהים, או שמורידים מהר מאוד. כנבחרת, עשינו במשחקים האלה טעויות קריטיות - בהגנה, בהתקפה, בעמידה ובמיקום. אלו טעויות שנבחרות כמו בלגיה ודנמרק לא עושות. לכן אמרתי בזמנו שגם עוד 40 שנה לא נהיה במונדיאל.
"היתה ציפייה שאנחנו חייבים לנצח את דנמרק. אבל דנמרק היא מקום 12 בעולם, ואנחנו 87, והשחקנים שלה משחקים בקבוצות מהטופ העולמי. אז בוא ניתן לפרשנים שמשוכנעים שאנחנו ננצח, שיהמרו מהכסף שלהם על המשחק, ונראה על איזו תוצאה הם יהמרו.
"ברור שאנחנו רוצים להפתיע. אבל אני שומע פרשנים מדברים בטלוויזיה, שחקני עבר שקיבלו 8:0 בשני משחקים מאותה דנמרק. זה נוח לדבר הרבה במיקרופון, אבל כשהם היו על המגרש, הם לא עשו יותר מדי. לדבר זה קל, על המגרש זה קשה".
אתה מתכוון לברקוביץ'?
"אתם אמרתם. הוא אחד מהם, הוא לא היחיד שאמר שצריך לנצח. בסוף יש הבדלי רמות ואיכויות, ואם אנחנו ניתן את המאה אחוז שלנו, והם ייתנו את המאה אחוז שלהם, סביר להניח שהם ינצחו. זה המצב.
"אייל היה שחקן מצוין. מה שהוא עושה היום בתקשורת זה משהו אחר. הרבה פעמים סגנון הביקורת שלו לא נכון ולא ראוי, לאו דווקא כלפיי. לי הוא בדרך כלל מפרגן. אני מדבר על השפה. כרגע הוא איש ציבור, הוא מייצג משהו, ולכן גם את הביקורת שלו הוא צריך להגיד בצורה עניינית. והוא יודע להגיד ביקורת עניינית כשהוא רוצה".
אולי הוא נפגע כי טענת שאתה הכדורגלן הכי טוב בתולדות המדינה.
"לא אמרתי את זה, זאת כותרת שיצאה מהקשרה. שאלו אותי אם אני השחקן הכי גדול בכל הזמנים, ואמרתי שגם אם לא הכי גדול, אני נמצא ביניהם. לא אני מחליט, ולא צריך להשוות שחקנים בין תקופות.
"כולם נתפסים לכותרת, אבל מי שקרא את הכתבה הבין בדיוק מה אמרתי. אם שואלים אותי 'אתה הכי גדול שהיה פה?', מה זה אומר? שהשאלה לגיטימית. שאני נמצא בקטגוריה הזאת. אני יכול להגיד על עצמי כל דבר, אבל אחרים ישפטו. בסוף יהיו כאלה שיגידו שאני הכי גדול, יהיו כאלה שיגידו שברקוביץ' הכי גדול, ויהיו כאלה שיבחרו את בניון או את אלי אוחנה".
למה אלון מזרחי מבקר אותך כל הזמן?
"זה הדבר היחיד שמשאיר אותו בכותרות. האמת, לא יודע מה יש לו. עודד מכנס, למשל, שולח לי הודעות של 'כל הכבוד', 'תמשיך ככה', כל הזמן מפרגן. אבל יש אנשים שלא יודעים לפרגן. זאת תכונת אופי מאוד בעייתית שלך עם עצמך. זה נשמע מאוד ילדותי ומאוד טיפשי. בואו נשים את הדברים על השולחן: אל תשוו בינינו, מסיבה אחת פשוטה: כי אנחנו לא באותה רמה. פשוט".
* * *
עד כמה חשובה לך ההופעה בנבחרת ישראל?
