חשיפה: דקה אחרי דקה - מה קרה לחיל האוויר ב-7 באוקטובר?

זו היתה עוד משמרת שגרתית בבור חיל האוויר, אותו חלל תת־קרקעי מצוחצח ועמוס מסכים, המסתתר עמוק מתחת לבסיס הקריה בתל אביב. סביר להניח שאשת הקבע של למד"ן - להק מודיעין של חיל האוויר - שישבה מול אחד מאותם מסכים, היתה משועממת למדי. עד שלפתע, הבהבה על המרקע שמולה התרעה: משהו חריג קורה במערך האווירי של חמאס. השעון הגדול שנתלה על קיר החדר הראה שמדובר בשעות הקטנות של הלילה. התאריך היה 7 באוקטובר, 2023.

זה כמה שנים למד"ן מנטר מקרוב את המערך האווירי של חמאס. ארגון הטרור אמנם לא מחזיק בחיל אוויר מפותח, אבל עד 7 באוקטובר היו ברשותו כמה עשרות כלי טיס זעירים ובלתי מאוישים, שחלקם הוברחו לרצועה לאחר שיוצרו באיראן. הכטב"מים הללו נועדו בעיקר לתצפיות, ואף נעשה בהם שימוש כדי לאסוף מודיעין לקראת הפלישה לשטח ישראל. אך באותה עת החזיק חמאס גם בכטב"מים מתאבדים, כאלה המסוגלים לתקוף מטרות על הקרקע.

אשת הקבע פעלה על פי הפקודות, והעבירה הלאה את המידע על ההתרחשות החריגה במערך האווירי של חמאס. המידע הגיע לרמשל"ט, מפקד תא השליטה המרכזי של חיל האוויר שנמצא גם הוא בבור, ולאמ"ן, אגף המודיעין של צה"ל. אך בשל מגבלות בפענוח הסימנים שנקלטו בלמד"ן, בבור השליטה של חיל האוויר הפעילות החריגה בעזה לא נתפסה כסימן מקדים למלחמה. "ידעו שמשהו חריג קורה, אבל לא ידעו מה", אומר גורם שבקיא בפרטים.

לטענתו, על בסיס המידע המקדים שהיה בידי חיל האוויר באותה עת, לא היה ניתן להגיע למסקנה נחרצת שחמאס נערך למתקפה רבתי בטווח הזמן הקרוב. רק בדיעבד הובן כי הפעילות החריגה היתה קשורה למתקפה על ישראל.

"לא שאלו למה"

המידע על החריגות בעזה הועבר כאמור מחיל האוויר לאמ"ן, אבל זרימת המידע באותו לילה היתה במידה רבה חד־סטרית: באמ"ן לא עדכנו בתורם את חיל האוויר על האותות החשודים שגם הם קלטו באותן שעות גורליות - הפעלת כרטיסי הסים של כוחות הנוחבה של חמאס.

המידע על הפעלת כרטיסי הסים לא היה היחיד שלא הועבר לחיל האוויר. מתחקיר חיל האוויר על 7 באוקטובר, שחלקים נרחבים ממנו מתפרסמים כאן לראשונה, עולה כי במהלך כל אותו לילה אומלל, איש בצבא לא עדכן את חיל האוויר בפרטי־הפרטים המתרחשים בעזה. בעוד שבאמ"ן, בשב"כ ובפיקוד הדרום ניסו לברר את פשר הפעלת כרטיסי הסים, ובעת שהרמטכ"ל עצמו ערך בשעה ארבע לפנות בוקר חיתוך מצב יוצא דופן עם אלוף פיקוד הדרום ועם ראש אגף המבצעים - בבור חיל האוויר נמשכה השגרה המנומנמת.

אפילו מפקד חיל האוויר לא הוכנס בסוד העניינים במהלך ליל 7 באוקטובר, ולא זומן לשום דיון שנערך בנושא. ובכל זאת, לאחר חיתוך המצב שערך הרמטכ"ל לפנות בוקר, בבור חיל האוויר כן התקבלו הנחיות מאגף המבצעים של המטה הכללי.

על פי ההנחיות הללו, שהגיעו סביב השעה 04:45 לפנות בוקר, החיל נדרש לתגבר את גזרת עזה בכטמ"ם (כלי טיס מאויש מרחוק) אחד, ולהעביר שני מסוקי קרב מדגם אפאצ'י שהיו בכוננות בבסיס רמת דוד שבצפון, לגזרת הדרום. כטמ"ם התקיפה הונחה לצאת לדרכו מייד, אך המסוקים התבקשו להגיע לדרום רק בשמונה בבוקר. 

אולי בשל כך בחיל האוויר לא הכבידו בשאלות, ולא ניסו לברר מה פשר העלאת הכוננות בעזה. זאת אף שבחיל כן ידעו, כאמור, על הפעילות החריגה במערך האווירי של חמאס באותו הלילה. "העלאת כוננות שמגיעה מאגף המבצעים זה דבר שקורה בשגרה, ולא תמיד אתה טורח לשאול למה קוצרה הכוננות או למה צריך כטמ"מ נוסף", מסביר גורם שבילה לא מעט שעות בבור חיל האוויר. "גם ב־7 באוקטובר לא שאלו למה".

הפעילות החריגה במערך האווירי, כרטיסי הסים, שיחת הרמטכ"ל, קיצור כוננות המסוקים, הקפצת הכטמ"ם - האמת העצובה היא שאיש בחיל האוויר, בצה"ל או בקהילת המודיעין, לא חיבר את כל הנקודות הללו יחד. בתוך פחות משעתיים ייפתחו שערי הגיהינום. המשמרת המנומנמת בבור תהפוך לסרט הוליוודי עתיר תקציב שיצא משליטה, קטסטרופה בהילוך איטי, עם סוף טרגי במיוחד.

ומה באשר לאותם כטב"מים מתאבדים של חמאס? הם נטלו חלק בהתקפה באותו היום, במטרה להשמיד את מערך ההגנה הישראלי לאורך גדר הגבול. לדברי גורם הבקיא בפרטים, הם לא הסבו נזק משמעותי.

תחקיר חיל האוויר על 7 באוקטובר אמנם משבח את פעילותה של אותה אשת קבע מלמד"ן, אך כמעט ואינו מתעכב על ליל 7 באוקטובר, על המודיעין שהתקבל או לא התקבל באותן שעות, ועל הנטייה של חיל האוויר שלא להכביד בשאלות כאשר מתקבלות פקודות מאגף המבצעים. רוב־רובו של התחקיר עוסק בהתרחשויות בבור חיל האוויר, ורק החל מהשעה 06:30 בבוקר 7 באוקטובר ועד לחצות אותו היום. יום הלחימה הראשון, של מלחמה הנמשכת כבר שנה וחצי.

קצינים בצה"ל, בעבר ובהווה, מביעים ביקורת חריפה על ההחלטה שכמעט ולא לתחקר את ליל 7 באוקטובר בחיל האוויר, וגם על מסקנות תחקיר יום הקרב עצמו, שכבר הוצג בפורומים רחבים. עוד נגיע לביקורת הזו, ולטענות אחרות המופנות כלפי מוסד התחקירים בצה"ל באופן כללי.

אך לפני כן, ראוי להתעכב על תחקיר 7 באוקטובר עצמו, המגולל לפרטי־פרטים את האופן שבו הגיב חיל האוויר למתקפת הפתע האכזרית - ויש להודות, גם המבריקה - של חמאס.

המידע על ההתרחשות החריגה במערך האווירי של חמאס הגיע למפקד תא השליטה המרכזי של חיל האוויר, ולאמ"ן, אך בשל מגבלות בפענוח הסימנים, לא נתפס כסימן מקדים למלחמה. "ידעו שמשהו חריג קורה, אבל לא ידעו מה", אומר גורם שבקיא בפרטים

כיאה לחיל האוויר, התחקיר, שטרם סוכם בידי הרמטכ"ל הרצי הלוי ומוגדר עדיין בגדר טיוטה, עמוס בנתונים, גרפים וסרטונים. הוא מספר סיפור מורכב על מכונת מלחמה שהופתעה לחלוטין, אך לאחר שעות בודדות של התעשתות, פעלה כמיטב יכולתה ובכל הכלים שעמדו לרשותה. הסיפור הזה עומד בסתירה לשורה ארוכה של עדויות וכתבות בתקשורת, שלפיהן החיל כמעט ולא תפקד במהלך יום הלחימה של 7 באוקטובר. "נכון שהיו אנשים שהסתכלו לשמיים באותו יום, ולא כולם ראו שם מטוס או מסוק", אומר בתגובה לכך גורם בחיל האוויר. "אבל זה לא אומר שלא היינו במקומות אחרים".

ואכן, נתונים שנחשפים כאן לראשונה מעידים שבמהלך יום הלחימה של 7 באוקטובר ירה חיל האוויר 11 אלף פגזים, הטיל יותר מ־500 פצצות כבדות במשקל של טון ושיגר 180 טילים. על פי הנתונים, במהלך יום הקרב חיסל החיל אלף מחבלים. גם אם מדובר בהגזמה, אלו מספרים מרשימים.

"באותו בוקר נורא נכשלנו בהגנה על אזרחי ישראל", אומר גורם בחיל האוויר. "אבל כן צריך לומר שמ־06:29 בבוקר עשינו כל מה שיכולנו. התנפלנו, המראנו עם כל מה שהיה אפשר, חתרנו למגע, חברנו לכוחות בשטח, הטסנו אלפי לוחמים, פינינו מאות פצועים ומ־07:15 של אותו בוקר, לא הפסקנו לתקוף, עד היום".

מהתחקיר עולה עוד כי פרט למערכי התקיפה, גם היחידות המיוחדות של החיל - שלדג ו־669 - נטלו חלק נכבד בפעילות הקרבית, וכי מסוקי הסער של חיל האוויר הנחיתו בגזרת עזה במהלך יום הלחימה כ־1,700 לוחמי חי"ר, ופינו יותר מ־150 נפגעים. באחת הגיחות נפגע בעצמו מסוק יסעור, והושמד בטיל אר.פי.ג'י לאחר שביצע נחיתת חירום. גם מערך ההגנה האווירי התמודד, בהצלחה יחסית, עם המטח הכבד ביותר שנורה אי פעם לעבר מדינת ישראל. במילים אחרות, השמיים לא היו ריקים לחלוטין.

נכון. החיל המתוקצב והחזק ביותר בצה"ל, אימת המזרח התיכון כולו, התגלה באותו יום במערומיו. גם כותבי תחקיר חיל האוויר דאגו להדגיש כבר בראשית הדברים את העובדה שחיל האוויר נכשל כישלון חרוץ במשימתו להגן על אזרחי מדינת ישראל ועל גבולותיה. ובכל זאת, נראה שמרגע שחיל האוויר הותקל, ב־06:30 בבוקר, הוא כן פעל היטב ותוך הפגנת יוזמה, תושייה וחתירה למגע.
חומרי תחקיר חיל האוויר, המבוססים על מסד נתונים אדיר שהגיע באופן בלעדי לידי "שישבת", משרטטים בצורה מלאה את הקרב שניהל החיל ב־7 באוקטובר, ומספקים את התשובה הטובה ביותר עד כה לשאלה המייסרת: איפה היה חיל האוויר?

