"אני תמיד קם מוקדם, אבל היום אני קצת הפוך", מתנצל בקול צרוד דני אביכזר, הידוע כדני A, בתחילת הראיון. בטישירט חלקה ובחיוך גדול הוא נראה שונה מאוד מדמות הפושע המחוספס ומטיל האימה שהוא מרבה לגלם בקולנוע ובטלוויזיה, כולל בימים אלה ממש.
בגיל 52 דני A הוא מותג שפותח לא מעט דלתות בלוס אנג'לס, עם רזומה עשיר כיחצ"ן מסיבות לשעבר, וכמפיק, במאי ושחקן בהווה. סיפור הצמיחה שלו מעורר בעיקר השראה על הדרך שחצב מהילדות האפרפרה בשכונת בת גלים בחיפה - עד לעבודה לצד השמות הבכירים ביותר בתעשייה ההוליוודית.
הוא גדל בשנות ה־70 במשפחה דתית יוצאת מרוקו, השישי מתוך שבעה אחים ואחיות. בשלב מסוים בחרו הוריו, מרים ויצחק, להגשים חלום ועברו לאמריקה. "הייתי בן 9 כשעברנו לברוקלין. אבא שלי תמיד רצה לגור בניו יורק. לא דיברתי אז אנגלית, ולא הבנתי בכלל מה קורה סביבי, אבל לאט־לאט התאקלמתי".
כילד בבית ספר דתי בברוקלין הוא חלם על דבר אחד: הופעה על המסך. "תמיד רציתי להיות שחקן. הסרט הראשון שראיתי בקולנוע היה 'גריז' עם ג'ון טרבולטה. השתגעתי עליו. ראיתי גם את 'רוקי', עם סילבסטר סטאלון. בגללם רציתי לשחק. כילד הייתי הולך לאודישנים ולצילומים, גררתי איתי את אמא שלי".
אבל הפרסום והתהילה לא הגיעו בתזמון המצופה, ובמקומם התדפקו החיים האמיתיים בדלת. "הלכתי לכיוונים אחרים, בתחום חיי הלילה, אבל לאט־לאט הבנתי שאני צריך להקשיב לחלום שלי ולהשלים את ההגשמה העצמית שלי".
לאורך מסלול ההמראה המקצועית שלו הוא זכה לגלם דמויות בסרטי קולנוע מדוברים דוגמת "הזאב מוול סטריט", "איש הקרח", "האירי" ו"לנסקי". בשנים האחרונות הפיק וביים בעצמו יותר מעשרה סרטים - שבהם הוא גם מקפיד לשחק.
כיום הוא "חבר של כולם", זורק באגביות שמות מפורסמים בהוליווד, החל מג'סי אייזנברג וקווין קונלי, ועד לאדריאן ברודי והקולגות הישראלים ליאור רז, גל גדות ונועה תשבי. "אלה השמות הכי נוצצים מישראל, וכולנו חברים טובים בלוס אנג'לס. את ליאור ואת נועה אני מכיר שנים, את גל אני מכיר טוב, וגם את בעלה. ישראלים תמיד מוצאים זה את זה".
הקריירה הפתלתלה של דני A הושקה בשנות ה־90, כשהיה בן 21, אז החל לכהן כיחצ"ן מצליח של מסיבות נחשקות בניו יורק. "אני והחברים שלי היינו יוצאים בלילות, ומישהו אמר לי 'אתה תמיד מגיע עם כל כך הרבה אנשים, למה שלא תעבוד בזה?'. משם זה התגלגל, כי דרך חיי הלילה הכרתי עוד ועוד אנשים חשובים". בשני העשורים הבאים ביסס לעצמו מעמד ומוניטין, כשהפך גם לבעלים של מועדונים בניו יורק ובלאס וגאס.
"נהניתי מאוד. חיי הלילה הם מטורפים, והייתי צעיר, כך שבשבילי זה היה הכי כיף בעולם. האירוע הכי גדול שעשיתי היה ביום האחרון של 1999, במעבר למילניום החדש. זאת היתה מסיבה בסטודיו 54 בסגנון הסבנטיז, זה היה פסיכי. אני זוכר גם איך פגשתי בפעם הראשונה את מייקל ג'ורדן. הוא הגיע לאחת המסיבות שלי, והתרגשתי מאוד. לא האמנתי שאני פוגש כוכב בסדר הגודל שלו".