"אני גדלתי על יוסי בניון, ברקוביץ', רביבו. בהמנון לפני משחק נבחרת אני מתרגש הרבה יותר מאשר בהמנון ליגת האלופות. גם כשאנחנו משחקים מול מלטה או לטביה. החלום הכי גדול שלי כילד היה לשחק בנבחרת ישראל. אני זוכר את עצמי הולך למשחקים באצטדיון ר"ג, כשהוא מפוצץ ב־40 אלף איש, והייתי מעודד גם כשמפסידים. לא עניין אותי שהנבחרת מפסידה. וזה מה שחסר לי היום במדינה שלנו".
אומרים עליך שאתה מבקש ומקבל חדר פרטי בהתכנסויות של הנבחרת, בזמן ששחקנים אחרים ישנים ביחד.
"זה פורסם בעבר רק מתוך רצון לפגוע בי ולנסות לייצר כותרות על הגב שלי. עובדה שלא שומעים את זה היום, כי כשאתה מבקיע, לא מעניין אף אחד אם אתה בחדר לבד או בסוויטה המלכותית. כשאתה נותן גולים, אתה יכול לבקש מה שאתה רוצה.
"הבקשה הזאת לא הגיעה מתוך מקום של עליונות כזו או אחרת. ביקשתי חדר לבד כי אני קם מוקדם, יורד לארוחת בוקר לפני כולם. אני לא אפריע לחבר שלי שישן ולא אפתח לו את הווילון בחדר כי אני צריך להתפלל. הדברים שביקשתי הם הכי נורמטיביים בעולם, מהסיבה הפשוטה שבמשך ארבע שנים בסין הייתי לבד בחדר, ויש לי את ההרגלים שלי".
ליאור רפאלוב לא היה יכול לעזור לכם?
"ליאור שחקן מצוין, שעשה קריירה אירופית ענקית ועשה עונה מצוינת, לא סתם הוא שחקן השנה בבלגיה בגיל 34. הוא צריך להיות מוזמן. אבל יש לנבחרת מאמן שמחליט על הזימונים. הוא רואה קדימה ולא רוצה לעצור התפתחות של שחקנים אחרים, וגם את זה אני יכול לכבד. וילי אמר, הכי פתוח שיש, שאם הוא מביא את ליאור כדי שיישב על הספסל, הוא מעדיף לא להביא אותו.
"אני יכול להבין שכולם רוצים שליאור יהיה בנבחרת. תמיד מי שלא מוזמן, חסר. יש עוד שחקנים טובים שנשארו בחוץ".
מה דעתך על מנור סולומון?
"מנור שחקן מצוין, שנמצא בקבוצה שיודעת למכור שחקנים לקבוצות גדולות. בסוף, אם הוא ימשיך להתפתח ככדורגלן, הוא בהחלט יוכל להגיע למקומות הגבוהים שהוא מכוון אליהם".
* * *
זהבי משחק העונה בפ.ס.וו איינדהובן, המדורגת במקום השני בליגה ההולנדית, ומתגורר באמסטרדם עם אשתו שי וילדיהם, רוי (8) והתאומות דור וגיל (6). רשימת השיאים והתארים שלו עולה על גדותיה: במשך חמש עונות ברציפות (2019-2014) היה מלך שערים, בישראל ובסין, ובשתי המדינות שבר את שיא הכיבושים לעונה (35 בישראל, 29 בסין); זכה בארבע אליפויות (אחת בהפועל ת"א, שלוש במכבי) ובשלושה גביעי מדינה. שלוש פעמים נבחר לכדורגלן השנה (פעמיים בישראל, פעם אחת בסין).
הוא גדל בראשון לציון עם אחיו אבי, הגדול ממנו בשנה. בילדותו הוריו נפרדו, חזרו, נפרדו שוב, ובמשך שנים גרו יחד רק למען הילדים, עד שהתגרשו, כשערן היה בערך בן 14. מרבית חייו אמו אתי גידלה אותו ואת אחיו לבדה והתפרנסה מעבודה במספרה. חלק מילדותו העביר אצל סבתא שלו, שהתגוררה ביפו. את בית הספר התיכון עזב אחרי 11 שנות לימוד כדי להתרכז בכדורגל, וסיים בלי תעודת בגרות ועם ילקוט של בעיות משמעת.