"באותו בוקר נורא נכשלנו בהגנה על אזרחי ישראל", אומר גורם בחיל האוויר. "אבל כן צריך לומר שמ־06:29 המראנו עם כל מה שהיה אפשר, חתרנו למגע, חברנו לכוחות בשטח, פינינו מאות פצועים ומ־07:15 לא הפסקנו לתקוף, עד היום"

נוהל ההפללה

את תחקיר חיל האוויר על 7 באוקטובר ביצעו 20 קצינים בכירים בחיל האוויר, בדרגות תא"ל ואל"ם. מדובר באנשי מילואים בעלי ניסיון עשיר בחיל, אך כאלה שלא לקחו חלק פעיל בשרשרת קבלת ההחלטות ב־7 באוקטובר.

הם התבססו על מסד נתונים אדיר, הכולל תיעוד מפורט של כל גיחה שבוצעה בגזרת עזה ב־7 באוקטובר. המסד הזה הולבש על מפה אינטראקטיבית, שמראה בלחיצת עכבר כל תקיפה שביצע חיל האוויר, כולל שעה ומקום מדויקים, סוג החימוש שנורה, הכלי שירה אותו, הטייסת הרלוונטית ותוצאת הפגיעה (השמדה של רכב, חיסול של מחבל וכו').

המפה, שניתן לצפות בה גם על ציר הזמן, מראה כיצד בשלוש השעות הראשונות עוד פעל חיל האוויר בהיסוס, וכשהוא רחוק מהבנת תמונת המצב בשטח. כך למשל בשעה 08:18 בבוקר, נמצאו מעל עזה רק שישה מטוסי קרב (חלקם היו מצוידים בטילי אוויר־אוויר, ולכן לא היו יעילים לבלימת המתקפה), חמישה מסוקי קרב ושלושה כטמ"מים.

על פי התחקיר, מפקד חיל האוויר, האלוף תומר בר, הגיע לבור בשעה 07:03, והגדיר מצב מלחמה בשעה 07:10. מספר שתיים בחיל, ראש המטה תא"ל עומר טישלר, התייצב במרכז השליטה ב־07:44. בעוד טישלר, שמתוקף תפקידו אחראי על הפעלת הכוח, תופס פיקוד על המשל"ט, עסק בר בהערכות מצב עם הרמטכ"ל.

בשעתיים הראשונות, במשל"ט עדיין היו משוכנעים שהם מתמודדים עם מספר חדירות מוגבל בלבד. רק ב־9:30, כאשר תמונת הקרב הלכה והתבהרה, הנחה בר את הטייסים בשטח לתקוף את כל מרחב הגדר מבלי לבקש לכך אישור. ב־10:30 במשל"ט הבינו שהבעיה העיקרית שהם מתמודדים עימה היא גלי מחבלים, שממשיכים לחדור בהמוניהם דרך הגדר. בסרטון מאותה שעה ניתן לשמוע בקשר את ההוראה הבאה: "מי שאין לו משימה, הולך לפרימטר ומוודא שאין כניסה לשטחנו".

הנתונים מראים כי מרגע זה, מספר התקיפות שביצעו טייסי חיל האוויר עלה דרמטית. "במשל"ט אמרו 'די, תוקפים כל מה שבמרחב הגדר, בלי הפללה'", אומר אדם שנכח במקום באותו יום.
בהקשר זה חשוב לבאר את נוהל ההפללה. היכולת של טייסי הקרב ומפעילי הכטמ"מים לזהות מהאוויר אם על הקרקע נמצאים מחבלים, אזרחים או חטופים - מוגבלת מאוד. לשם כך הם נעזרים בדרך כלל בהכוונה של כוחות קרקע.

במקרים מסוימים הטייסים אכן תקשרו עם כוחות הקרקע ואפילו עם אזרחים, לעיתים אף באמצעות הטלפונים הניידים הפרטיים שלהם, וקיבלו מהם הנחיות לתקיפה. אך כפי שניתן לראות משפע הסרטונים שמוצגים בתחקיר, במקרים רבים לא היה מי שיכווין את הטייסים, והם נותרו מבולבלים והתלבטו ארוכות אם לתקוף או לא. "יכולים להיות שם גם חטופים", אומר אחד הטייסים שמרחף מעל קבוצת חמושים גדולה, בסרטון המופיע בתחקיר.

למרות הקושי המובנה הזה, אחת המסקנות העולות מתחקיר חיל האוויר היא שבמשך זמן ארוך מדי, הטייסים בשטח המשיכו להיצמד לפקודות ולשרשרת האישורים הנהוגה בחיל האוויר, ולא הבינו בעצמם שעליהם לעבור למדיניות אש מתירנית בהרבה. בעת הצגת התחקיר בפני פורומים שונים בחיל האוויר, אף נעשה שימוש במילים "ציות יתר" כדי לתאר את התנהלות הטייסים בשעות הראשונות.

"מה לעשות שחיל האוויר זה חיל של בוקים?", אומר בכיר לשעבר בחיל. "עד שהאישור לא עובר את כל שרשרת הפיקוד לפי הנהלים, לא יורים. זה חלק מהתרבות הארגונית". קצין אחר בחיל, שנחשף לפרטי התחקיר, אומר ש"ב־99 אחוז מהזמן ההתנהלות המרובעת של חיל האוויר זה דבר טוב. אבל ברגעים של כאוס אתה צריך גם לדעת לצאת מהקופסה ולעבוד בניגוד לנהלים. ב־7 באוקטובר זה כמעט ולא קרה".