ההצלחה שלו כיחצ"ן מסיבות הפכה את השם דני A למותג. "באנגלית השם 'אביכזר' היה מסורבל ואנשים הסתבכו, אז אמרתי 'תקראו לי דני A'. היה לי חבר טוב שאמר לי שזה לא יתפוס, כי אנשים צריכים שם משפחה - והוא טעה. דני A תפס בגדול".
בינתיים המשיך לפלרטט עם אודישנים, וכמיטב המסורת הישראלית בגולה זכה לגלם שוטר, מלצר ועבריין. אבל הפריצה הגדולה עדיין לא הגיעה. "נהייתי הדמות הזאת של חיי הלילה בניו יורק. האיש שאליו מתקשרים כדי לצאת לבלות. גם מי שהגיע מהארץ בא אלי. זה היה כיף, עד שכבר נמאס לי".
בסצנת חיי הלילה יש גם לא מעט סכנות של פשע, אלימות וסמים.
"לא אצלי. בחיים לא עשיתי סמים, ואני גם לא שותה הרבה, כמה כוסות יין מספיקות לי. תמיד קמתי בבוקר מוקדם לעבודה על הלילה הבא ועל ההצלחה בעתיד. זה תמיד היה הראש שלי".
החסידים נתפסו מבריחים
אחרי שנים ארוכות בסצנה הלילית עלה בו רעיון לעשות סרט קצר, "רק כדי לראות אם בכלל אני נהנה מזה". הוא הפיק, ביים וגילם את התפקיד ראשי בסרט ביכורים בן 12 דקות בשם "דמויות", על אדם שמתחיל לשחק דמויות של אל פאצ'ינו כשהוא נכנס ללחץ. הסרט האזוטרי, ששיחקו בו שרה פוסטר ולוקאס הארטס, שוכן לנצח בין דפי ההיסטוריה.
התיאבון ליצירת סרטים גדל, ודני A החליט ללכת על פיצ'ר ראשון באורך מלא. התוצאה היתה "סוחרים קדושים", שהתבסס על סיפור אמיתי של חרדים חסידים שהבריחו בשנות ה־90 כדורי אקסטזי מאמסטרדם לניו יורק.
"עבדתי ארבע שנים וחצי על הסרט הזה. נתקלתי בסיפור כשקראתי ב'ניו יורק טיימס' כתבה על המבריחים הדתיים האלה - ונדלקתי. ראיתי מייד בדמיון שלי איך אני הופך אותו לסרט. לא ידעתי אם החסידים ידעו מה הם מעבירים, והבנתי שיש שם דמות חזקה של צעיר שלא באמת הבין מה הוא עושה. הרגשתי שאני חייב לפצח אותו, וקניתי את הזכויות לסיפור מהעיתון.
"גייסתי כותב ועבדנו ביחד על התסריט לסרט. שלחתי לג'סי אייזנברג ('הרשת החברתית') בקשה שייכנס לתפקיד הראשי. ג'סי התקשר אלי ואמר: 'אני מוכרח להיות בסרט הזה, מה אני צריך לעשות כדי לקבל את התפקיד?'. עניתי לו 'התפקיד שלך, אחי'. באותו רגע הרגשתי שהקב"ה פתח לי את הדרך".
הסרט, שעלה 1.1 מיליון דולר, יצא לאקרנים ב־2010. את המימון להפקתו גייס ממשקיעים, ובהם חברים ובני משפחה, כולל אמו של הבמאי, קווין אש. "אף אחד לא פתח לי את הדלת לתעשייה, אני פתחתי לעצמי. רציתי מאוד לעשות את זה, אז דחפתי ועשיתי הכל בעצמי. חברים נתנו לי מוטיבציה, אבל לא היה מישהו שלקח אותי ונתן לי הוראות או קיצורי דרך".