בגיל 7 החל לשחק בקבוצת הילדים של הפועל ת"א. בגיל 16 עזב את המועדון, לאחר עימות עם המאמן, והתגלגל למחלקת הנוער של ראשל"צ. כעבור שנתיים חזר לנוער של הפועל והתגייס במעמד של ספורטאי מצטיין.
ב־2007 הושאל לעירוני רמת השרון מהליגה הלאומית, שם הראה לראשונה את כישרונו בקבוצת בוגרים. אחרי ההשתפשפות בלאומית, פילס את דרכו להרכב של הפועל ת"א. בגיל 23 הבקיע את שער האליפות של הפועל, בדקה ה־92 של מחזור הסיום ("אחד הרגעים המיוחדים בקריירה שלי. מטורף ומאוד מרגש"). כעבור עונה העלה אותה לליגת האלופות, ואף הבקיע שער נדיר מול ליון בבעיטת מספרת.
ב־2011 יצא לשחק בפאלרמו, אבל לא הרשים, כבש רק פעמיים, ואחרי שנה וחצי חתם במכבי ת"א. "התקופה באיטליה חישלה אותי מאוד, באופי ובדפוסי העבודה", הוא אומר, "קיבלתי שם המון, כשחקן וכבן אדם".
הוא שיחק במכבי שלוש עונות וחצי, וב־2016 חתם בקבוצת גואנגז'ו R&F הסינית, שעל פי הפרסומים שילמה עבורו כ־8 מיליון דולר, עם משכורת עתק. על פי ההערכות, הוא הרוויח בשנותיו בסין כ־50 מיליון דולר.
"ברור שהלכתי לסין בשביל הכסף, ואם לא היו משלמים לי כמו ששילמו, סביר להניח שלא הייתי מגיע. סביר להניח שגם כוכבי הכדורגל האחרים שמשחקים שם לא היו מגיעים.
"השאלה היא מה אתה עושה עם כל הכסף שקיבלת. האם אתה ממשיך ליצור ולעשות, או שאתה אומר: אני את שלי כבר עשיתי, ויאללה, עכשיו שישלמו. הכסף הוא לא המניע שלי ולא הדלק שלי להצלחה. ממש לא. זכותי לעשות לביתי ולחשוב איך לנהל את הקריירה שלי, ובדיעבד, אני חושב שההחלטות שקיבלתי היו הנכונות.
"כסף הוא אמצעי לחיות טוב, אמצעי לעזור למשפחה שלי. לא תראו אותי בדברים ראוותניים, אולי פה ושם. אני לא חי למען הכסף ואני לא חייב להראות לכולם כמה אני מבזבז, ומה יש לי ומה אין לי. לא מעניין. יש לי אוטו נחמד, ויש לי כל מה שאני צריך. אני יודע מה יש לי ומה אין לי. זה לא שינה אותי. לא חונכתי להיות אדם שמובל על ידי כסף, שזה כל מה שהוא מחפש בחיים".
יכול להיות שנתקעת יותר מדי זמן בליגה הסינית?
"בכדורגל יש חוזים, יש טיימינג, והרבה דברים צריכים להסתדר. צריך להיות במקום הנכון בזמן הנכון. כשהייתי בליגה הישראלית לא קיבלתי הצעה מפ.ס.וו, למרות שעשיתי כמה דברים וכבשתי בליגת האלופות ובליגה האירופית. הכדורגל הסיני פתח לי דלת להצעה מפ.ס.וו.
