"המרגל מפיקוד הדרום": איך חדר א', קצין לשעבר ביחידה מסווגת, לקודש הקודשים הסודי של צה"ל בתחילת המלחמה?

ב־15 באוקטובר 2023, שמונה ימים ארוכים אחרי תחילת המלחמה, הבינו גורמים בחדר המלחמה של פיקוד הדרום שחדר לשורותיהם מרגל. החמ"ל, שעבד באותם הימים סביב השעון ורקם בקפדנות את התוכניות לתמרון הקרקעי הממשמש ובא ברצועת עזה, המקום שאצר את הסודות הכמוסים ביותר של צה"ל, נפרץ.

בשעות שקדמו לכך החלו להצטבר סימנים מחשידים, שנגעו לזהותו של קצין שענד דרגות סרן והציג עצמו כאיש מילואים של יחידה מסווגת, שנשלח מטעמה לסייע לפיקוד הדרום. בירור קצר העלה שאותו אדם אמנם שירת בעבר ביחידה מסווגת, אך בפועל הוא קצין בדרגת סגן, לא סרן, וחמור מכך - הוא כלל לא נקרא לשירות מילואים. כל זה לא מנע ממנו, עד אותו הרגע, להסתובב כאוות נפשו בחדרים הסגורים ביותר של הצבא.

מכיוון שהיה מדובר באזרח, ולא בחייל, במחלקת ביטחון המידע של הפיקוד פנו למשטרה. בלשים של ימ"ר דרום הגיעו לשערי הפיקוד בבאר שבע, נכנסו לתוכו, ולכדו את החשוד בתוך אחד מהחדרים. לאחר שדרשו ממנו בתקיפות להציג בפניהם את מכשיר הטלפון שלו, הוא ניאות לפתוח אותו.

כשהבלשים דפדפו בגלריית התמונות בטלפון, חשכו עיניהם: הופיעו שם צילומים של מסמכים, מפות ומסכי מחשב צבאיים, כאלו שממש לא אמורים לצאת מבין כותלי חמ"ל הפיקוד. בהמשך יימצאו בטלפון הזה הקלטות של שיחות בעלות תוכן סודי ומחברת שבה נרשם מידע מסווג ברמות הגבוהות ביותר.

הראיות שנאספו באותו היום הבהילו את מערכת הביטחון. בראיונות שניתנו בתקשורת נטען כי לאחר מעצרו של החשוד הוא עבר "חקירת צורך" בשב"כ, כלומר הופעלו נגדו אמצעים אלימים, במטרה לברר כיצד הסתנן לחמ"ל הפיקוד, איזה מידע מסווג אסף משם, ובעיקר למי העביר אותו. בדיקת "ישראל היום" אימתה את הטענות הללו.

נוסף על כך, נמנע ממנו מפגש עם עורך דין במשך שבוע ימים, תענוג מפוקפק השמור רק לחשודים בטרור ובריגול. לחשוד - בן למשפחה אמידה, לשעבר חבר מועצת התלמידים בבית ספרו, קצין בוגר יחידה מסווגת ויוקרתית ומי שנחשב עד לאותו הרגע למלח הארץ - הותר לבסוף להיפגש עם עורך דין, אך רק לאחר הגשת ערעור בעניין לבית המשפט העליון.

בימים הראשונים שלאחר מעצרו נחשד אותו אדם בעבירות שאם היה מורשע בהן, היה ניתן להטיל עליו עונש מוות. בתום החקירה האינטנסיבית בשב"כ צומצמו החשדות לעבירות שדינן עד 15 שנות מאסר "בלבד". כתב האישום נגדו, בגין ריגול חמור, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וכניסה למקום צבאי, הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע תחת איפול תקשורתי כבד.

שנה לאחר מעצרו, ומשפטו של החשוד - שזה מכבר הפך לנאשם - עודנו מתנהל בדלתיים סגורות. במשך זמן רב לא רק פרטי החקירה והמשפט, אלא גם עצם קיומם, חסו תחת צו איסור פרסום גורף והוסתרו מהציבור. רק כעבור כחצי שנה מיום המעצר, בין היתר לאחר מאבק משפטי שהוביל ח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית), ובצל שמועות שהתרוצצו ללא הרף, התיר בית המשפט לצטט חלקים נרחבים מתוך כתב האישום. זאת, פרט לשמות אנשים, יחידות ומִפקדות, שנותרו מושחרים בשל מה שהוגדר כצורך להגן על ביטחון המדינה.

למרות היותו מושחר חלקית ומנוסח בלשון משפטית, כתב האישום הקצר מצליח לגולל, כמעט דקה אחר דקה, את האופן המדהים והמקומם שבו הצליח אדם אחד - אמנם מתוחכם ונחוש אך כנראה גם חסר אמצעים והכשרה מקצועית - להתל במערכות ביטחון המידע של המפקדות וחדרי המלחמה החשובים והסודיים ביותר של צה"ל, להסתנן לתוכם בימים הראשונים והקריטיים של המלחמה, להיחשף למידע סודי ורגיש ביותר, לתעד אותו במחברת ובטלפון הפרטי שלו, ואף להעבירו לגורמים מחוץ לצבא. "הזיה", כפי שמתאר זאת אחד מהמעורבים בפרשה. "הזיה מוחלטת".

ובכל זאת, פרשת הריגול בפיקוד הדרום כמעט שלא טופלה עד כה בידי התקשורת הישראלית. ייתכן שהסיבה לכך קשורה להשערות מרחיקות לכת, שפשטו כאש בשדה קוצים סביב הפרשה והקנו לה חזות של תיאוריית קונספירציה. ההשערות הללו הודהדו בידי גורמים בעלי השפעה ברשתות החברתיות, בעיקר כאלה המגיעים מהאזורים של הימין העמוק, תוך שהן משתלבות היטב בתיאוריית "הבגידה מבפנים", שלפיה גורמים בשמאל חברו לחמאס כדי לאפשר את מתקפת 7 באוקטובר.

כתב האישום הקצר מצליח לגולל, כמעט דקה אחר דקה, את האופן המדהים והמקומם שבו הצליח אדם אחד להיחשף למידע סודי ורגיש ביותר, לתעד אותו במחברת ובטלפון הפרטי שלו, ואף להעבירו לגורמים מחוץ לצבא

למרות זאת, ואולי בגלל זאת, החלטנו לצלול אל נבכי הפרשה ולפרסם את ממצאינו, בהגבלות צו איסור הפרסום שהוטל עליה. ככל ש"ישראל היום" הצליח לברר, לתיאוריות הקונספירציה הכורכות את הנאשם בריגול עם ה"בגידה מבפנים", אין כל קשר למציאות. ואולם, מתברר כי הפרשה הזו בהחלט מצביעה על תפקוד לקוי של צה"ל, ושל פיקוד הדרום בפרט, בכל הנוגע לשמירה על ביטחון המידע בכאוס של הימים הראשונים למלחמה. נוסף על כך, מתברר כי בפרקליטות, וגם בצבא, לא טרחו להעמיד לדין - פלילי או משמעתי - את הקצינים שאפשרו לנאשם לחדור אל חדרי המלחמה ללא אישור, חלקם בכך שחתמו על מסמכים מבלי שקראו אותם.

"אפרופו מחדלים, זה אחד מהמחדלים הגדולים של המלחמה, ובדיוק בגלל זה צריך ללמוד ממנו. ברגע שמתחקרים את הפרשה הזו, יהיה אפשר להפיק לקחים ולמנוע ממקרה כזה להישנות", אומר גורם המעורב בפרשה. "הסיפור הזה צריך לצאת לאור, כחלק מתהליך הפקת לקחים. הטלת צו איסור הפרסום היא שגיאה".

כאמור, שמות רוב האנשים המופיעים בכתב האישום הושחרו. אסור לפרסם כשני שלישים משמותיהם או מתפקידיהם של 60 עדי התביעה, והיתר הם שוטרים או חוקרי מצ"ח שחלקם בפרשה קשור אך ורק לפן החקירתי שלה. גם שמו של גיבור כתב האישום נאסר לפרסום. בהתאם, נתייחס אליו מעתה והלאה רק בשם א'.

זה הסיפור המוזר של "המרגל מפיקוד הדרום".

"תגיד לנו מה לעשות"

א', תושב מרכז הארץ, הוא בן למשפחה נורמטיבית וללא עבר פלילי. לאחר שחרורו מצה"ל היה פעיל בעמותות שונות בתחום הפילנתרופיה. ככזה, בעמוד הלינקדאין שלו אפשר לראות אותו מצולם לצד דמויות כמו ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף, איש העסקים שלמה דוברת ודמויות בכירות נוספות, כולן משמנה וסולתה של מדינת ישראל. גורם המעורה בפרטי הפרשה מספר כי א' אף התפקד בעברו למפלגת הליכוד.

א' שירת בעברו כקצין ביחידה מסווגת, והשתחרר מצה"ל בדרגת סגן לאחר שירות קבע של שלוש שנים. כמה גורמים המעורים בפרטים מספרים כי א' הודח משירותו באותה יחידה מסווגת, לאחר שהתגלו אצלו בעיות בתחום האמינות. בשל כך, גם לא נקרא עוד לשירות מילואים ביחידה, ולא גויס למלחמה בימיה הראשונים. על פי כתב האישום, במהלך 2018 שירת במילואים בשלוש הזדמנויות שונות, כולן בשירות חד־יומי בלבד, ולא היה משויך ליחידה ספציפית אלא השתייך למאגר הקצינים במילואים.

העובדה הזו לא מנעה מא' ללבוש כבר ביום הראשון למלחמה מדים צה"ליים, לענוד דרגות סרן (אף שכאמור דרגתו הצבאית היא סגן), ולהתייצב על דעת עצמו - כמו רבים אחרים, יש לציין - באחד מהבסיסים הרגישים ביותר של צה"ל. בשמונת הימים הבאים יצליח א' לחדור עמוק־עמוק ללב העשייה המסווגת ביותר בצבא.

"הנאשם, תוך שהוא מתחזה לקצין בדרגת סרן", נכתב בכתב האישום, "הציג עצמו כמי שנשלח מטעם מערך [מושחר] של צה"ל, ותוך שימוש במצגי מרמה שונים, כשהוא מנצל את המצב העמוס, המורכב והאינטנסיבי שבו התנהלה מפקדת פיקוד הדרום בימי המלחמה הראשונים, השיג גישה למידע סודי ברמת סיווג גבוהה ביותר... הנאשם אסף ורשם במחברתו ידיעות סודיות ותיעד בצילומים בטלפון הסלולרי שלו ידיעות סודיות על אודות סדר כוחות הביטחון, אמצעים קיימים בשימוש צה"לי, אמצעים חסרים, הסברים על יכולות מסווגות ומידעים מודיעיניים עד דרגת סודי ביותר ושומר סוד".