ב־06:30 טס מעל הרצועה כטמ"ם תקיפה אחד, שתוגבר בכטמ"ם נוסף (שהוקפץ בהנחיית אגף המבצעים ב־04:45). כטמ"ם שלישי, שנמצא בשגרה מעל איו"ש, הוסט במהירות גם הוא לעזה. זה היה הכוח האווירי היחיד בסביבה בשעה וחצי הראשונות

עם זאת, גורמים בחיל האוויר מספרים שבשלב מסוים לאורך היום החלו בחיל להשתמש בשיטת תקיפה חדשה, שהומצאה תוך כדי תנועה: כטמ"מים שריחפו באזור וכבר סיימו את התחמושת שלהם, החלו להכווין מהאוויר מטוסי קרב ששייטו בגזרה בגובה רב. שיטת העבודה הזו לא תורגלה בחיל מעולם, ובוצעה כמה פעמים לאורך אותו היום.

לרוקן את הים בכפית

במקביל להרכבת הפאזל של תמונת המצב הכאוטית, החלו במשל"ט לצבור את כל כוחות חיל האוויר הזמינים. בשעה 06:30 של 7 באוקטובר, החזיק חיל האוויר ב"כוננות קצרה" - 25 כלי טיס בלבד, ובתוך כך כלולים גם מסוקים ומטוסים שאין להם יכולות תקיפה. לאורך היום, וככל שחיל האוויר יצבור כוח, תגיע כמות הכלים באוויר ליותר מ־120.

אבל גם לאחר שהוקפצו, לכלים הללו לקח זמן להגיע לזירה, ומרגע שסיימו את התחמושת שלהם (וזה קרה כמעט בכל גיחה), הם נאלצו לשוב לבסיס כדי להתחמש מחדש. כך, למשל, צמד מסוקי האפאצ'י שהיו בכוננות ברמת דוד, הוקפץ כמה דקות לאחר השעה 06:30, טס דרומה במשך כ־50 דקות, והגיע לגזרה רק בשעה 07:44. התקיפה הראשונה של זוג המסוקים בוצעה בבסיס האוגדה ברעים, בשעה 08:03, כלומר שעה וחצי לאחר תחילת המתקפה.

ב־06:44 בבוקר הוקפצו לאוויר גם שני צמדים של מטוסי קרב - אחד לדרום והשני לגבול הצפון - במטרה למנוע חדירה של מטוסי אויב. אלא שהמטוסים הללו היו מצוידים בטילי אוויר־אוויר בלבד, ולא היו רלוונטיים לבלימת המתקפה הקרקעית.

אבל היה משהו שבכל זאת שיחק לידי חיל האוויר באותו יום. בגלל שהיה זה השבוע של חג הסוכות, חיל האוויר לא ערך אימונים ורבים מהמטוסים שלא היו בכוננות, כבר היו מחומשים. "באימונים טסים בדרך כלל בלי תחמושת", מסביר טייס ותיק. "אבל בגלל שלא היו אימונים, ובגלל שהיתה דריכות בגלל חגים (לגזרת איו"ש ולבנון - א"א), חלק מהמטוסים שלא היו בכוננות קצרה חומשו מבעוד מועד. לכן, כשהטייסים הוקפצו והגיעו לטייסות, הם מצאו מטוס מוכן להמראה". בהקשר זה יש לציין כי תהליך החימוש של מטוס קרב יכול לארוך כמה שעות, וכי העובדה שחלק ניכר מהמטוסים היו מחומשים חסכה זמן רב.

בשעה 10:56 כבר ריחפו מעל עזה 15 מטוסי קרב, 13 מסוקי קרב ו־14 כטב"מים. שעתיים וחצי אחר כך, ב־13:30, נמצאו בגזרה 20 מטוסי קרב, 23 מסוקי קרב ו־25 כטמ"מים. גם השליטה בכוחות מהבור, שבתחילת הדרך נוהלה רק מתא שליטה אחד, הלכה וצברה תאוצה: עד סוף היום נפתחו בבור חיל האוויר 15 תאי שליטה נפרדים, מחזה שלא נראה בעבר. כל התאים הללו מולאו באנשי מילואים של החיל, שהגיעו לבור בהמוניהם.

מפת התקיפות של שעות הבוקר והצהריים מספרת סיפור זוועתי: הפצצות חיל האוויר עוקבות אחר תוואי גדר הגבול, נצמדות לשבילים החוצים מתוך רצועת עזה מזרחה לכיוון ישראל, ומקיפות כמעט את כל יישובי ובסיסי הגזרה. כמה מהפצצות מסומנות ככאלו שנפלו בתוך הבסיסים והיישובים עצמם. על פי נתוני התחקיר, 81 אחוז מהתקיפות במהלך היום כולו בוצעו על תוואי הגדר, 12 אחוז בסמיכות ליישובים, ו־6 אחוזים בתוך בסיסים. אחוז נוסף נורה בתוך יישובים אזרחיים.

דוגמה מעניינת לכך היא קיבוץ ניר עוז: כידוע, עד לשעה מאוחרת לא הגיעו כוחות קרקעיים לניר עוז. תקיפות חיל האוויר, שמנקדות את הגדר ההיקפית של הקיבוץ ואת השבילים המובילים אליו מכיוון עזה, היו העזרה היחידה שאנשי הקיבוץ קיבלו במהלך כל הזמן הזה. למרבה הצער זה לא הועיל להם הרבה.

למעשה, בשעות הראשונות למתקפה, פרט לכוחות אוגדת עזה, חיל האוויר הוא הכוח הצבאי היחיד שפועל באזור. גם כאן, היכולת להועיל מוגבלת. נדמה שהביטוי הטוב ביותר לכך הוא שפע הסרטונים שמרכיבים את תחקיר חיל האוויר על 7 באוקטובר: ניתן לראות בהם שיירות של עשרות כלי רכב ומאות אנשים, בכל הגזרות, שועטים לתוך העוטף, מקיפים את המוצבים והיישובים, ובכמויות אדירות ובלתי נתפסות. גם כאשר השיירות והאנשים האלה מותקפים מהאוויר, לא ניתן לפגוע בכולם או למנוע מהם להמשיך ולהתקדם. הסרטונים הללו ממחישים היטב עד כמה הניסיון לעצור את השטף מעזה היה משול לניסיון לרוקן את הים בכפית.