"אחרי ששברתי את שיא הכיבושים שם וראיתי את הבעיות בכדורגל הסיני וענייני קורונה, ידעתי שהאתגר שלי הסתיים, והייתי חייב שינוי. היה לי אתגר גדול להצליח באירופה ולהבקיע שערים, כי היו כל אלה שאמרו 'הוא לא מבקיע ברמות הגבוהות, הוא לא היה באירופה, בלה בלה בלה'. אני יכול להוציא לכם את הסטטיסטיקה של גולים באירופה, ואני חושב שכבשתי הכי הרבה מכל הישראלים - כבשתי בליגת האלופות, בליגה האירופית, בנבחרת. אז להגיד דברים כאלה זה לא רציני.
"בסוף יש עובדות ויש דעות, והדעות לא מעניינות אותי כי העובדות מדברות. יש אנשים שזאת הדרך שלהם לתפוס כותרות. זה כמו ברכבת הרים. כשאני לא מבקיע זו טרגדיה, וכשאני מבקיע זה וואו. שבוע אחד משווים אותי לכריסטיאנו רונאלדו, הולאנד ולבנדובסקי, ושבוע אחר כך - כמו אחרי סקוטלנד, למשל - 'הוא הרס את המשחק', 'הוא לא צריך להיות בנבחרת'. זה תמיד יהיה בקיצון".
* * *
את השנה האחרונה, שבמהלכה חלה בקורונה והבריא, הוא מתאר כ"סיוט שאין כדוגמתו". כשהמגיפה פרצה, הליגה בסין היתה בפגרה. זהבי המריא לחופשה בתאילנד, ביקר בדובאי, עשה בידוד בישראל, ובאפריל שעבר, בשיאה של אי הוודאות העולמית, חזר לעוד סיבוב במדינה שממנה התפשט הנגיף.
עוד הוא מדבר, ולחדר נכנסות שתי נשים במסיכות ועם מטושים, מבקשות שיפתח פה ויעשה 'אה', שמות את הדגימה בשקית ניילון ונעלמות. הנחיות אופ"א, התאחדות הכדורגל האירופית.
"כבר חליתי בקורונה, הספיק לי. יש לי תו ירוק, ועדיין אני עובר בדרך כלל שתי בדיקות בכל שבוע. יומיים לפני משחק חייבים לעשות בדיקה, וכשיש שני משחקים בשבוע, זה לא נגמר. התרגלתי כבר. כרגע אני רק רוצה שתיגמר הקורונה ונחזור לשגרה מלאה.
"אתם יודעים שחצי שנה לא ראיתי את אמא שלי? אני חושב שמאז יוני שעבר ביקרתי אותה רק פעמיים. בהתחלה לא היה אפשר לבקר אותנו בסין, אחר כך עברנו להולנד וחשבנו שהמשפחה תוכל לבוא. אבל מאז שהגענו לשם, הכל סגור. באמסטרדם יש סגר לילי, והכל נסגר בתשע בערב.
"אז אי אפשר לבוא אלינו, ואנחנו לא יכולים לנסוע לישראל כי צריך בידוד. שנה בלי משפחה זה ממש קשה, אבל אנחנו שומרים על קשר בשיחות וידאו".
* * *
פ.ס.וו זכתה 24 פעמים באליפות הולנד, וב־1988 קטפה גם את גביע אירופה לאלופות. אבל בשנים האחרונות היא מתקשה להתמודד עם הדומיננטיות של אייאקס בליגה, וזהבי היה אמור להיות האקס פקטור במאבק הזה.
"דווקא התחלתי טוב, כבשתי ובישלתי במשחקים הראשונים", הוא אומר, "ואז נסעתי לנבחרת, חזרתי עם קורונה, ובמשך שלושה שבועות לא הייתי בעניינים. עד שחזרתי לעצמי - נפצעתי. משם זה התגלגל, וכרגיל, התחילו ביקורות. אבל צריך לדעת להתמודד גם עם תקופות כאלה. יש דרך, ואם תתמיד בה, היא תביא תוצאות. אם תוריד את הראש ותחשוב שהכל יסתדר מעצמו - זה לא יקרה.