לדברי גורם הבקיא בפרטי הפרשה, לא' היתה "מחברת רישום עם מידע מאוד־מאוד מסווג, בהקשר של תוכניות צה"ל ברצועה. היום זה לא מידע מסווג כי צה"ל כבר ביצע את התמרון, אבל בזמנו זה היה מאוד רגיש"

עד כמה עמוק לתוך חדרי המלחמה של הצבא, וליתר דיוק של פיקוד הדרום, הצליח א' לחדור? על פי כתב האישום, הוא נכח "במקומות רגישים הכוללים מפקדות, חדרי מבצעים, חדרי מלחמה ודיונים שלא היה מוסמך להשתתף בהם ולא הוזמן אליהם". ואולם במקום לנסות לפענח את הניסוח המשפטי המעורפל הזה, אפשר פשוט להביט בתמונה אחת, שמספרת את הסיפור כולו.

באחת מהתמונות מימיה הראשונים של המלחמה, מתוך חדר המלחמה של פיקוד הדרום, נראה א' ניצב בידיים משולבות מאחורי שר הביטחון יואב גלנט, לצד שורה ארוכה של קצינים בכירים אחרים, תוך שכולם רוכנים מעל מסכים שתוכנם טושטש בקפידה כדי למנוע זליגת מידע.

"אם הגענו למצב כזה, שמישהו חודר לקודש הקודשים של צה"ל ברמה כזאת, ואפילו מצטלם שם עם שר הביטחון, מצבנו לא טוב", אומר אדם המעורב בפרשה והעיד במסגרתה במשטרה.

"בנסיבות שאינן ידועות"

כיצד הצליח האזרח א' להגיע לחמ"ל פיקוד הדרום? על פי כתב האישום, כבר ב־7 באוקטובר יצר א' קשר עם קצין מודיעין המשרת בבסיס רגיש אחר, והציג עצמו כמשויך ליחידה מסווגת (ככל הנראה לא אותה יחידה שבה שירת, אלא יחידה אחרת באותו מערך). קצין המודיעין, שלא הכיר את א', דחה את בקשתו. אבל איכשהו, "בנסיבות שאינן ידועות למאשימה" כפי שמצוין בכתב האישום, הצליח א' להיכנס בכל זאת באותו יום לבסיס הרגיש, ואף לחדור למרכז השליטה שלו ולהשתתף בהערכות מצב מסווגות שנערכו במקום.

כבר בשלב זה הצליח א', שלבש מדי קצין, להסתובב בבסיס הרגיש כאוות נפשו ו"לברר סטטוס גיוס כוחות של חטיבות שונות ולהשיג מידע על בעיות תקשו"ב שהיו עם מערכות שליטה ובקרה", לשון כתב האישום. בערב שב לביתו.

למחרת, 8 באוקטובר, חזר א' לאותו בסיס, ואף הספיק לצלם בטלפון שלו מסמכים סודיים שנחשף אליהם, כנראה מבלי שאפילו התאמץ יותר מדי. בהמשך היום, בתום הערכת מצב שבה השתתף כקצין מן המניין, פנה לקצין אחר בדרגת סא"ל, ושאל אותו אם הוא מתכנן לנסוע לבסיס צבאי שנמצא בדרום הארץ. אותו סא"ל, לדברי אדם ששוחח עימו, לא העלה בדעתו שא' הוא למעשה מתחזה, והסכים לתת לו טרמפ. "זו מלחמה, ניגש אליך קצין בתום ישיבה ומבקש טרמפ. לא תיקח אותו?" תוהה אותו אדם.

על פי כתב האישום, א' והסא"ל "נכנסו יחדיו" למחנה, שעל אף היותו מושחר ניתן לזהותו כמחנה פיקוד הדרום בבאר שבע. ואולם גורם בסביבתו של הסא"ל טוען שמדובר בטעות. לדבריו, אותו סא"ל הוריד את א' ליד הש"ג של המחנה, ואז הלך להחנות את רכבו. א', כך לפי אותו גורם, הצליח להיכנס לפיקוד בכוחות עצמו.

בתמונה מתחילת המלחמה נראה א' בחמ"ל פיקוד הדרום מאחורי שר הביטחון גלנט. "אם הגענו למצב שמישהו חודר לקודש הקודשים של צה"ל ברמה כזאת, מצבנו לא טוב", אומר אדם המעורב בפרשה שהעיד במסגרתה במשטרה

בכתב האישום מצוין כי ב־8 באוקטובר בשעות הערב, לאחר הטרמפ שקיבל לפיקוד הדרום, הצליח א' להשתחל לתוך דיון הערכת מצב, תוך שהוא מציג עצמו כקמ"ן מבצעים של יחידה מסווגת. בסיומה פנה לקצינה בבסיס ואמר לה שהוא רוצה "לייעל את התהליכים" הקשורים, ככל הנראה, לכניסה הקרקעית לרצועה, שהתוכניות סביבה כבר החלו להתגבש. הקצינה השיבה כי לשם כך היא צריכה אישור של קצינת ביטחון מידע. בשלב זה גם נתנה לו את מכשיר הטלפון הפרטי שלה, לדבריה במטרה שיכניס לתוכו את מספר הטלפון שלו, כדי שתוכל לשמור איתו על קשר.

א' ניצל את ההזדמנות, ומבלי ידיעתה של הקצינה שלח לעצמו הודעת ווטסאפ, בשמה כביכול, שבה נכתב "נשמח שתראה בחמ"ל איך אפשר לייעל את העבודה". בהודעה נוספת ששלח לעצמו כתב "תגיד לנו מה לעשות כשמקבלים דיווחים סותרים מהשטח". ההודעות הללו יסייעו לו לשכנע בהמשך את מי שצריך, כי הוא בעל תפקיד בחמ"ל פיקוד הדרום.

למחרת, 9 באוקטובר, שב א' לפיקוד ופגש את אחד מהקצינים במקום, שאותו הכיר במקרה משירותו הצבאי. שמו של הקצין הושחר בכתב האישום, אף שהוא אינו משרת בתפקיד מודיעיני או מסווג, ואפילו יש בוויקיפדיה ערך על שמו. ל"ישראל היום" נודע כי מדובר בקצין בדרגת אלוף־משנה. א' טען בפני אותו קצין כי יש בידיו "פתרונות לאתגרים מבצעיים" הקשורים בפעילות צה"ל, ושכנע אותו כי יחתום לו על אישור כניסה לבסיס. הקצין הבכיר עשה זאת.

בהמשך הגיע א' גם לראש לשכתו של הקצין. בעקבות דברים שאמר לו א', פתח ראש הלשכה מחשב צה"לי באמצעות סיסמתו האישית, והעלה עליו פורמט צה"לי תקני, העוסק במתן סמכויות. ראש הלשכה אפשר לא' למלא את הפורמט בעצמו. על גבי הפורמט רשם א' כי הוא ממונה ל"קמב"ץ משימות ומבצעים מיוחדים בחמ"ל פיקוד הדרום". אותו ראש לשכה לא קרא, לדבריו, את המסמך שאותו הדפיס א', ובכל זאת חתם עליו. באותו רגע היה בידי א' כתב מינוי כוזב, שנראה אותנטי לחלוטין.

באותו יום, לקראת חצות, שוחח א' עם גורמים צבאיים, שמהם קיבל מידע סודי ביותר, והקליט את הדברים במכשיר הטלפון שלו. לדברי גורם המעורה בפרטי הפרשה, א' הצליח בכך מפני שמראש התייצב בבסיס עם שני טלפונים ניידים: אחד השאיר מחוץ לחדרים המסווגים, כנהוג וכנדרש על פי הפקודות; את השני החדיר בחשאי לתוך החדר, והשתמש בו כדי להקליט ולצלם מידע רגיש. המידע הזה נמצא על הטלפון שלו מאוחר יותר.

"שומר סוד"

כתב המינוי שהשיג א' בעורמה, כנראה לא סיפק אותו. ב־11 באוקטובר, שוב תוך התחזות, הוא התייצב מול אותו קצין בדרגת אלוף־משנה וביקש ממנו מכתב הסמכה נוסף. הקצין שלח אותו בחזרה לראש הלשכה, שפעם נוספת אפשר לא' להשתמש במחשבו האישי ולכתוב לעצמו "כתב מינוי", הפעם נרחב הרבה יותר מהקודם.

תוך שהוא ממלא בעצמו את המסמך, כתב א' כי בסמכותו "לפתוח תא מיוחדים בחמ"ל [מושחר] וכן לשמש מפקד התא. תפקיד התא לשמש זרוע ארוכה חשאית וכן ליזום משימות מיוחדות פורצות גבולות במרחב [מושחר]. בסמכותו של הנ"ל לגייס כל חייל וקצין מילואים מכל יחידה, וכן להשתמש בכל יכולת נדרשת על מנת לבצע את המשימה". ובמילים אחרות: א' העניק לעצמו את הסמכות לגייס את כל איש מילואים שהוא רוצה בצה"ל(!), כדי שישרת תחתיו כמפקד תא העוסק בסוגיות הרגישות ביותר של הפעילות הצה"לית ברצועה.

בשלב זה התרחש אחד מהאירועים המקוממים ביותר המופיעים בכתב האישום. מצויד במסמך זה המעניק לו סמכויות עצומות, ניגש א' לאותו מפקד בדרגת אלוף־משנה וביקש ממנו שיחתום עליו. הקצין עשה זאת, שוב מבלי שקרא, לדבריו, את תוכן המסמך. זמן קצר אחר כך נחשף גם ראש הלשכה למסמך, קרא אותו בעיון הפעם, והבין כנראה כי מדובר בכתב מינוי חריג בהיקפו.

הוא ניגש לקצין הבכיר יותר והסב את תשומת ליבו לכך. הקצין הבכיר הבין, כנראה לראשונה, ששגה כאשר חתם על המסמך מבלי לעיין בו. הוא הורה לראש לשכתו לקחת מידי א' את המסמך, אך ראש הלשכה, משום מה, לא עשה זאת. גם בתוך הכאוס ששרר באותם ימים בצה"ל, קשה להבין כיצד אירוע כזה התרחש.

ביומיים הקרובים, כשהוא מצויד במסמך זה, הוסיף א' לשוטט בחדרים הסגורים של הבסיס הרגיש, להקליט שיחות שנגעו למידע סודי ביותר ואף לרשום מידע מסווג במחברת, שאותה ניהל בקפידה מרשימה. בכתב האישום המידע הזה מתואר כמסווג "שומר סוד", כזה שנוגע בדרך כלל לאמל"ח או למבצע סודיים. לדברי גורם הבקיא בפרטי הפרשה, לא' "היתה מחברת רישום עם מידע מאוד־מאוד מסווג, בהקשר של תוכניות צה"ל ברצועה. היום זה לא מידע מסווג, כי צה"ל כבר ביצע את התמרון, אבל בזמנו זה היה מאוד רגיש".