ואז הגיעה הפריצה
הבום הגדול הגיע כש"סוחרים קדושים" נבחר להשתתף בפסטיבל "סאנדנס" היוקרתי, אירוע הסרטים העצמאיים הגדול ביותר בארה"ב. "זה עשה הרבה רעש. אנשים מאוד התלהבו בפרמיירה, אמרו שאני גאון. מכרתי את הסרט להפצה. אמנם הוא לא היה הצלחה כמו שרציתי, אבל בזכותו עוד אנשים בתעשייה שמעו עלי".
"אני כמעט תמיד משחק פושעים, למרות שבחיים האמיתיים אני הכי רחוק מזה. כשחקן, אלה התפקידים הכי כיפיים, יש בהם ריגוש ואדרנלין. זה מאתגר לשחק דמות ששונה ממך כל כך. לשחק את עצמך זה הכי קל, ואם הייתי רוצה, הייתי עושה ריאליטי"
הצעד הבא היה פתיחת חברת הפקה פרטית, "2B", והסרט הראשון שהפיק בה היה "Club Life", שהתבסס על דמותו שלו בתקופת חיי הלילה. "משם החלטתי להפיק סרטים יותר גדולים. התחלתי גם לביים, כי רציתי לספר את הסיפורים בצורה שאני אוהב. במאי זה הכובע הכי טוב. אני מרגיש הכי בבית כשאני על הסט, שם אני באלמנט שלי".
במקביל החל לקבל שורה של תפקידי משחק בולטים יותר. הוא שיחק לצד מייקל שאנון ווינונה ריידר ב"איש הקרח", השתתף כאמור ב"הזאב מוול סטריט" ("את ליאונרדו דיקפריו אני מכיר 30 שנה, דרך חבר שהכיר בינינו, ואנחנו חברים טובים, אני מאוד אוהב אותו"), ורשם הישג כששיחק ב־2018 לצד הארווי קייטל בסרט "First We Take Brooklyn", שאותו גם ביים.
באותה שנה הגיעה פריצתו הגדולה בסרט "האירי", דרמת המאפיה האפית שביים מרטין סקורסזה, עם אל פאצ'ינו, רוברט דה נירו, ג'ו פשי והארווי קייטל. "היה מדהים לעבוד עם סקורסזה, וזה חלום לעשות סצנות משותפות עם דה נירו. אין יותר גדול מזה, זאת החוויה המקצועית הכי טובה בעולם".
גם יופי של שורה בקורות חיים.
"בצילומי הסצנה שלנו הוא לא היה חייב לתת לי מכות אמיתיות, אבל הוא נתן לי בכל זאת. זה היה מפתיע, אבל לא כאב לי בכלל. הוא שאל אם אני בסדר, ועניתי לו: 'חיכיתי 40 שנה שדה נירו ייתן לי מכות בסרט של סקורסזה'. זה יצא אחלה". אחרי 'האירי' הרבה אנשים הבינו שאני שחקן רציני, והסתכלו עלי אחרת".
יש פנטזיות על אוסקר?
"אני בכלל לא חושב על אוסקר. אני טיפוס שזוכר מאיפה באתי וזה שאני פה היום - זה כבר פסיכי".
עכשיו דני הוא חלק מהסצנה ההוליוודית, גר בבית פרטי בהוליווד הילס בלוס אנג'לס, אבל הלב, הוא אומר, מושך לישראל. דני A טס באופן תדיר בקו לתל אביב, שם מתגוררים אשתו, הבלוגרית והדוגמנית מאי אלמקייס (24), ובנם הפעוט נואל. השניים הכירו באינסטגרם בתקופת הקורונה, החלו כידידים והתקרבו, למרות פער השנים הגדול ביניהם.
ב־2022 נישאו בחתונת ענק מתוקשרת בישראל, שאליה הגיעו ליאונרדו דיקפריו, פאולו מלדיני, גיא עוזרי וגדודי סלבס מקומיים. עומר אדם ליווה אותם לחופה. "אני מצלם הרבה סרטים בארץ, כי אשתי כאן ואני רוצה להיות איתה ועם הבן שלי", הוא מסביר. "אז אני מוצא דרכים לעבוד בארץ. מאי מדהימה, מספר אחת".