"בדיעבד, אני חושב שהפציעה עשתה לי טוב. לקחתי כמה ימים חופש, עבדתי צמוד עם מאמן הכושר שלי, ערן שדו, עשינו הכנה ממש טובה לחזרה שלי, ובאמת הכל הסתדר כמו שרציתי".
אבל את האליפות כבר פספסתם, אין מצב שתדביקו את אייאקס.
"אין ספק שלא ניקח השנה אליפות, וזה כואב לי. עברנו עונה מאוד קשה, עם 15 שחקנים שנדבקו בקורונה. בכל פעם שחקנים אחרים לא משחקים. אני עם פציעה, גצה עם פציעה. אני לא שופט את העונה הזאת בשום קריטריון. לא שחקנים, לא מאמנים, לא מועדונים. עם כל הגבלות המגיפה היה באמת קשה לייצר משהו שאפשר לשפוט. כרגע אנחנו נאבקים על המקום השני, ששווה כרטיס למוקדמות ליגת האלופות".
ג'ורדי קרויף הביא אותך למכבי ת"א. הוא אחד האנשים המשמעותיים ביותר בקריירה שלך. אולי הוא יהיה בברצלונה.
"אני מעריך שכן. אם לא בעוד חצי שנה, אז בעוד שנה. יש לו חוזה עד ינואר בסין, אבל כל עוד לאפורטה יהיה הנשיא של ברצלונה, ג'ורדי יגיע לשם. מגיע לו. יש לו יכולות של מנהל ספורטיבי ברמה מאוד גבוהה, הוא יודע את העבודה ויכול לעזור להם".
אולי ג'ורדי ייקח אותך איתו?
"בואו, ברצלונה לא צריכה את ערן זהבי. זהבי לא יעשה שם הבדל. אם תשימו אותי שם על המגרש, אני אתן גולים. אבל להגיע לשם? יש דברים שהם מעבר לכדורגל. כרגע יש לי חוזה בפ.ס.וו לעוד שנה. אני שמח היכן שאני נמצא, וזה הכי חשוב".
* * *
ערן שדו, מאמן הכושר האישי, שמתפקד גם כסוג של מנהל אישי, מלווה אותו לכל מקום. הוא התגורר איתו בסין וליווה אותו גם בחודשים הראשונים באמסטרדם.
"הוא יודע לדחוף אותי עד הקצה באימונים. הוא לא יוותר לי בגלל שאנחנו חברים. זה הכי קל, אבל לא מוביל אותך לשום מקום. מאמן חייב לשים לך אמת מול הפנים ולא לאפשר לך לוותר".
לוותר על מה?
"הפיתויים בלתי נגמרים. פעם אחת אתה אומר 'אני לא אקום לאימון', ואז: 'טוב, אני אוכל את העוגה הזאת'. כאילו יש לי שטן ומלאך על כל כתף. אחד אומר לי, 'מה אתה צריך את זה, השגת ככה, עשית ככה, יש לך את הכל, ואתה יכול לנוח עכשיו'. והשני אומר לי, 'זאת הדרך שלך, היא הביאה אותך עד כאן, תמשיך איתה עד הסוף'. זאת הדוגמה שאני צריך לתת לילדים צעירים שמסתכלים עלי.
"לפעמים העבודה המפרכת מתישה מנטלית, אבל הכאב שאני מרגיש כשאני מוותר גדול יותר מהכאב הפיזי. אני אוהב להוציא מעצמי את המקסימום. אני אוהב שאני כמעט בן 34 ונמצא בכושר הזה.
"היום הכדורגל הוא מדע. יודעים עליך הכל, מוציאים נתונים מכל משחק ואימון, ואני חייב להראות שגם בגילי אני בכושר טוב יותר משחקנים צעירים. זה חשוב לי, ואני בודק את המספרים. כל אימון וכל משחק אני משווה ביני לבין אחרים, אני חייב תמיד לראות שאני בטופ".
עד מתי אתה מתכוון לשחק?
"אני יכול היום לשחק ברמות הגבוהות. כמה זמן זה יימשך? הכל מנטלי. אני לא רוצה לפרוש כשאני מעבר לשיא, זאת לא המטרה. אני לא רוצה לשחק עד גיל 38, אבל יכול להיות שאגיע לגיל 37 ועדיין ארגיש שאני ברמה. להגיד לכם שאלה התוכניות שלי? לא. ברגע שאראה שאני יורד, אתחיל לשקול את צעדיי. כשאני אחליט שזה הסוף, זה יהיה הסוף".
* * *
כבר תשע שנים שהוא צמוד לשי, והיא מגוננת עליו ככל האפשר. למשל, כשזהבי נעצר בשנה שעברה בעקבות ויכוח סוער עם שוטרים במסיבת קריוקי שהם ארגנו בבית שכור בסביון, יצאה שי לתקשורת כדי להגן עליו מחיצי הביקורת הציבורית.
"זכיתי באישה טובה ותומכת, שגם מכילה את כל הבלאגנים שיש לי בראש. זה לא כזה קל איתי. יש לה תואר ראשון בפסיכולוגיה, אז היא מצליחה ככה גם לתמוך בי, גם לעשות את הדברים שלה, כמו לפתוח עסק (מותג של בגדי ספורט לנשים, Ruze; נ"ו), גם לדאוג לילדים, ולדאוג שיהיה אוכל בבית כמו שצריך. היא מבשלת ועושה הכל. היא מולטי־טאלנט".
הם מתגוררים בשכונת Oud־Zuid השקטה, אזור שמאוכלס במשפחות, קרוב מאוד למרכז העיר ועל גדות התעלה. "הילדים אוהבים את אמסטרדם, מדברים אנגלית ולומדים בבתי ספר בינלאומיים. כל המעברים בין המדינות לא היו קלים להם, אבל לשמחתי, גם בסין וגם בהולנד הם נמצאים במסגרות חינוכיות טובות, וזה הכי חשוב".
בין המעבר מסין להולנד הספיק זהבי להצטלם בארץ לדוקו־ריאליטי "אבאל'ה", שבחן את התנהלותו במשך שבוע בלי אשתו. "זה היה מאוד קשה", הוא מחייך.
בתוכנית גם סיפר על יחסיו המורכבים עם אביו. בתקופה שאחרי גירושי ההורים נפצע אביו בתאונת עבודה כשעבד כקבלן מיזוג אוויר. בחדר הניתוח הוא נדבק בחיידק טורף ואושפז לתקופה ממושכת, והמשפחה נהגה להתכנס סביב מיטתו בערבי שבת ולעשות קידוש ביחד. בהמשך, לאחר שהשתקם והופסקה הקצבה מביטוח לאומי, מצא את עצמו ברחוב, ויחד עם הפעיל החברתי ישראל טוויטו ז"ל הוביל במשך שנתיים את מחאת מחוסרי הדיור, שזכתה לכינוי "כיכר הלחם". האב הקדיש את זמנו למאבק החברתי וניתק קשר עם הילדים. מאז ועד היום הקשר בינו לבין ילדיו רגיש ומקוטע.
"הוא ראה את התוכנית וכתב לאחי על הדברים שאמרתי שם", מספר זהבי, "אולי היה בינינו חוסר תקשורת, והוא לא שמע את הצד שלי ככה. כשדיברתי על זה בטלוויזיה, הוא כנראה הבין כל מיני דברים.