בסרטון מ־10:30 בבוקר ניתן לשמוע בקשר את ההוראה הבאה: "מי שאין לו משימה, הולך לפרימטר ומוודא שאין כניסה לשטחנו". מרגע זה, מספר התקיפות עלה דרמטית. "במשל"ט אמרו 'די, תוקפים כל מה שבמרחב הגדר'", אומר אדם שנכח במקום

מערך מצומצם

בחזרה לשעות הבוקר. בזמן שמסוקי הקרב עשו את דרכם דרומה, ומטוסי הקרב פטרלו בשמיים כשהם מוכנים לקרבות אוויר־אוויר, מי שתקפו ראשונים באזור הלחימה בעזה היו הכטמ"מים.
עם פתיחת המתקפה, ב־06:30, טס מעל הרצועה כטמ"ם תקיפה אחד, שתוגבר בכטמ"ם נוסף (זה שהוקפץ לגזרה בהנחיית אגף המבצעים ב־04:45). כטמ"ם שלישי, שבשגרה נמצא מעל איו"ש, הוסט במהירות גם הוא לעזה. זה היה הכוח האווירי היחיד בסביבה בשעה וחצי הראשונות של הקרב.

בשעה 07:15 נורה הטיל הראשון מכטמ"ם, במסגרת תקיפה בתוך מושב נתיב העשרה. בסך הכל ירה מערך הכטמ"מים 240 טילים באותו יום, וגרם ל־350 הרוגים, כך לפי נתוני התחקיר.
כוח האש העיקרי שהצטרף לכטמ"מים בשעות הראשונות ללחימה היה מערך מסוקי הקרב (מסק"ר). בשעה 08:40 ריחפו מעל גדר הגבול עם עזה שלושה מסוקי קרב, שהספיקו לירות עד אז 331 פגזים ו־5 טילים. רוב הירי נעשה על רכבים שעברו דרך פרצות בגדר. עד 09:11 נורו 889 פגזים ו־13 טילים ממסוקים, ועד 10:20 נורו כבר 2,153 פגזים ו־32 טילים.

בשלב מוקדם יחסית גם הבינו טייסי מסוקי הקרב שהם לא יכולים להישאר מרוחקים שלושה קילומטרים מגדר הגבול, כפי שקובעות הפקודות, שנועדו להגן על המסוקים מירי נ"מ. "לא מעניין אותי קו שלוש", נשמע אומר תא השליטה לאחד מטייסי המסק"ר, באחד הסרטונים מאותו יום. "המסק"ר התחילו לתקוף בשמונה בבוקר, ולא הפסיקו לפעול עד הלילה", אומר גורם בחיל האוויר.

אלא שכעת מתברר כי מערך המסק"ר של חיל האוויר ב־7 באוקטובר היה מצומצם למדי. בשנים האחרונות הוחלט בצה"ל לעבור יותר ויותר לפעילות של כטמ"מים, על חשבון מסוקי הקרב. כמה מטייסות המסק"ר בחיל נסגרו בשל כך, וטייסת נוספת עמדה בפני סגירה. בשל כך, בחיל האוויר לא טרחו לתחזק את כל מסוקי הטייסת הזו, והחלו בפועל להפריש אותם משירות. מתחקיר חיל האוויר עולה כי ב־7 באוקטובר 44 אחוזים ממסוקי הקרב של חיל האוויר - כלל לא היו שמישים. הם לא השתתפו ביום הלחימה.

אחת ממסקנות התחקיר היא לחזק מחדש את מערך המסק"ר, שהתגלה במהלך 7 באוקטובר כיעיל הרבה יותר מכטמ"ם, בין היתר מפני שהוא מאובזר בתותח ומסוגל לבנות טוב יותר את תמונת הקרב.

מערך המסק"ר אולי נלחם בחירוף נפש, אך לא קיבל בתחקיר ציון גבוה מדי על תפקודו. מי שכן זכה לשבחים הוא מערך כוחות האוויר המיוחדים, שכולל את יחידות שלדג ו־669. יחידת שלדג חתרה למגע יותר מכל גוף אחר בחיל האוויר ב־7 באוקטובר, ו־13 לוחמים שלה היו כוח התגבור הראשון שנחת בשטח, בשעה 8:47 ליד בארי (הכוח הזה ספג ביקורת חריפה על תפקודו, בתחקיר נפרד שנערך על הקרב בבארי). בסך הכל הונחתו בגזרה במהלך היום 270 לוחמי שלדג, כולם על ידי מערך מסוקי הסער של חיל האוויר. רבים מאותם לוחמי שלדג נפצעו באותו יום, וכמה מהם נהרגו.

כמו כל מערכי חיל האוויר, גם מערך מסוקי הסער פעל ללא ליאות במהלך היום. בסך הכל הנחיתו מסוקי הסער 1,500 לוחמי חי"ר (נוסף על 240 לוחמי שלדג) ופינו 157 נפגעים ב־63 גיחות, כאשר הפינוי הראשון נעשה ב־8:10 בבוקר. לפינויים הרפואיים הללו הצטרפו כמובן צוותים של יחידת החילוץ 669. כאמור, אחד ממסוקי הסער, מדגם יסעור, נפגע בעת שהנחית בגזרה כוח של 50 לוחמי גדוד 890 מהצנחנים.

גם מערך ההגנה האווירית תפקד היטב, כך לפי התחקיר. מטח הפתיחה שירה חמאס לעבר ישראל כלל 1,014 פריטי חימוש, שנורו בתוך 20 דקות בלבד. ביחס למספר האדיר הזה, אחוזי היירוט של המערך היו גבוהים. לאורך היום ירה חמאס 3,700 פריטים, וחלק מסוללות כיפת ברזל הגיעו למצב שבו נגמרו להן המיירטים.

מהתחקיר עולה עוד כי לו כמה חוליות בודדות של מחבלי נוחבה היו מגיעות לבסיסי חיל האוויר במרחב הדרום, הבסיסים הללו היו נחדרים ללא קושי. בדיעבד יתברר כי כמה חוליות אכן עשו את דרכן לעבר הבסיסים, כשהן מצוידות במפות מפורטות שלהם. לפי הערכות שונות, החוליות הללו לא הגיעו לבסוף לבסיסים מכיוון שפנו לעבר מסיבת הנובה.

"להתכונן לאירוע איקס"

מכל המערכים של חיל האוויר, הסיפור העצוב ביותר הוא זה של מטוסי הקרב. דווקא המערך היוקרתי ביותר של החיל היה הכי פחות יעיל באותו יום. היתרון האדיר של ישראל אל מול אויביה, הפך ב־7 באוקטובר לחיסרון ענק.

טייסי הקרב זקוקים, כאמור, להכוונה כדי לתקוף מטרות מזדמנות על הקרקע, בשל המהירות והגובה הרבים שבהם הם טסים. לאורך היום תקפו מטוסי הקרב חוליות ורכבים שנעו בתוואי הגדר, אך קשה לומר שתקיפות אלה היו מועילות במיוחד, וממילא הן לא היו רבות, שכן מרבית התקיפות לאורך הגדר התמקדו בעניין לא רלוונטי לחלוטין.

כאן דרוש הסבר קצר: בחיל האוויר הוכנו מראש פקודות מגירה למקרה של פשיטה של חמאס לשטח ישראל, או מה שהוגדר בצה"ל כ"פרש פלשת". הנחת העבודה היתה, שפשיטה כזו תיעשה מתחת לפני הקרקע, ב"מנהרות התקרבות" שפתח היציאה שלהן סמוך לגדר הגבול. פקודות המגירה לתקיפת מנהרות ההתקרבות הופעלו כבר בשעה 07:50, ולאורך היום מטוסי הקרב תקפו חלק ניכר מנקודות הציון שהופיעו בהן. אלא שבגלל שפשיטת חמאס נעשתה מעל לפני הקרקע ולא באמצעות מנהרות, המנהרות הללו היו ריקות מאדם. התחמושת שהטילו עליהן מטוסי הקרב התפוצצה ברעש גדול, אך מבלי לפגוע כמעט באיש.

ב־10:30 הופעלה גם פקודת המגירה "חרב דמוקלס", שבמסגרתה תקף מערך מטוסי הקרב מפקדות ומחסני אמל"ח של חמאס עמוק בשטח הרצועה. גם אם התקיפות הללו היו יעילות, מובן שהן לא היו רלוונטיות לבלימת הפשיטה הקרקעית. כך או אחרת, במהלך היום הטילו מטוסי הקרב 530 טון של פצצות על רצועת עזה, כמות אדירה של חומר נפץ.

מסקנות תחקיר חיל האוויר קובעות כי "סיבת השורש לכישלון" ב־7 באוקטובר הוא "פער באפקטיביות", שנבע מ"מלחמה בהפתעה, ללא היערכות מוקדמת, פער מול מתאר הייחוס, והבנה איטית של תמונת הקרב ביחס למהלכי האויב". ובמילים אחרות, מסקנות התחקיר הן שחיל האוויר לא היה מוכן למתקפת הפתע של חמאס, אך מרגע שנתקל בה פעל באופן מספק.

"כל מבצעי התחקיר הם קצינים שדפוסי החשיבה שלהם זהים לקונספציה, ושמכירים היטב את כל הקצינים שאותם הם מתחקרים", אומר קצין מילואים בחיל האוויר שהשתתף במלחמה. "לאילו מסקנות חריפות או פורצות דרך הם כבר יכולים להגיע?"

לא כל מי שנחשף לתחקיר מסכים עם הקביעה הזו, או עם מסקנות התחקיר באופן כללי. "זה תחקיר לא טוב", אומר קצין מילואים בחיל האוויר שהשתתף במלחמה. "הסאבטקסט שלו זה שגם אם החיל לא עבד הכי טוב והכי מהר, בסוף הוא קיבל הגדרות מהצבא הגדול, ועמד בהן. כלומר אמרו לו להתכונן לאירוע איקס, ולזה הוא נערך בצורה טובה ואת זה הוא ביצע.

"ברגע שהכלים נשברו, החיל לא ידע לתפקד, אבל את זה כמעט ולא ביקרו בתחקיר. בנוסף, כל מבצעי התחקיר הם קצינים שיצאו לפני שנייה מהמערכת. אלה אנשים שדפוסי החשיבה שלהם זהים לקונספציה, ושמכירים היטב את כל הקצינים שאותם הם מתחקרים. לאילו מסקנות חריפות או פורצות דרך הם כבר יכולים להגיע?".

הטענות הללו נשמעות, וביתר שאת, גם מכמה קצינים בצבא היבשה, שנחשפו לתחקירים של "הצבא הירוק". לדברי אחד מהם בתחקירים הללו, שבשבועות האחרונים הלכו והבשילו לקראת הצגתם בפני הרמטכ"ל, ישנו ניסיון "לקבע נרטיב ש־7 באוקטובר היה פנצ'ר, ושמאז הכל בסדר ואנחנו מנצחים".

גורם בחיל האוויר טוען מנגד כי "חברי צוות התחקיר היו עצמאיים לגמרי והיה להם מנדט מלא לחקור, לתחקר, לגשת למערכות ולהציג את המסקנות והלקחים".

