"היתה הרגשה שלא נמצא את הילד חי": חוקרי האם הרוצחת מהרצליה מדברים לראשונה

ביום אחד ביולי 2024 מדינת ישראל נחשפה לידיעה מצמררת: סיגל איצקוביץ' מהרצליה רצחה באכזריות בביתם את בנה ליאם בן ה-6 ואת כלבת המשפחה. האירוע המזעזע השאיר את הציבור בתדהמה והעלה שאלות רבות על המתרחש מאחורי דלתות סגורות.

לראשונה מדברים מפקד היחידה ללוחמה בפשיטה של מרחב ירקון, חוקריו ושוטר הסיור שהגיע ראשון לזירת הרצח על הזוועות אליהן נחשפו, על הסרטונים, על החקירות וגם על טענותיה של איצקוביץ' שמשפחתה נחטפה לכאורה על ידי חייזרים.

"היתה לי הרגשה שלא נמצא את הילד חי", מספר שוטר הסיור רס"מ יניר אטיאס. "בדקתי את חצר הבית ושוטר אחר בדק את החדרים. פתאום שמעתי אותו צועק 'לא, לא'. רצתי פנימה, נכנסתי לחדר האמבטיה וראיתי את ליאם. נשברתי ובכיתי. לא יכולתי לתפקד. היה שם ריח של דם ומוות. השוטרים נאלצו למשוך אותי החוצה".

החוקרת של איצקוביץ', רס"ר סתיו נקש-אוחיון, נמנעה בימים הראשונים מלראות את התמונות מזירת הרצח: "רציתי לשמור על הנפש עד כמה שאפשר", היא אומרת בכנות. "שמעתי על שוטרים שהתקשו להתמודד עם המראות. בניגוד לחוקרים אחרים, הקושי אצלי הוא שונה. זה לא רק התמונות או הקולות, אלא בעיקר הסרטונים בהם ליאם המתוק היה חי והיה לו כיף. זה כמו סכין בלב. אלו עדויות על החיים שלו, עדויות של משפחה שנראתה מאושרת".

החוקר רס"מ אלכסיי נגב, ששימש גם כטוען המשטרתי בדיונים בבית המשפט אינו מצליח להבין עד היום את המניע של איצקוביץ'. "זה משהו שמשגע אותי עד עכשיו. למה? למה היא עשתה את זה?", הוא שואל.

סתיו: "אני חושבת שהצלחתי להבין. אלה החיים שלה, אולי גם משום שלא עבדה. זו השתלשלות של אירועים ששזורים במערכות היחסים שלה והם שהובילו אותה לרגע הזה".

אלכסיי: "אני חולק על סתיו. בעברה של איצקוביץ' לא היו חלילה אונס על ידי בן משפחה או אירועי אלימות קשים. אז אולי היו קצת בעיות כלכליות, אולי קצת עניינים משפחתיים, אבל למי אין? אני לא פסיכיאטר או פסיכולוג, אבל לדעתי מדובר במשהו נפשי. מאז אני שוקל לפנות לייעוץ פסיכולוגי, במיוחד משום שיש לי ילדה בגילו של ליאם. קשה לי עם המחשבה על מה הוא הרגיש ברגעים האחרונים שלו".

הכתבה המלאה – מחר במוסף שישבת ובאתר "ישראל היום"