"גם אני התבגרתי והשתניתי לאורך השנים. מה שהיה חסר לי ממנו לפני עשר שנים, כבר לא חסר לי. היום אני יותר מבין, ולא שופט אנשים. לא הייתי בנעליו ולכן אני לא רוצה לשפוט אותו. הוא עבר חיים לא פשוטים, שלפעמים יכולים להוביל אותך למקומות שאתה לא יודע איך תיפול ואיך תקום. כילד לא הבנתי את זה. יכול להיות שזו היתה דרכו להתמודד בנקודת הזמן ההיא, ואולי גם הוא מתחרט ומצטער ובדיעבד היה עושה דברים אחרת.
"אנחנו מדברים איתו לפעמים, אנחנו לא שונאים אותו. אין דם רע, לא מלחמה או ריבים. היה משהו ונגמר. אף אחד לא צריך לבקש סליחה. באופי שלי אני סלחן, לא נתקע על דברים. צריך לדעת איך לגשת אלי. אבל גם אי אפשר למחוק את כל מה שהיה ולהמשיך כרגיל. זה קשר שצריך לבנות אותו".
זה השפיע עליך באבהות? עשה אותך אבא טוב יותר?
"כל אחד לוקח אבהות בצורה אחרת. הסביבה לימדה אותנו שאבא זה אבא, והוא צריך לפרנס את המשפחה ובלה בלה בלה. היום אני לא מאמין במשפט הזה. אבא צריך להיות נוכח, אין מה לעשות".
* * *
מי תיקח השנה אליפות בישראל?
"כרגע מכבי תל אביב נראית לי הפייבוריטית, היא מאוד מאורגנת, חזקה ומסודרת. יש לה את הסגל הכי טוב בליגה, והמאמן פטריק ואן לוון עשה שינוי מאוד גדול. עובדתית, כשיש מאמן זר במכבי - זה מביא הצלחות".
מתי נצליח להזניק את הכדורגל הישראלי לרמות הגבוהות?
"יש בארץ בין 30 ל־50 אלף ילדים שמשחקים כדורגל מקצועני, אבל אין להם מגרשים. זה לא יקרה עד שלא תהיה השקעה ממשלתית בכדורגל, בסדר גודל של מאות מיליונים. בתשתיות, במאמנים, במחלקות נוער. לא תשקיעו, לא נגיע לכלום.
"תבואו לאקדמיה של פ.ס.וו ותראו שמתחם האימונים של הילדים והנוער יותר טוב מהמתחם של הבוגרים. יש להם עשרה מגרשים, ארוחות בוקר וצהריים, חדר כושר ענק, מקום לעשות שיעורי בית. בישראל יש עשר קבוצות שמתאמנות על מגרש אחד. אז תגידו לי, מאיפה נוציא שחקנים? אל תספרו סיפורים. זה לא עובד".
חוסר הפרגון לנבחרת משפיע על המחשבות שלך לחזור בעתיד לשחק בישראל?
"אני מודה שזה לא עושה חשק לחזור. כי אתם יודעים איך זה בארץ, אתה לא מבקיע משחק אחד - ומתחילה ביקורת. אם אחזור למכבי ת"א, יצפו ממני ל־50-40 גולים בעונה, מינימום. 20 גולים יהיו אכזבה. לא בטוח שאני רוצה את הלחץ הזה שבוע אחרי שבוע.
"אם אחזור למכבי, זה לא כדי לרצות מישהו, אלא אך ורק כדי לעשות עונה או שתיים ולסגור מעגל. כרגע טוב לי במקום שבו אני נמצא".
ומה עם קאמבק להפועל?
"גדלתי שם, אבל זה לא אומר שום דבר. אין לי שום מעגל לסגור בהפועל. אין לי שנאה למועדון או משהו נגדם, אבל דברים קורים לאורך קריירה. יש מועדון שקרו בו דברים ואני לא רוצה לחזור אליו, ויש מועדון שהיה לי טוב בו, והייתי רוצה לסגור בו מעגל".
מה עמדתך בנושא דור מיכה ועומר אצילי?