במסמך שמילא בעצמו ושעליו החתים קצין בדרגת אלוף־משנה, א' ניסח "כתב מינוי" שבו העניק לעצמו את הסמכות לגייס כל איש מילואים שהוא רוצה בצה"ל(!), כדי שישרת תחתיו בתא העוסק בסוגיות הרגישות ביותר של הפעילות ברצועה

"דיבר בצורה מקצועית"

מבחינתו של א', כתב המינוי המורחב שקיבל היה הישג כביר. אך נדמה שהוא לא הסתפק בגישה שהעניק לו המסמך למידע המסווג ביותר בצה"ל באותם ימים. א', כך נדמה, רצה לא רק להיחשף לסודות המלחמה, אלא גם להשפיע עליה מבפנים.

בשלב מסוים פנה א' לעמותה של בוגרי יחידה מסווגת וטען כי הוא "גורם ליבתי" המעורב בניהול המלחמה בפיקוד הדרום, וכי הוא זקוק לעזרה מיידית. "היה קשה להתעלם ממה שהוא אמר", אומר גורם בעמותה, שהשתכנע כי א' הוא אכן מפקד תא שתפקידו "לשמש זרוע ארוכה חשאית וכן ליזום משימות מיוחדות פורצות גבולות במרחב", כפי שנכתב בכתב המינוי המפוברק שלו. לדברי אותו גורם, באותם ימים פנו בוגרים רבים של היחידה המסווגת, שלא גויסו למילואים, אל העמותה בבקשה לסייע למאמצי צה"ל במלחמה. א' היה חריג רק במידת העומק ורוחב היריעה של תפקידו, לכאורה.

בשל הפניות הרבות של בוגרים, הפעילה העמותה תהליך סינון דו־שלבי, שנועד לאמת את זהותם של הפונים. א' עבר את שני שלבי הסינון, בעיקר בזכות העובדה שהיה מצויד באותו "כתב מינוי", שעליו היה חתום אותו אלוף־משנה. "הוא הציג בפנינו כתב מינוי שחתום בידי דמות מאוד בכירה מהפיקוד, שכולנו מכירים את שמה", אומר הגורם בעמותה. "הוא דיבר בצורה מאוד הגיונית, מאוד מקצועית, ומשם הכל התגלגל".

ואולם לדברי אותו גורם, "אם רק היינו מריצים את שמו בגוגל, הוא לא היה עובר את הסינון". ואכן, הרצת שמו המלא של א' בגוגל מובילה לכתבת תחקיר עיתונאי מלפני כמה שנים, שממנה עולה הטענה כי היה מעורב לכאורה בתרגיל הונאה כספית. "זה היה אמור להדליק לנו נורה אדומה", מודה אותו גורם בעמותה. לדברי גורם אחר המקושר לעמותה, בעמותה גם לא נערך בירור מעמיק דיו באשר לשירותו הצבאי של א'. "הוא באמת שירת ביחידה מסווגת כפי שטען, אבל הודח משם בשל בעיות אמינות. את זה לא הבינו בהתחלה בעמותה", אומר אותו גורם.

בכל אופן, אנשי עמותת הבוגרים, שהשתכנעו באותנטיות של א' ובמידת החשיבות של תפקידו ה"ליבתי", חיברו בינו לבין כמה מבוגרי היחידה, כאלו שלא גויסו למילואים אך נחשבים לדמויות בכירות באזרחות בתחום הטכנולוגי. "דיברתי איתו במשך שעות וחיברתי אותו לחברים קרובים, במטרה שיעזרו לו בפרויקט הטכנולוגי שהוא עמד כביכול בראשו", אומר אותו גורם בעמותה.

מה היה המיזם שהוא ניסה להרים?

"הוא סיפר שהוא האינטגרטור של דברים רגישים בחזית. זה כל מה שאני יכול להגיד בהקשר הזה".

אחד מאותם בוגרים סיפר ל"ישראל היום" על הקשר שנוצר בינו לבין א': "פנתה אלי מישהי מהעמותה של בוגרי היחידה ושאלה אותי אם אני מעוניין לעזור במאמצי המלחמה. אמרתי 'כן, בוודאי', הרי זה בדיוק שיחת הטלפון שחיכיתי לה מהרגע שפרצה המלחמה. היא חיברה אותי לא', אחרי שתיארה לי אותו כבוגר היחידה שסופח לפיקוד דרום ושחיפש אנשים טכניים חזקים מהיחידה. היא הבינה שכנראה אני מבין בטכנולוגיה, ומשם נוצר הקשר. היו לו כל מיני רעיונות שהוא ניסה לפתח, כל מיני טכנולוגיות לעזור לצבא בכניסה לעזה".

אלה היו רעיונות שאפשר ליישם?

"אולי, אבל בטח לא בקבועי הזמן שהוא רצה. אני אמרתי לו שהדבר הזה יכול לייצר בעיה יותר מאשר לעזור".

לאחר שקיים איתו כמה שיחות טלפון, ביקש א' מאותו בוגר שיגיע פיזית לפיקוד הדרום, כדי שיוכלו לנהל שיחות ש"לא ניתן לעשות בטלפון". "לא רציתי להגיע לפיקוד, אבל אמרתי לו שאני יכול להגיע ליחידה עצמה ולהשתמש בטלפון אדום (טלפון מוצפן - א"א)", מספר אותו בוגר. "אבל כשביקשתי אישור כניסה ליחידה, התחילו לשאול אותי שאלות. שם לא הכירו אותו. התקשרתי בחזרה לנציגת עמותת הבוגרים ואמרתי לה שמשהו פה מוזר. אחרי יומיים היא התקשרה אלי ואמרה לי 'אל תדבר איתו יותר'. שאלתי מה קרה, והיא אמרה שלא ברור מי זה הבחור".

"אם רק היינו מריצים את שמו בגוגל, הוא לא היה עובר את הסינון", אומר גורם בעמותה של יוצאי יחידה מסווגת. ואכן, הרצת שמו המלא של א' בגוגל מובילה לכתבת תחקיר עיתונאי, שממנה עולה טענה כי היה מעורב לכאורה בתרגיל הונאה כספית

ניסה "לגייס" למשימה

כיצד נחשפה זהותו של א'? בוגר היחידה הזה לא היה היחיד שא' יצר עימו קשר בחסות העמותה וביקש לגייסו לפרויקט שאותו "ניהל". בוגר אחר של היחידה, שכן הסכים להגיע פיזית לפיקוד הדרום, הוכנס בידי א' לבסיס, ביחד עם קצין בכיר אחר במילואים, לשעבר טייס קרב בחיל האוויר ויזם בתחום הטכנולוגיה בהווה, שגם אותו "גייס" א' למשימה.

לדברי גורם המעורה בפרטים, אותו בוגר היחידה המסווגת שהגיע לפיקוד הוא שהחל לחשוד, לראשונה, כי א' הוא מתחזה: "הוא הבין די מהר שא' לא יודע על מה הוא מדבר, ואמר לחבר'ה בפיקוד שא' לא מדבר במונחים של איש מודיעין, שהוא לא מבין את המאטריה".

אותו בוגר דיווח לאחראי המודיעין בחמ"ל הפיקוד על החשדות שלו. במקביל, ככל הנראה ביצע א' כמה שגיאות נוספות, שמשכו אליו תשומת לב. גם בעמותה של בוגרי היחידה המסווגת החלו לקבל רמזים נוספים לכך כי משהו חשוד בהתנהלותו של א'. "הכל סגר עליו בבת אחת", מנסח זאת גורם המעורה בפרטים.

בעקבות המידע שהגיע לידיה, עירבה עמותת הבוגרים את קצין ביטחון המידע של היחידה, וזה פנה בתורו למערך ביטחון המידע באמ"ן, הנושא באחריות לסיכול ולמניעת חשיפה של מידע צבאי מסווג לכוחות האויב ולגורמים בלתי מוסמכים. לדברי גורם שהתראיין לכתבה בעילום שם, "דווקא היחידה התנהלה פה מאוד יפה. ברגע שהוא רצה ללכת לשלב משמעותי יותר, ברגע שזה הגיע לשלב של ביטחון מידע רציני, זה כבר נתפס ברשת".

ב־15 באוקטובר, לאחר שהבינו סופית בפיקוד הדרום כי א' הוא מתחזה, הוא נעצר.

"מצב נפשי מורכב"

אחד מסימני השאלה הגדולים שאיתם נאלצו להתמודד אנשי השב"כ במהלך החקירה של א', היה המניע. בתחילת הדרך, היו משוכנעים במשטרה ובשב"כ כי א' אסף את המידע משום שהוא מרגל ששיתף פעולה עם חמאס או עם גורם עוין אחר. סביר להניח שזו גם הסיבה שבגינה אפשר בית המשפט לחקור אותו תוך הפעלת לחץ ומניעת מפגש עם עורך דין.

ואולם ככל שהתקדמה החקירה, כך המניע הזה נשלל. הדברים באים לידי ביטוי בכתב האישום, שמייחס לא' עבירות של ריגול אך לא מייחס לו כוונה לפגוע בביטחון המדינה. בכתב האישום אמנם לא מצוין במפורש המניע של א', אך ניתן להבין כי המידע שהעביר הגיע רק לגורמים ישראליים, אמנם לא מוסמכים אך כאלו ששירתו בעבר ביחידות מודיעין והיו מורגלים להיחשף למידע מסווג.

"עד עכשיו הדבר היחיד שלא ברור לי בכל הסיפור זה האינסנטיב", אומר אחד מהאנשים שא' שיטה בהם וששיתף עימו פעולה. "אני לא מבין מה הניע אותו". גם גורם אחר המעורב בפרשה מודה ש"אני באמת לא יודע מאיפה הגיעה המוטיבציה שלו. לא הרגשתי שהוא מנסה למשוך ממני מידע, להפך. הוא בא עם רעיון לפתח טכנולוגיה שתעזור לצבא להיכנס לעזה.

"כששאלו אותי בחקירה לגביו, אמרתי שאני לא יכול להבין למה מישהו פועל ככה, אלא אם כן הוא חושב שהוא גיבור שבא להציל את האומה, לזרוק רעיונות ולראות אם משהו יתפוס".

הפרשה מצביעה גם על תפקוד לקוי של צה"ל בכל הנוגע לשמירה על ביטחון המידע. בפרקליטות, וגם בצבא, לא טרחו להעמיד לדין את הקצינים שאפשרו לא' לחדור לחמ"לים ללא אישור, חלקם בכך שחתמו על מסמכים מבלי שקראו אותם

גם גורמים אחרים המכירים את פרטי הפרשה טוענים כי המניע של א' הוא "שיגעון גדלות", שבמסגרתו הרגיש שהוא יוכל לפתור את בעיות התמרון והחטופים של צה"ל, בשילוב אישיות שמקשה עליו להבדיל מתי הוא חוצה את גבול המותר. גם במשפחתו יש מי שחש כך. בדיון שהתנהל בפרשה בבית המשפט העליון (שאליו נגיע בהרחבה בהמשך), נכתב כי במסגרת ההליך המשפטי עבר א' בדיקות פסיכיאטריות, שמהן עלה כי הוא נמצא ב"מצב נפשי מורכב" וכי הוא בעל "מאפיינים אישיים" העשויים להקל עימו מבחינה משפטית.

אבל הטיעון הזה לא משכנע את כולם. גורם אחד ששוחח עימנו בעילום שם, כזה המעורה היטב בפרטי הפרשה, סבור שייתכן כי א' הוא מרגל שפעל בשירות האמריקנים. "א' הגיע מוכן לבסיס שבו פעל", הוא מסביר. "הוא היה מאוד תכסיסן. איש שיודע להכניס טלפון לחמ"ל בכזה שלב, מתנהג כמו סוכן. לכן הנחת העבודה שלי היא שיש לו מפעיל. אם הייתי מפעיל שלו, הוא היה סוכן מאוד נוח בגלל הטיסות התכופות שלו לחו"ל והרקע שלו עם יחידות מסוימות בצבא".

העובדה שא' אסף מודיעין הנוגע לפעילות צה"ל ברצועה, ללא ספק מידע שעניין מאוד את האמריקנים באותם ימים, ויכולתו המרשימה לחדור עמוק לתוך בסיסי צה"ל הסודיים ביותר, בשילוב העובדה שמערכת הביטחון ומערכת המשפט ניסו לאורך זמן להקטין את ממדי הפרשה ולמנוע את פרסומה - כל אלה בהחלט יכולות לרמוז למעורבות אמריקנית בסיפור, כזו שמדינת ישראל רוצה אולי להצניע. מצד שני, סביר להניח שמרגל מקצועי היה מנסה למשוך כמה שפחות תשומת לב לעצמו, ולא להתנהל כמו פיל בחנות חרסינה, כפי שעשה א', כאשר העניק לעצמו סמכויות מפליגות והחל לגייס עוד ועוד דמויות בכירות ל"פרויקט" ש"ניהל".

גורמים המכירים את פרטי הפרשה טוענים שהמניע של א' הוא "שיגעון גדלות" והרגשה שיוכל לפתור את בעיות התמרון והחטופים של צה"ל, בשילוב אישיות שמקשה עליו להבדיל מתי הוא חוצה את גבול המותר. גם במשפחתו יש מי שחשים כך

בכל אופן, משיחות עם גורמים המעורים בפרטי הפרשה עולה כי בשב"כ הגיעו בשלב מסוים למסקנה שא' אינו מרגל הפועל מטעם מישהו, אלא מטעם עצמו בלבד. גם בפרקליטות השתכנעו בכך. לדברי גורם הבקיא בפרטים, בעקבות חוות הדעת של הבדיקות הפסיכיאטריות בעניינו, הסכימה הפרקליטות לנהל משא ומתן על הסדר טיעון עם א', שבמסגרתו יודה באשמה ויישלח למאסר למשך מספר חד־ספרתי של שנים. א' דחה את ההצעה, שפירושה הודאה בכך שמצבו הנפשי מעורער.

באותו מעמד הוסיף כי חוקרי השב"כ עשו עבודה לא טובה כאשר חקרו אותו תחת לחץ, וכי לאחר שחרורו ממעצר יכתוב ספר על האופן שבו צריך לחקור בשב"כ חשודים בריגול, וכיצד ניתן היה למנוע את מתקפת 7 באוקטובר.

לדברי גורם שהוכנס בסוד העניינים, א' היה מקבל את הסדר הטיעון לו היה מיושב בדעתו. "מבחינת ראיות, יש נגדו ראיות חזקות. תפסו אותו על חם", הוא אומר. "אבל זה כנראה בן אדם שמרגיש שהוא מלך העולם. הוא היה בטוח שהוא פותר את בעיית השבויים והנעדרים באותו יום, מביא את סינוואר בלילה, ולמחרת מקבל פרס ישראל. הבן אדם מנותק לגמרי".

תיאוריית "הבגידה מבפנים"

כאמור, עם פיצוץ הפרשה הוטל עליה צו איסור פרסום גורף, לבקשת המשטרה. הצו הזה לא הוסר גם לאחר הגשת כתב האישום, כפי שקורה בדרך כלל בפרשות ביטחוניות (למשל, זו של מוטי ממן, תושב אשקלון המואשם כעת בריגול עבור איראן), ונותר על כנו לבקשת הפרקליטות.

מי שפעל ופועל ללא לאות כדי לחשוף את הפרשה ברבים הוא ח"כ אלמוג כהן, שהתוודע אליה במקרה והזדעזע לא רק מעצם קיומה, אלא מהניסיון להסתירה מהציבור. בשל כך פנה כהן לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בבקשה שיסיר את צו איסור הפרסום. בפנייתו ציין כי הפרשה הוסתרה לא רק מהציבור, אלא גם "ביודעין מראש הממשלה, מהשר לביטחון הפנים, משר המשפטים ומראש המל"ל", ורמז לכך שמערכת הביטחון מבקשת להצניע את פרטי הפרשה כי היא מציגה את צה"ל באור שלילי.

"כאשר אתה מסתיר מידע מהציבור, בעיקר בימים כאלה סוערים, זה מהווה קרקע פורייה לתיאוריות קונספירציה", אומר כהן השבוע. "קיים צורך חיוני, ואפילו ביטחוני, בהסרת צו איסור הפרסום דווקא עכשיו. בהיעדר ידיעה, מתרבות תיאוריות הקונספירציה על קשר ישיר בין פרשה זו לבין הפלישה ב־7 באוקטובר". אל התיאוריות הללו נגיע מייד.

בית המשפט לא קיבל את פנייתו של כהן במלואה, אך ניאות, כבר בראשית ינואר 2024, לפרסם פסקה קצרה המתארת את הפרשה בקווים כלליים, מה שלא הפיג את המסתורין סביבה. שלושה שבועות אחר כך, הפעם דווקא ביוזמת המדינה ולאחר התייעצויות עם גורמי ביטחון, צומצם צו האיסור משמעותית והוחלט לאפשר את פרסומו אך ללא פירוט שמות של אנשים ותפקידים צבאיים.

כהן לא הסתפק בכך וערער על ההחלטה לבית המשפט העליון. השופט יוסף אלרון, שדן בתיק, דחה גם הוא את הערעור. "ייתכן שיגיע המועד לחשוף פרטים נוספים ולו כדי להבטיח שיופקו כלל המסקנות והלקחים הנדרשים", נימק. "השתכנעתי, במיוחד לאחר שמיעת הסבריהם של גורמי הביטחון המתאימים במעמד צד אחד, כי ישנו חשש אמיתי שחשיפת פרטי המשיב (א') והגורמים שעימם נפגש עלולה לתת כלים בידי אויבי מדינת ישראל. חשש זה נובע מאופי ומהיקף המידע שהמשיב נחשף אליו במהלך הימים שבהם שהה במתחם הצבאי... לא זו השעה ללקיחת סיכונים מיותרים".

בד בבד, כהן פנה לפרקליטות מחוז דרום, המנהלת את התיק, ודרש לדעת אם גם גורמים צה"ליים אחרים המוזכרים בכתב האישום, כאלו שאפשרו לא' לבצע את זממו, יועמדו גם הם לדין. "אין מנוס מהמסקנה שחלק מהמעורבים במעשה הפלילי במובנו הרחב מהווים שותפים, על פי דיני השותפות בחוק העונשין, וחלקם שותפים מרכזיים לעצם המעשה הפלילי", הסביר. "הימנעות מהגשת כתבי אישום נגד המעורבים האחרים היא החלטה בלתי סבירה בעליל, ופוגעת באינטרס הציבורי ובחוש הצדק".

"קיים צורך חיוני, ואפילו ביטחוני, בהסרת צו איסור הפרסום דווקא עכשיו", אומר ח"כ אלמוג כהן השבוע. "בהיעדר ידיעה, מתרבות תיאוריות הקונספירציה על קשר ישיר בין פרשה זו לבין הפלישה ב־7 באוקטובר"

בפרקליטות הגיבו כי "בשל שיקולי ביטחון מידע, התיק נמצא תחת צו איסור פרסום, הדיונים מתקיימים בדלתיים סגורות, ולא נוכל להעביר פרטים מחומר החקירה. תחת מגבלות אלה, נוכל להשיבך כי כל הגורמים הרלוונטיים לחקירה נחקרו, ולא הוגשו כתבי אישום נוספים בפרשה".

בפנייתו לפרקליטות כהן לא ציין זאת במפורש, אך סביר מאוד להניח כי אחד מהמעורבים בפרשה שעליהם הוא דורש להטיל אחריות פלילית, הוא קצין המוזכר בכתב האישום כאחד מהאנשים שאפשרו את כניסתו של א' לפיקוד הדרום. אותו קצין גם מוכר כפעיל ב"אחים לנשק", ארגון שנתפס בקרב אנשים רבים בימין הפוליטי כאויב המר ביותר של ממשלת נתניהו הנוכחית. כהן היה הראשון שחשף את העובדה כי גורם ב"אחים לנשק" מופיע בכתב האישום, בראיון שהעניק לערוץ 14. יודגש כי עשה זאת מבלי לנקוב בשמו המפורש של אותו אדם, ובכך לא הפר מפורשות את צו איסור הפרסום.

אלא שבשרבוב של "אחים לנשק" לפרשת ריגול בצבא, ועוד כזו שניכר שרשויות המדינה מבקשות להצניע את פרטיה, היה די והותר כדי להצמיח לפרשה ספיחים, שהלכו וגברו ככל שחלף הזמן. פובליציסטים הידועים כמייצגים את הצד הימני של המפה הפוליטית חשפו ברשתות החברתיות את שמו המלא של אותו גורם מ"אחים לנשק", תוך הפרה בוטה של צו איסור הפרסום, והצביעו עליו כמי שמאמת את תיאוריית "הבגידה מבפנים". חלקם אף חשפו ברשתות את שמו המלא ואת תמונתו של א'. בד בבד הופצו ברשתות טענות שלפיהן גורמים ב"אחים לנשק" הכירו מבעוד מועד את כוונת חמאס לפשוט על ישראל, ואף שיתפו איתו פעולה.

כאמור, מבדיקות שערך "ישראל היום", בין הטענות הללו לבין המציאות אין כל קשר.

• • •

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "מדובר באירוע חריג וחמור, שבעניינו מתנהל משפט פלילי. הטענה שהפרשה הוסתרה מהדרג המדיני ושצה"ל ניסה למנוע את פרסומה היא שקרית. בעקבות האירוע התקיים תחקיר מקיף ומעמיק, שממנו הופקו הלקחים הנדרשים. מאחר שמתנהל בנושא הליך משפטי ועל פרטים רבים חל חיסיון, לא ניתן להתייחס לטענות הנוספות".

itayilnai@gmail.com