• • •

בשבוע שעבר הודיע הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי, על פרישה, תוך שהוא מדגיש את נושא תחקירי המלחמה בצה"ל, שחלקם עומדים להיות מוצגים ממש בימים אלה בפני שר הביטחון, ובהמשך גם בפני הציבור. "צה"ל חייב לספק תשובות ולהעמיד תחקירים של אמת: איכותיים, יסודיים ובשקיפות מלאה", אמר הלוי. "בתום התחקירים הצה"ליים נדע טוב יותר לומר מה קרה לנו, מדוע זה קרה וכיצד עלינו לתקן".

בצה"ל אכן מקיימים בחודשים האחרונים את מה שניתן לתאר כתעשייה של תחקירים. פרט לתחקיר חיל האוויר ותחקיר חיל הים, את מפת תחקירי 7 באוקטובר בצה"ל ניתן לחלק לארבעה מוקדי רוחב: תפיסות ההגנה והתפיסות האופרטיביות שרווחו בצה"ל בתקופה שקדמה למחדל; הקונספציה המודיעינית והשתרשותה; קבלת ההחלטות בליל 7 באוקטובר וב־24 השעות שקדמו למתקפה; וקרבות הבלימה מבוקר 7 באוקטובר ואילך.

"תקלה חמורה"

במקביל לארבעת מוקדי התחקיר המרכזיים, נערכים בנפרד 41 תחקירים לקרבות שנערכו ביישובי העוטף ובמוצביו ב־7 באוקטובר. "מדובר בתהליך מסועף מאוד ומורכב", אומר בכיר בצה"ל. "כל תחקיר עובר איסוף, הצלבה ואימות של העובדות, הצגה, התייחסויות, ולבסוף תהליך אינטגרציה שמורכב מאלפי פרטי מידע".

אף שצוותי התחקירים הצה"ליים מונו כבר בחודש מארס 2024, בהבטחה שיסיימו את עבודתם בתוך 5-4 חודשים, עד כה רק תחקיר אחד - של הקרב בקיבוץ בארי - הוצג לציבור. ל"שישבת" נודע גם כי רק השבוע הוצג לפורום המטה הכללי התחקיר על הקרב בכפר עזה. בצה"ל טוענים כי קיום התחקירים התעכב לאחר תחילת המערכה העצימה בצפון, ולאור העובדה שלאורך הזמן מתגלים עוד ועוד נתונים, סרטונים ועדויות הקשורים לקרבות 7 באוקטובר.

בשבוע האחרון השתתף הרמטכ"ל הלוי בעשרים שעות דיונים, הנוגעים אך ורק לתחקירים. "יש מקרים שבהם יש טענה ואז מעמתים אותה עם חומר מוקלט או מצולם", אומר גורם שנכח ברוב השעות הללו לצד הרמטכ"ל. "האווירה בחדר מאוד נוקבת"

במקביל, מתקיימים בצה"ל תחקירים נפרדים העוסקים בסוגיות שונות, כמו ביטחון המידע, פינוי גופות חללים, פינוי יישובים וכו'. מדובר בתהליך שגוזל זמן רב ממפקדי הצבא, ובתוך כך הרמטכ"ל עצמו, וכל זה תוך כדי המלחמה. כך למשל, בשבוע האחרון השתתף הרמטכ"ל הלוי בעשרים שעות דיונים, הנוגעים אך ורק לתחקירים. "בחדר נאמרים דברים נוקבים, יש ויכוחים לא פשוטים", אומר גורם שנכח ברוב השעות הללו לצד הרמטכ"ל. "יש מקרים שבהם יש טענה ואז מעמתים את הטענה עם חומר מוקלט או מצולם. כשיש סיטואציה שבה יש גרסאות סותרות, בסוף הרמטכ"ל חותך את זה. האווירה היא אווירה מאוד נוקבת".

לא כולם משתכנעים מהדברים הללו. קצינים בכירים בעבר ובהווה טוענים שהתחקירים הפנימיים שעורך צה"ל לעצמו אינם חותרים לאמת, אלא מנסים לקבע נרטיב של כישלון רגעי, שהפך להצלחה מסחררת. "התחקירים בצה"ל פשטו את הרגל", אומר קצין בכיר שהשתתף במלחמה. "יש לי הערכה עצומה להרצי על העמידות שלו, על איך שהוא הוביל את הצבא במלחמה. אבל יש לי ביקורת גדולה על העובדה שהתחקירים שלו הם בלוף אחד גדול, אין באמת תחקירים נוקבים.

"כל התחקירים שעשו בצבא, לא שווים את הנייר שהם כתובים עליו. כי מי שיש לו חמאה על הראש, ואחראי לאסון של 7 באוקטובר, לא מסוגל לתחקר את עצמו".

ייתכן שגם הלוי עצמו יסכים עם המשפט האחרון בדבריו של הקצין הזועם. כבר בראשית המלחמה החליט הרמטכ"ל שצה"ל לא יוכל לתחקר את עצמו ביעילות, ופנה לעזרה מבחוץ: במהלך חודש דצמבר 2023 גיבש הלוי צוות מומחים חיצוני שנועד לתחקר את מחדל אוקטובר, והורכב מארבעה קצינים בכירים לשעבר - הרמטכ"ל לשעבר שאול מופז, והאלופים לשעבר סמי תורג'מן, יואב הר אבן ואהרן זאבי פרקש.

לאחר שקיבל את הסכמתם לתפקיד, עמד הרמטכ"ל לדבריו לעדכן בנושא את שר הביטחון דאז, יואב גלנט. אלא שלפני שהספיק לעשות כן, בראשית ינואר, הקמת צוות התחקיר החיצוני וזהות החברים בו דלפו לתקשורת. הידיעה פורסמה ממש תוך כדי ישיבת קבינט, וגרמה למהומה רבתי. גורם שנכח בישיבה נזכר כיצד שרי הממשלה, ובראשם מירי רגב ודודי אמסלם, תקפו את הרמטכ"ל על שהעז למנות לצוות את מופז, שבעבר התבטא כנגד הממשלה. אחת הטענות בציבור היתה שבממשלה מתנגדים להקמת הצוות החיצוני, מחשש שתהיה לו ביקורת גם על הדרג המדיני.

"תהליך הכנת התחקיר של 7 באוקטובר הוא תקלה חמורה", אומר האלוף (מיל') סמי תורג'מן, מפקד פיקוד הדרום לשעבר, שהיה אמור להיות חבר בצוות החיצוני ולתחקר את פיקוד הדרום. "התחקור נועד ללמידה, ולא פחות חשוב מזה - לשיפור האמון של אזרחי המדינה בצה"ל, וקרה ההפך. ככה לא ממנים צוות תחקיר.

"דרג מדיני לא אמור להיות מופתע מהקמת צוותי תחקור. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בתחקור רמה מטכ"לית, שהיא בממשק עם דרג מדיני. בנוסף, צוות התחקור חייב להיות אובייקטיבי. לא נכון לבחור לצוות אנשים, מנוסים וטובים ככל שיהיו, שכבר טרם התחקור יודעים מי אשם באירוע של 7 באוקטובר".

אתה מדבר על מופז?

"אני מדבר על קצינים בכירים שהתראיינו תוך כדי המלחמה והכריזו על אשמת הדרג המדיני, וזאת טרם תחקור. תחקור אובייקטיבי הוא הכרחי לנוכח משבר האמון והשאלות הקשות על תפקוד צה"ל. תחקור הרמה המטכ"לית באירוע כל כך דרמטי מחייב רגישות ואובייקטיביות".

"משקרים בתחקיר חופשי", אומר איש מילואים שמעורב בחקירת קרבות באחד היישובים ב־7 באוקטובר. "מרמת המג"ד ומטה. היו מקרים שראינו בסרטונים משהו אחד, ושמענו מהלוחמים סיפור אחר לגמרי. אתה יושב מול בן אדם ויודע שהוא משקר"

במשך כחודש ימים עוד ניסה הלוי לשכנע את הדרג הפוליטי בדבר נחיצותו של צוות התחקיר החיצוני, אך נתקל בממשלה שנראה כי היתה ונותרה בחרדה מעצם הרעיון שמחדליה שלה עצמה עלולים לעמוד תחת זכוכית מגדלת.

כך או אחרת, מרגע ש"צוות מופז" ירד מסדר היום, הוחלט בצבא לערוך בכל זאת תחקירים פנימיים, או כפי שמכנים זאת בעגה הצבאית, "תחקירים בתוך שרשרת הפו"ש (פיקוד ושליטה)".

"ברור שלתחקירים כאלה יש חסרונות", אומר גורם צה"לי. "אבל לא אישרו לנו קבוצת מומחים, לא הקימו ועדת חקירה ממלכתית או כל ועדת חקירה אחרת, ואז טוענים שצה"ל מתחקר את עצמו בעצמו. מה עוד יכולנו לעשות?"

אף שגם תחקיר חיל האוויר זוכה לביקורת נוקבת, קצינים ששוחחו עימנו טוענים שתחקירי צבא היבשה מתקשים עוד יותר להגיע למסקנות מועילות. "צבא היבשה לא הצליח מעולם לייצר מערכת לומדת, כמו שקיימת בחיל האוויר", אומר אחד מהם. "קצינים הבינו שאם הם רוצים להתקדם בצבא היבשה, הם צריכים ליישר קו ולהגיד בתחקיר את מה שצריך להגיד, ולא את האמת".

"לא נעים לבייש"

הטענה הזו מתיישבת היטב עם דברים שאומר לנו השבוע איש מילואים, שמעורב בחקירת אחד מקרבות היישובים ב־7 באוקטובר. "אנשים משקרים בתחקיר שלי חופשי", הוא אומר. "מרמת המג"ד ומטה. היו מקרים שבהם ראינו בסרטונים משהו אחד, ושמענו מהלוחמים בשטח סיפור אחר לגמרי. אתה יושב מול בן אדם כזה ויודע שהוא משקר לך".

אותו איש מילואים מספר גם, כי במהלך התחקיר העדיף במידת האפשר לעשות הקלות למתוחקרים שלו. "אם למשל אחד הלוחמים ברח, והיו מלא מקרים כאלה, כתבתי בתחקיר שהוא 'נסוג'", הוא אומר. "בכל זאת, לא נעים לבייש את הצבא".

מדובר צה"ל נמסר: "בהנחיית הרמטכ"ל, צה"ל החל במארס 2024 את תהליך תחקור אירועי 7 באוקטובר, תוך כדי לחימה, במטרה להוביל לשיפור וללמידה ומתוך מחויבות למשפחות הנופלים, החטופים והציבור כולו. בהתאם לאופן שבו תחקירים מבצעיים מתבצעים בצה"ל, התחקירים מקצועיים, נוקבים ועמוקים והם מובלים על ידי מפקדים וקצינים בכירים במילואים, בפיקודים, בזרועות ובאגפים.

"מלאכת התחקירים מורכבת ביותר, והיא כוללת יותר מ־40 מוקדי תחקור. קצב התחקור מתקדם בהתאם לקצב הלחימה, תוך מתן עדיפות למאמץ המלחמתי. בסיכום התהליך, הממצאים יוצגו בשקיפות לציבור. הפרטים המובאים בכתבה אינם מהווים תחקירים רשמיים של צה"ל, שכאמור, נמצאים בשלבי סיום ויוצגו לציבור בשקיפות בסיכומם".

itayilnai@hotmail.com