מחדל? אסון? הפקרה?
מפקדי צה"ל הבכירים, מהרמטכ"ל ומטה, מעדיפים להתייחס לאירועי 7 באוקטובר במילה אחת: כישלון. כלומר אירוע רע, אבל כזה שאפשר גם ללמוד ולצמוח ממנו.
ד"ר כרמית פדן, העוסקת במחקר וייעוץ לארגונים בתחומים של חוסן לאומי, מנהיגות צבאית ויחסי צבא-חברה בישראל, מסבירה מדוע "שיח הכישלון" בצה"ל מרכך את אחריות המפקדים, מייצר חוסר אמון בין הדרג הנמוך לבכיר, ומה כל זה אומר על אשמת הרמטכ"ל או הצורך שלו להתפטר מתפקידו. "ברגע שמפקד אומר שיש לו אחריות אבל לא ממש אותה, זה פוגע בעקרון הדוגמא האישית ומקרין על הארגון כולו", היא אומרת.
את הדוקטורט שלה, עשתה ד"ר פדן על התמודדות מפקדים בצה"ל עם אירועי משבר. ה-7 באוקטובר, אירוע משברי בקנה מידה אדיר, נתן לה הזדמנות לבדוק מחדש את התזה שלה.
מהשיחה איתה עולה של"שיח הכישלון" בצה"ל יש גם יתרון: הוא זה שאפשר למפקדי הצבא להמשיך הלאה אחרי הלם 7 באוקטובר, "להפוך את הקערה" ולצאת להתקפה.
"אחד העקרונות המרכזיים שהצבא מקדש הוא עקרון הפעולה", היא מסבירה. "השאלה הראשונה שמפקדים שואלים את עצמם אחרי אירוע משברי, זה האם הם תיפקדו במהלך האירוע ואחריו. לא סתם מדמים את הצבא למכונה, שתמיד שואפת להמשיך ולפעול".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו