"מישהו מחזיק את היימנוט בכוח כאן בצפת, אנחנו מתפללים שהיא תחזור אלינו"

טספאי קסאו, אביה של הילדה היימנוט בת ה־9, הנעדרת כמעט שבועיים, אינו יודע את נפשו מצער. גופו מכווץ מכאב, הדמעות זולגות מעיניו ללא שליטה וכפות ידיו מלטפות בעדינות את תמונת הבת המתוקה והחייכנית, בעלת עיני השקד היוקדות והצמות הקופצניות.

"אני חולם בלילה על החיבוק והנשיקה שהיימנוט נותנת לי כל יום לפני שאני יוצא לעבודה", הוא אומר בקול רועד. "אני כל כך מתגעגע אליה. כששמעתי מאשתי, באנצ'י, שהילדה נעדרת, הייתי בהלם. לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות לה. זו הבת שלי, אני מכיר אותה. היא ילדה של בית ולא אהבה לצאת מהבית בערב, בחושך. היא אף פעם לא הסתובבה ברחובות".

ביום ראשון שעבר, כשבתו נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה, שהה טספאי באתיופיה וסעד את אמו החולה. הוא ניסה לחזור לישראל, אולם הדרכים היו סגורות בגלל מלחמה המתחוללת באזור שבו שהה. רק בתחילת השבוע הצליח להגיע לטיסה שהחזירה אותו לביתו במרכז הקליטה בצפת. כשנפשו מרוסקת שמע לראשונה כי כמה כלי תקשורת רמזו שאולי הוא חטף אותה. ליבו נשבר לרסיסים והוא אושפז בבית החולים.

כעת הוא יושב שפוף באחת מכיתות האולפן במרכז הקליטה ולידו באנצ'י. מבטה כבוי ועיניה טרוטות מדאגה. "היימנוט חזרה אחר הצהריים מטיול של הכיתה בראש פינה", נשנק קולה. "היא ישבה לאכול, אבל לא סיימה את הארוחה כי ברמקולים של המקום קראו לילדים להגיע לפעילות בחדר המחשבים. כמו תמיד היא נפרדה ממני בחיבוק ונשיקה, ככה אנחנו מתנהגים כשמישהו יוצא מהבית. מאז לא ראיתי את היימנוט שלי".

מתי התחלת לדאוג לה?

"התחלתי לחפש אותה קצת לפני שמונה בערב, כי זו השעה שהיא מתארגנת לשינה. שאלתי את החברים שלה איפה היא, והם ענו 'ראינו פה, ראינו שם'. סיפרו לי שהיא חילקה פליירים של הבחירות המקומיות. בגלל שהיתה עייפה מהטיול, הייתי בטוחה שהיא נרדמה באחת הכיתות או הדירות במרכז הקליטה. לרגע לא חשבתי שהיא יצאה מהמקום או הלכה לאיבוד. קראו בשם שלה ברמקולים, אבל היא לא ענתה".

מה אתם חושבים שקרה לה?

טספאי: "אני בטוח שמישהו מחזיק אותה בכוח. הפירוש של השם היימנוט בעברית הוא 'אמונה' ויש בנו המון אמונה באלוהים שמחזיקה אותנו עכשיו. אנחנו מאמינים שישחררו אותה והיא תחזור אלינו".

באנצ'י: "כל הימים האלה אני מדמיינת אותה קוראת לי. אני רואה אותה יושבת על הספה ואומרת 'אמא, אמא'. אני מרגישה שהיא ממש קרובה, שהיא נמצאת בצפת לא רחוק מהבית. אנחנו מחכים לך בבית, ילדה שלי".

טספאי נותן לדמעות לגלוש לאורך לחייו עד שהן נעלמות בתוך זיפי זקנו. "כל עם ישראל והאחים שלך מחכים שתחזרי הביתה", הוא פונה לבתו בתקווה שתשמע אותו. "אנחנו מתגעגעים אלייך מאוד ורוצים כבר לקבל ממך חיבוקים ונשיקות. אני יודע שהיימנוט שלי בחיים והיא תבוא אלינו".
אף עד ראייה

מרכז הקליטה שבו שוהה משפחת קסאו נושא את שם הרחוב, צה"ל 9. הוא נמצא בשכונת מאור חיים החרדית ומורכב משורת בניינים צפופים, שחלקם נראים כאילו נבנו מתחת לגובה פני הקרקע בשל מיקומם על צלע הר. מלפנים נמצא כביש מרכזי, מאחור נשקפים יער תאנים, שמורת הטבע של נחל עמוד והר מירון. משני צידיו של מרכז הקליטה נמצאים גני שעשועים עם נדנדות, שבהם נוהגים ילדי העולים מאתיופיה לשבת ולשחק עד לשעות החשיכה.

הרחבה הקדמית שינתה את פניה בימים האחרונים. במקום צהלות ילדים והורים הממהרים לעבודה או לסידורים, התמלא המקום בעשרות שוטרים, טירוני מג"ב ומתנדבים. הם מסתובבים סביב שתי בקתות עץ עגולות, המכונות גודג'ו, ששימשו במשך שנים בתי מגורים של יהודי אתיופיה, וביניהם כלבי גישוש והרחה.

מסדרון קצר מוביל ללובי המבנה ומעליו מצלמת אבטחה, שבה נקלטה בפעם האחרונה דמותה של היימנוט כשהיא קופצת בחדווה לצד שלושה חברים, לבושה בחולצה לבנה ובידיה פליירים של אחד המועמדים לבחירות המקומיות.

הסרטון צולם ביום ראשון שעבר בשעה 19:03. דקות אחר כך התפצלו הילדים, והיימנוט דפקה על דלתות דיירים המתגוררים בקומות מינוס 4 ו־5. ב־19:30 לערך דפקה על הדלת האחרונה, נתנה לדיירת פלייר והמשיכה בדרכה. מאותו רגע נעלמה, מותירה אחריה מסתורין עמוק.

אין אף עד ראייה לצעדיה אחר כך, ואף אדם לא סיפק קצה חוט לתעלומה יוצאת הדופן. האם מישהו פיתה אותה לצאת איתו? האם הכירה אותו? האם ייתכן שיצאה החוצה לבדה והלכה לאיבוד? אולי בדרכה נפלה לוואדי, לבור פתוח או למחילה של בעל חיים? והמטרידה ביותר היא השאלה מדוע לא נראית שום תנועה שלה במצלמות האבטחה המקיפות את המבנה ופועלות ללא הפסקה?

לאחר בדיקת הסרטונים, בחנה משטרת מרחב כנרת את מרכז הקליטה שוב ושוב. החיפוש המדוקדק והפולשני התקיים בכיתות, במקלטים ובדירות העולים, אולם לא העלה דבר. עד לרגע סגירת מוסף "שישבת" לא נמצא כל רמז שיכול להביא לסיומו של מבצע החיפושים, שקיבל מהמשטרה את הכינוי "פני מלאך" והותיר את משפחת קסאו כואבת, מבולבלת ואובדת עצות.

משולש ברמודה ישראלי

ההורים טספאי ובאנצ'י עלו לארץ עם ארבע בנות ובן בדצמבר 2020. הם הגיעו ישירות למרכז הקליטה בצפת, המופעל על ידי הסוכנות היהודית ומשרד העלייה והקליטה. לפני שנתיים וחצי נולדה להם בישראל בת נוספת. בזמן שהם ממתינים לדיור קבוע התקבל טספאי לעבודה במפעל בקריית שמונה, ואילו באנצ'י עובדת בבית החולים זיו בצפת. היימנוט למדה בבית הספר "שבט סופר" בחצור הגלילית, שאליו הגיעה כל בוקר ביחד עם אחותה, ידידיה בת ה־7.

בשקט ובהבנה התמודדה המשפחה עם קשיי השפה וההסתגלות למקום חדש, אולם ההורים לא שיערו כי חלום העלייה לישראל יהפוך להתמודדות עם היעלמות של אחת מששת ילדיהם.
אנחנו פוגשים אותם באחת הכיתות בקומת הקרקע, כשמאחוריהם שלטים צבעוניים וציורים המסמלים את חגי ישראל. בצד יושבת הבת הבכורה, ירוס (18), המתרגמת את דברי הוריה, המתקשים להביע את תחושותיהם בעברית. אי אפשר לפספס את הדמיון הבולט בינה לבין היימנוט.

באנצ'י קסאו, אמה של היימנוט: "היא ישבה לאכול, אבל לא סיימה את הארוחה כי ברמקולים של המקום קראו לילדים להגיע לפעילות בחדר המחשבים. כמו תמיד היא נפרדה ממני בחיבוק ובנשיקה. מאז לא ראיתי את היימנוט שלי"

ירוס שקטה, קולה כמעט שאינו נשמע והיא מגיבה בסבלנות מפתיעה להצקות של אחותה, במלאק, בת ה־4. הפעוטה, שאינה מודעת לדרמה המשפחתית, מחייכת, מקפצת ופורמת את כפתורי הכיסים במכנסי הדגמ"ח של אחותה.

"אנחנו אומרים לילדים הקטנים שהיימנוט נמצאת אצל בני משפחה", אומרת באנצ'י בשקט כשגם היא מחבקת את תמונת בתה הנעדרת. "במלאק אומרת כל הזמן שהיא רוצה ללכת אליה לשם ואנחנו מעבירים נושא. לא קל לילדים, ואנחנו משתדלים להיות חזקים גם בשבילם. ידידיה מאוד קרובה להיימנוט והיא יודעת קצת יותר פרטים על מה שקורה".

ירוס: "השבוע ידידיה ראתה את אבא שלנו בוכה והיא שאלה אם זה בגלל שהיימנוט נעלמה".
טספאי: "היימנוט היא בת מדהימה וחכמה. היא אוהבת ללמוד, לשחק עם האחים שלה, לרקוד ולעשות ספורט. היא חזקה באמונה שלה, בדיוק כמו השם שלה".

היא אי־פעם עשתה בעיות?

באנצ'י: "מעולם לא. היא תמיד מקשיבה לנו ולא עשתה דבר בלי אישור שלנו. היימנוט היא ילדה מאוד אחראית, שמחה ומלאת חיים. אני רוצה אותה אצלי בבית, בחזרה".

טספאי, איך הרגשת כששמעת על ההיעדרות של היימנוט בעודך שוהה באתיופיה?

"רק רציתי לחזור הביתה. המרחק היה לי מאוד קשה. כל הזמן חשבתי מה עם היימנוט שלנו? לא הפסקתי לשוחח בטלפון עם באנצ'י ושאלתי מה קורה ואיך מתקדמים החיפושים. לא עצמתי עין מרוב דאגה".

התעלומה סביב ילדה קטנה וחברותית משמשת כר פורה לתיאוריות קונספירציה המשתוללות ברשתות החברתיות. זה מתחיל מההשערה שבצפת פועלת רשת פדופילים, דרך חטיפה על רקע המלחמה בעזה, ועד לניסיון למצוא קשר בין היימנוט למקרי היעדרות בולטים מהשנים האחרונות, ביניהם של מוישי קליינרמן (17), שהגיע במארס 2022 למירון ומאז נעלמו עקבותיו. אין ספק שאזור צפת ומירון נדמה לעיתים כמו משולש ברמודה ישראלי, והוא חביב גם על מתבודדים ואוהבי קברות צדיקים.

מקרה כזה אירע בדצמבר 2021, אז נעלמו עקבותיו של אפרים ראם (22), חרדי מירושלים שהגיע להתפלל במירון. בהתחלה נראה היה כי מדובר באירוע על רקע פלילי או לאומני, אולם כעבור ארבעה ימים נמצאה גופתו בשטח פתוח ליד מושב אמירים, ובדיקה פתולוגית העלתה כי הוא נפטר מהיפותרמיה. בספטמבר 2023 היה זה ר"ב (15) מצפת, שנראה לאחרונה ליד קבר הרשב"י במירון. הוא אותר ימים ספורים אחר כך לאחר שהודה כי ברח מהבית.

למעט היימנוט ומוישי, קיימים כיום שני תיקי נעדרים פתוחים במשטרת צפת: אחד של אליעזר אילוביץ', חרדי ואב לחמישה שנעדר כבר חמש שנים וגם הוא נצפה לאחרונה באזור קבר הרשב"י, והשני של רפאל חדד, כבן 60, שנעדר מצפת מאז נובמבר 2022.

קצין משטרה לשעבר, שעסק בחיפוש נעדרים, משער כי ההיעדרויות הרבות באזור קשורות למצב סוציו־אקונומי נמוך ולמשברים אישיים הנובעים מחזרה בתשובה או בשאלה. "כל אחד מנעדרים אלו הוא בעל מאפיינים השונים לחלוטין מאלה של היימנוט", הוא אומר.

"לא חסרים אנשים שמגיעים לחפש מענה ליד קברי צדיקים. יש כאלה שרוצים להתבודד בטבע ולא מוצאים את דרכם חזרה. גורמים כמו מזג אוויר קפוא בלילות או חיות בר הנמצאות ביערות שמסביב לצפת מסכנים את האנשים האלו. בטבע אין מצלמות אבטחה ולכן קשה להתחקות אחר צעדיהם".

טספאי קסאו, אביה של היימנוט: "כששמעתי מאשתי מה קרה, לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות לה. זו הבת שלי, אני מכיר אותה. היא ילדה של בית ולא אהבה לצאת מהבית בערב, בחושך. היא אף פעם לא הסתובבה ברחובות. אני כל כך מתגעגע אליה"

נעל של ילדה בשטח

מפקד משטרת צפת, סגן־ניצב יצחק אבוחצירה, מודה שאחד המאפיינים של התחנה הוא טיפול בנעדרים, ולכן שוטריו יודעים להיערך במהירות למציאת אדם שנעלם.

"אנשים שבורחים מהבית מוצאים בצפת מקום מסתור, מקום של חיבור לרוחניות, אבל יש גם מטיילים שפשוט הלכו לאיבוד", הוא מבהיר. "ילדה קטנה שנעדרת מביתה זה אירוע חריג. מרגע קבלת התלונה, ביום ראשון ב־10 בערב, הגענו למרכז הקליטה ומייד ביקשנו לראות את מצלמות האבטחה. ראינו רק את הכניסה של היימנוט עם חבריה ולא יציאה החוצה. קפצה לי מייד התמונה של מדלן מקאן, הילדה הבריטית בת ה־4 שנעלמה במהלך חופשה משפחתית בפורטוגל.

"עוד באותו לילה שוחחנו עם האמא ובני משפחה והבנו שהיימנוט מעולם לא נעלמה מהבית ולא רבה עם בני משפחה. ב־9 בערב היא בדרך כלל כבר ישנה, ובעיקרון מדובר בילדה טובה וממושמעת שקצת חוששת מהחושך. באנצ'י האמא לא היתה היסטרית. היא אמרה שהילדה היתה עייפה מהטיול הכיתתי והיא מסוגלת לשבת במקום כלשהו ולהירדם. זה הדאיג אותי. הלילה כאן קר מאוד, אפס מעלות, וילדה קטנה כזו בחוץ, ללא מעיל, על ספסל ציבורי, יכולה להימצא בבוקר קפואה.

"עוד באותו לילה הגיעו לכאן גם מתנדבים של המשטרה ומתנדבים מיחידת כלבנים פרטית ומארגון 'ידידים' לסיוע בדרכים. במקביל עברנו דירה־דירה ותשאלנו את הדיירים במרכז הקליטה. הדיירת האחרונה שראתה אותה אמרה שהיימנוט לא נראתה מבוהלת או מפוחדת".

עשיתם חיפוש מדוקדק בחדרים?

"ביום שני בבוקר, אחרי שהיימנוט לא נמצאה כל הלילה, ביצענו חיפוש עם ימ"ר צפון, שאחראים על חקירת ההיעדרות, ויג"ל, יחידת הגבולות של המשטרה. התלוו לשוטרים גם כלבי הרחה. עברנו בכל הדירות, פתחנו ארונות ומקררים, בדקנו מתחת למיטות ובחנו כל בוידעם. יש פה כ־80 דירות, וביחד עם כיתות הלימוד והמשרדים בדקנו יותר מ־100 יחידות. המעגל התרחב גם אל מחוץ למבנה, למרות שסרטוני האבטחה לא הראו שהיימנוט יצאה מהמקום. טרקטורונים, אופנועים ויחידות של כלבנים הסתובבו בשטח ובדקו כל בור או מחילה של חיית בר".

בחנתם גם מצלמות של בתים פרטיים?

"אין מצלמה שלא נבדקה בשלב הראשון ברדיוס של חצי קילומטר. היימנוט לא נראתה באף אחת מהן. נותרנו עם חור שחור".

ירוס, אחותה של היימנוט: "אחותנו ידידיה ראתה את אבא בוכה ושאלה אם זה בגלל שהיימנוט נעלמה". טספאי האב: "היימנוט אוהבת ללמוד, לשחק עם האחים שלה, לרקוד ולעשות ספורט. היא חזקה באמונה שלה, בדיוק כמו השם שלה"

ביום שני בבוקר הוקם חפ"ק משטרתי בתוך מרכז הקליטה, ולידו הוקם גם מתחם המתנדבים. ההתנהלות מול העדה האתיופית רגישה ומתחשבת, ומביאה בחשבון את מערכת היחסים השברירית של העדה מול המשטרה, שבמקרים אחרים הגיעה לנקודת רתיחה.

החפ"ק מוקם בחדר שעל הקיר לידו צוין כי שם נמצאת פינת הלאום, הכוללת תמונות של מנהיגי המדינה. השוטרים מאחורי מסכי מחשב מקבלים את השיחות הרבות הקשורות להיעלמותה של הילדה. לא מעט רגעי מתח חווה החפ"ק ב־24 השעות הראשונות.

כבר בהתחלה נמצאה בשטח נעל של ילדה, אולם בדיקה עם המשפחה העלתה שהיא אינה שייכת להיימנוט. כמה שעות אחר כך התעצמה הדרמה כשהתברר ששתי ילדות שאינן מתגוררות במרכז הקליטה מספרות לחבריהן כי בערב ההיעלמות שהו יחד עם הילדה הנעדרת.

"הבנות סיפרו שהן מכירות את היימנוט מחוג תהילים וטענו ששהו איתה במגרש משחקים", אומר סגן־ניצב אבוחצירה. "לדבריהן, אדם זר ניגש אליה, נתן לה סוכריה ואז החזיק לה את היד, הכניס אותה לרכב משפחתי אפור ונסע מהמקום. פתאום היה לנו קצה חוט שהצביע על חטיפה. זו היתה עדות חשובה. מאחר שבדקנו כבר את מצלמות הבית הפרטי שסמוך למגרש המשחקים, חששנו שפספסנו משהו וחזרנו אליהן שוב. בשום שלב לא ראינו את היימנוט או סיטואציה המזכירה את התיאור".

אולי הילדות התבלבלו במיקום?

"למרות שהיו פערים מהותיים גם בסיפורים שלהן, לקחנו אותן כדי שיראו לנו את המקום המדויק. במקביל בדקנו שוב מצלמות שמכוונות לגני שעשועים נוספים בסביבה וחיפשנו אחר כל רכב אפור שעבר בסביבה. היימנוט לא נראתה בשום מקום. הנחתי שמדובר בשילוב של דמיון וחרדה. בשיחות שקיימנו לאחר מכן עם הורי הילדות אחת האימהות אמרה שלבתה יש דמיון מפותח".

אתם מקבלים הרבה מידע שמתגלה כפייק?

"נאלצנו לשלול בדרך לא מעט אירועים. אנשים טענו שראו את היימנוט באילת, ברחובות ובקריית גת, ולכל המקומות נשלחה ניידת לבדיקה. כל ידיעה שהגיעה ממקובל או ממדיום - שפנו לבני משפחה, לחברים או לאנשי מרכז הקליטה - נבדקה ביסודיות. חשוב לנו שההורים לא יישארו באוויר ושיוכלו לסגור מעגל עם כל פיסה של מידע.

"יש מדיום אחת שנוהגת לשלוח לא מעט הודעות לאחת העובדות במרכז הקליטה, ובכל פעם היא כותבת שהיימנוט נמצאת במקום אחר. למרות שיש כאלה שיתעלמו ממנה, אנחנו יצאנו לכל הנקודות שהיא ציינה כי הכי קל זה להתעלם מהטרלות. שיהיה ברור, אנחנו נעשה הכל בשביל היימנוט. זו הילדה של כולנו".

אתה הולך הביתה עם הפרשה הזו?

"אני לא צריך ללכת איתה לשום מקום כי היא מלווה אותי כל יום וכל דקה. היא נכנסה לי ולמדינה שלמה עמוק לתוך הלב. רוב הזמן אני נמצא כאן, במרכז הקליטה, ואם יש שעה לשינה, אז גם היא נעשית כאן".

כמו עשרות אלפים מתושבי ישראל, גם אבוחצירה פונה מביתו שבשלומי, ומשפחתו שוהה כעת באזור חיפה. את השבת שעברה הוא העביר בצפת, ובצהריים אסף סביבו את ילדי המרכז ועשה להם קסמים "כדי להוריד מעט את מפלס המתח".

סגן־ניצב אבוחצירה, מפקד משטרת צפת: "שתי בנות סיפרו ששהו עם היימנוט במגרש משחקים, אדם זר ניגש אליה, נתן לה סוכריה ואז החזיק לה את היד, הכניס אותה לרכב אפור ונסע. לאחר מכן, אחת האימהות אמרה שלבתה יש דמיון מפותח"

עברו כמעט שבועיים וכולם יודעים מה המשמעות של היעלמות של ילדה לתקופה כל כך ארוכה. זה הפך אותך לפסימי לגבי הסיכוי למצוא את היימנוט בחיים?

"אסור לנו לאבד אופטימיות או תקווה. אם אני אשרה אווירת נכאים, זה ישפיע על השוטרים והמתנדבים. ככל שעובר הזמן אני נחוש יותר למצוא את היימנוט. ברור לכולנו שמדובר בשעון חול שאוזל, אבל אני מאמין שנמצא אותה חיה ובריאה. זו התפיסה שלי. בכל תדריך מול משמרת של שוטרים ומתנדבים אני בטוח שזו הקבוצה שתמצא את הילדה".

יש רגעים בלילה שבהם אתה תוהה מה יקרה אם היימנוט לא תימצא כלל, כפי שקרה עם הילדה אלכסנדרה ברנדט, גם היא היתה בת 9 ונעלמה לפני כמעט 30 שנה בפארק רמת גן?

"אני מודה שהפחד שלא נמצא אותה מקנן בתוכי".

"נזהרים עם הספקולציות"

ביום שני השבוע נשמעו רעשים חזקים מכיוון החצר האחורית הקטנה של מרכז הקליטה. טרקטור חפר בשטח והפך את האדמה מסביב לעץ גבוה, שעל צמרתו הונחו עשרות בגדים ששיוו לו מראה של מתקן ייבוש כביסה מאולתר. הריח באוויר היה בלתי נסבל. המשטרה וכוחות הכיבוי חפרו מתחת למבנה, כדי לאפשר ללוחמי האש להיכנס מתחתיו, אולם נתקלו בבוצה ובסתימות שגרמו להם לפתוח את כל פתחי הביוב.

מה הסיכוי שמדובר באירוע על רקע לאומני?

"הסיכוי לכך כמעט אפסי ואין בו כל היגיון. למה שארגון טרור יחטוף ילדה וישמור על שתיקה? המחבלים רוצים להטיל פחד ולהתגאות במעשה".

ואולי מדובר בעבריין מין?

"יש עברייני מין באזור צפת וחלקם השתחררו מהכלא ונמצאים תחת פיקוח של שב"ס. בדקנו את כולם, כולל כאלה שבעברם היתה אפיזודה קלה יותר. אנחנו נזהרים עם הספקולציות, כי כל השערה כזו יכולה לעורר חרדה מוטעית בציבור. אם סיפור מגרש המשחקים היה מתפרסם בזמן אמת, היתה כאן היסטריה בקרב התושבים".

"מחויב אליה"

אבוחצירה פוסע במסדרון הארוך המוביל לחפ"ק בדרכו לישיבת עדכון עם מפקד מרחב כנרת, תנ"צ רן לוי. הוא חוצה את מתחם המתנדבים, הנראה כמו שטח צבאי, כולל לוחות גבוהים ועליהם מפות. על השולחן מונחים תצלומי אוויר של אזורים הממוקמים עשרות קילומטרים מסביב לצפת. כל תא שטח מסומן בצבע אחר ומלמד היכן חיפשו השוטרים והמתנדבים.

"הם חיפשו מתחת לכל שיח, ועכשיו אנחנו מתחילים בסבב שני של אותו שטח", אומר אבוחצירה. "אולי פספסנו משהו, לא בדקנו מתחת לשיח מסוים, לא ראינו מחילה".

אחרי כמעט שבועיים ניתן למצוא נעדר בחיים?

"אנחנו לא נכנסים לסיכויים האלה או לאחוזים. הנחת העבודה של המשטרה היא שהיימנוט בחיים".

לקביעה הנחרצת מצטרף גם מפקד המרחב. "אני אופטימי", הוא אומר, "היימנוט תימצא. אנחנו לא נוותר עד שנמצא אותה".

סגן־ניצב אבוחצירה: "בשבוע שעבר, ב־2 לפנות בוקר, התייצבו בחפ"ק שלושה חיילי סדיר מיחידת מגלן. הם סיימו פעילות בגבול הצפון ובמקום לנוח הגיעו לכאן. התייצבו פה יותר מ־2,000 מתנדבים שמחפשים את היימנוט גם בגשם ובקור"

איך אתם מצליחים לנהל מבצע כזה כמעט שבועיים כשהצפון מופגז מדי יום ויש לא מעט התרעות על חדירה של כטב"מים?

אבוחצירה: "זה לא פשוט. היתה פה הערכת מצב עם מפקד המחוז, ניצב שוקי תחאוכה, ומהחלון ראינו את הנפילות במירון. השוטרים מתרוצצים בין הזירות, ותוך כדי כך גם היתה פה מערכת של בחירות מקומיות. למדנו להסתדר".

היה רגע שריגש אותך במיוחד?

"באחד הימים בשבוע שעבר, ב־2 לפנות בוקר, התייצבו אצלנו בחפ"ק שלושה חיילי סדיר מיחידת מגלן. הם סיימו פעילות בגבול הצפון ובמקום לנוח הגיעו לכאן. התייצבו פה יותר מ־2,000 מתנדבים שמחפשים את היימנוט גם בגשם ובקור. אני חוזה בעם ישראל במלוא תפארתו".

מה הדבר הראשון שתעשה כשהפרשה תפוענח?

"יש לי בדמיון תמונת ניצחון שאיתה אני הולך לישון. החלום שלי הוא לבוא עם הילדה בידיים, לחבק אותה, לומר לה שהיא בטוחה אצלי ואז להעביר אותה לאמא שלה. זה סוף הפרשה מבחינתי.
"היימנוט נכנסה ללב שלי ושל כל המדינה, ואחפש אותה עד כמה שאפשר. אולי העצימות תשתנה בעתיד, אבל העשייה לא תיפסק לרגע. אני מחויב אליה".

רגע אחרי שהוא נכנס לדיון ניגשת אלינו ירוס, אחותה של היימנוט. "תכתבו בבקשה שיגיעו עוד אנשים לחפש את אחותי", היא לוחשת. "אם מישהו לא הגיע לכאן, אז שיבוא עכשיו. זה חשוב. החיפושים האלה מחזיקים את ההורים שלי".

"סיוע לכל דייר"

מהסוכנות היהודית, שסייעה להטיס את טספאי קסאו חזרה לישראל, מסרו כי גם עובדיהם הצטרפו לחיפושים. "מאז היעלמותה של היימנוט עוטף את משפחת קסאו צוות ממרכז הקליטה ומעניק לה תמיכה כלכלית ורגשית. הצוות כולל חונכות המלוות את ילדי המשפחה. הסוכנות היהודית ומשרד העלייה והקליטה תגברו את אנשי המקצוע במרכז ומציעים ליווי וסיוע לכל דייר שמרגיש צורך בכך".

גם שר העלייה והקליטה, אופיר סופר, העמיד עובדים סוציאליים לרשות המשפחה ושאר הדיירים. "היעלמותה של הילדה היימנוט כואבת ומדאיגה את כולנו", הוא אומר. "אני מתפלל לשובה ומחבק את המשפחה. יחד עם הסוכנות היהודית ומנכ"ל משרדי, עו"ד אביחי כהנא, אנו מסייעים בכל מה שניתן, ונשאיר את דבר היעלמותה של היימנוט בתודעה הציבורית עד שתשוב לחיק משפחתה כשהיא בריאה ושלמה".

tala@gmail.com
erannavon9@gmail.com