מתוך המניע הרומנטי הזה התגלגל דני A לסדרה "פטריק" של רשת 13, שעלתה השבוע. דרמת מתח בת עשרה פרקים שיצרו שלום אסייג, רועי עידן, אלעד חן ויניב אמודאי, בהפקת יואב גרוס. אסייג מככב בסדרה כפטריק מלול, עבריין בכיר, מראשי משפחות הפשע בישראל, שמתעורר מתרדמת ממושכת, ללא זיכרון, אחרי ששרד ניסיון חיסול.
הוא מגלה מציאות חדשה, שבמסגרתה הוא מנסה להבין מיהם חבריו ומי אויביו. דני A מגלם את עומאר שללה, פושע אירופי מחוספס ואכזרי, ובקאסט מככבים גם יובל סגל, יעל אבקסיס, שלומי קוריאט ואגם בוחבוט.
"יואב גרוס המפיק ואני חברים טובים. הוא ושלום אסייג התקשרו ואמרו לי 'יש תפקיד שאתה מוכרח לעשות'. לחצו עלי למרות שאמרתי לא. עומאר הוא אלבני־אמריקאי, איש קשר בין הפושעים מישראל לפושע הבכיר שיושב באירופה. הוא לא מפחד מכלום, רוצח, סוחט באיומים. כשהבנתי שהצילומים ייערכו בימים שבהם אוכל להגיע לישראל, הסכמתי. תפרו את זה בשבילי, שאספיק לצלם את כל הסצנות שלי מהר".
הסצנות בהשתתפותו צולמו בתוך יממה וחצי, בשיטת הסרט הנע, מהשחר ועד מאוחר בלילה. "כמי שעושה סרטים בעצמי, אני רגיל לקצב מהיר. עבור הדמות ב'פטריק' שיניתי את כל המראה שלי. עשיתי תספורת מאוד קצרה וגם שפם כזה. אחת הסצנות שהכי נהניתי לצלם היתה כשעומאר שט ביאכטה קטנה בלב ים, ומביאים לו אדם שהרגיז אותו. אני יורק בבוז - ואז האנשים שלי מטביעים את הקורבן במים. היה מאוד כיף על הסט, והתגובות שקיבלתי היו מעולות. אני נראה מפחיד מאוד".
שמחת לגלם שוב פושע?
"זה איכשהו בא לי בקלות. אני כמעט תמיד משחק פושעים, אני לא יודע למה. כשחקן, אלה התפקידים הכי כיפיים, יש בהם ריגוש ואדרנלין. בדמות של פושע אתה יכול לצעוק ולקלל, וזה מאתגר לשחק דמות ששונה ממך כל כך. לשחק את עצמך זה הכי קל, ואם הייתי רוצה הייתי עושה ריאליטי".
כשהוא בישראל הוא מתחזק רשימת חברויות ארוכה שכוללת שמות בולטים דוגמת אושרי כהן, צחי הלוי, אנחל בונני ועומר חזן. "אני מאוד אוהב את הארץ ועבדתי עם המון שחקנים מכאן. כמפיק כולם תמיד רוצים לקבל ממני תפקיד, ואני אשמח שהרבה שחקנים ישראלים יראו לעולם את הכישרון שלהם".
מהניסיון שלך, עד כמה התעשייה בארץ שונה מהוליווד?
"בישראל, כשאסי עזר רוצה לעשות סדרה הוא מגיע למנכ"ל קשת, שאותו הוא כבר מכיר. אותו דבר קורה בהוליווד, רק ברמה יותר גבוהה. גם בהוליווד השחקנים מכירים את הסוכנים ואת הקודקודים, וזה עולם קטן. ככה זה עובד, בדיוק כמו בארץ. זה רק נראה גדול מבחוץ, כי יש שם הרבה יותר כסף".
"הסרט על 7 באוקטובר הוא הכי חשוב שאעשה בחיי. הוא יעסוק בשעות הראשונות למלחמה, מ־6:29 עד 18:29. בחרנו לא להיכנס לסיפורים אמיתיים, כי לא רצינו לגרום עוד סבל למשפחות, ולכן בנינו ארבע דמויות בדיוניות, מארבע נקודות מבט"
אביו נפטר לפני כ־20 שנה, אמו ואחדים מאחיו מתגוררים עדיין בברוקלין. האחרים התפזרו בין מיאמי לבית שמש, ונותרו דתיים. גם דני A מספר שיש לו קשר למסורת. "אני מניח תפילין בכל יום ואוכל כשר, אלה דברים שנשארו לי מהבית. אמנם אני לא שומר שבת, אבל אני יהודי מאמין".
איך הרגשת ב־7 באוקטובר?
"פחדתי בגלל אשתי, הבן שלי והמשפחה שלי שחיה בישראל. לא הבנתי מה קורה, מבחוץ זה נראה לי לא אמיתי. איך הצבא לא היה שם? אתה יודע שצה"ל תמיד בא להציל, לעזור... זה היה מאוד מפחיד.
"בשבת ההיא הייתי בניו יורק. ברגע שהבנתי שחדרו מחבלים ושיש מלחמה, ניסיתי לתפוס את אשתי בטלפון, והיא לא ענתה. הייתי בהלם. ניסיתי להגיע לארץ, והכל היה תפוס, היה בלתי אפשרי לטוס. נדבקתי לטלוויזיה. לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות לנו.
"מהר מאוד הבנתי שצריך לעזור למדינה ושמתי את כל הפוקוס שלי על זה. במיאמי גייסנו תרומות עבור נפגעי פוסט־טראומה שמטופלים בישראל, וגייסנו כסף בשני אירועים גדולים לאמבולנסים של איחוד הצלה, בניו יורק ובלוס אנג'לס. ביקשתי מאנשים שאני מכיר, כאלה שיש להם הרבה עוקבים והרבה כוח, להתחיל לדבר על המצב בישראל. כולם פחדו להגיד משהו. הרגשתי שפתאום העולם התהפך. גם כיום, כשאני מצלם סרטים בישראל, אני מרגיש שזה עוזר למדינה".
אנטישמיות היא משהו שהרגשת על בשרך?
"כילד קטן הייתי הולך לבית ספר דתי עם כיפה, והיו בשכונה ילדים שהיו רבים איתנו קצת, אבל לא הרגשתי שזאת אנטישמיות. גם אחרי 7 באוקטובר לא הרגשתי בארה"ב אנטישמיות, אבל היום אני רואה מה קורה ואני מתחיל להבין שהעולם השתגע.
"אנשים סביבי לא שוכחים את עניין החטופים. לא מבינים איך ישראל לא עושה משהו כדי להוציא אותם משם. הכי מפחיד אותי לדבר עם אנשים שמעוותים ומשנים את ההיסטוריה, כאילו היא מעולם לא קרתה. הסטודנטים הרדיקליים שמפיצים דברי שקר הם משוגעים, כאילו החליפו להם את ספרי ההיסטוריה. זה מטריף אותי".
העובדה שטראמפ חוזר בקרוב לבית הלבן תשפיע, לדעתך?
"בטח, תהיה לו השפעה מאוד גדולה. בישראל הכל יהיה שונה, לנו זה יעזור מאוד. הוא ישנה את הנרטיב. הממשל הקודם לא עזר לנו, ואני מקווה שעם טראמפ נגיע למקום יותר בטוח".
"כל העולם יראה ויבין"
חודשים ספורים אחרי פרוץ המלחמה הפיק דני A וביים בישראל את הסרט העלילתי "ההימור המושלם", עם דיוויד ארקט ודניאלה פיק בתפקידים הראשיים. גם הוא עצמו משתתף בו בתפקיד מרכזי. הסרט צפוי לצאת בארה"ב באפריל, ובהמשך יוקרן גם בישראל.
"חיפשתי סיפור שאפשר לצלם בארץ, ועלה רעיון על שני חבר'ה שפותחים קזינו לא חוקי בגאורגיה, שגם בה צילמנו חלקים מהסרט. דיוויד ארקט הסכים להגיע לישראל לצילומים אחרי 7 באוקטובר, וזה היה מדהים.
"בצילומי הסצנה עם רוברט דה נירו ב'האירי' הוא לא היה חייב לתת לי מכות אמיתיות, אבל הוא נתן בכל זאת. זה היה מפתיע, אבל לא כאב לי בכלל. הוא שאל אם אני בסדר, ועניתי לו: 'חיכיתי 40 שנה שדה נירו ייתן לי מכות בסרט של מרטין סקורסזה'. יצא אחלה"
"עם דניאלה פיק נפגשתי, והיא הסכימה להשתתף והיתה יוצאת מהכלל. היא באה מוכנה ועשתה עבודה מרגשת מאוד. אנשים התפעלו מאוד ממה שהיא גילמה שם".