"אני לא רוצה להיכנס לזה. מה שלא אגיד, לא אצא מזה טוב. כל אחד יכול לקחת את הסיפור איך שהוא רוצה. שני הצדדים נפגעו, ובסוף אי אפשר לצאת מזה טוב, לא לפה ולא לפה".
* * *
על דבר אחד יסכימו גם המבקרים: זהבי הוא הכדורגלן הישראלי הכי גדול בדור הנוכחי. האופי הנחוש, הכריזמה, ומעל הכל, כמויות השערים, הפכו אותו לאדם שלא יכול ללכת חמש דקות ברחוב בלי שיעצרו אותו עשרות אנשים שמשתוקקים לסלפי.
"כשהייתי בתל אביב עם הנבחרת, יצאתי לרגע מהמלון עם אשתי והילד כדי להסתובב בטיילת ולקנות גלידה. בדרך עשו איתי מאה סלפי, וכולם מפרגנים. אני מקבל המון אהבה, הרבה חום. זה מה שמיוחד בעם שלנו. לפעמים זה קצת יותר מדי וחוצה גבולות, אבל זה האופי של הישראלים.
"הקלטתי לעצמי מאגר של עשרות סרטוני ברכה לימי הולדת, שיהיה לי לשעת הצורך", הוא אומר, "הם ממוינים בטלפון של שדו, לפי השם המתחלף של חתן השמחה. ככה, ברגע שמגיעה בקשה, הוא יכול לשלוח סרטון".
לְמה אתה מתגעגע בישראל?
"אני מאוד אוהב את מזג האוויר. כבר חמש שנים אני לא בארץ, ואני כמעט לא מגיע. עשיתי התנתקות. כשאני בארץ זה בדרך כלל לנבחרת, ורק לשבוע־שבועיים.
"בסוף, אני מאוד אוהב איך שהחיים שלי ושל המשפחה נראים מחוץ לישראל. ואז, כשאני בא לבקר, אני רואה את כל המשפחה והחברים יחד, באופן מרוכז, וחוזר להולנד לחיים הפשוטים והרגועים שלי. כמה שאני אוהב את ישראל, זה לא מספיק רגוע לי כרגע".
אתה רואה בהולנד טלוויזיה ישראלית?
"כן, יש לנו אתרים שאפשר לראות דרכם. אין לי הרבה זמן, אבל כשיש, אני יושב עם אשתי ורואה. משתדל כמה שפחות חדשות, כי הם רק מראים מה לא טוב וטוחנים את המוח. אני מעדיף לא לבזבז את הזמן שלי. אז אני רואה כדורגל וסדרות. ראיתי לאחרונה 'השוטרים' ואהבתי".
איזו מוזיקה ישראלית אתה שומע?
"כל הסוגים. עומר אדם, אייל גולן, דודו אהרון, יובל דיין, עידן עמדי, שלמה ארצי. אני אוהב את כולם ואוהב לפרגן להם. כשהם מוציאים אלבום, אני מפרגן בסטורי. זאת דוגמה לפרגון. לא שולחים לי הודעה של 'תעלה, תתייג'. אני פשוט מפרגן".
למי הצבעת בבחירות?
"לא הצבעתי. ודווקא הייתי בארץ עם הנבחרת ויכולתי ללכת להצביע. אבל אני לא אלך להצביע ארבע פעמים. שילמדו להסתדר, הם ילדים גדולים. שיעשו ממשלת אחדות, שיעשו מה שהם רוצים ויסתדרו, ולא יוציאו כספים אדירים בשביל לעשות ארבע מערכות בחירות, ואולי חמש.
"אזרח שהולך להצביע בפעם הרביעית הוא בן אדם טיפש. הוא לא פראייר, הוא טיפש. לא מעניין אותי אינטרסים של ימין, שמאל, מרכז, לא מעניין אותי מי אשם. תסתדרו, תקימו ממשלה ותדאגו לעם. זאת העבודה שלכם".