אתה בקשר איתה ועם בעלה, קוונטין טרנטינו?
"כן, אנחנו מדברים כל הזמן. דניאלה וקוונטין הם חברים מאוד טובים שלי. הם גרים בתל אביב והם מדהימים. הלכנו לארוחות ערב ביחד, וגם הראיתי לקוונטין את הקאט הראשון והוא נתן לי כל מיני הצעות ונקודות שעזרו לי. הוא בית הספר הכי טוב שיש בעולם. זה חלום לשבת עם אחד הבמאים הכי גדולים בהיסטוריה. זה עוד 'פינץ' מי מומנט' כזה".
עוד מעט תתחיל לצלם בישראל סרט נוסף, "12 שעות באוקטובר".
"זה הסרט הכי חשוב שאני אעשה בחיים שלי. אמרתי שאני מוכרח לעשות אותו בזמן הנכון, ועכשיו הגיע הזמן הנכון. הסרט יעסוק ב־12 השעות הראשונות למלחמה ב־7 באוקטובר, מ־6:29 עד 18:29. מה קרה באותו זמן, ואיך.
"לא נכנסנו לסיפורים האמיתיים הספציפיים, כי כל כך הרבה אנשים נמצאים בסבל ולא רצינו לגעת בהם ובמשפחות, ולכן בנינו ארבע דמויות בדיוניות ואנחנו מספרים את סיפורן מארבע נקודות מבט: אישה בפסטיבל נובה, אמא עם ילדים בקיבוץ, מישהו מחמאס ושוטר שנכנס ומנסה לעזור. הכל קורה ב־12 שעות".
בצוות השחקנים של הסרט יככבו דורון בן דוד, יעקב זאדה, הדר שטרית, הרצל טובי ומונטנה טאקר - כוכבת רשת יהודייה עם יותר מ־12 מיליון עוקבים שמקפידה לשתף תכנים פרו־ישראליים.
"נתחיל לצלם בארץ בינואר, ואני יודע שזה לא יהיה קל. יש לחץ. חברת הפצה בינלאומית כבר רכשה את הזכויות, ואני יודע שכל העולם יראה את הסרט הזה, ולכן אנחנו צריכים לעבוד קשה כדי לעשות אותו ברמה הכי גבוהה. חשוב שאנשים ברחבי העולם יצפו ויבינו מה קרה".
נשמע שאתה מכור לעבודה.
"אני יכול לעבוד 20 שעות ביום. זה מי שאני וזאת הזהות שלי. אבל ככל שאני עובד יותר קשה, אני גם מרגיש שמגיע לי להיות עם המשפחה. יש לי את הילד הכי מדהים בעולם, והוא בן שנה ושמונה חודשים. להיות אבא זה הדבר הכי טוב שקרה לי. אני רואה את נואל ככל שאני יכול, וכשאני בארץ אני מנסה להיות איתו חודש שלם.
"כשאני עובד אני צוחק איתו בפייס טיים, וזה קשה. הוא מתחיל לגדול, מגיע עוד מעט לגן, והזמן עובר מהר מדי. אני מאמין שמאי ואני נביא עוד ילדים לעולם, בעזרת השם. הדבר הכי טוב בעולם הוא משפחה. אנחנו נפגשים כמה שאפשר, וזה לא קל בגלל המלחמה, עם כל הקושי למצוא טיסות. אני מקווה שבעתיד כולנו נהיה ביחד".
איך שינתה אותך האבהות?
"בזכות נואל הפכתי ליותר מחושב לטווח הארוך. אני חושב היום איך אני עושה דברים ולמה אני עושה אותם. ובכלל, האבהות גרמה לי להבין מה באמת חשוב בחיים. אם קודם חשבתי בעיקר על עצמי, ועל איך לעשות עוד כסף, כיום הכי חשוב לי שלילד שלי יהיה טוב, ומה אני אוכל לעשות למענו".
shirshirziv@gmail.com
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו